מערכת COL
|
יום י"א אב ה׳תשע״ג
18.07.2013
הנזק שנגרם בחסות הא-פוליטיות ● בנימין ליפקין
מצער להיווכח כי בחסות הא-פוליטיות החב"דית יש מי שמבקש לחולל דברים שסביר להניח כי בימים כתיקונם לא היה מעלה בדעתו לעשותם ● בנימין ליפקין, בטורו השבועי ב-COL, תוקף את המעורבות של אי-אלו גורמים בבחירות לרבנות לבנימין אמר
בנימין ליפקין
היו ימים שבהם חסידי חב"ד וחסידות חב"ד לא נחשדו כלל בזהות פוליטית כזו או אחרת. איש לא ההין להדביק לחב"ד תווית כזו. בכל הוויכוחים הפוליטיים והחלוקה לחוגים ומחנות שונים, הייתה חב"ד מחוץ לתחום.
אין זאת אומרת שחב"ד לא נקטה עמדה בנושאים שעמדו על הפרק. אדרבה. הרבי עצמו השמיע דברים נוקבים, בלתי מתפשרים, על החובה שלא לוותר על אף שעל משטחי הארץ לערבים.
הדברים לא נאמרו בחדרי חדרים ונמסרו לעסקנים על מנת שאלו ישמיעו אותם בפני מקבלי ההחלטות.
הדברים נישאו מפי הרבי, בקולו הקדוש, בהתוועדויות ששודרו לכל מרחבי תבל. הדברים הופיעו, בהבלטה רבה, בכלי התקשורת בישראל, חדשות לבקרים (בזמנו יצא על כך ספר 'שלום שלום ואין שלום' מאת הרב וולפא, שריכז את כל גזירי העיתונים בהקשר זה וסקר כרונולוגית את המערכה כולה).
ומכל מקום, איש לא תייג את חב"ד כפוליטית או כבעלת עמדה פוליטית. ידעו שלרבי ומכוחו לחב"ד כולה יש עמדה מוצקת באשר לשלמות הארץ ולגבולותיה אבל בשום פנים ואופן זה לא הפריע לחב"ד להיות א-פוליטיים לכל דבר ועניין.
חסידי חב"ד התקבלו בזרועות פתוחות בכל מחנות צה"ל בחנוכה ובפורים וגם הגוף העוין ביותר לא יכול היה להצביע על רבב שבעטיו יש לבלום זאת.
במרוצת השנים (ובחסות כמה אירועים שאירעו, ואין השעה והמקום כשירים לדון ולדוש בהם) השתנו הדברים. חב"ד כיום חשודה אוטומטית כמשויכת פוליטית.
זו עובדה שקשה מאוד להתמודד עמה אבל גם לא ניתן לשנותה מן הקצה אל הקצה.
במובן זה את הנעשה אין להשיב והכמיהה למעמדנו בעבר יכולה להיות נמנית עם הקינה שאמרנו אך לפני ימים אחדים בתשעה באב, "חדש ימינו כימי קדמוני".
מצער להיווכח כי בחסות הא-פוליטיות החב"דית יש מי שמבקש לחולל דברים שסביר להניח כי בימים כתיקונם לא היה מעלה בדעתו לעשותם.
הדברים הללו באים לידי ביטוי מוחצן (גם) בימים אלו. פחות משבוע ימים נותר ליום הבחירות לרבנות הראשית. דומה שמערכת הבחירות הנוכחית גועשת ותוססת הרבה יותר מכל קודמותיה.
ההתפארות המחמיאה לפיה לחסידי חב"ד יש ייצוג בלתי מבוטל בקרב הגוף הבוחר (שאגב, פתי יאמין כי מכנה משותף אחד לכל הרבנים החב"דיים הנכבדים המאיישים את הגוף הבוחר, איש כפי רום מעלתו ותאריו), מתעלת עצמה לא אחת לכלל תצלומים, הערכות ואולי אף מעבר לכך בנוגע לרב המועדף על חב"ד לתפקיד הרם.
כמו לא היה די בכך, אם במתכוון ואם שלא במתכוון, חב"ד הייתה הגוף היחיד שבו, במחיצתו ובקרב קהלו, נראה שוב ושוב אחד המועמדים שדעת חכמים אינה נוחה הימנו בלשון המעטה.
אז נכון שאיננו פוליטיים ועל כך גאוותנו אבל האם בשם כך יש להדר בכיוון ההפוך ולנקוט, גם בעקיפין, עמדה סובייקטיבית שכל כולה התרסה והתנערות מהזרם הברור והמרכזי?! בער אנוכי ולא אדע.
היו ימים שבהם חסידי חב"ד וחסידות חב"ד לא נחשדו כלל בזהות פוליטית כזו או אחרת. איש לא ההין להדביק לחב"ד תווית כזו. בכל הוויכוחים הפוליטיים והחלוקה לחוגים ומחנות שונים, הייתה חב"ד מחוץ לתחום.
אין זאת אומרת שחב"ד לא נקטה עמדה בנושאים שעמדו על הפרק. אדרבה. הרבי עצמו השמיע דברים נוקבים, בלתי מתפשרים, על החובה שלא לוותר על אף שעל משטחי הארץ לערבים.
הדברים לא נאמרו בחדרי חדרים ונמסרו לעסקנים על מנת שאלו ישמיעו אותם בפני מקבלי ההחלטות.
הדברים נישאו מפי הרבי, בקולו הקדוש, בהתוועדויות ששודרו לכל מרחבי תבל. הדברים הופיעו, בהבלטה רבה, בכלי התקשורת בישראל, חדשות לבקרים (בזמנו יצא על כך ספר 'שלום שלום ואין שלום' מאת הרב וולפא, שריכז את כל גזירי העיתונים בהקשר זה וסקר כרונולוגית את המערכה כולה).
ומכל מקום, איש לא תייג את חב"ד כפוליטית או כבעלת עמדה פוליטית. ידעו שלרבי ומכוחו לחב"ד כולה יש עמדה מוצקת באשר לשלמות הארץ ולגבולותיה אבל בשום פנים ואופן זה לא הפריע לחב"ד להיות א-פוליטיים לכל דבר ועניין.
חסידי חב"ד התקבלו בזרועות פתוחות בכל מחנות צה"ל בחנוכה ובפורים וגם הגוף העוין ביותר לא יכול היה להצביע על רבב שבעטיו יש לבלום זאת.
במרוצת השנים (ובחסות כמה אירועים שאירעו, ואין השעה והמקום כשירים לדון ולדוש בהם) השתנו הדברים. חב"ד כיום חשודה אוטומטית כמשויכת פוליטית.
זו עובדה שקשה מאוד להתמודד עמה אבל גם לא ניתן לשנותה מן הקצה אל הקצה.
במובן זה את הנעשה אין להשיב והכמיהה למעמדנו בעבר יכולה להיות נמנית עם הקינה שאמרנו אך לפני ימים אחדים בתשעה באב, "חדש ימינו כימי קדמוני".
מצער להיווכח כי בחסות הא-פוליטיות החב"דית יש מי שמבקש לחולל דברים שסביר להניח כי בימים כתיקונם לא היה מעלה בדעתו לעשותם.
הדברים הללו באים לידי ביטוי מוחצן (גם) בימים אלו. פחות משבוע ימים נותר ליום הבחירות לרבנות הראשית. דומה שמערכת הבחירות הנוכחית גועשת ותוססת הרבה יותר מכל קודמותיה.
ההתפארות המחמיאה לפיה לחסידי חב"ד יש ייצוג בלתי מבוטל בקרב הגוף הבוחר (שאגב, פתי יאמין כי מכנה משותף אחד לכל הרבנים החב"דיים הנכבדים המאיישים את הגוף הבוחר, איש כפי רום מעלתו ותאריו), מתעלת עצמה לא אחת לכלל תצלומים, הערכות ואולי אף מעבר לכך בנוגע לרב המועדף על חב"ד לתפקיד הרם.
כמו לא היה די בכך, אם במתכוון ואם שלא במתכוון, חב"ד הייתה הגוף היחיד שבו, במחיצתו ובקרב קהלו, נראה שוב ושוב אחד המועמדים שדעת חכמים אינה נוחה הימנו בלשון המעטה.
אז נכון שאיננו פוליטיים ועל כך גאוותנו אבל האם בשם כך יש להדר בכיוון ההפוך ולנקוט, גם בעקיפין, עמדה סובייקטיבית שכל כולה התרסה והתנערות מהזרם הברור והמרכזי?! בער אנוכי ולא אדע.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
