מנהג נולד: "מנהגים" שמתחדשים עם הזמן ● מאמר דעה
אברהם סלמון
ראשון לציון
אנ"ש חסידי חב"ד משתדלים לייקר ולחזק כל מנהג אשר נהגו בו אנ"ש וזקני החסידים מקדמא דנא, וכן נאה וכך יאה כמובן.
אך ישנם "מנהגים" שמתחדשים עם הזמן, וכמובן אסור אפילו לשאול על זה, משום ש"כך נוהגים אצלנו", תשובה ניצחת שאין עליה עוררין.
לפני שנים, היה בקהילתנו בחור שהתקרב ליהדות ולחסידות, ואף זכה לנסוע פעם לרבי. לפני חתונתו ערכנו לו בבית הכנסת שבת עליה לתורה "אופרוף" כנהוג בשבת שלפני החתונה.
שאלתי אותו האם רוצה לעלות למפטיר, אך ענה לי שלא, משום שהוא עדיין מתקשה לקרוא עם טעמים. הצעתי שאתן לו שלישי או אולי שישי, אחת העליות המכובדות, אך הוא ביקש לעלות לשביעי אם אפשר. לשאלתי מדוע דווקא שביעי הוא ענה שלפי מנהג חב"ד זאת העליה הכי מכובדת. כמובן מילאנו את מבוקשו וקיבל שביעי, אך כל התפילה הרהרתי בדבר מהיכן מגיע "מנהג עתיק יומין" זה, בליובאוויטש. עד שלבסוף הבנתי את "מקור" המנהג:
הבחור זכה פעם להיות אצל הרבי, וראה כיצד החתנים של אותו שבוע מרוגשים לקראת ההגרלה שתקבע כל חתן איזה עליה יקבל, ואילו החתן שזכה בשביעי היה המאושר מכולם. כמובן מהסיבה ששביעי נשאר לעמוד על הבמה גם כאשר המפטיר עולה, וכמובן המפטיר הוא הרבי, וכך שהוא זוכה לעמוד ליד הרבי ולשמוע מפה קודשו את כל ההפטרה. הבחור שלנו לא הבין את כל זה, הוא רק ראה שכולם רוצים שביעי וכך הבין שזאת העליה הכי מכובדת, וגם בראשון לציון שהמפטיר לצערינו לא היה הרבי, אבל שביעי היה מכובד ביותר...
חשבתי ניחא, בחור בעל תשובה שלא למד הרבה, ולא הבין לעומקם של דברים. השבוע התגלגל לידי ספר חדש עם מנהגי חב"ד שבו מודפס בפירוש שבליובאוויטש שביעי היא העליה המכובדת ביותר...
איך אמרנו - "מנהג נולד".
ואם בחתנים עסקינן. מנהג טוב נהגו בדורנו שהחתנים נהגו לנסוע לרבי לפני חתונתם, ונהגו לעלות לתורה בשבת לפני החתונה במניין של הרבי, והמנהג נמשך גם כעת כאשר הרבי בגשמיות לא נמצא אתנו. אבל החתנים מקבלים עליה בבית חיינו.
בשנים האחרונות יש ב"ה ריבוי חתנים כ"י וחלק מהחתנים עושים את העליה לתורה בבית חיינו לא בשבת שלפני החתונה אלא שבועיים לפני החתונה, כדי שיספיקו להגיע הביתה ולהתארגן לחתונה. פגשתי את אחד החתנים ותוך כדי שיחה אמרתי לו שאמנם את ה"אופרוף" הוא כבר עשה, וגם את הקידוש כבר נתן אבל בודאי יקבל עליה בשבת שלפני החתונה כאן בארץ משום שהלכה היא שיש לחתן לקבל עליה בשבת לפני חתונתו.
לתדהמתי ענה לי שמנהג אנ"ש שחתן מקבל עליה לתורה ב 770 דווקא והוא כבר עלה, ולכן לא ירצה לקבל עליה בשבת שלפני החתונה עוד הפעם. אכן מנהג נולד.
גם ל"צעירי הצאן" יש מנהגים משלהם. וכשנכנסים לבתי כנסיות של אנ"ש לתפילת מנחה או מעריב, רואים כמעט את כולם מכפתרים את כפתורי החליפה בצורה הפוכה כדי שהסגירה תהיה ימין על שמאל. מלבד זאת שהדבר נראה מאוד שלומיאלי, ומלבד זאת שללבוש בגד הפוך זה קשה לשכחה, וגם ראינו בוידאו שהרבי אומר ליהודי שהתלונן על הפרנסה שיסדר את המעיל שלו שיהיה סגירה ימין על שמאל, והרבי מסביר לו שילך לחייט והוא יסדר לו. הרי כל בחור יכול לבקש מאמו וכל אברך יבקש מאשתו בסך הכל לתפור כפתור אחד מבפנים והכל יסתדר.
וכשאני שואל בחור ישיבה צעיר מדוע שלא יבקש מאמא לתפור לו כפתור אחד מבפנים שילבש את המעיל "כמו בן אדם" הוא מסתכל עלי ואומר: "מה זאת אומרת הרי כולם הולכים ככה, ככה זה מנהג חב"ד"... וכשאני שואל אותו: "מהיכן המנהג הזה ללכת עם חליפה הפוכה"? הוא חושב קצת, ואומר מהורהר: "ייתכן שזה מרמז על ההתהפכא שלאחרי האתכפיא"...
אכן, במשך השנים הופך ה"מנהג" ל"מנהג עתיק" ש"יסודתו בהררי קודש".
הבאתי כמה דוגמאות כחומר למחשבה...
מאפשרים לכם לקבל
