לעת כזו הגענו למלכות ● מאמר מאת הרב זושא וולף
הרב זושא וולף
המחוקקים שקבעו לפני יותר משישים שנה, כי מערכות הבחירות בארץ הקודש - הן מערכת הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה, והן מערכות הבחירות לרשויות המקומיות – יתקיימו תמיד ביום שלישי בשבוע, היום שהוכפל בו כי טוב, התכוונו לפחות מן הבחינה החב"דית, שאכן ביום שלישי יוכפל בו כי טוב. ביום זה תמיד תסתיים סוף-סוף ה"מעורבות החב"דית" במערכת הבחירות לכנסת, וה"מעורבות החב"דית" בבחירות לרשויות המקומיות...
במוצאי יום שלישי השבוע, היה אפשר סוף סוף להרים את הראש ולצאת ממקומות המחבוא והמסתור, אליהם רבים וטובים במחנינו נאלצו לרדת למחתרת, במהלך החודשים הארוכים בהם התנהלה מערכת הבחירות לרשויות המקומיות בריכוזי אנ"ש ברחבי הארץ.
ברובה המכריע, המעורבות החב"דית במערכות הבחירות השונות בעשורים האחרונים לא הביאה כבוד גדול ותועלת גדולה לחסידות חב"ד (למעט כמובן בחירות תשמ"ט). לא מבחינת אופי ההתמודדות ולא מבחינת מבחן התוצאה. ההיפך הוא הנכון. אולם מה שאירע במערכת הבחירות שבחסדי ה' נחלצנו ממנה השבוע – שבר כל שיא אפשרי.
(צילום אילוסטרציה: COL)
יודגש ויובהר כבר בראשית הדברים – ההתמודדות של נציגי אנ"ש במספר רב של מקומות ברחבי הארץ לעיריות (דומה שרק קהילות חב"ד בירוחם שבדרום ובעפולה תחתית שבצפון לא הריצו מועמד מטעמן), הייתה בדרך כלל על פי הוראתם של רבני חב"ד די בכל אתר ואתר, ועל פיהם ישק דבר בקהילות אנ"ש. אנו מצווים "ועשית כל אשר יורוך", וחסידי חב"ד נענו לקריאת הרבנים ללא עוררין.
אולם האופי והצורה בה התנהלו מערכות הבחירות, המעורבות של רבים וטובים בכל קהילה במעמקי המדמנה הפוליטית, המראות של עשרות אברכים שהיו שקועים בפעילות נמרצת במטות הבחירות, והפיכת ריכוזי חב"ד לכיכרות השוק, ומעל כולנה, מודעות פרסום שונות ומשונות בהם שורבב שמו הק' ותמונתו של הרבי, היו מעל ומעבר לכל מה שהיה אפשר לצפות לו.
מעבר להתמודדות המכובדת והסולידית בקרב חסידי חב"ד בריכוזי אנ"ש בירושלים, ואולי בעוד שנים או שלושה ישובים – צורת ואופי ההתמודדות ברוב המקומות לא הוסיפה כבוד לתנועת חב"ד-ליובאוויטש. והדברים ידועים ומפורסמים.
דברים אלו משמשים פה לרבים, ואין צורך להביא דוגמאות רבות. כולנו נחשפנו לכך בחודשים האחרונים, ובמיוחד בשבוע זה. כך, כדוגמה קטנה, בריכוז חב"די וותיק במרכז הארץ, בו רצו במשותף חסידי חב"ד עם מפלגת "הבית היהודי" קושטה השכונה כולה בכרזות "הבית היהודי – הבית של חב"ד".
אם עד היום היה ידוע כי "הבית של חב"ד" שבכל מקום, הוא בית הכנסת החב"די, או הבית חב"ד המקומי, מתברר שטעות הייתה בידינו. מפלגת "הבית היהודי", זו הלוחמת למען גיוסי תלמידי הישיבות, היא "הבית של חב"ד"... והדוגמאות הנן רבות.
בריכוז חב"די אחר, לדוגמה, המועמדים המתחרים למועמד שנתמך על ידי חב"ד המקומית, הפיצו בכל רחבי העיר עיתון שלם שכולו השמצות כנגד חסידות חב"ד.
וזאת עוד לפני שאנחנו עוסקים ב"מבחן התוצאה", בה רובם הגדול של המתמודדים החב"דיים לא הצליחו להיבחר לעיריות. ממש כסיפור הידוע, בו גם אכלו את הדגים המקולקלים, וגם גורשו מהעיר, או במקרה זה, גורשו מהעירייה.
(צילום אילוסטרציה: COL)
מילא שבחוגים אחרים בציבוריות החרדית מעורבים רבים מבני הקהילה במי-האפסיים הפוליטיים. אבל מתנועה שכבר יותר ממאתיים שנה זוכה לאוצרות הדעת של ספר התניא, הלקוטי תורה, המשכי המאמרים העמוקים של תרס"ו ותער"ב, ולשפע האוצרות הרוחניים שהעניק לנו רבינו משך ארבעים שנה, התוועדויות הקודש וכרכי ה"ליקוטי שיחות", כרכי אגרות הקודש וספרי המאמרים – ניתן לצפות לעיסוקים ולתחומי עניין מרוממים ונעלים יותר. תמיד, ובמיוחד בתקופה זו.
בארמונו של המלך גדלים גם בני הגבירה וגם בני השפחה. אולם אי אפשר כלל להשוות את תחומי העניין והעיסוק של בני השפחה לעיסוקים של בני הגבירה.
יש האומרים, כי המעורבות המסיבית של אנ"ש במערכת הבחירות וכל התופעות האמורות (מעבר לעצם ההתמודדות ולהצבעה המתחייבת בבחירות עצמן, כדרישת הרבי), היא הכרחית כדי להגדיל את ההשפעה החב"דית בעירייה, וכך ייטב לקהילה המקומית ולמוסדות החינוך החב"דיים ברשות המקומית.
דומה ששכחנו זאת, ויש צורך להזכיר את הדברים: חסידות חב"ד בדור הזה, הדור השביעי, מתמצית בנושא מרכזי אחד – להקריא את שמו של הקב"ה בפי כל עובר ושב, להוריד את השכינה למטה בארץ, ולעשות לו יתברך דירה בתחתונים. כל מה שמשתלב במשימה זו – זהו חב"ד. כל מה שלא עולה בקנה אחד עם משימה זו – אינו חב"ד.
ריכוזי חב"ד, שיכוני חב"ד, ומוסדות החינוך שבהם, הם מעטפת הכרחית וחיונית שאמורה לתמוך במשימת העל החב"דית – לקרב את כל תושבי הישוב, בתוך כלל תושבי ארץ הקודש, אל התורה והמצוות, אל היהדות ואל מעיינות החסידות. באם המחיר התדמיתי הכבד שחב"ד משלמת ביישוב מבחינה ציבורית בגלל אופי וצורת ההתמודדות פוגעת במטרת העל החב"דית – הווה אומר שה"שיכון" וה"קריה" גובר על "חב"ד", ו"מוסדות החינוך" גוברים על "חב"ד".
ילדינו ילמדו בתלמוד תורה בכיתות מקראוונים דולפים באם נעמוד על העקרונות החב"דיים? נו. כביש הכניסה לשכונה החב"דית לא יהיה בן שלושה מסלולים רחבים? ניחא. אבותינו ברוסיה הסובייטית שילמו מחיר יקר יותר עבור העמידה על עקרונות חב"ד.
חוגים ידועים מ"אנשי ירושלים" הנם בעלי עקרונות שלא ליהנות מכספי "המדינה הציונית". הם לא נהנים מכספי הביטוח הלאומי למרות זכאותם, ומוסדות החינוך שלהם לא נהנים מתקציבים שוטפים של משרד החינוך. הם מוכנים לשלם מחיר כלכלי כבד עבור עקרונותיהם התמוהים (ולמרות זאת מוסדות החינוך שלהם מתופעלים היטב). ונשאלת השאלה: ולא תהיה כוהנת כפונדקית?---
(צילום אילוסטרציה: COL)
הבה ונאמר זאת לעצמנו אחת ולתמיד ביושר: אנחנו לא טובים בפוליטיקה ובמערכות בחירות. זו עובדה. אבל זה שאנחנו לא טובים בפוליטיקה, זה לא החיסרון שלנו אלא היתרון שלנו. אנחנו לא יכולים להצליח בזה, כי זה לא תחום העיסוק המוטל עלינו.
בספר האנציקלופדי החב"די רב הערך "ספר המפתחות – שיחות קודש" להרב זליגסון יש עשרות-עשרות עמודים של ערכים מדיבורי הרבי בנושא הפצת המעיינות, שליחות, לימוד חסידות וכדומה. לעומת זאת יש בסך הכל טור אחד מדיבורי הרבי בנושא מפלגות ובחירות, וגם זאת ברוב הערכים על דרך השלילה.
בתחומים שניתנו לנו, עליהם נצטווינו, עליהם ניתנו לנו הכוחות מרבותינו נשיאינו – הפצת המעיינות, לימוד חסידות, קירוב לבבות – אנחנו הטובים ביותר.
יש לי חלום. הבה ונתאר לעצמנו מה היה קורה אילו כל הציבור הדתי והחרדי בארץ הקודש, וכל הציבור הכללי בארץ הקודש, היה נחשף למציאות בה הכל יודעים כי כלל חסידות חב"ד בארץ, מדן ועד באר שבע, ממטולה ועד אילת, אינם מעורבים בשום צורה ודרך במערכת הבחירות. מצביעים כן, מעורבים לא. הכל ישוחו בכך שחסידות חב"ד היא החוג החרדי והדתי היחיד בארץ שאינו עסוק במפלגות ובמועמדים, לא בבחירות ארציות ולא בבחירות מקומיות, כי כל עניינם הוא הפצת מעיינות החסידות וקירוב לבבות.
איזה קידוש שם ליובאוויטש היה נגרם מכך! כמה שם שמים היה מתאהב על ידינו! כמה מאות ואלפים מכל שדרות הציבור היו מתדפקים על שערי תורת חב"ד!
ובכן, זה לא חלום של איש פרטי, אלא החלום של הרבי. בעצם, זה לא החלום של הרבי, אלא הציפייה שלו מאתנו, חסידי חב"ד.
לעת כזו הגענו למלכות. בימים של משבר מנהיגות בציבור החרדי, בימים שאין לך חוג או חצר, חסידים כליטאיים, שאינם ניצבים בפני אתגרים פנימיים קשים; כשרק היום, כ' חשון, שופרו של החוג הליטאי המרכזי יצא בכותרת זועקת על פני כל העמוד הראשון "רבם דקרו", כשהדברים מכוונים פנימה אל המחנה הליטאי היריב - אזי תורת חב"ד וחסידות חב"ד אמורים להוות מגדלור של אור בהיר אל כל מי שמבקש דרך סלולה ובהירה בעבודת ה'. אל כל מי שמבקש להתקרב אל אורו ותורתו של נשיא הדור האמיתי והנצחי, ולא אל "מנהיגי הדור" שמוכתרים על ידי יומונים מפלגתיים ושבועונים מסחריים.
לשם כך, בדיוק לשם כך, הרבי העניק לדור הזה במשך ארבעים שנה, אלף תשע מאות ושבע התוועדויות קודש, אמר אלף חמש מאות חמישים ושמונה מאמרי חסידות, כתב למעלה מרבבת אגרות קודש, הגיה מאות שיחות ל"לקוטי שיחות", וכן הלאה.
הדבר הוא בידינו. שורות אלו נכתבות במוצאי כ' חשון, יום הולדתו של הנשיא החמישי לאדמו"רי חב"ד, הרבי הרש"ב מייסד "תומכי תמימים".
כל אברך חב"די למד מספר שנים ב"תומכי תמימים", והרי הוא כל חייו חלק מתלמידי התמימים הם "חיילי בית דוד", אליהם דיבר הרבי הרש"ב, בעל יום ההולדת, בשמחת תורה תרס"א, "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו . . גט כריתות לכל הדברים הגופניים, לכל נוהגי האדם הבעל'בתי, ולהתמסר להנהלת "תומכי תמימים", המחנכת ומדריכה אנשי צבא לקראת מלחמת בית דוד", ו"בית דוד זהו גילוי של משיח בן דוד".
בידינו הדבר!
מאפשרים לכם לקבל
