מערכת COL
|
יום כ"ג טבת ה׳תשע״ד
26.12.2013
מדוע אני צריכה לשלם כל-כך הרבה כדי להגיש עוף בשבת?
לפני זמן מה קיבלתי שאלה חשובה: "אני נאבקת על פרנסתי ואין לי כסף לשלם עבור עוף משחיטת חב"ד. כתוצאה מכך ילדי לא מקבלים תזונה נכונה משום שלא אוכלים מוצרי עוף, האם אוכל לקנות עוף בהכשר אחד הבד"צים?" ● הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בעיר צפת, בטור מיוחד ל-COL ● חובה לקריאה שחיטת ליובאוויטש
(צילומים: שמוליק סופר, וארכיון COL)
הרב מרדכי ביסטריצקי
לפני זמן מה קיבלתי שאלה חשובה: "אני נאבקת על פרנסתי ואין לי כסף לשלם עבור עוף משחיטת חב"ד. כתוצאה מכך ילדי לא מקבלים תזונה נכונה משום שלא אוכלים מוצרי עוף, האם אוכל לקנות עוף בהכשר אחד הבד"צים?"
שאלה זו נגעה לי מאוד. התבוננתי במשמעותה כמה פעמים, ולדעתי צריך להעלות את הנושא לסדר היום, לחשוב מתוך אחריות ולמצוא פתרון.
בראשית דבריי אכתוב את השורה התחתונה: באופן עקרוני לדעתי ניתן לעשות מאמץ ולהוזיל את המחיר לק"ג עוף עבור ציבור אנ"ש, בלי להוריד את רמת הכשרות.
אך חשוב לדעת את הסיבות לעלות הגבוהה ולהכיר את הנתונים טרם נקיטת עמדה.
כל אחד יודע כי כדי להגיע לרמת כשרות מהודרת יש צורך בהשגחה יתרה וכתוצאה מכך ישנם עלויות נוספות. אך לא כל אחד יודע על מה צריך להשגיח ועד כמה צריך להקפיד בכדי להגיע לשלב בו אנו מקבלים את המנה הבשרית לצלחת בכשרות מהודרת.
לפיכך לטובת הציבור אפרט בקצרה את השלבים העיקריים עליהם יש להקפיד בהשגחה.
השלב שלפני השחיטה
לפי החוק הקיים בארץ, כל אפרוח חייב לקבל חיסון אנטיביוטי למניעת מחלות, חיסון זה נעשה בכמה אופנים, בהתאם לגיל האפרוח וסוג החיסון. החיסון העיקרי הבעייתי מבחינה הלכתית הוא החיסון הניתן בהזרקה פיזית לאפרוח על ידי מזרק עם מחט. מכיוון שיש חשש שהחיסון יינתן במקום העלול להטריף את העוף, לפיכך יש להשגיח על שלב החיסונים.
השחיטה
הדבר הכי קריטי הוא השחיטה עצמה, כלומר יראת השמים של השוחט, מקצועיות השוחט, ומהירות השחיטה.
כדי להגיע לרמת ההידור הנדרשת: א. יש להגביל את מהירות השחיטה. ב. את כמות העופות הנשחטים בהתחשב בתפקודו ובעייפותו של השוחט. ג. משקל העוף פרט בעל השלכה עצומה על השוחט, וזאת עקב המאמץ הנדרש מהשוחט במהלך שחיטת עופות כבדים.
הבדיקות
באופן כללי עלינו לדעת כי מול כל שוחט שעומד על רמפת השחיטה יש להעמיד משגיח. זאת אומרת, שבמידה ועל ליין השחיטה עובדים 3 שוחטים, יש להעמיד בכל עמדת השגחה [גידים, ריאות] 3 משגיחים, ובנוסף 3 משגיחים להחלפה [ובסה"כ 9 משגיחים].
החשיבות במבנה זה היא גדולה ומשמעותית, בכדי שלא ליצור מצב בו מצד אחד מהירות השחיטה מצד השוחטים תקינה, אך מצד שני, מצד הבודקים - מהירות הבדיקה תהיה גבוהה יותר, משום שכל משגיח חייב לבדוק באותו פרק זמן יותר מעוף אחד, כדי "להשתלט" על הכמות שהשוחטים שחטו ועליו לבדוק.
בדיקות אלו משמעותיות ומורכבות מאוד מבחינה כשרותית, יש לבדוק עוף עוף ולא להסתפק בבדיקה מדגמית. לכן מקצועיות המשגיח הינה קריטית, ובפרט שהמסוע עליו תלויים העופות תמיד בתזוזה ואין למשגיח אפשרות להתעכב על כל עוף הרבה זמן. לכן, חובה לדאוג שמהירות תזוזת המסוע תהיה בקצב מתון [בהתאם למצב הכשרותי של המשק ממנו הגיעו העופות, יש משקים עם המון בעיות ויש ללא בעיות], על מנת שהמשגיח יוכל לבדוק כל דבר כמו שצריך ולא להסתמך על היתרים וסברות שונות.
לכן, יש לקחת משגיחים מומחים בעלי ניסיון, שעלותם גבוהה יותר.
כמו כן יש להעמיד משגיחים לבדיקת המעיים, צרירות דם, מליחה, ומשגיח אריזה. כך שצוות ההשגחה עומד על 14 משגיחים לערך [ויש שמצריכים יותר] בהתאם לכמות העופות ששוחטים.
לאור הנ"ל ניתן להבין כי ישנן עלויות השגחה גבוהות, וכל מי שמקפיד לקנות רק בהכשרים מהודרים יודע שחלק מהמחיר הוא עבור ההשגחה.
אם כך, איך זה שישנם הכשרים מהודרים שמוכרים במחיר מוזל יותר, האם הם מוותרים ולא מקפידים על כל הנ"ל ?
א. יש כשרויות מהודרות שמחיר העוף לצרכן אצלם גבוה בהרבה ממחיר לצרכן בשחיטת ליובאוויטש, וזאת אכן לאור הנ"ל, העלויות הגבוהות של הכשרות וכיו"ב.
ב. יתכן שאכן יש כאלו שמקפידים פחות או שמקפידים על עיקר הדברים, אך משתמשים בצוות שעלותו נמוכה יותר.
ג. אך בעיקר, התשובה היא: כשיש כוח קנייה גדול יותר, ניתן לחלק את הוצאות השחיטה על כמות גדולה של עופות וממילא כל עוף יעלה פחות. כמו כן יש אפשרות לעשות מבצעים משמעותיים.
לסיכום:
על השגחה ישנן הוצאות רבות ולכן המחיר יחסית גבוה, אך יחד עם זאת אסור לנצל את ההקפדה של הציבור מצד אחד, ואת התמימות מצד שני, ולהעלות את המחיר.
התחשבות מחשבה ויצירתיות עשויים לפי דעתי להוזיל את המחיר לטובת הציבור ולשמור על רמת הכשרות בהידור.
לדוגמא, מאחר ועוף שלם הינו מוצר "בסיסי" ואינו מוגדר כ"מותרות", ניתן להוריד את מחיר העוף השלם, ובכך לעזור לאותם משפחות שעבורם זה מוצר "בסיסי". ולהעלות את המחיר לחלקי עוף השונים המוגדרים כ"מותרות" לאותם משפחות שיש באפשרותם לקנות "מותרות" גם במחיר יותר יקר.
בנוסף להוצאות הקשורות לכשרות ולהידור, יש להוסיף הוצאות משרד מכירות, שינוע, הפסד, בלאי ונזקים.
בהמשך להדגשת החשיבות בהשגת מחיר יותר זול. אספר, כי כמה שבועות לפני שאבי ז"ל נפטר, הוא אמר למישהו: "כשאעלה למעלה, לפחות זכות אחת תהיה לי - שהורדתי את המחיר לק"ג עוף שחיטת ליובאוויטש".
על הציבור לזכור כי לכל אחד כפרט יש כוח, ולכולם יחד כקבוצה יש עוצמה וזכות, מצד אחד יש לדרוש ולהתעניין בסידורי והידורי הכשרות, ומצד שני לדרוש מחיר סביר והוגן.
אין לראות בטור זה כל התייחסות ספציפית להכשר כזה או אחר אלא הסבר כללי על התהליך.
לפני זמן מה קיבלתי שאלה חשובה: "אני נאבקת על פרנסתי ואין לי כסף לשלם עבור עוף משחיטת חב"ד. כתוצאה מכך ילדי לא מקבלים תזונה נכונה משום שלא אוכלים מוצרי עוף, האם אוכל לקנות עוף בהכשר אחד הבד"צים?"
שאלה זו נגעה לי מאוד. התבוננתי במשמעותה כמה פעמים, ולדעתי צריך להעלות את הנושא לסדר היום, לחשוב מתוך אחריות ולמצוא פתרון.
בראשית דבריי אכתוב את השורה התחתונה: באופן עקרוני לדעתי ניתן לעשות מאמץ ולהוזיל את המחיר לק"ג עוף עבור ציבור אנ"ש, בלי להוריד את רמת הכשרות.
אך חשוב לדעת את הסיבות לעלות הגבוהה ולהכיר את הנתונים טרם נקיטת עמדה.
כל אחד יודע כי כדי להגיע לרמת כשרות מהודרת יש צורך בהשגחה יתרה וכתוצאה מכך ישנם עלויות נוספות. אך לא כל אחד יודע על מה צריך להשגיח ועד כמה צריך להקפיד בכדי להגיע לשלב בו אנו מקבלים את המנה הבשרית לצלחת בכשרות מהודרת.
לפיכך לטובת הציבור אפרט בקצרה את השלבים העיקריים עליהם יש להקפיד בהשגחה.
השלב שלפני השחיטה
לפי החוק הקיים בארץ, כל אפרוח חייב לקבל חיסון אנטיביוטי למניעת מחלות, חיסון זה נעשה בכמה אופנים, בהתאם לגיל האפרוח וסוג החיסון. החיסון העיקרי הבעייתי מבחינה הלכתית הוא החיסון הניתן בהזרקה פיזית לאפרוח על ידי מזרק עם מחט. מכיוון שיש חשש שהחיסון יינתן במקום העלול להטריף את העוף, לפיכך יש להשגיח על שלב החיסונים.
השחיטה
הדבר הכי קריטי הוא השחיטה עצמה, כלומר יראת השמים של השוחט, מקצועיות השוחט, ומהירות השחיטה.
כדי להגיע לרמת ההידור הנדרשת: א. יש להגביל את מהירות השחיטה. ב. את כמות העופות הנשחטים בהתחשב בתפקודו ובעייפותו של השוחט. ג. משקל העוף פרט בעל השלכה עצומה על השוחט, וזאת עקב המאמץ הנדרש מהשוחט במהלך שחיטת עופות כבדים.
הבדיקות
באופן כללי עלינו לדעת כי מול כל שוחט שעומד על רמפת השחיטה יש להעמיד משגיח. זאת אומרת, שבמידה ועל ליין השחיטה עובדים 3 שוחטים, יש להעמיד בכל עמדת השגחה [גידים, ריאות] 3 משגיחים, ובנוסף 3 משגיחים להחלפה [ובסה"כ 9 משגיחים].
החשיבות במבנה זה היא גדולה ומשמעותית, בכדי שלא ליצור מצב בו מצד אחד מהירות השחיטה מצד השוחטים תקינה, אך מצד שני, מצד הבודקים - מהירות הבדיקה תהיה גבוהה יותר, משום שכל משגיח חייב לבדוק באותו פרק זמן יותר מעוף אחד, כדי "להשתלט" על הכמות שהשוחטים שחטו ועליו לבדוק.
בדיקות אלו משמעותיות ומורכבות מאוד מבחינה כשרותית, יש לבדוק עוף עוף ולא להסתפק בבדיקה מדגמית. לכן מקצועיות המשגיח הינה קריטית, ובפרט שהמסוע עליו תלויים העופות תמיד בתזוזה ואין למשגיח אפשרות להתעכב על כל עוף הרבה זמן. לכן, חובה לדאוג שמהירות תזוזת המסוע תהיה בקצב מתון [בהתאם למצב הכשרותי של המשק ממנו הגיעו העופות, יש משקים עם המון בעיות ויש ללא בעיות], על מנת שהמשגיח יוכל לבדוק כל דבר כמו שצריך ולא להסתמך על היתרים וסברות שונות.
לכן, יש לקחת משגיחים מומחים בעלי ניסיון, שעלותם גבוהה יותר.
כמו כן יש להעמיד משגיחים לבדיקת המעיים, צרירות דם, מליחה, ומשגיח אריזה. כך שצוות ההשגחה עומד על 14 משגיחים לערך [ויש שמצריכים יותר] בהתאם לכמות העופות ששוחטים.
לאור הנ"ל ניתן להבין כי ישנן עלויות השגחה גבוהות, וכל מי שמקפיד לקנות רק בהכשרים מהודרים יודע שחלק מהמחיר הוא עבור ההשגחה.
אם כך, איך זה שישנם הכשרים מהודרים שמוכרים במחיר מוזל יותר, האם הם מוותרים ולא מקפידים על כל הנ"ל ?
א. יש כשרויות מהודרות שמחיר העוף לצרכן אצלם גבוה בהרבה ממחיר לצרכן בשחיטת ליובאוויטש, וזאת אכן לאור הנ"ל, העלויות הגבוהות של הכשרות וכיו"ב.
ב. יתכן שאכן יש כאלו שמקפידים פחות או שמקפידים על עיקר הדברים, אך משתמשים בצוות שעלותו נמוכה יותר.
ג. אך בעיקר, התשובה היא: כשיש כוח קנייה גדול יותר, ניתן לחלק את הוצאות השחיטה על כמות גדולה של עופות וממילא כל עוף יעלה פחות. כמו כן יש אפשרות לעשות מבצעים משמעותיים.
לסיכום:
על השגחה ישנן הוצאות רבות ולכן המחיר יחסית גבוה, אך יחד עם זאת אסור לנצל את ההקפדה של הציבור מצד אחד, ואת התמימות מצד שני, ולהעלות את המחיר.
התחשבות מחשבה ויצירתיות עשויים לפי דעתי להוזיל את המחיר לטובת הציבור ולשמור על רמת הכשרות בהידור.
לדוגמא, מאחר ועוף שלם הינו מוצר "בסיסי" ואינו מוגדר כ"מותרות", ניתן להוריד את מחיר העוף השלם, ובכך לעזור לאותם משפחות שעבורם זה מוצר "בסיסי". ולהעלות את המחיר לחלקי עוף השונים המוגדרים כ"מותרות" לאותם משפחות שיש באפשרותם לקנות "מותרות" גם במחיר יותר יקר.
בנוסף להוצאות הקשורות לכשרות ולהידור, יש להוסיף הוצאות משרד מכירות, שינוע, הפסד, בלאי ונזקים.
בהמשך להדגשת החשיבות בהשגת מחיר יותר זול. אספר, כי כמה שבועות לפני שאבי ז"ל נפטר, הוא אמר למישהו: "כשאעלה למעלה, לפחות זכות אחת תהיה לי - שהורדתי את המחיר לק"ג עוף שחיטת ליובאוויטש".
על הציבור לזכור כי לכל אחד כפרט יש כוח, ולכולם יחד כקבוצה יש עוצמה וזכות, מצד אחד יש לדרוש ולהתעניין בסידורי והידורי הכשרות, ומצד שני לדרוש מחיר סביר והוגן.
אין לראות בטור זה כל התייחסות ספציפית להכשר כזה או אחר אלא הסבר כללי על התהליך.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
