מבצע לולב בגולן במלחמת יום כיפור: מיומנו של מוליק

פרק נוסף מזכרונותיו של שמואל בן צבי ממלחמת יום כיפורים. ריח הקרב, קולות המלחמה ורעש המטוסים שליוו אותנו בדרך לחזית. החיילים המאובקים שהתרגשו לקיים את מצוות החג בעומק החזית. בפנים: יומן ותמונות מהמלחמה * מבצע לולב במלחמת יום כיפור בגולן ותמונות

מבצע לולב בגולן במלחמת יום כיפור: מיומנו של מוליק

ר' מנחם לרר

בחול המועד סוכות יצאנו לרמת הגולן לזכות את החיילים בארבעת המינים. לא ידענו מה המשמעות של הקרבות שניטשו באותן שעות ברמת הגולן. ברכב שעלה ל'מבצעים' ברמת הגולן היינו חמישה אנשים: ר' מנחם לרר, ר' צבי רוטנברג, ר' זלמן סטמבלר ואנוכי. הצטיידנו בסטים של ארבעת המינים ויצאנו לדרך.

הדרך עברה עלינו בשלווה, הכבישים ריקים ממכוניות ורק כלי רכב של כוחות הביטחון נעו בכבישים. בשלב זה עדיין לא שיערנו את גודלה של המלחמה שבעוד זמן קצר נגיע לפתחה. אנחנו נוסעים ברכב פרטי לא ממוגן, לאיזור של קרבות, לחזית שבה מאות טנקים יורקים אש אחד על השני. לפני הנסיעה היה נדמה לנו שאנו נוסעים לעוד מבצע של זיכוי חיילים במצוות ארבעת המינים. לא העלינו בדעתנו שאנו עומדים להגיע ממש לחזית, לשטח אש בו אפשר בקלות להפגע ח"ו.

במחסום הראשון אמרנו שאנו חב"דניקים ורוצים להיכנס פנימה. לאחר שחיילי המחסום בירכו על ארבעת המינים אפשרו לנו להמשיך בנסיעה. אט אט התחלנו לקלוט שאנו מתקרבים לשדה הקרב. עם כל קילומטר שהתקדמנו קולות המלחמה גברו. כל אחד היה עסוק במחשבותיו. לא דיברנו על זה. כל אחד אמר בלחש 'שמע ישראל'... רק שהשני לא ישמע..

היה זה אחד הימים הראשונים של הלחימה. צה"ל כבר היה בשלבי התאוששות. המתקפה על צה"ל נבלמה אך טרם החלה מתקפת הנגד. הכבישים ברמת הגולן היו מלאים כלי מלחמה שנעו פנימה לתוך האש. בצידי הדרכים היו מוטלים טנקים, משאיות ותותחים שרופים ומרוסקים של צה"ל ושל צבא סוריה. לא הרחק מהכביש שכבו פזורים שאריות מטוס ה'פנטום' שנפל והתרסק. בצידי הדרך היו מוטלות גופות חללי האוייב שמחלקם עוד יצא עשן. ובתוך כל ההמולה הגדולה שוטטו להם באין מפריע כבשים, פרות ותרנגולים שאיבדו את מעונם הקבוע.

ככל שהעמקנו בתוך שטח רמת הגולן לכיוון החזית, עלה ריח עז של אבקת שריפה וכמובן קולות אדירים של ירי מכל הכיוונים ולכל הכיוונים. טנקים, תותחים, מקלעים, נק"ל ופצצות שהטילו המטוסים. לא היה קשה להבין שאנו בתוך מלחמה קשה ועקובה מדם. רעש מטוסי הקרב וקולות הפגזים עוררו בנו פחד גדול. כל זה לא מנע מאיתנו להמשיך ולהתקדם כדי למצוא עוד חיילים ולזכותם במצוות החג.

כשהגענו למחנה 'נפח' שהיה מוכר מאוד לחסידי חב"ד כמקום ריכוז במבצעים הגדולים של חנוכה ופורים, התברר שהמחנה היה תחת מתקפה ומתחילת המלחמה היה נטוש ברובו. מעט החיילים שמצאנו שם שמחו מאוד לראות אותנו – יהודים מזוקנים שהזכירו להם את השפיות של הארץ. זיכינו אותם במצוות ארבעת המינים והתחלנו לרקוד. עד היום אני זוכר את דמעות השמחה ופרץ ההתרגשות שאחז בכולנו.

משם המשכנו לכיוון קונטרה. ר' צבי רוטנברג שעשה את שירותו הצבאי ברמת הגולן הכיר את המקום והדריך אותנו בדרכים. מעבר להדרכה של ר' צבי, לא ידענו לאן אנו נוסעים. לא היה מי שיאמר מהו היעד שלנו ולאן אנו אמורים להגיע, היכן מותר לנסוע והיכן מדובר בסכנת נפשות ממש. החלטנו להמשיך לכיוון הרעש שם בטח נמצא עוד חיילים.

בכל מקום שהגענו שמחו לקראתנו ונענו בחפץ לב לקיים את מצוות החג. הלב היהודי התגלה במלוא עוזו דווקא בשטח הקרב.

לקראת סופו של יום התחלנו לחזור על עקבותינו. חלפנו על קטע דרך בו לא הרחק מצידי הכביש היו מוטלים עשרות עשרות כלי מלחמה שונים שרופים ומנותצים, מאוחר יותר התברר לנו שעברנו דרך עמק הבכא. המקום בו התנהל הקרב המפורסם של אביגדור קהלני.

בפרק הבא: פינוי חללי צה"ל בחרמון.

הצטרפו עכשיו לכל החדשות החמות של 'קול חב"ד' בווטסאפ

לחץ כאן להתחבר כמשתמש על מנת שתוכל לתייג תמונות

ר' מנחם לרר ליד טנק סורי

לחץ כאן להתחבר כמשתמש על מנת שתוכל לתייג תמונות

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות - לקריאת כל התגובות

למקרה שפספסתם

הוסף תגובה

1 תגובות

ב׳73, יובל קראוס היה במוצב 104 וראה את השליחים מביאים לולב ואתרוג. הוא כותב שמראה זה שינתה את הכל עבורו -- הסיר ממנו את הפחד. הכתבה באנגלית, נקראת
״As Syrian artillery shells fell, they just kept walking״: https://blogs.timesofisrael.com/syrian-artillery-shells-fell-around-them-and-they-kept-walking/

נצפה באתר

עוד באתר