מערכת COL
|
יום כ"ו טבת ה׳תשע״ד
29.12.2013
עובד חדש? בדוק האם אתה זכאי להפרשות לפנסיה
רבים מהשכירים במשק אינם מודעים לזכויותיהם החוקיות שמעבידם חב כלפיהם. אחת הזכויות שהמעביד חב בהם כלפי עובדו השכיר, הינו על פי הצו לפנסיה חובה במשק, החל משנת 2008. רו"ח אבי קדוש, סוקר בפניכם את החוק החדש המפרט את זכויות העובד ואחריות המעסיק לטור המלא ● לשאלות ניתן לכתוב רו"ח אבי קדוש דרך האתר ב'צור קשר'.
(צילום אילוסטרציה: הרצל קוסאשוילי, COL)
רבים מהשכירים במשק אינם מודעים לזכויותיהם החוקיות שמעבידם חב כלפיהם.
אחת הזכויות שהמעביד חב בהם כלפי עובדו השכיר, הינו על פי הצו לפנסיה חובה במשק, החל משנת 2008.
בתחילת תקופת תחולתו של הצו, הפרשות המעביד (וכך גם הניכויים – חלק העובד) לפנסיה שהמעבידים היו חייבים בהם על פי הצו, היו בשיעורים וסכומים נמוכים מאוד. עם השנים הסכומים הלכו ותפחו כך שבשנת 2003 שיעורי הפרשות המעביד הם: 10% (לפיצויים ותגמולים) מהמשכורת הקובעת של העובד ושיעור הניכוי מהעובד הוא 5%. בשנת 2014 הפרשות המעביד תהיינה בשיעור של 12% (פיצויים ותגמולים) מהמשכורת הקובעת ושיעור הניכוי מהעובד יהיה 5.5%. מדובר בסכומים משמעותיים מאוד, שמאפשרים הקלה משמעותית בנטל הכלכלי שהעובד עשוי לשאת בו לעת פרישה.
חובת המעביד להפריש לקרן פנסיה עבור עובדו, מתחילה החל מתום שישה חודשים ליום תחילת עבודתו של העובד – אם העובד התחיל לעבוד כשאין לו ביטוח פנסיוני בתוקף. אולם, אם כשהעובד התחיל לעבוד היה "ביטוח פנסיוני כלשהוא", המעביד מחויב להתחיל לבטח אותו החל מהיום הראשון לעבודתו אצלו. ההפרשות יכולות להיות, אמנם, החל מתום 3 חודשים לעבודת העובד, אולם הן תהיינה בגין כל תקופת העבודה – רטרואקטיבית. כך, עובד שעבד שלושה חודשים לפחות אצל מעבידו, זכאי להפרשות לפנסיה בגין כל שלושת החודשים וכמובן גם באופן שוטף – מאותו מועד ואילך.
שאלה
מהו "ביטוח פנסיוני כלשהוא" שאם העובד הגיע לעבודה כשהוא עדיין בתוקף, המעביד יהיה חייב להפריש לו לפנסיה, כבר מיום עבודתו הראשון?
ככל הידוע לי, הנושא טרם נבחן בפסיקה. במאמר זה, אנסה לספק תשובה אפשרית לשאלה זו.
תשובה
אין הגדרה בצו מהו "ביטוח פנסיוני", אם כי נראה ש"ביטוח פנסיוני" שאליו מתייחס הצו הוא ביטוח פנסיוני שבו מעביד מבטח את עובדו.
אולם בסעיף זה ההתייחסות היא לא ל"ביטוח פנסיוני" בלשון סתמית אלא ל"ביטוח פנסיוני כלשהו". אפשר לפרש זאת בכמה פנים וביניהם:
1. פרשנות מצמצמת – כל סוגי הביטוח הביטוח הפנסיוני לשכירים. המילה "כלשהו" נועדה לרבות גם את סוגי הביטוח הפנסיוני שאינם קרן פנסיה (שכן הצו מחיל חובה על המעביד להפקיד כספים לקרן פנסיה). וכן נועדה לרבות ביטוח פנסיוני בשיעורים נמוכים מאלו שבצו (שגם במקרה כזה, חבות המעביד להפקיד כספים מהיום הראשון לעבודת העובד אצלו החל מתום שלושה חודשים או תום שנת המס – רטרואקטיבית – לפי המוקדם), תהיה לפי השיעורים בצו ולא לפי השיעורים שהופקדו לו עד מועד זה.
2. פרשנות מרחיבה – גם אם מדובר בביטוח פנסיוני לעצמאים– הדבר ייחשב כ"ביטוח פנסיוני כלשהו", ולפיכך גם במקרה כזה, תוטל חבות על המעביד לבטח את עובדו בביטוח פנסיוני על פי הצו – מהיום הראשון לעבודת העובד אצלו (החל מתום שלושה חודשים או תום שנת המס – רטרואקטיבית – לפי המוקדם).
דעתי נוטה יותר לפרשנות המצמצמת, אם כי ניתן לקבל גם את הפרשנות המרחיבה.
עדיין, לפי כל אחת משתי הפרשנויות הנ"ל, יש לשאול מספר שאלות וביניהן: בכל אחד מהמקרים שלהלן – מה דינו של המעביד החדש? האם מחויב לבטח את עובדו בביטוח פנסיוני, מיד עם תחילת עבודתו (החל מתום שלושה חודשים או תום שנת המס – רטרואקטיבית – לפי המוקדם), כדין עובד שהיה מבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו" עם תחילת עבודתו אצלו, או רק לאחר שישה חודשים (לא רטרואקטיבית), כדין עובד שעם תחילת עבודתו אצלו לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו?
המקרים שמתוארים להלן מתייחסים למעביד שמקבל עובד לעבודה כאשר העובד עבד בעבר אצל מעביד שביטח אותו בביטוח פנסיוני כלשהו, אולם זה מספר חודשים שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין מעבידו הקודם. המעביד החדש מקבל אותו לעבודה, כשהוא אינו עובד כבר מספר חודשים והמעביד הקודם אינו מפקיד כספים לביטוח הפנסיוני שלו – כמובן.
המקרה הראשון - עובד כאמור שהביטוח הפנסיוני שלו טרם בוטל בעת תחילת עבודתו אצל המעביד החדש, בשל כך שטרם עבר מספר החודשים המינימאלי לשם ביטול הביטוח, עקב כך שהמבטח טרם שלח הודעת ביטול למבוטח או שהודעת הביטול הייתה שלא כדין.
המקרה השני - עובד כאמור כאשר העובד, מפקיד כספים על מנת לשמור על המרכיב הביטוחי בלבד (ה"ריסק" - ביטוח חיים (ונכות)) ואינו מפקיד כספים על מנת לשמור על מרכיב ה"חסכון" לעת זקנה. כאשר המעביד החדש מקבל אותו לעבודה, הביטוח הפנסיוני בו ביטח אותו המעביד הקודם, בתוקף רק לעניין ה"ריסק".
המקרה השלישי – עובד כאמור במקרה השני, אולם העובד מפקיד כספים לשם שמירה על מלוא זכויותיו בביטוח הפנסיוני (כולל פנסיית זקנה ושארים).
המקרה הרביעי – עובד כאמור, שהביטוח הפנסיוני שלו – ממעבידו הקודם – בוטל (התקבלה הודעת ביטול מחברת הביטוח וחלף המועד שנאמר בה).
לדעתי, מבלי לחוות דעה משפטית, ולמרות שדעתי אינה נקייה מספקות, כל אחד משלושת המקרים הראשונים נופל בגדר "ביטוח פנסיוני כלשהו", זאת אף אם גישתנו תהיה גישת הפרשנות המצמצמת שלעיל. לדעתי, יש מקום לומר שכל אחד מהמקרים הללו נופל לא רק בגדר "ביטוח פנסיוני", אלא אף בגדר ביטוח פנסיוני לשכירים. מעמדו של העובד בביטוח הפנסיוני נשמר כמעמד של שכיר, רצף הזכויות שלו נשמר, במועד תחילת הפקדת כספים לביטוח הפנסיוני. לפיכך לפי כל אחת מגישות הפרשנות הנ"ל (המצמצמת והמרחיבה), המקרים נופלים בגדר "ביטוח פנסיוני כלשהו". לפיכך המעביד יידרש לבטח את העובד מיד עם תחילת עבודתו אצלו.
עם זאת, במקרה הרביעי – לדעתי – אין המדובר בעובד שמבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו" עם תחילת עבודתו אצל המעביד החדש. לפיכך, חבות המעביד החדש לבטח אותו בביטוח פנסיוני, תחל החל מתום 6 חודשי עבודה אצלו ואילך, ללא דרישת הפקדות רטרואקטיבית.
מסקנות
1. עובד שעם תחילת עבודתו אצל המעביד החדש מבוטח בביטוח פנסיוני במעמד עצמאי – לדעתי – אינו נחשב כמבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו", שכן הביטוח הפנסיוני אליו מתייחס הצו הוא ביטוח פנסיוני במעמד שכיר (אם כי תיתכן גישה אחרת). לפיכך חבות המעביד כלפיו, לבטחו בביטוח פנסיוני, תקום עם תום שישה חודשים ממועד תחילת עבודתו (ללא רטרואקטיביות).
2. עובד שסיים לעבוד אצל מעבידו הקודם לפני מס' חודשים ועם תחילת עבודתו אצל המעביד החדש, טרם בוטל הביטוח הפנסיוני שלו (ממעבידו הקודם), בין אם העובד לא מפקיד כספים לביטוח הפנסיוני, בין אם מפקיד לשמירת ה"ריסק" בלבד ובוודאי אם מפקיד לשמירת זכויותיו המקוריות המלאות – נחשב כמבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו". לפיכך חבות המעביד כלפיו, לבטחו בביטוח פנסיוני, קמה מייד עם תחילת עבודתו (לאחר תום שלושה חודשים או תום שנת המס – לפי המוקדם – רטרואקטיבית).
3. עובד כאמור בסעיף 2 שבוטל הביטוח הפנסיוני שלו (ממעבידו הקודם) – לדעתי – לא נחשב כמי שמבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו" עם תחילת עבודתו אצל מעבידו החדש, ולפיכך חבות המעביד כלפיו, לבטחו בביטוח פנסיוני, תקום עם תום שישה חודשים ממועד תחילת עבודתו (ללא רטרואקטיביות).
מאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין להתייחס אליו ככזה. קורא שיסתמך על האמור במאמר זה – עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד
להורדת המאמר בקובץ PDF
אחת הזכויות שהמעביד חב בהם כלפי עובדו השכיר, הינו על פי הצו לפנסיה חובה במשק, החל משנת 2008.
בתחילת תקופת תחולתו של הצו, הפרשות המעביד (וכך גם הניכויים – חלק העובד) לפנסיה שהמעבידים היו חייבים בהם על פי הצו, היו בשיעורים וסכומים נמוכים מאוד. עם השנים הסכומים הלכו ותפחו כך שבשנת 2003 שיעורי הפרשות המעביד הם: 10% (לפיצויים ותגמולים) מהמשכורת הקובעת של העובד ושיעור הניכוי מהעובד הוא 5%. בשנת 2014 הפרשות המעביד תהיינה בשיעור של 12% (פיצויים ותגמולים) מהמשכורת הקובעת ושיעור הניכוי מהעובד יהיה 5.5%. מדובר בסכומים משמעותיים מאוד, שמאפשרים הקלה משמעותית בנטל הכלכלי שהעובד עשוי לשאת בו לעת פרישה.
חובת המעביד להפריש לקרן פנסיה עבור עובדו, מתחילה החל מתום שישה חודשים ליום תחילת עבודתו של העובד – אם העובד התחיל לעבוד כשאין לו ביטוח פנסיוני בתוקף. אולם, אם כשהעובד התחיל לעבוד היה "ביטוח פנסיוני כלשהוא", המעביד מחויב להתחיל לבטח אותו החל מהיום הראשון לעבודתו אצלו. ההפרשות יכולות להיות, אמנם, החל מתום 3 חודשים לעבודת העובד, אולם הן תהיינה בגין כל תקופת העבודה – רטרואקטיבית. כך, עובד שעבד שלושה חודשים לפחות אצל מעבידו, זכאי להפרשות לפנסיה בגין כל שלושת החודשים וכמובן גם באופן שוטף – מאותו מועד ואילך.
שאלה
מהו "ביטוח פנסיוני כלשהוא" שאם העובד הגיע לעבודה כשהוא עדיין בתוקף, המעביד יהיה חייב להפריש לו לפנסיה, כבר מיום עבודתו הראשון?
ככל הידוע לי, הנושא טרם נבחן בפסיקה. במאמר זה, אנסה לספק תשובה אפשרית לשאלה זו.
תשובה
אין הגדרה בצו מהו "ביטוח פנסיוני", אם כי נראה ש"ביטוח פנסיוני" שאליו מתייחס הצו הוא ביטוח פנסיוני שבו מעביד מבטח את עובדו.
אולם בסעיף זה ההתייחסות היא לא ל"ביטוח פנסיוני" בלשון סתמית אלא ל"ביטוח פנסיוני כלשהו". אפשר לפרש זאת בכמה פנים וביניהם:
1. פרשנות מצמצמת – כל סוגי הביטוח הביטוח הפנסיוני לשכירים. המילה "כלשהו" נועדה לרבות גם את סוגי הביטוח הפנסיוני שאינם קרן פנסיה (שכן הצו מחיל חובה על המעביד להפקיד כספים לקרן פנסיה). וכן נועדה לרבות ביטוח פנסיוני בשיעורים נמוכים מאלו שבצו (שגם במקרה כזה, חבות המעביד להפקיד כספים מהיום הראשון לעבודת העובד אצלו החל מתום שלושה חודשים או תום שנת המס – רטרואקטיבית – לפי המוקדם), תהיה לפי השיעורים בצו ולא לפי השיעורים שהופקדו לו עד מועד זה.
2. פרשנות מרחיבה – גם אם מדובר בביטוח פנסיוני לעצמאים– הדבר ייחשב כ"ביטוח פנסיוני כלשהו", ולפיכך גם במקרה כזה, תוטל חבות על המעביד לבטח את עובדו בביטוח פנסיוני על פי הצו – מהיום הראשון לעבודת העובד אצלו (החל מתום שלושה חודשים או תום שנת המס – רטרואקטיבית – לפי המוקדם).
דעתי נוטה יותר לפרשנות המצמצמת, אם כי ניתן לקבל גם את הפרשנות המרחיבה.
עדיין, לפי כל אחת משתי הפרשנויות הנ"ל, יש לשאול מספר שאלות וביניהן: בכל אחד מהמקרים שלהלן – מה דינו של המעביד החדש? האם מחויב לבטח את עובדו בביטוח פנסיוני, מיד עם תחילת עבודתו (החל מתום שלושה חודשים או תום שנת המס – רטרואקטיבית – לפי המוקדם), כדין עובד שהיה מבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו" עם תחילת עבודתו אצלו, או רק לאחר שישה חודשים (לא רטרואקטיבית), כדין עובד שעם תחילת עבודתו אצלו לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו?
המקרים שמתוארים להלן מתייחסים למעביד שמקבל עובד לעבודה כאשר העובד עבד בעבר אצל מעביד שביטח אותו בביטוח פנסיוני כלשהו, אולם זה מספר חודשים שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין מעבידו הקודם. המעביד החדש מקבל אותו לעבודה, כשהוא אינו עובד כבר מספר חודשים והמעביד הקודם אינו מפקיד כספים לביטוח הפנסיוני שלו – כמובן.
המקרה הראשון - עובד כאמור שהביטוח הפנסיוני שלו טרם בוטל בעת תחילת עבודתו אצל המעביד החדש, בשל כך שטרם עבר מספר החודשים המינימאלי לשם ביטול הביטוח, עקב כך שהמבטח טרם שלח הודעת ביטול למבוטח או שהודעת הביטול הייתה שלא כדין.
המקרה השני - עובד כאמור כאשר העובד, מפקיד כספים על מנת לשמור על המרכיב הביטוחי בלבד (ה"ריסק" - ביטוח חיים (ונכות)) ואינו מפקיד כספים על מנת לשמור על מרכיב ה"חסכון" לעת זקנה. כאשר המעביד החדש מקבל אותו לעבודה, הביטוח הפנסיוני בו ביטח אותו המעביד הקודם, בתוקף רק לעניין ה"ריסק".
המקרה השלישי – עובד כאמור במקרה השני, אולם העובד מפקיד כספים לשם שמירה על מלוא זכויותיו בביטוח הפנסיוני (כולל פנסיית זקנה ושארים).
המקרה הרביעי – עובד כאמור, שהביטוח הפנסיוני שלו – ממעבידו הקודם – בוטל (התקבלה הודעת ביטול מחברת הביטוח וחלף המועד שנאמר בה).
לדעתי, מבלי לחוות דעה משפטית, ולמרות שדעתי אינה נקייה מספקות, כל אחד משלושת המקרים הראשונים נופל בגדר "ביטוח פנסיוני כלשהו", זאת אף אם גישתנו תהיה גישת הפרשנות המצמצמת שלעיל. לדעתי, יש מקום לומר שכל אחד מהמקרים הללו נופל לא רק בגדר "ביטוח פנסיוני", אלא אף בגדר ביטוח פנסיוני לשכירים. מעמדו של העובד בביטוח הפנסיוני נשמר כמעמד של שכיר, רצף הזכויות שלו נשמר, במועד תחילת הפקדת כספים לביטוח הפנסיוני. לפיכך לפי כל אחת מגישות הפרשנות הנ"ל (המצמצמת והמרחיבה), המקרים נופלים בגדר "ביטוח פנסיוני כלשהו". לפיכך המעביד יידרש לבטח את העובד מיד עם תחילת עבודתו אצלו.
עם זאת, במקרה הרביעי – לדעתי – אין המדובר בעובד שמבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו" עם תחילת עבודתו אצל המעביד החדש. לפיכך, חבות המעביד החדש לבטח אותו בביטוח פנסיוני, תחל החל מתום 6 חודשי עבודה אצלו ואילך, ללא דרישת הפקדות רטרואקטיבית.
מסקנות
1. עובד שעם תחילת עבודתו אצל המעביד החדש מבוטח בביטוח פנסיוני במעמד עצמאי – לדעתי – אינו נחשב כמבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו", שכן הביטוח הפנסיוני אליו מתייחס הצו הוא ביטוח פנסיוני במעמד שכיר (אם כי תיתכן גישה אחרת). לפיכך חבות המעביד כלפיו, לבטחו בביטוח פנסיוני, תקום עם תום שישה חודשים ממועד תחילת עבודתו (ללא רטרואקטיביות).
2. עובד שסיים לעבוד אצל מעבידו הקודם לפני מס' חודשים ועם תחילת עבודתו אצל המעביד החדש, טרם בוטל הביטוח הפנסיוני שלו (ממעבידו הקודם), בין אם העובד לא מפקיד כספים לביטוח הפנסיוני, בין אם מפקיד לשמירת ה"ריסק" בלבד ובוודאי אם מפקיד לשמירת זכויותיו המקוריות המלאות – נחשב כמבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו". לפיכך חבות המעביד כלפיו, לבטחו בביטוח פנסיוני, קמה מייד עם תחילת עבודתו (לאחר תום שלושה חודשים או תום שנת המס – לפי המוקדם – רטרואקטיבית).
3. עובד כאמור בסעיף 2 שבוטל הביטוח הפנסיוני שלו (ממעבידו הקודם) – לדעתי – לא נחשב כמי שמבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו" עם תחילת עבודתו אצל מעבידו החדש, ולפיכך חבות המעביד כלפיו, לבטחו בביטוח פנסיוני, תקום עם תום שישה חודשים ממועד תחילת עבודתו (ללא רטרואקטיביות).
מאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין להתייחס אליו ככזה. קורא שיסתמך על האמור במאמר זה – עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד
להורדת המאמר בקובץ PDF
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
