מה הגיב הרבי לאישה שסיפרה ב'יחידות' שהיא נוהגת לעשן?
הרב מרדכי-מנשה לאופר
לקבוע בקיבוץ קופת צדקה
ברשימה שלפנינו שמחנו לקבל לפרסום מרשימותיה של מרת זיוה פש תחי', המתעדות שלוש 'יחידויות' – בשני זמני 'יחידות', וקטע נוסף בעת ברכת פרידה. רשימות אלו נכתבו בשעתו על ידה והוכנו עתה לדפוס בשינויי עריכה קלים.
ב"ה. יום ראשון, אור ליום שני א' דראש-חודש מר-חשון תשל"ז (יחידות בת 14 דקות – מהשעה 2:50 לפנות בוקר):
הרבי: ראשית, תודה לך עבור הבשורות-הטובות. תישארו בקיבוץ, ועלייך לדעת שנכונו לכם מאבקים בכל אשר תפנו, אך בקשתי היא שתתמודדו עם המאבקים בשמחה ובטוב לבב ובחיוך על השפתיים.
את צריכה להיאבק בשקט להמשיך את ה'מבצעים' [=פעולות מבצעי המצוות], ולאט לאט, לבסוף יסכימו בקיבוץ [הדברים נסובו בקשר לסירוב הקיבוץ לבקשת הבן הגדול ללמוד בישיבה]. ובעלך, אף-על-פי שיתמהמה, בסופו של דבר יהיה כראוי. ותזכו – את ובעלך – לגדל את הילדים, בעזרת ה', לתורה מצוות ומעשים טובים.
הרבי: האם את מוכנה לעשות לי טובה?
ז.פ.: בטח!
הרבי: תעשו לי טובה, שליחות בשבילי, ותקימי קופה.
ז.פ.: איפה להניח את הקופה [=השאלה נבעה מחוסר הבנה – האם כוונת הרבי לקופת גמילות חסדים או קופת צדקה]?
הרבי: נכון שבקיבוץ יודעים שאת נמצאת כאן, אזי בדרך דיפלומטית תבקשי מהנהלת הקיבוץ שיקבעו את הקופה במקום [=בולט, כך] שכולם יתנו [=בתוכה] צדקה.
(והוסיף:)
ושלא יֵדעו שההצעה באה ממני, שלא יחשבו שזה ה'ביזנס' שלי (=הכוונה שזה מיועד למוסד חב"די).
[הרבי הגיש לי 300 לירות ואמר:]
רצוני להיות הראשון לתת צדקה בקופה.
והשיב לב אבות
ז.פ.: אבי שיחי' רוצה לחזור בתשובה ואינו יכול.
הרבי: אביך שיחי' נטל עבורך 'משקה' [בעת חלוקת ה'כוס של ברכה' במוצאי ראש השנה (תשל"ז)].
הרבי: האם נולדת בניו-יורק?
ז.פ.: לא.
הרבי: האם ההורים היגרו לארצות הברית?
ז.פ.: כן.
הרבי: היכן מתגורר אביך?
ז.פ.: בשכונת בורו-פארק.
הרבי: את נמצאת במקום לבד ואת יחידה. לך קשה יותר, ואילו אביך מתגורר בבורו-פארק בין אנשים שומרי-מצוות, וקשה לו?...
הרבי: למה הוא רוצה לחזור בתשובה? הוא לוקח דוגמה ממך? [חיוך רחב נסוך על פני קודשו].
הרבי: איפה אביך עובד?
ז.פ.: בדפוס.
הרבי: האם הוא עצמאי?
ז.פ.: לא, הוא עובד בדפוס עיתון 'הדואר'.
הרבי: ומה עם האימא, גם היא רוצה לחזור בתשובה?
ז.פ.: לא, אימא דתייה, והייתה תמיד דתייה.
[הרבי הגיש 3 דולרים עבור אבא, 3 דולרים עבור אימא ולכל אחד מ(ששת) הילדים שיחי', עבורי, ועבור (איסר) הבעל].
כפליים לתושייה
הרבי: האם קיבלת דולרים בהתוועדויות? [= הרבי נהג למסור ל'טנקיסטים', הפעילים שנטלו חלק במבצעי המצוות באמצעות ניידות המצווה, דולרים כשליחות לצדקה לחלק לקהל, וכן עבור הנשים].
ז.פ.: כן, אבל התיק שבו היו מונחים הדולרים נגנב ממני.
הרבי: האם היו בתיק דרכון ותעודות?
ז.פ.: היו שם רק תעודות והן חזרו עם התיק [הרבי נטל 14 שטרות של דולר – כי בתקופה ההיא התקיימו שבע התוועדויות שבסופן קיבל כל אחד מהמשתתפים/ות 2 דולר – והגיש לי].
● ● ●
[ז.פ. כתבה לרבי שהיא רגילה לעשן]
הרבי: עישון סיגריה אינו בריא לגוף ולבסוף לא בריא לנשמה, והעישון גורם להתנהגות בלתי ראויה.
● ● ●
ז.פ.: הנה התמונות של הילדים.
הרבי (שמח מאד ובחיוך): לך יש את האורגינל, ולי התמונות.
תודה רבה עבור הבאת התמונות (חזר על דבריו ב' פעמים).
מכתב הרבי כב חשון תשל"ז לגב' זיוה
● ● ●
ברכת הפרידה יום שלישי ג' מר-חשון תשל"ז 11:50 לפני-הצהריים ליד המעלית.
הגב' ז.פ. והוריה עמדו, הרבי עבר ואמר שלום.
על סף חדרו של הרבי אמר המזכיר הרה"ח הרב בנימין קליין לרבי: זיוה באה להיפרד. הרבי (שב על עקבותיו ואמר):
נסיעה טובה, ונשמע בשורות טובות!
(המשיך לחדרו וחזר ואמר):
האם מסרת לאביך את תוכן שיחתנו [אודותיו]?
ז.פ. (התבלבלה לגמרי ושאלה): מה?
הרבי: זה אביך?
ז.פ.: כן.
הרבי: האם מסרת לו את תוכן שיחתנו?
ז.פ.: כן.
הרבי הביט על האב ואמר: נו, תבשר בשורות טובות.
פנה לז.פ. ואמר: נסיעה טובה (ונכנס לחדרו הקדוש).
מכתב לילדים ... ימי הסליחות תשמ"ג
כאשר יענו - כן יפרוץ
יום שני אור ליום ג' כ"ו תשרי תשמ"א (יחידות בת 3 דקות).
מרת ז.פ. ובנה הבכור מרדכי שיחי' (בן 15).
הרבי: מה עם הישיבה של הבן, האם זה הסתדר?
ז.פ.: לא, בקיבוץ לא הסכימו.
הרבי: מה הטעם (שלא הסכימו)?
ז.פ.: אין טעם.
הרבי: כמו שלא הסכימו בלי טעם, כך יסכימו בלי טעם. אם זה מתעכב – כנראה העיכוב משמים כדי שיוכל לעשות 'ופרצת' ולהוות דוגמה חיה ומזהירה לאנשי הקיבוץ. ושיצליח. (וכן ברך את ז.פ. שתצליח בעבודתה). 
בברכה לבשורות טובות
גם אם לא מסכימים לדרך...
הרבי: האימא חזרה (לארץ הקודש), והכל בסדר עם אבא ואימא?
ז.פ.: אימא חזרה, ומקווים שהכול יהיה בעזרת ה' בסדר.
הרבי: ומה עם העבודה של האבא? יש פרנסה? האם קיבל איזו משרה?
ז.פ.: לא, אבא אינו עובד. הרבי: בוודאי מקבל כסף בתור unemployment (דמי אבטלה) או חברה אחרת.
ז.פ.: כן.
הרבי: בוודאי לא מספיק לפרנסה, ו[יהי רצון] שהמצב יהיה בסדר ויקוים בך 'יגעת ומצאת'. דרישת-שלום לקיבוץ – אפילו אם אינם מסכימים לדרך שלי (בחיוך רחב). צריך ללכת בדרכי נועם, נסיעה טובה ותבשרו בשורות טובות.
קודם ליחידות הראשונה - במוצאי ראש השנה תשל"ז, ניגש אביה של מרת זיוה פש – ר' חי רצאבי לעמוד בתור בעת חלוקת 'כוס של ברכה'.
כשעמד מול הרבי (אחרי שלש וחצי שעות המתנה) אמר: "זיוה מבקשת 'משקה'".
הרבי: איזו זיוה? (חזר על שאלתו שוב ושוב ושאל): זיוה פש?
– האב היה המום.
והרבי המשיך: זיוה פש, מה היא בשביל כבודו?
חי רצאבי: היא בתי.
הרבי: יש לך בת בעלת מידות טובות ונכדים נחמדים (ונתן לו בקבוק 'משקה'). דו-שיח זה גרם לר' חי לרצות לעלות בדרך העולה בית א-ל ועל כך נסובו הדברים ב'יחידות' הראשונה.
המשך יבוא. 
מאפשרים לכם לקבל
