להציב גבולות להעלאת מחירי דירות להשכרה ● בנימין ליפקין
בנימין ליפקין
זה כבר לא סוד ושורשיה של התופעה מבורכים לגמרי. פינו, חסידי חב"ד, מלא שיר ושבח על החסד הגדול שעשה עמנו ה', הבא לידי ביטוי נפלא בהתרחבות שורותיה של חסידות חב"ד. גדיים נעשו תיישים, מאות ואלפי משפחות שאי פעם, אי שם, היו זוגות צעירים, הפכו במרוצת השנים להורים וסבים. דור שלישי ורביעי יבואו הנה.
דור ההמשך של חסידי חב"ד, נחלק כאז כן היום, לשתי אסכולות מרכזיות. אלו שזכות היא להם ולכל אשר להם בהיחלצם להתגייס ללגיונו של מלך, לשליחות – אם בערי השדה בארץ הקודש ואם במדינות ונקודות על פני כל הגלובוס. זו השורה הראשונה שלנו, חסידי חב"ד, וכל שאר החכמים, הנבונים והיודעים את התורה, נמצאים, עם כל הכבוד הראוי, בכמה וכמה רבדים נמוכים מהם, כל חד לפום שיעורא דיליה.
השנים שנקפו וההתפתחות המבורכת מביאים לכך שיותר ויותר זוגות צעירים נישאים ולפחות בשלב ראשון מוצאים עצמם משתכנים באזור מגורים חב"די, אם ליד הורי אחד מבני הזוג או לאו דווקא אלא למען נטיעת הקן של בית חב"ד שזה עתה נולד. אין כאן חידוש. התופעה ידועה ומוכרת. במקום מגוריי, למשל, השכונה כמעט הכפילה עצמה בעוד עשרות רבות של אברכים, המתגוררים בחוצותיה ובעיקר ברחובות ובשכונות הסמוכים לה.
כמו כל דבר במשק שיש בו עודף ביקוש, ניצבת כאבן נגף בפני התופעה הטבעית הזו, עליית המחירים המתמדת בדירות להשכרה ולמכירה כאחד. זהו כלל היסוד של כל ענף במשק, מכל סוג שהוא: עודף ביקוש יוצר עליית מחירים.
עם כל הכבוד לכללי התפתחות המשק, התופעה הולכת ומחריפה ואין לה כל גבולות או פרופורציות. המחירים הולכים ומאמירים, גובהים ונוסקים – בלי שיקום מי שיציב להם גבולות.
*
בתוך עמי אנוכי יושב. יותר מדי זוגות צעירים מתהלכים מלפניי, מצדדיי ומאחוריי, באין להם אפשרות לכלכל את ביתם כהלכה, לא בתנאי לוקסוס אלא בתנאי מינימום, כשהחודש רק מתחיל בתשלום מעיק, גבוה וחסר מידה לשכירות ארבע הקירות העלובים, בחלק מכריע של המקרים, שבינותיה הם משתכנים לפי שעה.
במקום להביא דוגמאות ממרחק – קהילות שאינן מאנ"ש, שהציבו בנושא זה גדרים וסייגים שכולם מכפיפים עצמם להם – שמחתי להיווכח, בהידרשי לסוגיה, כי בתוככי אנ"ש יש מי שקם ועשה מעשה.
לפני שלוש שנים דווח באתר זה על יוזמה ברוכה שנקט רבה של קריית חב"ד בעיר הקודש צפת, ידידי הרב מרדכי ביסטריצקי, שבמסגרתה נננקטו קריטריונים ברורים למחירי השכירות בקריית חב"ד ומבואותיה, בהתאם לגודל הדירות (מספר חדרים, מטרים) ומצבן בלבד.
בירור קצר שערכתי גילה כי הכללים נשמרים עד עצם היום הזה ואיש בצפת לא ירים את ידו ואת רגלו בתחום זה, בניגוד להוראת מרא דאתרא.
המודל הצפתי הזה ראוי לחיקוי בכל מחוזות אנ"ש – ויפה שעה אחת קודם.
הייתי מוסיף ואומר: היה מן הראוי שכללים כאלו ייקבעו גם באשר למחירי הדירות למכירה. יכולני לנקוב מיידית בכתובות מדויקות של בתים בתוככי השכונה בה אני וביתי מתגוררים, שהפכו לדירות רפאים לנוכח התעקשות בעליהן (או מתווכיהן, לא משנה הסדר) על מחיר גבוה, מופקע ואכזר שאין בנמצא אדם נורמלי שמסוגל לשלם זאת עליהן.
"ומבשרך אל תתעלם", אמרה תורה. הגיעה השעה לחוס על משפחת אנ"ש. הגיעה השעה להיפרד מהמבט הצר של התוחלת הרווחית (שגם היא מדומה בחלק מהמקרים הנקובים מעלה) לטובת הרווחה לחסידי חב"ד. כי אנשים אחים אנחנו.
מאפשרים לכם לקבל
