מערכת COL
|
יום י"ג חשוון ה׳תשס״ה
28.10.2004
יום המבחן של שרון
היום שאחרי ערפאת יהיה יום מבחן אדיר לפלסטינים; לא פחות מזה, הוא יהיה היום שבו תינתן ההזדמנות לשרון לעצור את ההתנתקות – ואז אולי סוף סוף ייאלץ לגלות מה הוא חושב באמת - מאת עפר שלח ynet.
הזדמנות לשרון לעצור את ההתנתקות
מאז נכנסה המילה "התנתקות" לראשונה לתודעה, מתחבטים תומכים ומתנגדים כאחד בשאלה מה באמת רוצה אריאל שרון. מדובר לא רק ברקורד הארוך והבעייתי של שרון עם אמירת האמת, או בתדמית המוצדקת שלו כטקטיקן נטול אסטרטגיה.
עצם התנהלותו, ההנמקות שנתן להחלטה, ההתפתלויות המשונות בהעברתה – ממשאל הליכוד ועד להצבעה השבוע בכנסת – כל אלה עוררו, גם אצל מי ששוכנע ששרון עדיין מתכוון לבצע את התכנית, ולמעשה מישכן עליה את עתידו האישי, את התחושה שמשהו בתוכו עדיין מחכה לאפשרות שלא תתבצע.
כפי שנכתב כאן פעמים רבות בעבר, ועלה גם בנאום הקלוש של ראש הממשלה בכנסת השבוע, הוא אולי גילה נחישות – אבל לא שיכנע שאכן עבר את המהפך התודעתי שעברו מנחם בגין ויצחק רבין לפניו במצבים דומים.
אם ימות יאסר ערפאת, זה עשוי להיות רגע כזה. כל הגיונה של ההתנתקות נשען על הטענה ש"אין עם מי לדבר", ובניסוח רחב יותר "אין עם מי לדבר עד שלא תקום מנהיגות חליפית לערפאת".
זוהי העמדה הישראלית מאז ספטמבר 2000, ומאז נאום הנשיא בוש ביוני 2002 היא מגובה על ידי ארה"ב. אין עם מי לדבר, ולכן צריך לפעול לבד. אין עם מי לדבר, ולכן חובה לבצע צעדים שאפילו מבצעיהם מתקשים להסביר מה יקרה יום לאחר שיתבצעו. אין עם מי לדבר, ולכן כל פרשנות – מדב וייסגלס ועד משה פייגלין – היא לגיטימית.
אבל אם ימות ערפאת, יתקיים התנאי הראשון שהעלה בוש בנאומו – תהיה מנהיגות פלסטינית אחרת. ייקח לה אולי זמן להתגבש, זה עלול להיות מלווה במאבקי כוח, שחלקם יופנו גם נגד ישראל.
אבל התפתחויות כאלה רק יחזקו את מי שיטען שעכשיו זה ממש לא הזמן לסגת. בכירים רבים, המתקשים לענות על השאלה למה הם תומכים בתוכנית שהתנגדו לה מלכתחילה ושאינם יודעים לאן היא מובילה, מסבירים שירידה מרכבת ההתנתקות עכשיו תגרום עוד יותר נזק מאשר השלמת התהליך. גם ההנמקה הזו תיעלם ביום שאחרי ערפאת.
אם ימות ערפאת ייאלץ שרון לתת הנמקה טובה יותר לצעד השנוי במחלוקת שלו מאשר "זה מה שאני חושב".
מנגד, גם שרון יודע שחזרה למתווה שלפני התכנית, ובמיוחד אחרי שהאיש שכולם האשימו בהכל לא יהיה עוד, פירושה אחד: כניסה למסלול שסופו הקמת מדינה פלסטינית בתמיכה בינלאומית. זה יהיה היום, אם להשתמש במינוח של וייסגלס, שבו הפלסטינים יהפכו לפינלנדים (או שלא), והעולם יצפה מישראל להתנהג כאילו כן.
היום שאחרי ערפאת יהיה יום מבחן אדיר לפלסטינים; לא פחות מזה, הוא יהיה היום שבו תינתן ההזדמנות לשרון לעצור את ההתנתקות – ואז אולי סוף סוף ייאלץ לגלות מה הוא חושב באמת.
ynet.co.il
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
