מערכת COL
|
יום י"ג חשוון ה׳תשע״ד
17.10.2013
ההכרעה בכפר-חב"ד: מסר פנימה והחוצה ● הרב מנחם ברוד
ראיתי את הרב בנימין ליפשיץ בהתחבטויותיו בסוגיה הזאת, אבל היום ראיתי כמה הוקל לו אחרי קבלת ההחלטה. "אין שמחה כהתרת הספקות", אמר לי בפנים מאירות ● לכן אני גאה היום שבעתיים בכפר חב"ד. יש כאן מסר שאין ערוך לחשיבותו הן כלפי פנים הן כלפי חוץ ● דובר חב"ד הרב מנחם ברוד כותב ל-COL בעקבות ההחלטה של ליפשיץ שלא לרוץ בבחירות לראשות המועצה ההכרעה בכפר-חב"ד
הרב ברוד והרב ליפשיץ (ארכיון: י. בלינקו)
כשאני נשאל על מקום מגוריי, אני משיב בגאון: 'כפר חב"ד!'. מאז ומעולם אני מרגיש שכפר חב"ד הוא מקום המשמש לכולנו מקור גאווה. זה כפר חסידי שנעים לחיות בו ולגדל בו ילדים.
שיעורי התורה, ההתוועדויות החסידיות, ההשקעה בחינוך, הכנסת האורחים, מפעלי החסד, ההתגייסות ל'מבצעי' הרבי, מגוון הפעילויות לנשים ולילדים, ועל כולם – האווירה הטובה ויחסי השלום והרֵעות בקרב התושבים. כל אלה יחדיו יוצרים מרקם חיים חסידי שאפשר להתקנא בו, ולתושבי הכפר הוא מקור לגאווה.
אבל היום אני גאה שבעתיים בכפר שבו אני מתגורר. דיי היה לי לקבל דיווח כיצד קיבלו נציגי היישובים האחרים את ההודעה מפי הרב בנימין ליפשיץ, יו"ר המועצה האזורית אחרי פטירתו של מר מנשה משה ז"ל, כי לא יגיש את מועמדותו לתפקיד בבחירות הקרובות. הללו קפאו על מקומם בהלם ולא האמינו למשמע אוזניהם.
איפה נשמע דבר כזה, שאדם שמשרה כזאת מונחת בחיקו מוותר עליה מרצונו? הרב ליפשיץ נבחר פה אחד לממלא מקומו של מר מנשה משה, והוא היה מועמד מוסכם של רוב היישובים במועצה האזורית. הוא לא היה צריך להילחם ולהיאבק על המשרה – היא הייתה בידו, מתוך הסכמה ורצון ושיתוף פעולה.
נציגי היישובים האחרים לא היו מסוגלים לקלוט מדוע הרב ליפשיץ באופן אישי, וכפר-חב"ד, כיישוב גדול ורב-צרכים, מוותרים מרצונם על מקור השפעה ותקציבים, רק בגלל דברים שכתב הרבי לפני כחמישים שנה.
הם ניסו לטעון: "זה לא דומה", "המצב אז היה שונה", "הרבי חשש מזהות מפלגתית, וכאן מדובר בבחירות שלא על בסיס מפלגתי", "כאן יש הסכמה כללית של היישובים", ועוד טיעונים.
כל הטיעונים האלה עמדו לנגד עיניו של הרב מרא דאתרא, ששקל אותם לכל צדדיהם. לבסוף נפלה ההכרעה, שגם אם יש ספק שאולי הדבר אינו לרצונו של הרבי - לא ראוי שכפר חב"ד יעשה זאת. כפר חב"ד רוצה להתנהל על-פי רצונו של הרבי, והוא מוכן לוותר על משאבים ועמדות השפעה רבות עוצמה, ובלבד שלא לסטות חלילה מרצונו הקדוש.
מי שאינם חסידי יתקשו להבין זאת, אבל זוהי התקשרות אמיתית של חסידים לרבי. חסידים שואפים למלא את רצונו של הרבי ולכוון לרצונו הקדוש. הם מוכנים לשלם מחיר יקר על הדבקות הזאת בהוראותיו של הרבי ועל הזהירות שלא לעשות חלילה דבר שאולי, אפילו על ספק, אינו עולה בקנה אחד עם ציוויו.
ראיתי את הרב ליפשיץ בהתחבטויותיו בסוגיה הזאת בשבועות האחרונים, אבל היום ראיתי כמה הוקל לו אחרי קבלת ההחלטה. "אין שמחה כהתרת הספקות", אמר לי בפנים מאירות.
אם זה רצונו של הרבי, הוא מוותר בשמחה על המשרה הרמה, על הכבוד, על עמדת ההשפעה ועל כל יתר ה'תופינים' שגורמים למאות מועמדים אחרים ברחבי הארץ להשקיע כסף ויזע בשאיפה להגיע לכס ראש העיר או ראש המועצה. כל זה אינו שווה בעיני חסיד, אם יש חשש שאולי הרבי אינו רוצה בכך.
לכן אני גאה היום שבעתיים בכפר חב"ד. יש כאן מסר שאין ערוך לחשיבותו הן כלפי פנים הן כלפי חוץ.
יֵדעו ילדינו כי יש לנו רבי המתווה את מסלול חיינו, וכי דבריו חיים וקיימים לעד. יכירו בנינו ובנותינו כי התקשרות לרבי איננה ססמה סתמית, אלא צו-חיים שעל פיהם מתנהלים חיינו בפועל, עד תשלום מחיר יקר ובלבד שלא להיפרד חלילה מרצונו הקדוש.
יש כאן מסר לקהילות חב"ד האחרות ברחבי הארץ, שאולי כדאי שיעשו חשבון נפש אמיתי אחרי הבחירות המקומיות אם לא נוצר סחף מוגזם לכיוונים שחב"ד לא הייתה צריכה ללכת אליהם. נכון, יש צרכים ויש מוסדות, ובכל זאת צריך לבחון היטב אם לא חלה סטייה מהוראות הרבי בדבר זהירות ממעורבות פוליטית, גם אם היא ברמה המקומית והעירונית.
ויש כאן מסר לציבור הרחב, כי כסף, כוח ועמדות השפעה אינם הדברים המושלים בחיינו, וכי הערכים החשובים לנו באמת הם ערכים של אמונה, דבקות בתורה ובמצוותיה, והיצמדות לכל אות ותג מדברי קודשו של הרבי נשיא דורנו.
והאמת היא שכפר חב"ד בכלל והרב ליפשיץ בפרט לא יפסידו דבר מהוויתור הזה. הרבי אינו נשאר חייב, ובוודאי ירעיף עליהם משפע ברכותיו, ובסופו של דבר יתברר כי ההחלטה הזאת תביא את ברכת ה' לכפר חב"ד, מידו המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה, בכפל כפליים.
שיעורי התורה, ההתוועדויות החסידיות, ההשקעה בחינוך, הכנסת האורחים, מפעלי החסד, ההתגייסות ל'מבצעי' הרבי, מגוון הפעילויות לנשים ולילדים, ועל כולם – האווירה הטובה ויחסי השלום והרֵעות בקרב התושבים. כל אלה יחדיו יוצרים מרקם חיים חסידי שאפשר להתקנא בו, ולתושבי הכפר הוא מקור לגאווה.
אבל היום אני גאה שבעתיים בכפר שבו אני מתגורר. דיי היה לי לקבל דיווח כיצד קיבלו נציגי היישובים האחרים את ההודעה מפי הרב בנימין ליפשיץ, יו"ר המועצה האזורית אחרי פטירתו של מר מנשה משה ז"ל, כי לא יגיש את מועמדותו לתפקיד בבחירות הקרובות. הללו קפאו על מקומם בהלם ולא האמינו למשמע אוזניהם.
איפה נשמע דבר כזה, שאדם שמשרה כזאת מונחת בחיקו מוותר עליה מרצונו? הרב ליפשיץ נבחר פה אחד לממלא מקומו של מר מנשה משה, והוא היה מועמד מוסכם של רוב היישובים במועצה האזורית. הוא לא היה צריך להילחם ולהיאבק על המשרה – היא הייתה בידו, מתוך הסכמה ורצון ושיתוף פעולה.
נציגי היישובים האחרים לא היו מסוגלים לקלוט מדוע הרב ליפשיץ באופן אישי, וכפר-חב"ד, כיישוב גדול ורב-צרכים, מוותרים מרצונם על מקור השפעה ותקציבים, רק בגלל דברים שכתב הרבי לפני כחמישים שנה.
הם ניסו לטעון: "זה לא דומה", "המצב אז היה שונה", "הרבי חשש מזהות מפלגתית, וכאן מדובר בבחירות שלא על בסיס מפלגתי", "כאן יש הסכמה כללית של היישובים", ועוד טיעונים.
כל הטיעונים האלה עמדו לנגד עיניו של הרב מרא דאתרא, ששקל אותם לכל צדדיהם. לבסוף נפלה ההכרעה, שגם אם יש ספק שאולי הדבר אינו לרצונו של הרבי - לא ראוי שכפר חב"ד יעשה זאת. כפר חב"ד רוצה להתנהל על-פי רצונו של הרבי, והוא מוכן לוותר על משאבים ועמדות השפעה רבות עוצמה, ובלבד שלא לסטות חלילה מרצונו הקדוש.
מי שאינם חסידי יתקשו להבין זאת, אבל זוהי התקשרות אמיתית של חסידים לרבי. חסידים שואפים למלא את רצונו של הרבי ולכוון לרצונו הקדוש. הם מוכנים לשלם מחיר יקר על הדבקות הזאת בהוראותיו של הרבי ועל הזהירות שלא לעשות חלילה דבר שאולי, אפילו על ספק, אינו עולה בקנה אחד עם ציוויו.
ראיתי את הרב ליפשיץ בהתחבטויותיו בסוגיה הזאת בשבועות האחרונים, אבל היום ראיתי כמה הוקל לו אחרי קבלת ההחלטה. "אין שמחה כהתרת הספקות", אמר לי בפנים מאירות.
אם זה רצונו של הרבי, הוא מוותר בשמחה על המשרה הרמה, על הכבוד, על עמדת ההשפעה ועל כל יתר ה'תופינים' שגורמים למאות מועמדים אחרים ברחבי הארץ להשקיע כסף ויזע בשאיפה להגיע לכס ראש העיר או ראש המועצה. כל זה אינו שווה בעיני חסיד, אם יש חשש שאולי הרבי אינו רוצה בכך.
לכן אני גאה היום שבעתיים בכפר חב"ד. יש כאן מסר שאין ערוך לחשיבותו הן כלפי פנים הן כלפי חוץ.
יֵדעו ילדינו כי יש לנו רבי המתווה את מסלול חיינו, וכי דבריו חיים וקיימים לעד. יכירו בנינו ובנותינו כי התקשרות לרבי איננה ססמה סתמית, אלא צו-חיים שעל פיהם מתנהלים חיינו בפועל, עד תשלום מחיר יקר ובלבד שלא להיפרד חלילה מרצונו הקדוש.
יש כאן מסר לקהילות חב"ד האחרות ברחבי הארץ, שאולי כדאי שיעשו חשבון נפש אמיתי אחרי הבחירות המקומיות אם לא נוצר סחף מוגזם לכיוונים שחב"ד לא הייתה צריכה ללכת אליהם. נכון, יש צרכים ויש מוסדות, ובכל זאת צריך לבחון היטב אם לא חלה סטייה מהוראות הרבי בדבר זהירות ממעורבות פוליטית, גם אם היא ברמה המקומית והעירונית.
ויש כאן מסר לציבור הרחב, כי כסף, כוח ועמדות השפעה אינם הדברים המושלים בחיינו, וכי הערכים החשובים לנו באמת הם ערכים של אמונה, דבקות בתורה ובמצוותיה, והיצמדות לכל אות ותג מדברי קודשו של הרבי נשיא דורנו.
והאמת היא שכפר חב"ד בכלל והרב ליפשיץ בפרט לא יפסידו דבר מהוויתור הזה. הרבי אינו נשאר חייב, ובוודאי ירעיף עליהם משפע ברכותיו, ובסופו של דבר יתברר כי ההחלטה הזאת תביא את ברכת ה' לכפר חב"ד, מידו המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה, בכפל כפליים.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
