מערכת COL
|
יום כ"ו כסלו ה׳תשע״ד
29.11.2013
מה שנרות של שלוחים מספרים ● מרגש
"עכשיו, זיסקייט, הנרות כבר גמרו לספר את הסיפור הרגיל. הם כבר סיפרו על היוונים ועל הגזרות, על מתיתיהו והמלחמות, הניסים והנפלאות. כל זה הם סיפרו למי שהדליק נרות בתחילת הערב. הנרות של תשע בערב מספרים חלק אחר של הסיפור..." ● COL מגיש מאמר מרגש מאת שליח שביקש להישאר בעילום שם נרות של שלוחים
(צילום: באדיבות ערוץ יהדותון)
מאת א. שליח
אחרי מסיבת חנוכה מאוד מוצלחת עם הקהילה ההולכת ונבנית יש מאין, חזרנו הביתה מותשים אך מרוצים לקראת השעה תשע בערב.
הייתי משוכנע שמיד אחרי שאדליק את החנוכיה הביתית שלנו, טרם שאומר פסוק שלאחריו, יהיו הילדים שקועים בשינה עמוקה. אך לא.
הגדול שלי, עוד לא בן שש, אומר לי בתמימות של ילד, טאטי, איך געדיינק אז לעצטע יאהר דו האסט דערציילט אונז יעדן נאכט וואס די ליכטלאך דערציילן דיר. (=אבא, אני זוכר שבשנה שעברה סיפרת לנו כל לילה מה שהנרות מספרים לך).
האמת, אני אחרי הרבה לחיים, ולא ממש מסוגל לחשוב, אז אני עוצם את העניים ונותן לשפתיים ללכת במקומי.
אתה יודע, מיין טייערע קינד, שכשהדלקתי את הנרות, הם שאלו אותי, למה אני מדליק כל כך מאוחר? אתה זוכר מתי צריכים להדליק נרות, ילדי? בטח שהוא יודע. הוא למד בבית ספר נט.
הדלקנו רק עכשיו, הוא מסביר לי בטוח טעם, כדי שדוד וחיים, חיה ויוליה, מקס וסטפני, סטאן וג'ולי, אבי, אלכס ועוד עשרות יהודים יוכלו גם הם לחוש את השמחה של חג החנוכה ולשמוע את הסיפור של הנרות.
אבל עכשיו, זיסקייט, הנרות כבר גמרו לספר את הסיפור הרגיל. הם כבר סיפרו על היוונים ועל הגזרות, על מתיתיהו והמלחמות, הניסים והנפלאות. כל זה הם סיפרו למי שהדליק נרות בתחילת הערב.
הנרות של תשע בערב מספרים חלק אחר של הסיפור. הם מספרים שהמלחמה של המכבים עוד לא נגמרה ושיש עוד הרבה יהודים שהיוונים עדיין מנסים להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך.
אבל הקדוש ברוך הוא עוזר, וגם לנו יש יהודה המכבי. יהודה המכבי הוא הרבי שלנו, שדואג שהאור של חנוכה יגיע לכל בית יהודי. ואנחנו, השלוחים, אנחנו המכבים של הרבי!
כן, זיסקייט, זה הסיפור שהנרות מספרים למי שמדליק נרות בשעה כל כך מאוחרת...
אחרי מסיבת חנוכה מאוד מוצלחת עם הקהילה ההולכת ונבנית יש מאין, חזרנו הביתה מותשים אך מרוצים לקראת השעה תשע בערב.
הייתי משוכנע שמיד אחרי שאדליק את החנוכיה הביתית שלנו, טרם שאומר פסוק שלאחריו, יהיו הילדים שקועים בשינה עמוקה. אך לא.
הגדול שלי, עוד לא בן שש, אומר לי בתמימות של ילד, טאטי, איך געדיינק אז לעצטע יאהר דו האסט דערציילט אונז יעדן נאכט וואס די ליכטלאך דערציילן דיר. (=אבא, אני זוכר שבשנה שעברה סיפרת לנו כל לילה מה שהנרות מספרים לך).
האמת, אני אחרי הרבה לחיים, ולא ממש מסוגל לחשוב, אז אני עוצם את העניים ונותן לשפתיים ללכת במקומי.
אתה יודע, מיין טייערע קינד, שכשהדלקתי את הנרות, הם שאלו אותי, למה אני מדליק כל כך מאוחר? אתה זוכר מתי צריכים להדליק נרות, ילדי? בטח שהוא יודע. הוא למד בבית ספר נט.
הדלקנו רק עכשיו, הוא מסביר לי בטוח טעם, כדי שדוד וחיים, חיה ויוליה, מקס וסטפני, סטאן וג'ולי, אבי, אלכס ועוד עשרות יהודים יוכלו גם הם לחוש את השמחה של חג החנוכה ולשמוע את הסיפור של הנרות.
אבל עכשיו, זיסקייט, הנרות כבר גמרו לספר את הסיפור הרגיל. הם כבר סיפרו על היוונים ועל הגזרות, על מתיתיהו והמלחמות, הניסים והנפלאות. כל זה הם סיפרו למי שהדליק נרות בתחילת הערב.
הנרות של תשע בערב מספרים חלק אחר של הסיפור. הם מספרים שהמלחמה של המכבים עוד לא נגמרה ושיש עוד הרבה יהודים שהיוונים עדיין מנסים להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך.
אבל הקדוש ברוך הוא עוזר, וגם לנו יש יהודה המכבי. יהודה המכבי הוא הרבי שלנו, שדואג שהאור של חנוכה יגיע לכל בית יהודי. ואנחנו, השלוחים, אנחנו המכבים של הרבי!
כן, זיסקייט, זה הסיפור שהנרות מספרים למי שמדליק נרות בשעה כל כך מאוחרת...
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
