רבני חב"ד בחזית הבחירות ● שניאור זלמן ברגר
הבחירות הסתיימו, הוגי הדיעות תובעים לשוב לחב"ד המקורית. אז הנה הצצה לפועלם של רבני חב"ד בבחירות הראשונות לכנסת שהתקיימו בכ"ד טבת תש"ט. בבחירות אלו, הוקמה חזית דתית מאוחדת שכללה את אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל, המזרחי והפועל המזרחי. מטרת החזית היתה להיאבק למען קדשי ישראל וחינוך תורני לילדי ישראל.
לאחדות המופלאה הצטרפו כל גדולי ישראל, אדמו"רים, רבנים וראשי ישיבות מכל החוגים, כאשר גם החוגים הדתיים בארצות הברית, מעודדים את היוזמה המיוחדת.
חודשיים לפני הבחירות, נשאל אדמו"ר הריי"צ לגבי הבחירות, והמענה היה ברור – חובה על כל אחד לבחור, ואסור לוותר על הזכות, ולמי לבחור? על כך באה ההוראה הנחרצת:
"צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלו אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה".
ו"בעלי המחלוקת" הם אישי ציבור שהקימו מפלגה נפרדת, והם פעלו לעומת כל גדולי ישראל אשר מחו בידם על בזבוז הקולות לשווא, אך הללו המשיכו בשלהם, ומפלגתם לא עברה את אחוז החסימה. לא ניכנס לסוגיה הסבוכה, אך כמה מראשי מפלגה זו הפכו עם השנים לחסידי חב"ד ואחרים לידידי חב"ד!
ולקראת הבחירות, נערכו כנהוג אז, אסיפות בחירות רבות בכל אתר ואתר, ורבני חב"ד נטלו חלק בהם. מידיעה שהתפרסמה בעיתונות לקראת שבת פרשת ויחי תש"ט, ובה הודעות על נאומי בחירות בשבת הקרובה, נלמד כי הרב שלמה יוסף זווין מחשובי רבני חב"ד ינאם בבית כנסת ברחוב מלאכי בירושלים ואילו בבני ברק תיערך במוצאי שבת אסיפת עם בבית הכנסת הגדול, בהשתתפות הרב סנקביץ מחסידי גור, שבתי דניאל עורך 'הצופה', ודברי פתיחה ישמיע רב העיר – הרב יעקב לנדא.
בידיעות ומודעות אחרות שהתפרסמו באותם ימים בעיתונות, מתפרסמים עוד נואמים רבים מקרב רבני חב"ד כמו: הרב זיסלין מזקני רבני חב"ד, הרב לוי גרוסמן מרבני חב"ד בתל אביב, הרב משה אריה לייב שפירא ראש ישיבת תורת אמת בירושלים והרב משה אקסלרוד רב קהילת חב"ד ברמת גן ומנהל ישיבת אחי תמימים בתל אביב.
ולקראת הבחירות התפרסמה קריאה להצביע לחזית הדתית המאוחדת, עם חתימות של גדולי הרבנים וראשי הישיבות, קריאה זו התפרסמה בעיתונות וגם במודעות רחוב. ובין החותמים ישנם חסידי חב"ד ונסתפק בשמות רבני חב"ד המופיעים בכרוז זה:
ברשימת הרבנים חתומים: הרב שלמה יוסף זווין, הרב לוי גרוסמן, הרב שאול דובער זיסלין, הרב משה אקסלרוד, הרב יעקב לנדא, הרב גרשון חן (חיפה). (וגם בטעות מביכה נכנס שמו של הרב מנחם מענדל קופרשטוך מחיפה. הוא אכן היה מחשובי רבני חב"ד, אך נפטר למעלה משנתיים קודם לכן, ועל כך העירו בכמה מקומות ואין כאן המקום להאריך בטעות המצערת). ברשימת ראשי הישיבות: הרב משה אקסלרוד והרב אליעזר קרסיק – כמנהלי ישיבת חב"ד בתל אביב.
ובידיעה בעיתון 'הצופה' מי' כסלו תש"ט, מדווח על מינוי ועדות מקומיות שינהלו את תעמולת הבחירות בערים ועיירות ברחבי ארץ הקודש. וכאן מופיעים שלושה סבים לחסידים המוכרים בשנים האחרונות.
חדרה... נבחרה ועדה מקומית בת 11 חברים. הנשיאות מורכבת מהחברים: י. פיקרש יו"ר,
הרב ליפשיץ, סגן. זיגלבוים, מזכיר... - הרב ליפשיץ הוא הרב יצחק פרץ ליפשיץ מחשובי חסידי חב"ד וסבו של ר' בנימין-יאמי ליפשיץ יו"ר ועד כפר חב"ד. ואילו זיגלבוים – הוא ר' יוסף שמואל זיגלבוים, זקנו של ידידי הסופר החסידי ר' מנחם זיגלבוים.
ובהמשך הידיעה – רעננה... נבחרה ועדה מקומית... נשיאות – דוד מרמורשטיין יו"ר, אברהם יהודה ליכט, סגן... - אברהם יהודה ליכט הוא סבא של כותב השורות. סבי הרב אברהם יהודה ליכט, מחנך, תלמיד חכם מופלג ומחבר ספרים, שאת העסקנות הציבורית עשה בהתנדבות.
הפעילות האדירה שנעשתה באותם ימים, מתוך אחדות, הניבה תוצאות ברוכות – ששה עשר חברי כנסת ייצגו בכנסת הראשונה את החזית הדתית, וגודל המפלגה השפיע רבות על החלטות הממשלה בענייני דת.
מאפשרים לכם לקבל
