מערכת COL | יום י"ג חשוון ה׳תשס״ה 28.10.2004

'אבוי לאותה הצלחה'

הכותרת "רבנים בכירים בחב"ד" תובעים להעמיד לדין את ראש-הממשלה באשמת סיוע לנאצים" הייתה בומרנג אדיר. היא פגעה קשה בחב"ד בפרט ובמאבק נגד הנסיגה בכלל, וגרמה ליועצי ראש-הממשלה לחכך ידיים בהנאה. תנו להם כותרת כזאת ביום, והם ישתוללו משמחה. מה הפלא שהתקשורת העוינת עטה על הפרובוקציה הזאת בחדווה וחגגה עליו יום תמים.השאלה הנשאלת היא: למה?! למה, ריבונו-של-עולם, אנשים מתוכנו מעוללים דבר כזה? כיצד הם מרשים לעצמם לפעול במידה כזאת של חוסר אחריות, עד כדי פגיעה במאבק על ארץ-ישראל ובמקביל בשמה של חב"ד?. דובר חב"ד, הרב מנחם ברוד, מגיב בשבועון 'כפר חב"ד' על מכתבם התמוה של ר' יקותיאל ראפ ור' שלום-בער וולפא שעורר תסיסה רבה נגד חב"ד.מאמרו של ברוד בכתבה מלאה.
'אבוי לאותה הצלחה'
הרב ברוד עם עורך 'כפר חב"ד' הרב הלפרין.
ב"ה אבוי לאותה הצלחה אומרים: אם לא תעשה דבר-מה קיצוני וחריג, לא תצליח להיכנס לתקשורת. אבל כשאתה משתמש בפרובוקציה גרועה, אתה גורם במו-ידיך נזק למאבק ולשמה של חב"ד מאת מנחם ברוד ביום ראשון השבוע התקיימה ישיבה של 'מינהלת ההתחברות' – הגוף המאגד את כל הכוחות הפועלים נגד תכנית הבריחה והעקירה, המכונה 'הינתקות'. ישבה שם חבורה נכבדה של אישים, כמו הרב מוטי אלון, שר הביטחון לשעבר משה ארנס, שר האוצר לשעבר יגאל כהן-אורגד, מנכ"ל משרד ראש-הממשלה לשעבר יוסי בן-אהרן, מנהל לשכת ראש-הממשלה לשעבר יוסי אחימאיר, קצינים במילואים כמו תא"ל דוד הגואל ותא"ל אהרן לברן, פרופסורים, סופרים, וכמובן נציגי מועצת יש"ע. הפורום הזה ניהל דיון ראשון, יסודי למדי, על דרכי המאבק. דובר על חסרונותיו של משאל-עם, כמו על העובדה שזו הדרך היחידה, חוץ מבחירות, להוצאת ההכרעה מידי ראש-הממשלה ולהחזרתה לציבור. נותחו היעדים האסטרטגיים של המערכה לטווח קרוב ולטווח ארוך. נבחנו דרכי-ההסברה ונדונו הטיעונים המרכזיים שבהם כדאי להשתמש. ההערכה בקרב הדוברים הייתה שבסופו של דבר תובא התכנית לאישור הציבור, אם במשאל-עם אם בבחירות. היערכות המינהלה לזה היא במערכת הסברה מקיפה וחסרת-תקדים, הן בכלי-התקשורת ובאמצעי הפרסום ההמוניים, אך בעיקר בהתגייסות רחבה של רבבות פעילים, מקרב כל הגופים והתנועות הרואות בנסיגה הזאת סכנה. גם חב"ד הוזכרה בדיון ככוח יעיל, מסור ובעל פריסה רחבה. היו שציינו את גיליונות 'שיחת השבוע', שמעבירים את המסרים הנכונים בבהירות לציבורים גדולים. את המחיר משלמת חב"ד כולה אבל נשמעו גם דברים לא-נעימים. למשל, מר משה ארנס דיבר על ההכרח למנוע התבטאויות מזיקות ופרובוקטיביות. הוא הביא לדוגמה את המכתב ששיגרו באותו יום שני חסידי חב"ד, שהוצגו בתקשורת כשניים "מבכירי רבני חב"ד", ליועץ המשפטי בתביעה להעמיד לדין את ראש-הממשלה על-פי החוק של עשיית דין בנאצים ובעוזריהם. מר ארנס התבטא שדבר זה גורם נזק בל-ישוער למאבק. אחריו התייחס לעניין מר ישראל הראל, מבכירי מועצת יש"ע, שהוא אחד המסבירנים המעולים של יש"ע. הוא סיפר על דיון שהתקיים באותו ערב באוניברסיטת בר-אילן, קודם המפגש של המינהלה, ועל התגובות הקשות שעורר המכתב הזה מקרב הציבור, גם מאנשים קרובים אלינו בדעותיהם. אף הוא התבטא במילים קשות נגד השתלחות פרועה זו, המשרתת את אויבי המאבק על ארץ-ישראל. למחרת הגיעו טלפונים מכמה וכמה מנהלי בתי-חב"ד שסיפרו על הנזקים שהכותרות הללו גרמו להם. הם ממש התחננו לקבל מסמך רשמי שהדברים הללו אינם מייצגים את חב"ד. גם הפקסים והודעות הדואר האלקטרוני שהגיעו למרכז צעירי-אגודת-חב"ד, מקרב הציבור הרחב, היו עדות לפגיעה הקשה שגרמה הפרובוקציה הזאת לשמה של חסידות חב"ד. והשאלה הנשאלת היא: למה?! למה, ריבונו-של-עולם, אנשים מתוכנו מעוללים דבר כזה? כיצד הם מרשים לעצמם לפעול במידה כזאת של חוסר אחריות, עד כדי פגיעה במאבק על ארץ-ישראל ובמקביל בשמה של חב"ד? אני מאוד רוצה ללמד עליהם זכות ולחשוב שכאב העקירה והחורבן גורם לאנשים להגיב בדרך בלתי-שקולה, בבחינת אין אדם נתפס על צערו. ובכל-זאת, האם לא הגיע הזמן להתייעץ קצת, לשמוע עוד דעות? איך ייתכן שכמה יחידים מחליטים על דעת עצמם לעשות מעשים קיצוניים, שאת המחיר עליהם משלמים אחר-כך חסידות שלמה, מאות מוסדות ובתי-חב"ד ורבבות חסידים שפועלים במבצעי הרבי?! לפעמים מוטב שלא להתפרסם נדמה לי שמעשים כאלה ודומים להם נובעים גם-כן מטעות בהבנת כללי-המשחק התקשורתיים. אנשים אומרים: אם לא תעשה דבר-מה קיצוני וחריג, לא תצליח להיכנס לתקשורת. יש בזה מידה מסויימת של אמת, אבל כמו בכל דבר, חייבים לדעת את הגבולות. בשימוש לא-נכון בגימיקים אמנם מצליחים להיכנס לתקשורת, אבל אבוי לאותה הצלחה. בעבודתי אני מנסה כל הזמן להכניס את ענייני הרבי וחב"ד לתקשורת, ואני חש יומם ולילה עד כמה קשה לפרסם בכלי-התקשורת הכלליים פעילויות רגילות, יפות ומכובדות. גם אני מחפש כל הזמן זוויות חדשות וגימיקים מקוריים, אבל אני פוסל הרבה רעיונות, משום שאמנם הגימיק עשוי להצליח, אבל הוא אינו לכבודה של חב"ד. כשאתה משתמש בגימיק רע, אתה גורם במו-ידיך נזק לשמה של חב"ד. אין ספק שמוטב שלא להיכנס לתקשורת מאשר להיכנס בדרך שלילית ומזיקה. יש פתגם של פוליטיקאים ציניים: "כתוב עליי מה שתרצה, ובלבד שתאיית את שמי נכון". אולי זה נכון לפוליטיקאי תאב-פרסום. האם זה כלל נכון לתנועה מכובדת, לחסידות חשובה, ובעיקר – למי שנושאים עליהם את שמו של הרבי? האם אנחנו יכולים לומר, שיכתבו עלינו כל מה שירצו ובלבד שיזכירו את שם חב"ד?! האם הרבי היה מתבטא כך? במאבק על ארץ-ישראל נכונים הדברים שבעתיים. זה מאבק קשה, מול גורמים כבדי-משקל ומול תקשורת עויינת. הללו מנסים לעשות כל שבידם כדי לְקַבֵּעַ בדעת-הקהל את ההנחה שמתנגדי ה'הינתקות' הם מטורפים, סהרוריים, 'משיחיים', קיצוניים, אלימים. אם יצליחו חלילה בכך, יגרמו לציבור להתרחק ממי שמייצגים עמדות אלה, כדי שלא להיות מזוהים עם טירוף, קיצוניות ואלימות. כנגד זה מתאמצים כולנו להדוף תדמית שקרית זו, ולעורר בדעת-הקהל הזדהות עמנו ועם מאבקנו. הכותרת "רבנים בכירים בחב"ד תובעים להעמיד לדין את ראש-הממשלה באשמת סיוע לנאצים" הייתה בומרנג אדיר. היא פגעה קשה בחב"ד בפרט ובמאבק נגד הנסיגה בכלל, וגרמה ליועצי ראש-הממשלה לחכך ידיים בהנאה. תנו להם כותרת כזאת ביום, והם ישתוללו משמחה. מה הפלא שהתקשורת העויינת עטה על הפרובוקציה הזאת בחדווה וחגגה עליה יום תמים. לא כל פרובוקציה משרתת את המטרה. יכולתי להביא כמה דוגמאות לפרובוקציות מזיקות נוספות, אלא שבמציאות העגומה שלנו אני חושש שמישהו עוד יבצע אותן. דוגמה אחת אינני חושש לתת: אין ספק שאם יעמדו אותם אנשים מול לשכת ראש-הממשלה בבגדיהם התחתונים בלבד, כשהם נושאים שלט: "שרון מפשיט את העם מהביטחון", הם יזכו לכותרות גדולות. אבל, כאמור, איני חושש שמישהו יעשה זאת. מתברר שעל הכבוד האישי חסים יותר מאשר על כבודה של חב"ד ועל כבודו של הרבי. ושאלה אחרונה שבעצם היא ראשונה: האם הרבי היה חותם על מכתב כזה? האם ייתכן שאדם שמתיימר לבטא את עמדתו של הרבי יעשה דבר שהוא בטוח במאת האחוזים שהרבי לא היה עושה? שמענו אין-ספור שיחות של הרבי בענייני שלמות הארץ, האם אי-פעם השתמש הרבי בביטויים מסוג זה? אין כוונתי להתפלמס ולנצל חס-ושלום אירוע זה כדי לתקוף מישהו. אנו שרויים בשעה קשה, ואין לנו זמן וכוחות מיותרים למלחמות פנימיות. בסך-הכול הרגשתי צורך לבטא את זעקתם וכאבם של המוני חסידי חב"ד לנוכח הפרובוקציה הקשה והפוגעת, ולהביע תקווה ומשאלה שהפעילות בהמשך המאבק הנכון לנו תהיה מתואמת, אחראית וזהירה יותר, ואז בע"ה ננצח.
לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
10 תגובות
2.
קריאת שמות גנאי
י"ג חשוון ה׳תשס״ה
זה לא מקובל היום לומר על אדם: נאצי, נאציזם, מה שה'גרמנים' עשו לנו.

גם לפי ההיגיון יכולים לטעון: הורגי העמלקים, רוצחי אותו האיש.

קריאת שמות אינו דרך לימדו אותנו במוסדות החינוך שלנו, ואין זה הגיוני או מועיל.

מכיוון שרוב אנשי העולם - גולמים, טיפשים לדאבוננו (צאו וראו במה מעבירים את זמנם.. ואיך יכולים ע"י מרקטינג לשגע למיליונים את השכל עם הדיאטות?) אז קריאת שמות גנאי עובד, אבל אנו חסידי חב"ד (חכמה, בינה, דעת...) חכמים יותר..
4.
בוקר טוב מנדי ברוד
י"ג חשוון ה׳תשס״ה
בס"ד
מנדי! אני מכיר אותך כבר המון שנים ואני אישית מכיר את עבודתך המסורה בכל עניני הפצת המעיינות.לגבי מכתב זה הייתי רוצה להתייחס לגופו של ענין.ברור שאסור לנו חסידי חב"ד לומר דברים שיוכלו להתפרש בצורה לא נכונה ובפרט בתקופה זו.אבל ביחד אם זאת חובה עלינו למחות בכל התוקף ולהביע את דעתו של הרבי בצורה הכי חזקה והכי בולטת.וכאן אני שואל מדוע צא"ח לא עשה שטורעם חזק מכל ענין התתנתקות?!למה לא ראינו שום מכתב של הרבנים לפני חודש או חודשיים?רק כאשר וולפא וראפ כותבים מכתב חזק וחריף פתאום אנחנו נסים אחורה ולא מגינים עליהם.אם הם חבדניקים וגם אתה חבדניק יש לך צורך לומר לכל אותם חברים שציינת בכתבה,חברים.הגיע הזמן לומר את האמת אפילו אם היא כואבת. ואם היית נחוש בדעתך הם היו מבינים אותך והיו מרגישים כמה כואב לך שלכן אחיך מתבטא בצורה כזאת.ולכן לפי דעתי נראה לי שאתה לא צריך להתחנף ולהסביר ולהתגונן ולהציל את חב"ד,אם היית רוצה להציל את חב"ד וכבוד הרבי חשוב ועומד לנגד עיניך היית מוציא אנשים לרחובות והיית גורם לאנשים לחוש את כאבך.ואם הבי"ד היו כותבים מכתב לפני שלושה או ארבעה חודשים והיו מודיעים כל הזמן שחב"ד נגד ההתנתקות ואין על זה שום ויכוח בתוך חב"ד אזי יכול להיות שלא היה מגיע מצב שוולפא וראפ ישלחו מכתב כל כך חריף ליועץ המשפטי.ואם הם כבר שלחו כנראה שהם עשו את זה לא על דעתם בלבד אלא כנראה שהם כן התייעצו אם רבנים אחרים ובטח הם חשבו פעמיים לפני ששלחו את המכתב.ואם אין לך את הכח לכתוב מכתב כזה תן לאחרים לכתוב.
5.
נכון מאד
י"ג חשוון ה׳תשס״ה
האבן הבוחנת, כפי שכתב ברוד, זה אכן השאלה "האם הרבי הי' מתבטא כך?!", באלפי שיחות ע"ד שלמות הארץ, מעולם לא שמענו סגנון כזה ח"ו מאוהבם של כל בני ישראל.
לאידך מה הפלא? זה סך הכל עוד שלב ב"התנתקות" של פעילים כאלו מדרכיו ואורחותיו אשר הורנו רוח אפינו משיח ה', ויערה עליהם רוח ממרום, ויחזרו להחזיק בקליאמקע נס"ו.
9.
והפרסום באוטובוסים "הרבי..מלך המשיח" זה...
י"ג חשוון ה׳תשס״ה
מאיר שיטרית לא הבין מה וולפא מערבב; "הרבי" "מלך המשיח", והתגובה שלו היתה שמדובר באנשים הוזים.
וולפא הרי תמיד טורח לשכנע אותנו שהביטויים "מלך המשיח" זה דווקא מאד מתקבל ברחוב.הנה לך "המתקבל"..

ובאותו ענין; למה לא צועקים על הפרסום על האוטובוסים נגד ההתנתקות שהוא לכשעצמו פרסום טוב, אבל ברגע שכתוב "הרבי מליובבאוויטש מלך המשיח" זה הופך את הקערה על פיה והכל נהיה ללעג וקלס.
11.
תגובה ל-4
י"ג חשוון ה׳תשס״ה
האם אתה עושה את עצמך או שאתה זוכר רק מעשים מטורפים ולא פעילות הסברה רצינית וחשובה שעושים?

מי הוציא את העלון הנהדר והמשכנע נגד ההתנתקות, שחולק לכל מתפקדי הליכוד? וולפא או צא"ח?

מי הפעיל את כל בתי חב"ד לעבודה טובה ורצינית בזמן המשאל - וולפא?

מי מפרסם את דעת הרבי בצורה הטובה ביותר כל שבוע בשיחת השבוע - וולפא?

ומה אתה רוצה מהבי"ד? האם אתה זוכר כמה פעמים הם פרסמו מחאות בשנה האחרונה? האם לא זכור לך איזה מקלחת קרה הם חטפו מהאדמו"ר מגור על זה שהם מוחים רק על שלימות הארץ ולא על הקיצוץ לישיבות?

פתאום כל מי שעושה באמת את מה שצריל לעשות הוא "לא עושה כלום" ורק מי שעושה פרובוקציות וגורם נזק איום ונורא הוא זה ש"עושה".
12.
מאחורי הקלעים
י"ג חשוון ה׳תשס״ה
לדעתי חב"ד לא צריכה תמיד ובאופן גלוי לעמוד לצד המזרחיסטים הם העמידו את המדינה כדבר מקודש, צה"ל וכו' ומה שקרה עכשיו הם קבלו סטירת לחי מצלצלת מהמדינה שהיתה כנראה חשובה להם יותר מדברים אחרים ביהדות אך כמובן שאין לענות אותם כעת בשעתם הקשה לכן העמדה של חב"ד הרישמית שננקטה עד עכשיו שהיא הבעת דעה נחרצת בנושא א"י אבל עם פרופורציה וללא הזדהות פוליטית כלשהיא היא המתאימה כעת ולא להכריז משפטים שלהמציא אותם זו בכלל לא בעיה אבל אח"כ לנקות את הלכלוך קשה שבעתיים!
14.
שום ממשלה לא תושיענו
י"ג חשוון ה׳תשס״ה
רק משיח צדקינו!
16.
יחי המלך!
י"ג חשוון ה׳תשס״ה
הגיע הזמן שעלינו להתאחד לקבל פני משיח צדקינו, ולא ללחום איש באחיו. ויה"ר שסוכ"ס נעלה כולנו יחד על הקרון ההולך בדרך המלך מלכו של עולם.
17.
ל-14
י"ג חשוון ה׳תשס״ה
אתה צודק ב 100%
22.
תגובה ל-11
י"ג חשוון ה׳תשס״ה
תגיד לי ממתי אנחנו מקבלים הוראות מהאדמו"ר מגור?
כשהיה אצל אאחד מאדמו"רי גור, אחד הרבנים של חב"ד וביקש ממנו להצטרף למחאה נגד מסירת חלקים מא"י, ענה לו האדגמו"ר מגור "זוהי לא דרכנו". אבל כשמקצצים כסף מהישיבות פתאום אפשר לקום ולמחות!
על זה אמר הרבי נשיא דורנו, כי אלה שנמנעים יותר גרועים מאלה שבעד. כי אלה שבעד יכולים עוד לעשות תשובה, אבל אלה שנמנעים הרי רוקדים על שני "חתונות", פוסחים על שני הסעיפים. כשהצביעו בעד הסכמי אוסלו, מה עשו אגודת ישראל? נמנעו אלא מה? הרבי התבטא פעם על התנהגות כזאת, שהם רוצים עדיין ליהנות מהטוב שהממשלה מרעיפה עליהם (ישנו איזה ביטוי שהרבי השתמש בו, אך אינני זוכר אותו, זה קשור בתפוחים).
שלא יטיפו מוסר לרבני חב"ד בבקשה.
אנו כחסידי הרבי חייבים למחות בכל כוחנו, כנגד הפיקוח נפש הגדול הזה.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.