מערכת COL
|
יום י"ח כסלו ה׳תשע״ד
21.11.2013
הסוד נחשף: כך סייע איש הנ.ק.ו.ד. לחסידי חב"ד ● מיוחד
"לאותו יהודי הייתה מכונית שנקראה 'צ'רנוי וארנוק'. זו הייתה מכונית השחורה, שהייתה אימת כל תושבי רוסיה. בה הובילו את מתנגדי המשטר, לעבר הלא נודע. בזמנים שהיו התוועדויות, הוא היה אוסף את החסידים ב'ואראנוק' ולוקח אותם להשתתף בפארבענגען" ● למעלה מעשרים שנים חלפו מאז אותם התוועדויות י"ט כסלו בבית הכנסת מרינה רושצ'ה, אך הרב ברוך גורין, יו"ר מועצת המוזיאון היהודי במוסקבה, זוכר לפרטי פרטים כאילו היו הן רק אתמול ● מיוחד למגזין שישי של COL: ר' ברוך כותב על התנהלות ההתוועדויות באותן שנים בצל הפחד הגדול, וחושף: כיצד סייע איש הנ.ק.ו.ד. לחסידים להגיע להתוועדויות? ברוך גורין
הרב ברוך גורין (צילום: מאיר אלפסי)
הרב ברוך גורין, מיוחד ל-COL
הימים היו ימי של אחרי נפילת מסך הברזל, הפחד מהקומוניזם עוד שלט בכל פינה. איש לא ידע מה יילד יום. אני עדיין זוכר, את אותה פעם שאמרתי משהו שלא הייתי צריך להגיד, ואחד המבוגרים שעמד לידי העיר לי שלא אומרים כאלה דברים בקול. עניתי לו שהעידן של סטלין כבר עבר, ואפשר להגיד מה שרוצים. אבל היהודי המבוגר התעקש לנזוף בי ואמר ש'אם היום סטלין לא שולט, זה לא אומר שגם מחר הוא לא ישלוט'.
באווירה כזאת, חגגנו גם את י"ט כסלו. מידי שנה היו מתאספים חסידים מכל רחבי ברית המועצות, להתוועדות י"ט כסלו ראש השנה לחסידות. עבורינו – בחורי הישיבה במוסקבה - י"ט כסלו היה חג החגים. התרגשנו מי"ט כסלו, הרבה יותר ממה שנהוג היום באנ"ש.
מרינה רושצ'ה של י"ט כסלו, לא היה מרינה רושצ'ה של כל השנה, הוא השתנה ללא הכר. חסידים מטשקנט, מסרטוב, מכל קהילה בברית המועצות התאספו ובאו לחגוג את י"ט כסלו באווירה חסידית מרוממת שהיתה שמורה רק לי"ט כסלו. עבורי, כבחור בשנות העשרה לחייו, זאת היתה ממש תחיית היהדות. חשבתי שכבר אין עוד יהודים דתיים בעולם.
(צילום: מאיר אלפסי)
חב"ד ברוסיה של אותם ימים, רחוקה מאוד ממצבה המפואר של חב"ד כיום. היינו מעטים וכל אחד הכיר את כל החב"דניקים האחרים. אם היה מישהו עם שם לא מוכר, מיד ידעו לזהות שהוא לא מגזע חב"ד.
הקהילה שלנו במוסקבה, התבססה בעיקר על בעל'בתים שפחדו להיראות כיהודים כלפי חוץ, אך למעשה היו בעלי ידע גדול בחסידות וידעו לחזור מאמרים בעל פה ולהתעמק בסוגיות עמוקות בחסידות.
רק כשהגיע י"ט כסלו היינו זוכים לראות יהודים חסידיים, בעלי חזות יהודית בולטת. אם ה'פארברענגען'ס לאורך השנה היו מה שהחזיק אותנו ואת כל היהדות ברוסיה, הרי שהתוועדות י"ט כסלו, היתה גולת הכותרת. בית הכנסת הקטן, אירח את ההתוועדויות הארוכות שנמשכו עד השעות המוקדמות של הבוקר.
משעות הערב ועד השעות הקטנות של הלילה, היו יושבים, מנגנים ניגונים ומספרים סיפורים על י"ט כסלו. ההתוועדות נפתחה במגילת י"ט כסלו. אחד הנוכחים החל את הסיפור, וכל אחד היה משלים ומחדד פרטים שהוא זכר.
מי"ט כסלו הכללי, עברו הסיפורים לי"ט כסלו אישי, והמתוועדים שיתפו את החוויות שלהם עם המשטר הקומוניסטי. בין לבין פצח מישהו בניגון חסידי עמוק, וסחף את כולם לאווירה של געגועים עזים. לא היו חסרים לנו הנאומים הרשמיים של התוועדויות י"ט כסלו, הסתפקנו בלראות ולשמוע חסידים אמיתיים.
אחד החסידים ר' מוטל דער שוחט היה מספר על סוחר חב"דניק בפטרבורג שרצה לעשות עסקה עם סוחר משומד. העסקה התקדמה והמשומד ביקש לחתום על העסקה, אך החב"דניק עמד על כך שהחתימה תתבצע ב'יום זכאי'. לתמיהתו, אמר לו החב"דניק את היום בו יחול אותו 'יום זכאי'.
ביום הנקוב, הגיע הסוחר המשומד לביתו של הסוחר החב"דניק והובל אחר כבוד לתוך ביתו רחב הידיים. אחרי שעברו מחדר לחדר, הגיעו שני הסוחרים לחדר בו נערכה התוועדות י"ט כסלו. כששמע המשומד את ניגוני הדבקות שניגנו בהתוועדות, עלתה בזיכרונו תמונת הילדות שלו והוא חזר בתשובה.
הרב גורין במסיבת עיתונאים
גם יהודי מוסקבה המרוחקים ביותר בכל עניין של אידישקיט, החלו להתעורר בעקבות ההתוועדות. שנה אחת הגיע להתוועד איתנו, יהודי שהיה בן למשפחה מאוד מיוחסת בחב"ד.
במהלך השנים הוא ירד מהדך, הפסיק לקיים תורה ומצוות ועבד בנ.ק.ו.ד. הוא תמיד היה אומר שהוא עבד בנ.ק.ו.ד., כדי לעזור לחסידים להגיע להתוועדויות.
לאותו יהודי היתה מכונית שנקראה 'צ'רנוי וארנוק'. זו היתה מכונית השחורה, שהיתה אימת כל תושבי רוסיה. בה הובילו את מתנגדי המשטר, לעבר הלא נודע. בזמנים שהיו התוועדויות, הוא היה אוסף את החסידים ב'ואראנוק' ולוקח אותם להשתתף בפארבענגען.
כך חלפו השעות בניגונים וסיפורים. רגע מיוחד ומלהיב היה כאשר המשתתפים ניגנו את 'שושנת חסידים' (שושנת יעקב עם מילים חסידיות חלופיות). באותו שיר ההתלהבות סחפה את כל הנוכחים לשמחה אדירה. המשתתפים היו נראים כמי ששומעים את הניגון רק לראשונה.
האורחים שבאו מכל קצוות ברית המועצות, שימשו גם כבעלי הנגינה. הם היו החסידים המבוגרים שזכרו את הניגונים והרקע שלהם וחלקם עוד זכרו את ליובאוויטש. בין לבין הם היו מנהלים ויכוחים האם מרכז חב"ד בשנים קודמות היתה במוסקבה או בלנינגרד. הויכוחים האלה היו יכולים לפרנס התוועדויות שלמות היום.
כל הדמויות שהיו בהתוועדות, היו דמויות הוד. במבט ראשוני הם היו נראים אנשים פשוטים, אך הם היו חסידים בלב ובנפש. חסידים כמו ר׳ פאליא ברוק מסרטוב, ר' יחיאל פריד שלמד בקרמנצ'וג אצל ר' שלמה חיים, ר' גדליה – הרב מו ר' שייע קליינברג ה'זייגער מאכער', נתנו להתוועדויות י"ט כסלו את האווירה המיוחדת שליוותה אותם.
הימים היו ימי של אחרי נפילת מסך הברזל, הפחד מהקומוניזם עוד שלט בכל פינה. איש לא ידע מה יילד יום. אני עדיין זוכר, את אותה פעם שאמרתי משהו שלא הייתי צריך להגיד, ואחד המבוגרים שעמד לידי העיר לי שלא אומרים כאלה דברים בקול. עניתי לו שהעידן של סטלין כבר עבר, ואפשר להגיד מה שרוצים. אבל היהודי המבוגר התעקש לנזוף בי ואמר ש'אם היום סטלין לא שולט, זה לא אומר שגם מחר הוא לא ישלוט'.
באווירה כזאת, חגגנו גם את י"ט כסלו. מידי שנה היו מתאספים חסידים מכל רחבי ברית המועצות, להתוועדות י"ט כסלו ראש השנה לחסידות. עבורינו – בחורי הישיבה במוסקבה - י"ט כסלו היה חג החגים. התרגשנו מי"ט כסלו, הרבה יותר ממה שנהוג היום באנ"ש.
מרינה רושצ'ה של י"ט כסלו, לא היה מרינה רושצ'ה של כל השנה, הוא השתנה ללא הכר. חסידים מטשקנט, מסרטוב, מכל קהילה בברית המועצות התאספו ובאו לחגוג את י"ט כסלו באווירה חסידית מרוממת שהיתה שמורה רק לי"ט כסלו. עבורי, כבחור בשנות העשרה לחייו, זאת היתה ממש תחיית היהדות. חשבתי שכבר אין עוד יהודים דתיים בעולם.
(צילום: מאיר אלפסי)
חב"ד ברוסיה של אותם ימים, רחוקה מאוד ממצבה המפואר של חב"ד כיום. היינו מעטים וכל אחד הכיר את כל החב"דניקים האחרים. אם היה מישהו עם שם לא מוכר, מיד ידעו לזהות שהוא לא מגזע חב"ד.
הקהילה שלנו במוסקבה, התבססה בעיקר על בעל'בתים שפחדו להיראות כיהודים כלפי חוץ, אך למעשה היו בעלי ידע גדול בחסידות וידעו לחזור מאמרים בעל פה ולהתעמק בסוגיות עמוקות בחסידות.
רק כשהגיע י"ט כסלו היינו זוכים לראות יהודים חסידיים, בעלי חזות יהודית בולטת. אם ה'פארברענגען'ס לאורך השנה היו מה שהחזיק אותנו ואת כל היהדות ברוסיה, הרי שהתוועדות י"ט כסלו, היתה גולת הכותרת. בית הכנסת הקטן, אירח את ההתוועדויות הארוכות שנמשכו עד השעות המוקדמות של הבוקר.
משעות הערב ועד השעות הקטנות של הלילה, היו יושבים, מנגנים ניגונים ומספרים סיפורים על י"ט כסלו. ההתוועדות נפתחה במגילת י"ט כסלו. אחד הנוכחים החל את הסיפור, וכל אחד היה משלים ומחדד פרטים שהוא זכר.
מי"ט כסלו הכללי, עברו הסיפורים לי"ט כסלו אישי, והמתוועדים שיתפו את החוויות שלהם עם המשטר הקומוניסטי. בין לבין פצח מישהו בניגון חסידי עמוק, וסחף את כולם לאווירה של געגועים עזים. לא היו חסרים לנו הנאומים הרשמיים של התוועדויות י"ט כסלו, הסתפקנו בלראות ולשמוע חסידים אמיתיים.
אחד החסידים ר' מוטל דער שוחט היה מספר על סוחר חב"דניק בפטרבורג שרצה לעשות עסקה עם סוחר משומד. העסקה התקדמה והמשומד ביקש לחתום על העסקה, אך החב"דניק עמד על כך שהחתימה תתבצע ב'יום זכאי'. לתמיהתו, אמר לו החב"דניק את היום בו יחול אותו 'יום זכאי'.
ביום הנקוב, הגיע הסוחר המשומד לביתו של הסוחר החב"דניק והובל אחר כבוד לתוך ביתו רחב הידיים. אחרי שעברו מחדר לחדר, הגיעו שני הסוחרים לחדר בו נערכה התוועדות י"ט כסלו. כששמע המשומד את ניגוני הדבקות שניגנו בהתוועדות, עלתה בזיכרונו תמונת הילדות שלו והוא חזר בתשובה.
הרב גורין במסיבת עיתונאים
גם יהודי מוסקבה המרוחקים ביותר בכל עניין של אידישקיט, החלו להתעורר בעקבות ההתוועדות. שנה אחת הגיע להתוועד איתנו, יהודי שהיה בן למשפחה מאוד מיוחסת בחב"ד.
במהלך השנים הוא ירד מהדך, הפסיק לקיים תורה ומצוות ועבד בנ.ק.ו.ד. הוא תמיד היה אומר שהוא עבד בנ.ק.ו.ד., כדי לעזור לחסידים להגיע להתוועדויות.
לאותו יהודי היתה מכונית שנקראה 'צ'רנוי וארנוק'. זו היתה מכונית השחורה, שהיתה אימת כל תושבי רוסיה. בה הובילו את מתנגדי המשטר, לעבר הלא נודע. בזמנים שהיו התוועדויות, הוא היה אוסף את החסידים ב'ואראנוק' ולוקח אותם להשתתף בפארבענגען.
כך חלפו השעות בניגונים וסיפורים. רגע מיוחד ומלהיב היה כאשר המשתתפים ניגנו את 'שושנת חסידים' (שושנת יעקב עם מילים חסידיות חלופיות). באותו שיר ההתלהבות סחפה את כל הנוכחים לשמחה אדירה. המשתתפים היו נראים כמי ששומעים את הניגון רק לראשונה.
האורחים שבאו מכל קצוות ברית המועצות, שימשו גם כבעלי הנגינה. הם היו החסידים המבוגרים שזכרו את הניגונים והרקע שלהם וחלקם עוד זכרו את ליובאוויטש. בין לבין הם היו מנהלים ויכוחים האם מרכז חב"ד בשנים קודמות היתה במוסקבה או בלנינגרד. הויכוחים האלה היו יכולים לפרנס התוועדויות שלמות היום.
כל הדמויות שהיו בהתוועדות, היו דמויות הוד. במבט ראשוני הם היו נראים אנשים פשוטים, אך הם היו חסידים בלב ובנפש. חסידים כמו ר׳ פאליא ברוק מסרטוב, ר' יחיאל פריד שלמד בקרמנצ'וג אצל ר' שלמה חיים, ר' גדליה – הרב מו ר' שייע קליינברג ה'זייגער מאכער', נתנו להתוועדויות י"ט כסלו את האווירה המיוחדת שליוותה אותם.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
