מקרה שני, שמביא האתר "היה עם אחת הנשים, איילת השחר, ציינה כי במשך שנתיים, עוד בטרם התגיירה, למדה לימודי יהדות במכון יהודי באוקראינה ושימשה כמורה ליהדות בבית הספר של חב"ד באחת הערים. היא גם שימשה, לאחר גיורה, כמורה למסורת יהודית בבית ספר יהודי-דתי באוקראינה. נ', לעומתה, עבדה במשך שנה לאחר גיורה בקהילה היהודית של קייב. כאשר ביקשו השתיים לעלות לישראל, נתקלו בסירוב. איילת השחר, שקרובי משפחה גרים בישראל, הצליחה להגיע לארץ באשרת תיירת. מאז חודש מאי, היא ממתינה להכרה ביהדותה, אך עד כה משרד הפנים מעכב את מתן תשובתו. גם בקשתה של נ' הגיעה לידי משרד הפנים במאי, ומאז ממתינה הבקשה". האם משרד הפנים מפלה יהודים שגויירו כהלכה בבתי דין רבניים בחו"ל? השר אברהם פורז הבטיח עם כניסתו לתפקיד ליישם גישה הומאנית יותר במשרדו. אבל עוד ועוד מקרים מצביעים על ההיפך הגמור. לידי ynet הגיעו מספר עדויות, שמהן עולה חשד שמשרד הפנים מסרב להכיר בגיורים שנעשו בקהילות יהודיות בחו"ל, למרות שאלו נעשו בבתי דין אורתודוכסיים, על-פי ההלכה ובהתאם לחוק השבות. ב-ynet הצטברו עדויות, לפיהן משרד הפנים לא הכיר ביהדותם של מי שעברו את כל שלבי הגיור במלואם ועמד בכל דרישות משרד הפנים. במקרים אחדים אף נשללה האזרחות. איילת השחר ונ', נשים אוקראיניות בעלות זיקה רגשית וקרבה משפחתית רחוקה ליהדות, ביקשו, כל אחת בנפרד, להתקרב אל היהדות, להתגייר ולעלות לישראל. "נוצר פה מצב בלתי נסבל, לפיו דווקא הרבנות מכירה ביהדותו של אדם, אך משרד הפנים שולל אותה", אמר הרב ד"ר שאול פרבר, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, "לפי החלטת בג"ץ כבר מ-1989, חל איסור חמור על המדינה לערוך הבחנה בין גיור אחד למשנהו, ולמדינה אין בכלל כל סמכות להחליט איזה בית דין רבני 'כשר' יותר ממשנהו. מרגע שבית הדין מקבל אישור מוסמך של הרבנות הראשית בישראל, המדינה אינה רשאית להתערב. "אני מבין את החששות מפני גיור פיקטיבי, אך זו לא דרכה של תורה. מדובר באנשים שעברו גיור כשר שהוכר על-ידי הרבנות, ולמרות זאת מדינת ישראל אינה מכירה ביהדותם. במקרה של בלוך, לולא היינו 'הופכים שולחנות' במשרד הפנים, שום דבר לא היה זז. כנראה שזאת הדרך היחידה לשנות משהו".