מערכת COL
|
יום ו' חשוון ה׳תשע״ד
10.10.2013
כששני סבים רבו על הסנדקאות... ● הרב מנחם פליישמן מדבר
מילה של מוהל זו מילה. תראו אותו כמעט בכל ברית בקהילה חב"דית וגם מחוץ לחב"ד. קשה לפספס את המוהל הרב מנחם פליישמן שהוותק והמקצועיות שלו, יחד עם קול ערב ומאור פנים הפכו אותו לאחד המוהלים המבוקשים בחב"ד ובכלל ● לכבוד ברית המילה הראשונה שנקרא בפרשה השבוע, הוא מדבר בראיון מיוחד ● איך הפריד בין שני סבים שרבו על הסנדקאות, כיצד זוכה לגרום לקידוש השם, ואיזה ברית הוא לא יכול לשכוח ● מיוחד למגזין שישי הרב מנחם פליישמן
בברית לנכדו בן לשליח הרבי בנפאל, הרב חזקי ליפשיץ
מאת נחמיה רוזנפלד
מאז כריתת הברית בין הקב"ה לאברהם אבינו, ברית מילה היא הסמל היהודי המובהק ביותר. אפילו מי שמגדירים עצמם 'חילונים גמורים' אינם מוותרים עליו.
הרב מנחם פליישמן, מוהל ותיק ומפורסם, יכול להעיד על כך. יום-יום הוא מל ילדים להורים מכל העדות, הדעות והסוגים.
וותק של עשרות שנים במקצוע המילה, יחד עם חן מיוחד ומאור פנים, הפכו אותו לאחד המוהלים המבוקשים בקהילת אנ"ש ומחוצה לה, זאת מעבר לכשרונותיו האחרים, אליהם זוכים להתוודע בהזדמנויות אחרות כגון לקולו הערב והנוסח המיוחד בתפילה, במיוחד בתפילת הימים הנוראים.
כבר שלושים ושבע שנים הוא עוסק באומנות המילה. אלפי תינוקות נימולו תחת ידיו. בתפקידו הוא גם משמש כמפקח (אחד מחמשה מפקחים בכל הארץ) באזור המרכז מטעם הרבנות הראשית. בתפקידו כמפקח, הוא מסמיך מועמדים צעירים וחדשים למוהלים.
"לא חלמתי להיות מוהל", מודה הרב פליישמן על עצמו. את קריירת המוהל החל בצעירותו אחרי ששימש כחזן בבית-כנסת הגדול ברחובות וכמלמד ראשון בחיידר חב"ד ברחובות.
לאחר ששאל במכתב את הרבי לגבי המשך הקריירה ונענה ב"נכונה סברתו ללמוד את אומנות המילה וה' יצליחו", הוא לא חשב פעמיים והלך ללמוד את רזי מקצוע המילה.
בהמשך דרכו, זכה לעוד התייחסויות מהרבי בחלוקת דולרים ואף קיבל מכתב בכתב יד קודשו של הרבי שכתב לו: "הצלחה בעבודת הקודש ובכלל".
בשביל הרב פליישמן, לא מדובר בעוד ברכה, מדובר בהוראה וציווי מחייב. אין פלא שהוא מתייחס שלו למקצוע המילה כאל שליחות לכל דבר.
מנקודת מבטו של הרב פליישמן, למוהל יש הזדמנות לעשות קידוש ה' גדול. "אם בא מוהל שנראה כמו אברך חסידי, ירא שמים, בא למשפחה, מרגיע אותם, משדר מסרים חיוביים, ועושה עבודה טובה בברית, זה קידוש ה' עצום", הוא אומר.
"התכונות הנדרשות ממוהל הן זוג ידיים טובות, שיקול דעת נכון, קור-רוח והרבה סבלנות ונועם", מונה הרב פליישמן.
"המוהל עשוי להיקלע למצבי-חירום ועליו לדעת להיחלץ מהם. צריך גם לזכור כי זה אירוע מרגש מאוד ורווי מתח נפשי, לפחות למקצת הסובבים את התינוק".
ואכן, במרוצת השנים התמודד הרב פליישמן עם מצבים מגוונים כל-כך, עד שככל הנראה יהיה קשה להפתיעו.
כך למשל הוא מספר : "לפני מס' שנים הייתה לי ברית מילה שהייתה מריבה בין שני הסבים מי יהיה הסנדק. בהחלטה מהירה לקחתי את המיקרופון ואמרתי: הפעם תהיה ברית מיוחדת, שני הסבים יהיו סנדקים. הושבתי אותם כשהכרית על ברכי שניהם, ואחרי הברית הם התחבקו".
הרב פליישמן כבר מל תינוקות באיטליה, בברזיל ובקזחסטאן. "לפעמים מדובר באנשים בעלי-אמצעים שקיבלו המלצה על מוהל מסוים ובעקבותיה החליטו כי הוא שימול את בנם. אך יש גם ארצות שבהן פשוט אין מוהל ומוכרחים להטיס לשם מוהל מבחוץ".
ולפעמים מדובר בברית של נכד, בן לבתו וחתנו הרב חזקי וחני ליפשיץ, המשמשים כשלוחי הרבי בנפאל.
כשמבקשים מהרב פליישמן להיזכר בברית מיוחדת, הוא מסביר שבשבילו כל ברית היא אירוע מיוחד ומרגש.
ובכל זאת, אני מתעקש. "פעם נכנסתי לערוך ברית", מתרצה הרב פליישמן "נגשתי ליהודי מבוגר בעל זקן לבן שעמד עם בני המשפחה, הושטתי לו יד ואמרתי 'מזל טוב, סבא'. הוא חייך ואמר 'אני לא הסבא, אני האבא'. התברר שהוא בן 60 וזהו בנו הראשון והיחיד. כאלה בריתות אי-אפשר לשכוח".
מאידך, נתקל הרב פליישמן גם באירועים פחות משמחים. כך למשל ערך ברית מילה לילד שאביו נהרג בתאונת דרכים כמה שבועות לפני שנולד. קשה אפילו לתאר את עוצמת הרגשות שיש במעמד כזה. הילד, כמובן, נקרא על שם אביו.
לסיום משתף אותנו הרב פליישמן בתובנה אופטימית שנחשף אליה במהלך עבודתו: "לפני עשרים-שלושים שנה, הייתי מזדמן הרבה לבריתות שבהן הסבא שומר מצוות וכל צאצאיו כבר לא. באחרונה אני נתקל יותר ויותר בתופעה הפוכה - הסב איננו שומר מצוות ואילו בניו, הורי התינוק, הם בעלי-תשובה".
מאז כריתת הברית בין הקב"ה לאברהם אבינו, ברית מילה היא הסמל היהודי המובהק ביותר. אפילו מי שמגדירים עצמם 'חילונים גמורים' אינם מוותרים עליו.
הרב מנחם פליישמן, מוהל ותיק ומפורסם, יכול להעיד על כך. יום-יום הוא מל ילדים להורים מכל העדות, הדעות והסוגים.
וותק של עשרות שנים במקצוע המילה, יחד עם חן מיוחד ומאור פנים, הפכו אותו לאחד המוהלים המבוקשים בקהילת אנ"ש ומחוצה לה, זאת מעבר לכשרונותיו האחרים, אליהם זוכים להתוודע בהזדמנויות אחרות כגון לקולו הערב והנוסח המיוחד בתפילה, במיוחד בתפילת הימים הנוראים.
כבר שלושים ושבע שנים הוא עוסק באומנות המילה. אלפי תינוקות נימולו תחת ידיו. בתפקידו הוא גם משמש כמפקח (אחד מחמשה מפקחים בכל הארץ) באזור המרכז מטעם הרבנות הראשית. בתפקידו כמפקח, הוא מסמיך מועמדים צעירים וחדשים למוהלים.
"לא חלמתי להיות מוהל", מודה הרב פליישמן על עצמו. את קריירת המוהל החל בצעירותו אחרי ששימש כחזן בבית-כנסת הגדול ברחובות וכמלמד ראשון בחיידר חב"ד ברחובות.
לאחר ששאל במכתב את הרבי לגבי המשך הקריירה ונענה ב"נכונה סברתו ללמוד את אומנות המילה וה' יצליחו", הוא לא חשב פעמיים והלך ללמוד את רזי מקצוע המילה.
בהמשך דרכו, זכה לעוד התייחסויות מהרבי בחלוקת דולרים ואף קיבל מכתב בכתב יד קודשו של הרבי שכתב לו: "הצלחה בעבודת הקודש ובכלל".
בשביל הרב פליישמן, לא מדובר בעוד ברכה, מדובר בהוראה וציווי מחייב. אין פלא שהוא מתייחס שלו למקצוע המילה כאל שליחות לכל דבר.
מנקודת מבטו של הרב פליישמן, למוהל יש הזדמנות לעשות קידוש ה' גדול. "אם בא מוהל שנראה כמו אברך חסידי, ירא שמים, בא למשפחה, מרגיע אותם, משדר מסרים חיוביים, ועושה עבודה טובה בברית, זה קידוש ה' עצום", הוא אומר.
"התכונות הנדרשות ממוהל הן זוג ידיים טובות, שיקול דעת נכון, קור-רוח והרבה סבלנות ונועם", מונה הרב פליישמן.
"המוהל עשוי להיקלע למצבי-חירום ועליו לדעת להיחלץ מהם. צריך גם לזכור כי זה אירוע מרגש מאוד ורווי מתח נפשי, לפחות למקצת הסובבים את התינוק".
ואכן, במרוצת השנים התמודד הרב פליישמן עם מצבים מגוונים כל-כך, עד שככל הנראה יהיה קשה להפתיעו.
כך למשל הוא מספר : "לפני מס' שנים הייתה לי ברית מילה שהייתה מריבה בין שני הסבים מי יהיה הסנדק. בהחלטה מהירה לקחתי את המיקרופון ואמרתי: הפעם תהיה ברית מיוחדת, שני הסבים יהיו סנדקים. הושבתי אותם כשהכרית על ברכי שניהם, ואחרי הברית הם התחבקו".
הרב פליישמן כבר מל תינוקות באיטליה, בברזיל ובקזחסטאן. "לפעמים מדובר באנשים בעלי-אמצעים שקיבלו המלצה על מוהל מסוים ובעקבותיה החליטו כי הוא שימול את בנם. אך יש גם ארצות שבהן פשוט אין מוהל ומוכרחים להטיס לשם מוהל מבחוץ".
ולפעמים מדובר בברית של נכד, בן לבתו וחתנו הרב חזקי וחני ליפשיץ, המשמשים כשלוחי הרבי בנפאל.
כשמבקשים מהרב פליישמן להיזכר בברית מיוחדת, הוא מסביר שבשבילו כל ברית היא אירוע מיוחד ומרגש.
ובכל זאת, אני מתעקש. "פעם נכנסתי לערוך ברית", מתרצה הרב פליישמן "נגשתי ליהודי מבוגר בעל זקן לבן שעמד עם בני המשפחה, הושטתי לו יד ואמרתי 'מזל טוב, סבא'. הוא חייך ואמר 'אני לא הסבא, אני האבא'. התברר שהוא בן 60 וזהו בנו הראשון והיחיד. כאלה בריתות אי-אפשר לשכוח".
מאידך, נתקל הרב פליישמן גם באירועים פחות משמחים. כך למשל ערך ברית מילה לילד שאביו נהרג בתאונת דרכים כמה שבועות לפני שנולד. קשה אפילו לתאר את עוצמת הרגשות שיש במעמד כזה. הילד, כמובן, נקרא על שם אביו.
לסיום משתף אותנו הרב פליישמן בתובנה אופטימית שנחשף אליה במהלך עבודתו: "לפני עשרים-שלושים שנה, הייתי מזדמן הרבה לבריתות שבהן הסבא שומר מצוות וכל צאצאיו כבר לא. באחרונה אני נתקל יותר ויותר בתופעה הפוכה - הסב איננו שומר מצוות ואילו בניו, הורי התינוק, הם בעלי-תשובה".
"למוהל יש הזדמנות לעשות קידוש ה'". הרב פליישמן בצילום כתבה לטלוויזיה ההולנדית
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
