מה עניינה של 'ק"ש שעל המיטה', לאחר שכבר קראנו בערבית?
שאלה: מה עניינה של 'קריאת שמע על המיטה', לאחר שכבר קראנו בערבית?
תשובה: אמרו חז"ל: "אף-על-פי שקרא אדם קריאת-שמע בבית הכנסת, מצוה לקרותה על מיטתו, שנאמר (תהילים ד,ה): 'רִגזו ואל תחטאו, אִמרו בלבבכם (רש"י: מה שכתוב 'על לבבך') על משכבכם (שנאמר: 'ובשכבך') ודומו סלה (בשינה אחרי-כן)' ".
מסוגיית הגמרא נראה שעיקר כוונת קריאת שמע שעל המיטה היא לשם שמירה מנזקים חומריים ורוחניים העלולים לקרות בשינה ובלילה. כמו-כן תיקנו חז"ל את ברכת 'המפיל' כהודיה לה' ובקשת שמירה בשינה. שאר הפסוקים והתפילות הם מנהגים, ולכן יש חילופי נוסחאות רבים בהם.
המקובלים הוסיפו בנוסח את הווידוי. זה מתקשר לעניין 'מסירת הפיקדון', שאנו מסיימים את עבודת היום ומחזירים את הנשמה לה', מתוך חשבון הנפש והחלטות טובות, וזה משמש הכנה טובה לעבודת ה' של מחר, "בערב ילין בכי, ולבוקר רינה" (תהילים ל,ו).
חסידים אומרים: סיום היום בקדושה נעשֶה במעשה, בדיבור ובמחשבה: הכנת כלים ומים לנטילת שחרית ליד המיטה; קריאת שמע; והרהור בדברי תורה עד שנרדמים. התחלת היום בקדושה נעשית בסדר הפוך: המחשבה הראשונה "שיוויתי ה' לנגדי תמיד"; אמירת 'מודה אני'; ונטילת ידיים ליד המיטה.
מקורות: ברכות ד סע"ב. זוהר ח"ג כט,ב. טושו"ע או"ח סי' רלט ונו"כ. שער הכולל פל"ו, וסידור 'צלותא דאברהם' ח"ב עמ' תתיג, וש"נ. היום יום, ו' כסלו. וראה סה"מ מלוקט ח"א עמ' מה (במהדורה החדשה ח"ד עמ' רלז).
מאפשרים לכם לקבל
