מערכת COL
|
יום כ' חשוון ה׳תשע״ד
24.10.2013
היועץ הכלכלי של שלוחי הרבי בראיון מיוחד ● מגזין שישי
מאות שלוחים נעזרו בייעוץ הפיננסי שנתן להם הרב ישראל ברוד ● ערב כינוס השלוחים, מספר הרב ברוד, בראיון מיוחד ל-COL, על התפתחות הכינוס ומפעל השליחות - מהשנה הראשונה בתשד"מ ● התמורות שחלו בכינוס מאז ועד היום, כיצד התבטא הרבי בעניין חשיבותה של התמונה הקבוצתית שגודלת משנה לשנה? ● ואיך לא: כמה מילים על השליחות האישית שלו שהתפתחה במקביל לכינוס ● מיוחד למגזין שישי הרב ישראל ברוד
הרב ישראל ברוד
הרצל קוסאשוילי, COL
הנה כמה דברים שלא ידעתם על הרב ישראל ברוד. הוא ורעייתו היו השלוחים הראשונים שפתחו בית-חב"ד במדינת ניו ג'רזי בשנת תשל"ז. הוא גם השתתף בכל הכינוסים משנת תשמ"ד ועד היום, למעט כינוס אחד שבהסכמתו של הרבי נבצר ממנו מלהגיע וליטול חלק בכינוס.
כמו שבטח ראית, השקנו באתר לפני שבועיים סדרת כתבות שסוקרת את הכינוס מיום היווסדו, תספר לנו בבקשה כמה דברים מהתקופה ההיא.
"זכיתי והשתתפתי בכינוס הראשון בשנת תשמ"ד, ומאז עד היום אני ב"ה משתתף בכינוס השלוחים העולמי החשוב והמיוחד כל-כך להמשך עבודת השליחות.
הרבי כתב לאיזה שליח 'כשאתה
חוזר למקומך ולפעילות השגרתית
שלך, ואז ביום אחד אתה מסתכל
על התמונה ואתה נזכר בהתעוררות
שהיית כשהיית בתמונה, זה מעורר
אותך מחדש...'"
"זכיתי לראות את הגדילה בכמות ובאיכות מהפעם הראשונה ועד היום וזה בהחלט מרגש. אני זוכר שהבאנקעט הראשון שהוצא אל מחוץ לאולם "אוהלי תורה", היה במוזיאון ברוקלין בסוף שדרת איסטערן פארקווי. והרב יחזקאל שיחי' קורנפלד היה הנואם המרכזי".
הרב ברוד מנחה דינר באזור (ארכיון COL)
היו אז בכלל אמצעים טכנולוגיים חוץ מטלפון שדרכם היה אפשר להעביר מסרים? בעידן העכשווי זה נראה מרחק שנות אור מכאן.
"אם אינני טועה היה זה בשנת תשמ"ז. הרבי הורה לשלוחים לעשות שיחת טלפון מהכינוס ולדבר עם עוד שלוחים ברחבי העולם. אני זוכר שהתקשרנו לארץ ולאוסטרליה.
"היה זה ללא ספק מחזה מיוחד, שהיום הוא באמת בלתי יאומן. טלפון אחד שעמד במרכז השולחן, וכל השלוחים מסביב למכשיר בזמן השיחה עם השלוחים בארץ ובאוסטרליה".
יהיה מיותר לשאול על זיכרון מיוחד?
"אני זוכר שבשנה השלישית או הרביעית מאז שהתחילה המסורת של כינוס השלוחים, כבר התחילה להיות איזושהי תסיסה בין השלוחים עצמם, לגבי הנכונות של הכינוס והרלוונטיות שלו, ובאותה שנה לצערי היו כמה שלוחים שלא הגיעו כלל לכינוס. אני זוכר שהרבי נתן כסף לשלוחים שהשתתפו בכינוס באותה שנה.
מתוועד בבית-חב"ד בבאר שבע (ארכיון)
"כל שליח קיבל באופן פרטי 200 דולר ועוד 100 דולר למוסד שלו. עודני זוכר היטב שלקחתי את הכסף בסיום הכינוס, והלכתי לסופרמרקט ענק בניו ג'רזי בשעה שתיים לפנות בוקר, וקניתי שם דגנים ואוכל לבית. בבוקר כשהילדים אכלו ממה שהגשתי להם, אמרתי להם שזה האוכל שהרבי אישית שלח להם..."
היום כשאתה נוסע לשם, מה אתה מרגיש?
"כל מה שאני יודע שהרבי היה מעורב אישית, עודד ונתן גיבוי למארגנים של המפעל האדיר והמעצים הזה של כינוס השלוחים. בעצם הרבי רצה שכל השלוחים יהיו שם. עבורי, גם היום, כשבאים לשם זה באמת 'איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק'. השהייה המשותפת בימים הללו שכוללת התוועדויות, הרצאות וסדנאות, החוברת לעוצמה שמקבלים מההתרוממות שבחיבור מחדש וההתקשרות לרבי - זה הדבר הכי נעלה בכל כינוס.
"בפועל, חוזרים גם עם מטען של מידע יעיל וחיוני בכל מיני תחומים. אבל זו תוספת וצ'ופר, העיקר זה 'הביחד'. אני זוכר שהיו הוראות ברורות מהרבי לבאי הכינוס בכל שנה ללכת לאוהל ולהיות נוכח בעת צילום התמונה.
"יש מקום שהרבי מסביר למה חשובה התמונה הקבוצתית המסורתית. הרבי הסביר בשיחה שכשהשליח חוזר למקומו ולפעילותו השגרתית, ואז ביום אחד הוא מסתכל על התמונה ונזכר בהתעוררות שחווה כשהתמונה צולמה, זה מעורר אותו מחדש...
"מדהים, לא? הרבי בעצם מראה לך את הדרך כיצד לחיות את הכינוס במשך כל השנה. וזה כל העניין של חסידות-צריך 'לחיות' כל דבר שעסוקים בו ללא הפסקה".
איפה הסיפור האישי שלך נכנס לכאן?
"במהלך השנים שלוחים פנו אליי שאעזור להם בעניין של גיוס כספים וכלים פיננסיים לניהול נכון. התחלתי לשבת איתם, וקלטתי שיש לי תודה לא-ל, חוש וידע שאני יכול לחלוק עם אחרים. כך, התחלתי לפתח את זה.
(ארכיון)
"הייתי השליח הראשון בניו ג'רזי בתשל"ז, ובאותן שנים התחלתי להתמקצע בעניין. הלכתי לסמינרים והרצאות הקשורים בגיוס כספים, עד שפיתחתי שיטה מסודרת בעניין והתחלתי להפיץ וללמד אותה בסייעתא דשמיא.
הרבי בעצם נותן לך לחיות את
הכינוס במשך כל השנה. וזה כל
העניין של חסידות - צריך 'לחיות'
כל דבר שעסוקים בו ללא הפסקה"
"לפני כ-15 שנה, חשבתי על כך שאם השלוחים ממילא מגיעים לכינוס, למה שלא אזום סמינר שכזה, יממה אחת לפני תחילת הכינוס, ובסמינר הזה יישבו חבריי השלוחים...
"נכון להיום עברו למעלה מ-500 שלוחים בסדנאות שלי, שהתפתחו עם השנים גם לכיוונים של הענקת ייעוץ ואימון אישי. הייתי לאחרונה בוולנסיה שבספרד, בטורנטו שבקנדה ובקפריסין, וברוך ה' אני מוזמן לכל מיני מקומות בעולם, מקומות קרובים ורחוקים. אך המיוחד שביום העיון שלפני הכינוס הוא שהשליח יושב יום שלם כשהוא רגוע, והוא לומד את השיטה לגיוס כספים וניהול זמן יחד.
"לאחר מכן הימים עצמם של התוכניה הגדושה של הכינוס עצמו, מביאים לו חבילה משמעותית איתה הוא ממשיך את עבודתו במקום השליחות. הוא למעשה חוזר עם הכלים הפרקטיים ביותר ליישום מיידי של כל מה שהוא קיבל בימים הללו".
"התקווה הגדולה שלי שהכינוס השנה יתקיים בבית רבינו שבבל, שיצטרף אל בית המקדש שבירושלים עיר הקודש, כשהרבי המשלח בראשנו".
הנה כמה דברים שלא ידעתם על הרב ישראל ברוד. הוא ורעייתו היו השלוחים הראשונים שפתחו בית-חב"ד במדינת ניו ג'רזי בשנת תשל"ז. הוא גם השתתף בכל הכינוסים משנת תשמ"ד ועד היום, למעט כינוס אחד שבהסכמתו של הרבי נבצר ממנו מלהגיע וליטול חלק בכינוס.
כמו שבטח ראית, השקנו באתר לפני שבועיים סדרת כתבות שסוקרת את הכינוס מיום היווסדו, תספר לנו בבקשה כמה דברים מהתקופה ההיא.
"זכיתי והשתתפתי בכינוס הראשון בשנת תשמ"ד, ומאז עד היום אני ב"ה משתתף בכינוס השלוחים העולמי החשוב והמיוחד כל-כך להמשך עבודת השליחות.
הרבי כתב לאיזה שליח 'כשאתה
חוזר למקומך ולפעילות השגרתית
שלך, ואז ביום אחד אתה מסתכל
על התמונה ואתה נזכר בהתעוררות
שהיית כשהיית בתמונה, זה מעורר
אותך מחדש...'"
"זכיתי לראות את הגדילה בכמות ובאיכות מהפעם הראשונה ועד היום וזה בהחלט מרגש. אני זוכר שהבאנקעט הראשון שהוצא אל מחוץ לאולם "אוהלי תורה", היה במוזיאון ברוקלין בסוף שדרת איסטערן פארקווי. והרב יחזקאל שיחי' קורנפלד היה הנואם המרכזי".
הרב ברוד מנחה דינר באזור (ארכיון COL)
היו אז בכלל אמצעים טכנולוגיים חוץ מטלפון שדרכם היה אפשר להעביר מסרים? בעידן העכשווי זה נראה מרחק שנות אור מכאן.
"אם אינני טועה היה זה בשנת תשמ"ז. הרבי הורה לשלוחים לעשות שיחת טלפון מהכינוס ולדבר עם עוד שלוחים ברחבי העולם. אני זוכר שהתקשרנו לארץ ולאוסטרליה.
"היה זה ללא ספק מחזה מיוחד, שהיום הוא באמת בלתי יאומן. טלפון אחד שעמד במרכז השולחן, וכל השלוחים מסביב למכשיר בזמן השיחה עם השלוחים בארץ ובאוסטרליה".
יהיה מיותר לשאול על זיכרון מיוחד?
"אני זוכר שבשנה השלישית או הרביעית מאז שהתחילה המסורת של כינוס השלוחים, כבר התחילה להיות איזושהי תסיסה בין השלוחים עצמם, לגבי הנכונות של הכינוס והרלוונטיות שלו, ובאותה שנה לצערי היו כמה שלוחים שלא הגיעו כלל לכינוס. אני זוכר שהרבי נתן כסף לשלוחים שהשתתפו בכינוס באותה שנה.
מתוועד בבית-חב"ד בבאר שבע (ארכיון)
"כל שליח קיבל באופן פרטי 200 דולר ועוד 100 דולר למוסד שלו. עודני זוכר היטב שלקחתי את הכסף בסיום הכינוס, והלכתי לסופרמרקט ענק בניו ג'רזי בשעה שתיים לפנות בוקר, וקניתי שם דגנים ואוכל לבית. בבוקר כשהילדים אכלו ממה שהגשתי להם, אמרתי להם שזה האוכל שהרבי אישית שלח להם..."
היום כשאתה נוסע לשם, מה אתה מרגיש?
"כל מה שאני יודע שהרבי היה מעורב אישית, עודד ונתן גיבוי למארגנים של המפעל האדיר והמעצים הזה של כינוס השלוחים. בעצם הרבי רצה שכל השלוחים יהיו שם. עבורי, גם היום, כשבאים לשם זה באמת 'איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק'. השהייה המשותפת בימים הללו שכוללת התוועדויות, הרצאות וסדנאות, החוברת לעוצמה שמקבלים מההתרוממות שבחיבור מחדש וההתקשרות לרבי - זה הדבר הכי נעלה בכל כינוס.
"בפועל, חוזרים גם עם מטען של מידע יעיל וחיוני בכל מיני תחומים. אבל זו תוספת וצ'ופר, העיקר זה 'הביחד'. אני זוכר שהיו הוראות ברורות מהרבי לבאי הכינוס בכל שנה ללכת לאוהל ולהיות נוכח בעת צילום התמונה.
"יש מקום שהרבי מסביר למה חשובה התמונה הקבוצתית המסורתית. הרבי הסביר בשיחה שכשהשליח חוזר למקומו ולפעילותו השגרתית, ואז ביום אחד הוא מסתכל על התמונה ונזכר בהתעוררות שחווה כשהתמונה צולמה, זה מעורר אותו מחדש...
"מדהים, לא? הרבי בעצם מראה לך את הדרך כיצד לחיות את הכינוס במשך כל השנה. וזה כל העניין של חסידות-צריך 'לחיות' כל דבר שעסוקים בו ללא הפסקה".
איפה הסיפור האישי שלך נכנס לכאן?
"במהלך השנים שלוחים פנו אליי שאעזור להם בעניין של גיוס כספים וכלים פיננסיים לניהול נכון. התחלתי לשבת איתם, וקלטתי שיש לי תודה לא-ל, חוש וידע שאני יכול לחלוק עם אחרים. כך, התחלתי לפתח את זה.
(ארכיון)
"הייתי השליח הראשון בניו ג'רזי בתשל"ז, ובאותן שנים התחלתי להתמקצע בעניין. הלכתי לסמינרים והרצאות הקשורים בגיוס כספים, עד שפיתחתי שיטה מסודרת בעניין והתחלתי להפיץ וללמד אותה בסייעתא דשמיא.
הרבי בעצם נותן לך לחיות את
הכינוס במשך כל השנה. וזה כל
העניין של חסידות - צריך 'לחיות'
כל דבר שעסוקים בו ללא הפסקה"
"לפני כ-15 שנה, חשבתי על כך שאם השלוחים ממילא מגיעים לכינוס, למה שלא אזום סמינר שכזה, יממה אחת לפני תחילת הכינוס, ובסמינר הזה יישבו חבריי השלוחים...
"נכון להיום עברו למעלה מ-500 שלוחים בסדנאות שלי, שהתפתחו עם השנים גם לכיוונים של הענקת ייעוץ ואימון אישי. הייתי לאחרונה בוולנסיה שבספרד, בטורנטו שבקנדה ובקפריסין, וברוך ה' אני מוזמן לכל מיני מקומות בעולם, מקומות קרובים ורחוקים. אך המיוחד שביום העיון שלפני הכינוס הוא שהשליח יושב יום שלם כשהוא רגוע, והוא לומד את השיטה לגיוס כספים וניהול זמן יחד.
"לאחר מכן הימים עצמם של התוכניה הגדושה של הכינוס עצמו, מביאים לו חבילה משמעותית איתה הוא ממשיך את עבודתו במקום השליחות. הוא למעשה חוזר עם הכלים הפרקטיים ביותר ליישום מיידי של כל מה שהוא קיבל בימים הללו".
"התקווה הגדולה שלי שהכינוס השנה יתקיים בבית רבינו שבבל, שיצטרף אל בית המקדש שבירושלים עיר הקודש, כשהרבי המשלח בראשנו".
הרב ישראל ברוד (מוקף בעיגול) בתמונת השלוחים הקבוצתית הראשונה בשנת תשמ"ד
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
