את בימת הנשיאות כבדו בנוכחותם הרבנים מנהלי המוסד חברי ההנהלה נציגי ההורים ואישי ציבור, הרב טוביה בלוי, מנהל ביה"ס ורב קהילת חב"ד בנוה יעקב, הרב חנוך גליצנשטיין - יד ימינו ושותפו בניהול המוסד בשליחות הרבי, הרב מאיר דוד ברגמן, הרב פרץ בלוי והרב מנחם ויספיש חברי ההנהלה, המחנך הותיק הרב אשר סלומון, אורח הכבוד חה"כ הרב מאיר פרוש ונציגי ההורים הרב טוביה זילברשטרום והרב דוד אופן. הטקס נפתח באמירת פרק התהילים של הרבי ע"י התלמידה רחל כהן תחי' ובקריאת מכתבו של הרבי למסיימות המחזור הראשון של 'בית-חנה' על-ידי התלמידה לאה וילהלם תחי'. לאחר צפיה במראות קודש מבית חיינו נשא הרב בלוי מנהל בית הספר, את המשא המרכזי. הרב בלוי הדגיש כי שיטת חב"ד עיקרה עיון ומחשבה, ועל כך סבל האדמו"ר הזקן מן הקרובים אליו, תלמידי המגיד ששאבו יחד מאותה באר, וסברו שהרגש הוא העיקר והאמונה מספיקה כדי להפעילו. אדמו"ר הזקן סבר אחרת וכך גם רבותינו נשיאנו והרבי נשיא דורנו, אמנם הורגשה פעילות רבה בתחום הרגש, של שירה ושמחה וריקודים וכד', אך מי שנכח בהתוועדויות ידע בברור שעיקרה של ההתוועדות במשך שעות ארוכות היה דברי עיון ומחשבה. הרב בלוי הרחיב בדבריו את תוכן מכתבו של הרבי למסיימות המחזור הראשון של "בית חנה" שנשלח בחודש סיון ובו מודגש חלקן העיקרי של הנשים בתורה. כפי שמשה נצטווה: "כה תאמר לבית יעקב – אלו הנשים תחילה". וציין שלכאורה זהו חידוש של הרבי בנושא, שכן כולם יודעים שלנשות ישראל מעמד חשוב ביהדות, אך הרבי הוכיח מפשוטו של מקרא שחלקן עיקרי ואין שני עיקרים. משה רבנו היה הרבי הראשון שדיבר שיחה מיוחדת לנשים, ולמי שלא הבין את דרכו הקדושה של הרבי בשיחות הקודש המיוחדות לנשים – זו התשובה, הרבי לא שינה ח"ו אלא החזיר עטרה ליושנה. הרב בלוי סיפר כי במכתב פרטי כתב הרבי: "רואים במוחש כי במצב רוח האישה תלוי מצב רוח הבית" והכל אם כן תלוי באישה. וכפי שנשים, חלקן עיקרי בתורה, כן גם בלימוד החסידות. גם כאן הוכיח הרבי מן השו"ע שהן מחויבות בלימוד ההלכות הצריכות להן וזה חל בוודאי גם על חובות הלבבות שקיומן הוא אך ורק ע"י לימוד חסידות. התלמידות המסיימות זכו ב"ה ללמוד את ספר התניא בהיקף עצום ובעומק נפלא ומצוידות בכך הן יוצאות להמשך הדרך להתמדה יום יומית בלימוד החסידות, בלימוד עניני משיח וגאולה, ובהקפדה על עניני הצניעות בהם הדגיש הרבי שיש לנהוג כמו בית יעקב. הרב בלוי איחל לתלמידות ולהוריהן הצלחה רבה ועיקר העיקרים התגשמות דברי הרבי לגאולה שלמה בקרוב ממש. ובהזדמנות זו הביע תודה עמוקה והערכה אישית לכל אחד ואחד מהצוות ההנהלה ובראשם יד ימינו ושותפו בשליחות הרבי להרב חנוך גליצנשטיין ולצוות ההנהלה בנו הרב פרץ בלוי והרב מנחם ויספיש, הרכזת החינוכית גב' חסקינד, וצוות ההוראה, על מסירותם ודביקותם במשימתם הקדושה חינוך ילדינו על טהרת הקודש, ולמחנכות בכיתות י"ב הגב' ש. ליכטשטיין והגב' שרה אבצן. הכנס הונחה בטוב טעם וביד רמה ע"י המחנכת הרכזת החינוכית של ביה"ס הגב' ל. חסקינד תחי' וכדברי המנהל – ההנחיה אינה תפקיד שולי אלא זהו למעשה תפקידו העיקרי של המחנך – להנחות את התלמיד דרך חיים, אורח הכבוד, הרב מאיר פרוש, כיבד בנוכחותו את המעמד ונשא דברים מרגשים ומחזקים. הרב פרוש שהיה שותף להקמת המבנה המפואר ידוע כידיד חב"ד בכלל וכידיד בית הספר בפרט. בדבריו הסביר את הפסוק "וראיתם את הארץ מהי... היש בה עץ אם אין", ושאל על דברי רש"י האומר שעץ זה אדם כשר, היכן ניתן למצוא אדם כשר? הרי זה בבית הכנסת ובבית המדרש ומדוע כאן נדרשים המרגלים לחפשו בשדה ובכרם? אלא, אדם כשר אכן משפיע על השדה, כשהוא מתנהג כראוי הרחוב נראה אחרת. ולתלמידות בית חנה יש אחריות כפולה, שכן הן נושאות את שם אמו הצדקנית של הרבי, אשר נשא על כתפיו אחריות ציבורית למען כלל ישראל. הרב פרוש ברך שבית הספר יגדל בתלמידות ויקטן במקום, והבטיח בע"ה להמשיך ולסייע בהרחבתו. רב בית הספר, הרב אשר סלומון עמד בדבריו על חטאם של המרגלים וקרח בהיבט החסידי, והדגיש שהלקח הוא במעשה שהוא העיקר ובשילוב שני הקווים של תורה ומצוות. וזאת תוך הארה פנימית כפי שאמר משה רבנו לקרח: "בוקר ויודע ה' את אשר לו". את ברכת האבות הביאו הרבנים הרב טוביה זילברשטרום והרב דוד אופן. הרב זילברשטרום חיזק את הבוגרות בדברים חמים ונרגשים. על יסוד המשנה "דע מאין באת" – מבית חנה, ממוסד קדוש של הרבי, ו"לאן אתה הולך" – להקים בית בישראל, לשליחות, "ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" – לפני הרבי. ודברים אלו של עקביה בן מהללאל הם ביטוי לעקב שבנו, מן העקב ועד הראש מביטים בנו, ועלינו להיות קשובים לקול הפנימי הזה, ולהיות דוגמא אישית. הרב אופן הדגיש כי 30 שנות קיומו של המוסד הם רמז למלכות הנקנית ב- 30 מעלות. ושייכת במיוחד לנשות ישראל שנחנו במעלת הביטול וקבלת עול. הנשים שקיבלו ראשונות מפי משה את ראשי הפרקים שזה אור האין סוף, הן אלו שבכוחן לקדש את המטה ביותר ולהביא את הגאולה. במילים חמות הודו ההורים להנהלה ולצוות המסור, והדגישו שבית הספר היה פתוח וקשוב ושותף מלא בחינוך הבנות על טהרת הקודש. בשם צוות המורות ברכה הגב' ס. מלאכי תחי'. בדבריה המאלפים המחישה את המונח ברכה במובן של כפיפת ברך, בו המתברך מכופף עצמו בפני המברך. אך אין זו ירידה אלא להפך כפיפה לצורך התרבות וגדילה. וכך גם הברכת הגפן – כיפוף ענפיו המביאה לצמיחתו. גם התלמידות נדרשות פעמים רבות לכופף עצמן בפני סמכויות. אך זוהי הדרך החיונית על מנת לקבל ולצמוח. שי מיוחד הוגש ע"י המסיימות לכל אחת מנשות צוות ההנהלה: הרבנית בלוי תחי', הרבנית גליצנשטיין, הגב' ר. בלוי והגב' ר. ויספיש. בסיום חלק זה נערך טקס חלוקה אישית של תעודה מרשימה וספר יחודי ותמונת מחזור לכל אחת מהתלמידות ע"י מנהל ביה"ס והמחנכות גב' אבצן וליכטשטיין. בסיום החלוקה המנחה נתנה תודה מיוחדת בשם כל הצוות לאשת המנהל הרבנית ח. בלוי תחי' על תרומתה הגדולה להצלחת בית הספר וכמובן למארגני הערב המוצלח ובראשם הרב מנחם ויספיש גב' אבצן וגב' ליכטשטיין שעמלו רבות לארגון הערב והצלחתו. בחלקו השני של הערב חולק שי אישי לכל אחת ואחת מצוות ההוראה, כשהתלמידות מביעות תודה אישית לכל אחת מהן על השקעתן במשך 4 השנים מלאות תוכן ומסרים רוחניים. לקראת הסיום הופיעו התלמידות בתכנית אומנותית מרשימה כשעל הנגינה והשירה במשך כל הערב מנצחת בהצלחה המזכירה הותיקה גב' אסתר גרינגלס. הערב הסתיים בהתוועדות ארוכה ומרתקת באולם היכל הספריה עם התלמידות ועם המחנכות המסורות הגב' ש. ליכטשטיין והגב' ש. אבצן תחי', והתחושה היתה שאכן קשה עליהן הפרידה ופניהם לעליה לשלב הבא בחיים, כדברי הרבי במכתבו למסיימות שחולק בערב זה ש"אין סיום בקדושה כי אם עליה לשלב נוסף", בתקוה ובתפילה לגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש עם רבינו בראשנו.