מערכת COL
|
יום י"ד אב ה׳תשע״ג
21.07.2013
האם אפשר להתפלל מנחה גם אחרי השקיעה? ● פינת ההלכה
האם אפשר להתפלל מנחה גם אחרי השקיעה? ● במדור 'פינת ההלכה' ב'שיחת השבוע', הרב יוסף שמחה גינזבורג משיב מנחה אחרי השקיעה
שאלה: האם אפשר להתפלל מנחה גם אחרי השקיעה?
תשובה: במשנה נאמר: "תפילת המנחה – עד הערב", ופירש רש"י עד חשֵכה. וכך פסקו הטור, השולחן-ערוך והרמ"א. לעומת זה, תלמידי רבנו יונה פירשו שהכוונה עד השקיעה, וכן פסק הגר"א.
לדעת ה'משנה ברורה' ומנהג ליטא, לכתחילה יש לסיים את התפילה לפני השקיעה, ועדיף להתפלל ביחיד אז מלהתפלל בציבור אחרי השקיעה.
אדמו"ר הזקן כתב בסידורו ש"לעניין תפילת המנחה אין למחות ביד המקילין בין בחול בין בשבת, ובפרט בשעת הדחק בימות החורף שהיום קצר...". משמע שאינו מתיר זאת לכתחילה, אלא רק כשלא התפללו בזמן לפני השקיעה.
לדעת ה'יחווה דעת' ועוד לכתחילה מצווה מן המובחר להתפלל בציבור ולסיים קודם השקיעה, אך אם התעכבו, רשאים להתפלל גם בין השמשות, ועדיף להתפלל מנחה בציבור בין השמשות, מלהתפלל קודם לכן ביחידות.
במדינות פולין ועוד נהגו רבים על-פי רבותיהם להתפלל לכתחילה גם ביחיד מנחה אחר השקיעה, עד צאת הכוכבים.
יש לציין שכאן אנו נכנסים למחלוקת אחרת. לדעת הפוסקים הספרדים השקיעה נמשכת (תמיד) עד 13 דקות וחצי, ולאחר מכן כבר הגיע הלילה, 'צאת הכוכבים'; ואילו לדעת אדמו"ר הזקן בסידורו השקיעה האמיתית מתחילה 4 דקות אחרי השקיעה הנראית, ונמשכת (בימי ניסן ותשרי בארץ-ישראל) 20 דקות.
מקורות: ברכות כו,א. סידור אדה"ז 'סדר הכנסת שבת' (נדפס בסוף השו"ע ח"ב עמ' 828, ובמהדורה החדשה עמ' תתקא), וקצות השלחן סי' כו ס"א. סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות עמ' רלב, וש"נ. משנ"ב סי' רלג ס"ק יד, וערוה"ש ס"ז-ט. פסקי תשובות שם ס"ק ו, וש"נ. שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כב. שו"ת אור לציון סי' כ. אשי ישראל פכ"ז ס"ו, וש"נ. וראה לקוטי דיבורים ח"א עמ' 79. היכל מנחם ח"ג עמ' רלה.
תשובה: במשנה נאמר: "תפילת המנחה – עד הערב", ופירש רש"י עד חשֵכה. וכך פסקו הטור, השולחן-ערוך והרמ"א. לעומת זה, תלמידי רבנו יונה פירשו שהכוונה עד השקיעה, וכן פסק הגר"א.
לדעת ה'משנה ברורה' ומנהג ליטא, לכתחילה יש לסיים את התפילה לפני השקיעה, ועדיף להתפלל ביחיד אז מלהתפלל בציבור אחרי השקיעה.
אדמו"ר הזקן כתב בסידורו ש"לעניין תפילת המנחה אין למחות ביד המקילין בין בחול בין בשבת, ובפרט בשעת הדחק בימות החורף שהיום קצר...". משמע שאינו מתיר זאת לכתחילה, אלא רק כשלא התפללו בזמן לפני השקיעה.
לדעת ה'יחווה דעת' ועוד לכתחילה מצווה מן המובחר להתפלל בציבור ולסיים קודם השקיעה, אך אם התעכבו, רשאים להתפלל גם בין השמשות, ועדיף להתפלל מנחה בציבור בין השמשות, מלהתפלל קודם לכן ביחידות.
במדינות פולין ועוד נהגו רבים על-פי רבותיהם להתפלל לכתחילה גם ביחיד מנחה אחר השקיעה, עד צאת הכוכבים.
יש לציין שכאן אנו נכנסים למחלוקת אחרת. לדעת הפוסקים הספרדים השקיעה נמשכת (תמיד) עד 13 דקות וחצי, ולאחר מכן כבר הגיע הלילה, 'צאת הכוכבים'; ואילו לדעת אדמו"ר הזקן בסידורו השקיעה האמיתית מתחילה 4 דקות אחרי השקיעה הנראית, ונמשכת (בימי ניסן ותשרי בארץ-ישראל) 20 דקות.
מקורות: ברכות כו,א. סידור אדה"ז 'סדר הכנסת שבת' (נדפס בסוף השו"ע ח"ב עמ' 828, ובמהדורה החדשה עמ' תתקא), וקצות השלחן סי' כו ס"א. סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות עמ' רלב, וש"נ. משנ"ב סי' רלג ס"ק יד, וערוה"ש ס"ז-ט. פסקי תשובות שם ס"ק ו, וש"נ. שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כב. שו"ת אור לציון סי' כ. אשי ישראל פכ"ז ס"ו, וש"נ. וראה לקוטי דיבורים ח"א עמ' 79. היכל מנחם ח"ג עמ' רלה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
