מערכת COL
|
יום י"ח חשוון ה׳תשע״ד
22.10.2013
אסטרטגיית בחירות: כשעם ישראל בחר את מנהיגיו ● דעה
כמה מתוקים עשויים להיות חיים בצל המסורת האוטנטית – בה מנהיגות צומחת מתוך ערוגת ענווה, צניעות ויראת חטא; אורח-חיים המקדש ומאדיר דמויות הוד דוגמת רחל אימנו ושאר האבות והאמהות; שאול המלך ואסתר המלכה; מסורת בה מנהיגים מניחים בקרן-זווית ודוחקים את עצמם, את מאווייהם ושאיפותיהם האישיות ומתמסרים בכל נימי נפשם למען הכלל והפרט ● הרב יצחק מרטון כותב ל-COL לקראת הבחירות אסטרטגיית בחירות
(אילוסטרציה: הילה נאמן)
היום יתקיימו בישראל בחירות לרשויות המקומיות. רשות הרבים הוצפה בעת האחרונה בתעמולת בחירות רועשת וססגונית מצד מועמדים הנלחמים על תשומת לב הבוחר. בהקשר לכך, מרתק להיזכר כיצד נבחרו מנהיגים בולטים ונצחיים של העם היהודי.
כללי יסוד באסטרטגיית בחירות, מלמדת את המתמודד:
א) להתבלט ולהבליט את יכולותיו, כישוריו וניסיונו.
ב) להקפיד על הופעה חיצונית מרשימה וכובשת.
ג) לשדר ביטחון עצמי ותחושת ניצחון ודאי.
ד) להפיל ולסכל את המתחרים בכל הפרמטרים הנ"ל.
האסטרטגים יבחנו מועמד תורן - ינתחו את התנהלותו וינסו להעריך עד כמה באמת מסוגל האיש לכבוש את היעד ולהבטיח את נצחונו.
מה יגידו 'קמפיינרים' אם לאחר סקירה מדוקדקת של מועמד יסתבר: שהוא מסרב להתייחס להופעתו החיצונית; אינו מוכן להבליט עצמו; לא מסוגל לשמור בסוד דיל שנרקח, מאחורי הקלעים, כדי להבטיח את נצחונו; מסרב לומר למשפחתו ומקורביו שמסתמן כי הוא עומד להפוך למנהיג – ומעל לכל: הוא מבקש להצניע את יתרונותיו על פני המתחרים?
לא מזמן (י"א חשוון) צוין יום הסתלקותה של רחל אימנו. מכל ארבע האמהות, דווקא רחל נבחרה להיות "גלגל רביעי במרכבה" – לצד שלושת האבות אברהם, יצחק ויעקב. הדבר אפילו זכה לאזכור בהלכה שם צוין כי ראשי התיבות של 'אייר' הוא: אברהם, יצחק, יעקב, רחל. כיצד קנתה את מעמדה המיוחד? הנימוק התלמודי (ירושלמי מסכת מגילה פרק א) מייחס זאת להשתלשלות האירועים שהתרחשו ליד באר המים, ערב בחירתה לאישה ע"י בחיר האבות, יעקב אבינו.
יעקב פגש את רחל ועד מהרה הבחין באישיותה המיוחדת וכישרונותיה הבלתי-מצויים. אולם כשהציע לה נישואין ("אמר לה: מינסבא לי?") היא הסכימה לא לפני שהזהירה אותו: יש לי 'גיבנת' – אבא, לבן בן בתואל, רמאי ונוכל מפורסם...
יעקב לא נרתע: "ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא"; אני מסתדר עם טיפוסים שכאלה... ואז, רקח "דיל סודי" וסיכם עמה סימנים שיסכלו כל סיכוי לחבל ולמנוע את בחירתה על ידי פעולה רמאית מצידו של לבן. אולם ברגע האמת, כשרחל מוחלפת בליל הכלולות – היא אינה מהססת: מוותרת מיד על עצמה ושאיפותיה, מסכנת את עתידה בכדי להציל את אחותה. כאן באה לידי ביטוי תכונת יסוד המסמלת את רחל: חירוף נפש, יכולת להצניע את עצמה, רגשותיה, מאווייה ושאיפותיה – למען אידיאלים בהם היא מאמינה, עבור דרך חיים, עבור הזולת.
הדבר מוסיף ומקבל ביטוי לאורך שנות חייה הקצרים ומתעצם למופת בסיומם הטראגי, כאשר חרף מקומה המובטח בחלקת אבות-האומה ובמקום לנוח ולשכון כבוד לצד האבות והאמהות במערת המכפלה, היא נטמנת על אם הדרך - כדי להיות שם עבור הבנים הגולים בעת צרתם, שיוכלו להתרפק על ציונה; והיא, בחמלה אין קץ, תישא קולה בבכי תמרורים, תמאן להתנחם ותדאג לקבל הבטחה אלוקית כי הם ישובו מארץ אויב.
חז"ל קובעים (מגילה יג) כי המלך הראשון, שאול, "אובחן" על ידי שמואל-הנביא כמי שירש מרחל את אותן תכונות גנטיות. הוא ירש ממנה את נטייתו להיות "נחבא אל הכלים"; לא רק שלא ערך קמפיין למלוכה אלא יתירה מזו, כאשר התבשר מפי הנביא שהוא מועמד למלכות – הסתיר זאת אפילו מבני משפחתו וידידיו ...
והתוצאה? אכן, דווקא הוא נבחר למלוכה!
שאול הוריש את התכונות אל צעירה 'נחבאת אל הכלים', יתומה שגדלה אצל בן-דודה וכאשר נודע כי מחפשים מלכה לממלכה התקבצו בנות רבות לעיר הבירה, התקשטו, התייפו ופתחו בקמפיינים מתוזמנים ומשומנים. רק היא החביאה עצמה מעין רואים. וכ"על אפה וחמתה" דווקא היא נבחרה למלכות – סירבה לגלות "את עמה ואת מולדתה", היא נותרה צנועה ומלאת ענווה. כך זכתה אסתר-המלכה להגיע לעת כזו בה ניתנה לה הזדמנות להציל את עם ישראל ולתפוס את מקומה ההיסטורי כאחת מדמויות המופת החשובות בתולדותינו.
כמה מתוקים עשויים להיות חיים בצל המסורת האוטנטית – בה מנהיגות צומחת מתוך ערוגת ענווה, צניעות ויראת חטא; אורח-חיים המקדש ומאדיר דמויות הוד דוגמת רחל אימנו ושאר האבות והאמהות; שאול המלך ואסתר המלכה; מסורת בה מנהיגים מניחים בקרן-זווית ודוחקים את עצמם, את מאווייהם ושאיפותיהם האישיות ומתמסרים בכל נימי נפשם למען הכלל והפרט.
ואולי, העניין שמצליחה מערכת בחירות בעולם-השקר לעניין, והזיק שניצת ברחובות סביב ויכוחי מהות ותוכן בעטיים של מועמדים המנסים לנסוך תקווה ולהיבחר על גלי הבטחות שונות ומשונות – הם עוד אות וסימן לצימאון האמיתי שמקנן בתוך תוכו של כל אחד מעם ישראל, צימאון לימים בהם "לא ייכנף עוד מוריך", זמן בו יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לה' המלוכה.
כללי יסוד באסטרטגיית בחירות, מלמדת את המתמודד:
א) להתבלט ולהבליט את יכולותיו, כישוריו וניסיונו.
ב) להקפיד על הופעה חיצונית מרשימה וכובשת.
ג) לשדר ביטחון עצמי ותחושת ניצחון ודאי.
ד) להפיל ולסכל את המתחרים בכל הפרמטרים הנ"ל.
האסטרטגים יבחנו מועמד תורן - ינתחו את התנהלותו וינסו להעריך עד כמה באמת מסוגל האיש לכבוש את היעד ולהבטיח את נצחונו.
מה יגידו 'קמפיינרים' אם לאחר סקירה מדוקדקת של מועמד יסתבר: שהוא מסרב להתייחס להופעתו החיצונית; אינו מוכן להבליט עצמו; לא מסוגל לשמור בסוד דיל שנרקח, מאחורי הקלעים, כדי להבטיח את נצחונו; מסרב לומר למשפחתו ומקורביו שמסתמן כי הוא עומד להפוך למנהיג – ומעל לכל: הוא מבקש להצניע את יתרונותיו על פני המתחרים?
לא מזמן (י"א חשוון) צוין יום הסתלקותה של רחל אימנו. מכל ארבע האמהות, דווקא רחל נבחרה להיות "גלגל רביעי במרכבה" – לצד שלושת האבות אברהם, יצחק ויעקב. הדבר אפילו זכה לאזכור בהלכה שם צוין כי ראשי התיבות של 'אייר' הוא: אברהם, יצחק, יעקב, רחל. כיצד קנתה את מעמדה המיוחד? הנימוק התלמודי (ירושלמי מסכת מגילה פרק א) מייחס זאת להשתלשלות האירועים שהתרחשו ליד באר המים, ערב בחירתה לאישה ע"י בחיר האבות, יעקב אבינו.
יעקב פגש את רחל ועד מהרה הבחין באישיותה המיוחדת וכישרונותיה הבלתי-מצויים. אולם כשהציע לה נישואין ("אמר לה: מינסבא לי?") היא הסכימה לא לפני שהזהירה אותו: יש לי 'גיבנת' – אבא, לבן בן בתואל, רמאי ונוכל מפורסם...
יעקב לא נרתע: "ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא"; אני מסתדר עם טיפוסים שכאלה... ואז, רקח "דיל סודי" וסיכם עמה סימנים שיסכלו כל סיכוי לחבל ולמנוע את בחירתה על ידי פעולה רמאית מצידו של לבן. אולם ברגע האמת, כשרחל מוחלפת בליל הכלולות – היא אינה מהססת: מוותרת מיד על עצמה ושאיפותיה, מסכנת את עתידה בכדי להציל את אחותה. כאן באה לידי ביטוי תכונת יסוד המסמלת את רחל: חירוף נפש, יכולת להצניע את עצמה, רגשותיה, מאווייה ושאיפותיה – למען אידיאלים בהם היא מאמינה, עבור דרך חיים, עבור הזולת.
הדבר מוסיף ומקבל ביטוי לאורך שנות חייה הקצרים ומתעצם למופת בסיומם הטראגי, כאשר חרף מקומה המובטח בחלקת אבות-האומה ובמקום לנוח ולשכון כבוד לצד האבות והאמהות במערת המכפלה, היא נטמנת על אם הדרך - כדי להיות שם עבור הבנים הגולים בעת צרתם, שיוכלו להתרפק על ציונה; והיא, בחמלה אין קץ, תישא קולה בבכי תמרורים, תמאן להתנחם ותדאג לקבל הבטחה אלוקית כי הם ישובו מארץ אויב.
חז"ל קובעים (מגילה יג) כי המלך הראשון, שאול, "אובחן" על ידי שמואל-הנביא כמי שירש מרחל את אותן תכונות גנטיות. הוא ירש ממנה את נטייתו להיות "נחבא אל הכלים"; לא רק שלא ערך קמפיין למלוכה אלא יתירה מזו, כאשר התבשר מפי הנביא שהוא מועמד למלכות – הסתיר זאת אפילו מבני משפחתו וידידיו ...
והתוצאה? אכן, דווקא הוא נבחר למלוכה!
שאול הוריש את התכונות אל צעירה 'נחבאת אל הכלים', יתומה שגדלה אצל בן-דודה וכאשר נודע כי מחפשים מלכה לממלכה התקבצו בנות רבות לעיר הבירה, התקשטו, התייפו ופתחו בקמפיינים מתוזמנים ומשומנים. רק היא החביאה עצמה מעין רואים. וכ"על אפה וחמתה" דווקא היא נבחרה למלכות – סירבה לגלות "את עמה ואת מולדתה", היא נותרה צנועה ומלאת ענווה. כך זכתה אסתר-המלכה להגיע לעת כזו בה ניתנה לה הזדמנות להציל את עם ישראל ולתפוס את מקומה ההיסטורי כאחת מדמויות המופת החשובות בתולדותינו.
כמה מתוקים עשויים להיות חיים בצל המסורת האוטנטית – בה מנהיגות צומחת מתוך ערוגת ענווה, צניעות ויראת חטא; אורח-חיים המקדש ומאדיר דמויות הוד דוגמת רחל אימנו ושאר האבות והאמהות; שאול המלך ואסתר המלכה; מסורת בה מנהיגים מניחים בקרן-זווית ודוחקים את עצמם, את מאווייהם ושאיפותיהם האישיות ומתמסרים בכל נימי נפשם למען הכלל והפרט.
ואולי, העניין שמצליחה מערכת בחירות בעולם-השקר לעניין, והזיק שניצת ברחובות סביב ויכוחי מהות ותוכן בעטיים של מועמדים המנסים לנסוך תקווה ולהיבחר על גלי הבטחות שונות ומשונות – הם עוד אות וסימן לצימאון האמיתי שמקנן בתוך תוכו של כל אחד מעם ישראל, צימאון לימים בהם "לא ייכנף עוד מוריך", זמן בו יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לה' המלוכה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
