קידוש בליל שבת - בירורי המנהג

חדשות

רדיו COL הכל

חב"ד בישראל

חב"ד בעולם

כינוסים ואירועים

קהילות

בחצרות קדשינו

שמחות אנ"ש

יוצאים לשליחות

נשות חב"ד

ברוך דיין האמת

בעולם החרדי

חדשות כלליות

לילדים

מדורים

COL צעיר

צרכנות הכל

מזון

מראות קודש

שיעורי וידאו הכל

הרב אשר גליס

הרב יואב אקריש

הרב יוסי ג'ייקובסון

הרב יחזקאל סופר

הרב שבתי סלבטיצקי

הרב מאיר אשכנזי

הרב עקיבא גולדשמיד

הרב מיכאל טייב

הרב זושא וולף

הרב שמואל בוטמן

הרב אליעזר ברוד

הרב שניאור אשכנזי

היסטוריה הכל

מסמכים היסטוריים

זכרון להולכים

היו ימים

מגזין שבועי הכל

שמעו ותחי נפשכם

הרב שמואל רסקין

הרב מנחם דוברוסקין

הרב קלמן ווינפלד

ר' מרדכי רוט

הרב נחמיה וילהלם

רגע של חכמה

הרב אלי וולף

הרב זלמן וישצקי

הרב שמעון אייזנבך

עלונים ותשורות

תורני הכל

הלכה ומנהג

מדף הספרים

שיעורים והרצאות

כתב יד קודש

דעות ואקטואליה

שאל את המומחה

לאם ולבית

לילדים

מחשבים וטכנולוגיה

כלכלה

אוכל

בריאות

מוזיקה

רכב ותחבורה

פרויקטים

כינוס השלוחים העולמי הכל

תשפ"ד

תשפ"ג

תשפ"ב

תשפ"א

תש"פ

תשע"ט

תשע"ח

תשע"ז

תשע"ו

תשע"ה

תשע"ד

תשע"ג

תשע"ב

תשע"א

תש"ע

תשס"ט

תשס"ח

תשס"ז

תשס"ו

תשס"ה

תולדות כינוס השלוחים

חלוצי השליחות

"מהפכת השליחות"

תשרי בליובאוויטש הכל

תשרי תש"פ

תשרי תשע"ט

תשרי תשע"ח

תשרי תשע"ז

תשרי תשע"ו

תשרי בליובאוויטש תשע"ה

תשרי בליובאוויטש תשע"ד

תשרי בליובאוויטש תשע"ג

חנוכה הכל

חנוכה תשע"ט

חנוכה תש"פ

י"ט כסלו

ג' תמוז הכל

תשע"ט

בחירות הכל

בחירות תשע"ט

בחירות תשע"ה

בחירות תשע"ג

בחירות תשס"ט

אירועים היסטוריים הכל

פטירת הרב אשכנזי

ערוץ ההתנתקות

טבח בבית-חב"ד

זיכרונות הרבנית חנה

סיכומי שנה

סדרות מיוחדות הכל

מבוא לחסידות חב"ד - הרב זושא וולף

מאחורי מסך הברזל

סיפורים מכלי ראשון

חלוצי השליחות

תגיות

COL צעיר

פרסומי

שיעורים והרצאות

חנוכה

אנשים

נושאים

מקומות

מושגים

מוסדות וארגונים

רדיו COL

מערכת COL | יום י"א חשוון ה׳תשס״ה 26.10.2004

קידוש בליל שבת - בירורי המנהג

ידוע המנהג בשבתות החורף שלא לקדש על היין בין השעות 5:40 ל-6:40, ובחו"ל המנהג הוא שלא מקדשים בין 6:00 ל-7:00. מהו מקור המנהג, מה ההבדל בין חו"ל לא"י, והאם יש הבדל באיזה סוג יין מקדשים? נשמח לפרסם את תשובות הגולשים. ניתן לשלוח תגובות באמצעות מערכת התגובות שבאתר. באם יש לכם שאלות ועניינים נוספים לבירור - אתם מוזמנים לשלוח אותם באמצעות האיימל האדום, ואנו נפרסמם אי"ה באתר.

(אילוסטרציה)

הצטרפו עכשיו לכל החדשות החמות של 'קול חב"ד' בווטסאפ

לכתבה זו התפרסמו 17 תגובות - לקריאת כל התגובות

למקרה שפספסתם

הוסף תגובה

17 תגובות

יש כמה מכתבים מהרבי זי"ע בענין זה ומהם אג"ק חי"ב ע' רכו; חי"ג ע' קכ. ובלקו"ש חט"ז ע' 576 כותב הרבי:
"לכאורה הי' צ"ל - שש שעות אחר חצות האמיתי, "האמצע בין נה"ח ושקה"ח" (דלכאורה קל לאדם לדעתו - כשהחמה בראשו).
והכוונה ע"פ מה שראיתי נוהגין - שש שעות אחר חצות האמצעי".
ועל התיבות "שראיתי נוהגין" כותב הרבי הערה בזה"ל:
"עמא דבר. בבית אאמו"ר ולאח"כ מה שראיתי בבית כ"ק מו"ח אדמו"ר - היו בלאה"כ מקדשין זמן רב לאחרי שעה השביעית".

כמבואר בשו"ע ובפרט על פי שיטת אדמוה"ז. ישנם קהילות שלא נהגו, אז אין חיוב.

מדברים בנוגע לאה"ק וחו"ל, אבל בקהילת חב"ד בצרפת יש תמיד חילוקי דיעות, והרבה אומרים שזה מ-6:50 ל 7:50, אבל בפועל ממש צריך לעניין שאם הולכים אחר חצות האמצעי הי' צריך להיות ג"כ משש לשבע כמו בנ.י.
באם מישהו יכול לברר ע"ז

מהו הסיבה שלא מקדשים בשעה הזאת?

בנ"י חצות האמצעי הוא בסביבות 12, ולכן אין מקדשים בין 6 ל-7.

בכל מקום אחר נוהגים על-פי חצות האמצעי באותו מקום.

mazal maadim dominates this time of the day, therfore we avoid sanctifing the day of shabes because " minei misborchim kulhu yomin" so our week shouldn't be blessed on such a time...

ביין לבן או חלות מותר לקדש בליל שבת כל הזמן?

במיץ ענבים מותר לקדש בליל שבת בכל הזמנים?

בין השעות האלו כוכב מאדים שולט על העולם. וידוע עפ"י הקבלה שעניינו של כוכב זה הוא דין. ולכן אין מקדשין בשעה זו, כדי לא לתת לכוכב זה כוח.

ב"ה
מופיע בשוע"ר שהיות ובשעו הללו שולט מזל מאדים אין לקדש כי לא המזל המתאים לישראל. לא מפויע שום קשר לצבע אדום ולכן קידוש על חלה או יין לבן לא תפתור את הבעי'ה. היות והזמן משתמשים בו באה"ק הוא למעשה זמן קהיר, ויש פער של עשרים דקות בין שעון ירושלים ושעון קהיר, לכן תקופת מזל מאדים תהא בין עשרים לשש לעשרים לשבע.

לפני כ4-5 שנים, הרב הנדל כתב מאמר בענין זה, בקובץ מגדל אור

בעדה התימנית נהגו להקפיד על כך לגבי קידוש, ולכן מקדימים את הקידוש קודם שיעלה מזל מאדים (שנמשך כשעה). אם איחרו, נהגו להמתין.
גם לגבי קידושי אשה הקפידו התימנים בזה - לקדש בכוכב המתאים. ואף שינו בכתובה את שם האשה מטעם זה.
מסורת תימן היא היהדות המקורית. טוב שהם שימרו אותה.

שמעתי מר' לייבל גרונר שי' שלפועל - מעשה רב - הרבי הקפיד שלא לקדש בין 6 ל7 פשוט לפי השעון. דהיינו לא 6 שעות מחצות האמצעי ולא לפי חישוב שעות זמניות. אלא לפי מחוגי השעון המורים 6 עד 7.

שמעתי פעם שמועה שהרב דווארקין שאל פעם אצל כ"ק אד"ש בעניין הזה באם תלוי בשעות זמניות?
וענה כ"ק אד"ש "בין שש לשבע דוקא"
שמעתי שמועה זו בשם ר' ישראל לבקאווסקי'

האם אפשר לברר ?

Katuv bisefer yitzerah , shemazal madim sohlet al hayanin ADOM

למעונינים באמת היה בזה וויכוח נוקב בהערות בשנים של המימים המוקדמות בכלל הערות וביאורים בארץ

בנוגע לויכוח אודות היין הלבן והאדום.
ראו ספר הליקוטים לצמח צדק "יין" עמ' תשכה ותשכו, שהיין הלבן הוא "חמר חוריין עתיק" והיין האדום הוא יין שאינו ישן (תוך שנתו שטרם חלפה ממנו האדמומיות. דברים אלו מובאים ב"צמח צדק" הן לעניני חסידות והן לענינים שונים בהלכה. וכל ההתיחסות לשני סוגי היינות הללו רק בהתאם לצבעם החיצוני ממש תמוהה.
יקותיאל גרין

נצפה באתר

עוד באתר