הכוח לבקש סליחה ולסלוח ● עמדה שבועית
הרב מנחם ברוד
יום הכיפורים מציב לפנינו את אתגר הסליחה. יש כאן אתגר כפול – היכולת לבקש סליחה והכוח לסלוח. שני אלה אינם מובנים מאליהם.
הנטייה הטבעית היא להרגיש צודקים, גאים. גם אם בתוך-תוכנו אנו יודעים ששגינו והתנהגנו שלא כראוי, אנחנו ממהרים לשכנע את עצמנו שבעצם נהגנו כשורה. זה טבע האדם. מה פתאום להכניע את עצמנו ולבקש סליחה? היכולת להודות בטעות ולבקש סליחה דורשת מאיתנו מידה של גדלות נפש.
גם הנכונות לסלוח אינה פשוטה. יש בנו יצר נקמה. אנו משתוקקים לשלם למי שפגע בנו כגמולו. גם אם הצלחנו לגבור על רגשות הנקמה, לפחות איננו רוצים עוד קשר עם אותו אדם. זו התגובה הטבעית שלנו כלפי מי שנהג בנו שלא כראוי. לגמרי לא פשוט לסלוח, למחוק את העבר ולפתוח דף חדש.
אתגר כפול
יום הכיפורים דורש מאיתנו להתמודד עם האתגר הכפול הזה. אנו נדרשים לבקש סליחה ממי שפגענו בו. פתאום עלינו לעשות את הדבר שהדחקנו כל-כך – להיזכר בכל האנשים שנפגעו מאיתנו ולבקש את מחילתם. זה לא תמיד נעים, לפעמים זו משימה קשה, אבל מחובתנו לעשותה.
כמו-כן עלינו ללמוד להכיל את הסליחה. ההלכה קובעת כי אסור לאדם להקשות את ליבו ולהימנע מלקבל את בקשת הסליחה של חברו. גם אם הפגיעה הייתה קשה וכואבת, עליו לגייס את תעצומות הנפש הדרושות, לפתוח את הלב ולסלוח (רק במקרים מוגדרים מאוד האדם רשאי שלא לסלוח).
הסליחה, על שני היבטיה, מבטאת את היכולת לגבור על האינסטינקטים הטבעיים. כאן בא לידי ביטוי הצד האלוקי שבנו, שמרומם אותנו מעל גדרי הטבע האנושי ומציב לפנינו ערכים נעלים, הדורשים גדלות נפש ומסוגלוּת לדחוק את האגו ואת היצרים הטבועים בנו.
הסליחה היא ממידותיו של הקב"ה שאנו מצוּוים ללכת בעקבותיהן. התורה מצווה אותנו: "והלכת בדרכיו". מסבירים חז"ל: "מה הוא נקרא רחום – אף אתה היֵה רחום; מה הוא נקרא חַנון – אף אתה היֵה חַנון". כשם שהבורא מכונה 'רב סליחות', אף אנו נדרשים לסלוח לזולתנו.
סליחה אין-סופית
מידת הסליחה של הקב"ה אין לה גבול. אדם שנפגע פעם אחת וסלח, ואחר-כך פגעו בו שוב – יתקשה לסלוח שנית. ודאי שיכבד עליו לסלוח שלישית ורביעית, ובשלב מסויים יסרב בכל תוקף לסלוח. אבל הקב"ה, שהוא אין-סופי, גם מידת הסליחה והמחילה שלו אין-סופית. הוא סולח פעם ופעמיים ושלוש וארבע – עד אין-סוף.
ביום הכיפורים אנו עומדים לפני בורא העולם ומבקשים שוב מחילה וסליחה. עשינו זאת לפני שנה ושנתיים, הבטחנו שלא לשוב למשוגותינו, ובכל-זאת כשלנו ומעדנו. אחד הפיוטים הנאמרים בתפילת נעילה מתאר את מצבנו: "פנים אין לנו פניך לְחַלּוֹת, פשענו ומרדנו וְהֶעֱוִוינוּ מסילות". ובכל-זאת אנו חוזרים ומבקשים סליחה, מתוך אמונה שהבורא 'רב סליחות' ומידת הסליחה שלו אין לה קץ וגבול.
לכן גם אנחנו נדרשים לפתוח את הלב, לבקש סליחה ולסלוח, וכך נזכה שהקב"ה יסלח לנו ויפתח גם לנו דף חדש, ויעניק לנו חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.
מאפשרים לכם לקבל
