'המודיע': כתבה נרחבת על הקהילה החב"דית בבודפשט
מאת ק. בנימין, בודפשט
בהונגריה היום, חיים כמאה אלף יהודים, כתשעים וחמשה אחוזים מתוכם גרים בבודפשט.
לתחיית היהדות בבודפשט אחראי הגאון ר' ברוך אוברלנדר, שנשלח לשם ע"י כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בשנת תשמ"ט, עוד לפני נפילת השלטון הקומוניסטי. הרב אוברלנדר משמש כיום כרב קהילת חברה-ש"ס ליובאוויטש ואב"ד של בית הדין הרבני שע"י הקהילה, ביחד עם הרה"ג ר' שלום הלוי הורביץ, רב קהילת צ'ורטקוב (טעלעקי-טער) והרב שלמה דוד כובש, רב קהילת אופן ישן-או-בודא ורבה של עמי"ך - "הקהילה היהודית-הונגרית המאוחדת".
תנועת חב"ד החלה את פעילותה בהונגריה בשנת תשמ"ט, בראשותו ובהנהגתו של הגאון רבי ברוך אוברלנדר ומשפחתו. פעילותם היתה המשך טבעי לתנועה החסידית בהונגריה שלפני המלחמה. במשך 24 השנים האחרונות השפיעה תנועת חב"ד על אלפי יהודי הונגריה באמצעות פעילות ההוצאה לאור שלה, תוכניות החינוך למבוגרים וצעירים ועזרה סוציאלית. זאת בנוסף לפעילות הענפה עם הקהילה הישראלית המקומית, המורכבת מאנשי עסקים רבים וסטודנטים לרפואה.
"הקהילה היהודית-הונגרית המאוחדת" - עמי"ך - הוקמה בשנת תשס"ד. עמי"ך מייצגת יהדות שורשית ואותנטית בגישה לבבית ותוססת, הפונה לדור הצעיר ברוח חב"ד. הקהילה הצעירה כבר זכתה ללגיטימיות מבית ומבחוץ. עם הקמת עמי"ך, ישנן כיום בהונגריה שלש קהילות יהודיות מוכרות ע"י הממשל: קהילת מאז'יהיס הניאולוגית-רפורמית, קהילת עדת ישראל האורתודוכסית, וקהילת עמי"ך החב"דית.
הגר"ב אוברלנדר עומד בראש אימפריה של מוסדות חינוך שבהם לומדים מעל 120 ילדים, חמשה בתי כנסת, קירוב רחוקים, בד"צ, מערכת כשרות ושחיטה, ועוד ועוד.
עיתונים - המגזין "אג'שג" (אחדות), שמגיע למעל 15,000 בתי יהודים בבודפשט וברחבי המדינה. כמו כן יוצא גליון שבועי "גוט שבת", שמופץ בכל בתי הכנסת ובמרכזים שונים.
ההתנתקות
יום ז' בשבט תשע"ג יירשם בדברי הימים של יהדות הונגריה המתחדשת, כיום שבו נחתם סוף סוף הסכם הפשרה בין הקהילות היהודיות השונות וממשלת הונגריה על חלוקת כספי התמיכה השנתיים, שמעתה מקבלות לא רק הקהילה הניאולוגית, אלא גם הקהילות החרדיות; האורתודוכסית ועמי"ך - חב"ד.
עוד בשנת תשנ"ח חתמו נציגי הניאולוגים [הקהילה היהודית הגדולה ביותר בהונגריה] עם ממשלת הונגריה על הסכם להסדר הנכסים של הקהילות היהודיות שהולאמו ע"י הקומוניסטים, וסוכם על סכום של כמה מיליונ דולרים בתור תמיכה שנתית, לא בתור פיצויים, אלא לשם בניית הקהילות היהודיות והדת היהודית מחדש.
יו"ר הקהילה האורתודוכסית בעת ההיא, ר' צבי פיקסלר המנוח, נענה לפניית ראשי הניאולוגים, וסיכמו על תקציב שנתי קבוע שהם יעבירו אליו. כלומר, יתנו לו כמה שהוא צריך בשביל מה שהוא צריך. בפועל, מאז תשנ"ג היתה כבר הקהילה האורתודוכסית שוב רשומה כקהילה עצמאית, אבל מרצון המשיכו להיות מתוקצבים דרך הניאולוגים.
למעשה, המצב הזה התחיל בשנת תש"י. על פי פקודה מהממשלה הקומוניסטית "התאחדו" הקהילות, כלומר הניאולוגים היו השולטים, הסטטוס קוו בוטל, והאורתודוכסים הפכו להיות סניף של הניאולוגים בכל הקשור עם הממשלה. ובכל זאת, בתשנ"ג, למרות שהקהילה האורתודוכסית נרשמה כקהילה עצמאית, המשיכה עם ההסדר הקודם.
אבל, בשנת תשס"ד נרשמה קהילת חב"ד כקהילה עצמאית, ומאז הם פעילים וטוענים שצריכים לעדכן את ההסכם, שהרי לא יתכן להעביר את כל הכסף לניאולוגים, בשעה שישנן עוד קהילות.
כאמור, עד כה קיבלו הניאולוגים את התקציב הישר מהממשלה והם העבירו לקהילה האורתודוכסית את חלקה, ולאחר שחב"ד הפכה לחלק אינטגרלי בחלוקה, הבינו ראשי הניאולוגים שהם מסיימים את הבכורה וגם את תפקיד הקדקוד.
הפעילות של קהילת חב"ד בבודפשט כוללת: לשכת רבנות; גני ילדים; בית ספר; אוניברסיטה פתוחה ללימודי יהדות; הוצאה לאור של ספרות יהודית-תורנית בהונגרית (מחזורים, חומשים, סוגיות בגמרא, לוח דינים ומנהגים שנתי הנשלח ל-15 אלף משפחות בדיוור ישיר); מערך הסברה יהודית במדיה הממלכתית; פעילות ענפה בשבתות ומועדי ישראל; מרכז היהדות 'חנה-קלאב' לנשים; פעילות לחגים; הדלקת חנוכיה מרכזית כל ערב עם 300-400 איש; וסדר פסח לקרוב לאלפיים איש.
לצידו של הר"ב אוברלנדר פועלים עוד תשעה רבנים ושלוחים, שלשה מהם מפירות פעולותיו הברוכות: הרה"ג ר' שלום הורביץ, ראש ישיבת חב"ד ורבו של ה"טשארטקובע שטיבל" בככר טעלעקי [בין שתי מלחמות העולם זה היה נקרא ככה, כי החסידים שבאו לכאן מגליציה התפללו שמה, וגם היום זה שם היהודי שלו. שמו השני זה: "בית הכנסת הספרדי", כי זהו המקום היחיד שנוסח התפילה שלו רשמי: ספרד החסידי], הגיע לשליחות באמצע שנת תשס"ב; הרב שמואל רסקין, רב הקהילה הישראלית; הרב שמואל גליצנשטיין, רב קהילת "נאג'פו-ווארוש" וסגן מנהל בית הספר; הרב שמואל-דוד פייגין, רב הסטודנטים בעיר דעברעצין; ר' מענדל נוגארדי והרב אשר פייט - פעילי יהדות בולטים בבודפשט; הרב יהושע שמואל פוקס שוחט ובודק, ולידו המשגיח הרב פייט, הרב שמואל אוירכמן ממונה על מערכת הכשרות והרב שלמה דב זלמנוב מלמד. בסעגעד, ליד מאקאווע, קיימת פעילות שבועית בקרב סטודנטים ישראליים, ואחרון חביב: הרב שלמה-דוד כובש, רבה של אופן ישן, 'או-בודה'.
מערכת כשרות
הקהילה החרדית הגדולה ביותר בבודפשט היא חב"ד. בתור שכזו, במסגרת הבד"צ דקהילות החרדים דבודפשט היא נותנת הכשרים למסעדות שהמפורסמת ביותר היא מסעדת 'כרמל' ברחוב קאזינצי וכן הפיצריה שאף היא ברחוב קאזינצי, ולמוצרי צריכה אחרים.
יצויין, שבודפשט היא אחת הערים שאליה מגיעים יהודים חרדים רבים, כמעט מדי יום. יש המגיעים במטרה לבקר ולהתפלל בקברי צדיקים, וכן לנופש.
מערכת הכשרות, בראשותו ובהכוונתו של הגאון רבי ברוך אוברלנדר, מפעילה צוותות של משגיחים מיומנים ויר"ש ומפעילה שחיטה מהודרת. השוחט והבודק הוא הרב יהושע פוקס, אברך יר"ש, ולידו המשגיח בקפדנות יתרה, הרב אשר פייט, ומנהל מערכת השחיטה, הרב שמואל אוירכמן. הביקוש לשחיטה זו רב, וכבר מנהלים מו"מ לרכישת מקום חדש, שבעבר התקיימה שם שחיטה, ובקרוב יעבור המקום מערכת שיפוצים תוך הוספת תנאים מועדפים להקפדה מקסימלית במערכת השחיטה, הבדיקה וההמלחה.
הפריט המעניין הבא בהכשר הקהילה החרדית הוא, ירק ללא תולעים. אם בעבר היו גידולי גוש קטיף, בקרוב מאוד יהיו גידולי בודפשט, תוך שיתוף פעולה עם גדולי המומחים הישראליים וההונגריים, מיועד בעיקר לייצוא, במיוחד לישראל.
מו"מ מתקדם מתנהל עם יקב גדול בהונגריה, על ייצור והפקת יין מיוחד ומשובח, נכון יותר, אף יוקרתי, בהכשר המהודר של הבד"צ דקהילות החרדים, בראשותו של הגר"ב אוברלנדר.
אגב, כבר בשנת תשס"ד נבנה מקוה טהרה מהמפוארים ומהמהודרים ביותר - בעזרת קרובי משפחתו של הרב אוברלנדר, מחסידי סאטמר בניו יורק.
בית הספר - יהודי לתפארת
בית הספר של חב"ד בבודפשט קיים למעשה כמעט מיום בואם של הגר"ב אוברלנדר ורעייתו לעיר. משימת חייהם ותפקידם העיקרי בשליחותם. הרבנית יסדה גן ילדים ובהמשך כיתה א' וכך הלאה. לגן ילדים זה מגיעים גם ילדים ממשפחות ישראליות, כיון שליד השפה ההונגרית מדברים גם עברית.
כיום יש בבית הספר 120 ילדים – כולם בני אב ואם יהודים. בית הספר שוכן היום בבנין גדול ורחב ידיים, שממשלת הונגריה העניקה לחב"ד. בבנין שכן בעבר בית ספר, אך עמד זמן רב בשממונו. הבנין עבר מערכת שיפוצים יסודית והוא מבתי הספר המפוארים ביותר בעיר. הכל נקי ובוהק, בעיקר החינוך הוא יסודי מעיקרו.
הרבנית אוברלנדר מנהלת את בית הספר במקצועיות רבה והדגש הוא במיוחד על אידישקייט. גם הנושאים האחרים בחינוך החובה, נעשים בדרך התורה.
כיתות החינוך והמסדרונות אומרים הכל. גם מערכת החינוך העירונית מהללת ומשבחת את תפקודו של בית הספר בהנחלת החינוך היסודי ביסודיות מרבית. יצויין, שנשות השלוחים ממלאות תפקידים חינוכיים, מורות או מסייעות במקצועות שונים.
הרב שמואל גליצנשטיין, סגן מנהל ביה"ס, הוא גם מלמד בת"ת.
רשת בתי אבות
המהפכה החב"דית בבודפשט קיבלה חיזוק משמעותי במעמדה וגושפנקא כלכלית מאתגרת, בהעברת הבעלות של רשת בתי אבות "שקיעת זהב", שנוסדה לזקנים, במיוחד גלמודים, וזכתה לתמיכה ממשלתית רחבה על אף שהשתייכה לחברה פרטית, ולכן רבים מהדיירים או החוסים כלל אינם יהודים.
מדובר בחמשה בתי אבות יפים ומרשימים, ברמה הכי גבוהה הקיימת בהונגריה והתפוסה כמעט מלאה ל-1500 יחידות דיור. לאחר מו"מ ארוך ומייגע, עברה הבעלות לקהילת עמי"ך, שהיא הקהילה החב"דית, ובמשך חודשיים כבר התארגנו להפעילם בהתאם, השם הוחלף ל"ענף זית", ולמערכת הכשרות החדשה, יש גם השפעה ישירה על האוכל הכשר. התמנה גם שליח מיוחד לרשת זו, הרב אשר פייט, המגיע מדי יום להרצות בפני הדיירים בנושאי יהדות.
מקווים בקרוב לפתוח במקום מחלקה נפרדת לזקני העיר היהודים, פליטי השואה, שיהיה בית האבות היהודי והמודרני ביותר עם מטבח כשר ובמרכזו בית כנסת לתפארת.
'קרן אור' בהונגריה
'קרן אור', זהו שמו של בית חב"ד בהונגריה, אשר החל לפעול לפני כעשור כ'קרן אור' בחשכת הונגריה, על ידי השליח הרב שמואל רסקין, המכהן כרבה של חב"ד לקהילה הישראלית.
סיפורו של המקום החל כבר עם הגעתו של הרב ברוך אוברלנדר, רבה של קהילת חב"ד בהונגריה, בשליחותו של כ"ק אדמו"ר הגה"ק מליובאוויטש זי"ע, להקים מוסדות תורה עבור הקהילה היהודית בהונגריה. קהילה, אשר רק עשרות שנים קודם לכן, במלחמת העולם השניה, נחרבה כמעט כליל מורשתה התורנית.
עם הגיע הרב שמואל רסקין להונגריה, אז בחור צעיר שהגיע ללמוד בישיבת חב"ד בבודפשט, ראה את המוני הישראלים החיים בהונגריה, ובהם כאלף סטודנטים ישראליים צעירים לרפואה, אשר קבעו את מגוריהם בהונגריה למשך שנות לימודיהם, אנשי עסקים רבים על משפחותיהם אשר חיים בהונגריה לצורך פרנסתם ואלפי תיירים יהודיים המבקרים בהונגריה מדי שנה, והחליט להתחיל לגבש את הקהילה הישראלית בבודפשט. לאחר נישואיו, ביקש הרב אוברלנדר מהרב רסקין לקבוע את מגוריו בעיר בודפשט ולהמשיך בפעילות הברוכה והענפה שהתחיל עוד בהיותו תלמיד הישיבה.
כך, במשך כמה שנים, התנהלה הפעילות עבור בני הקהילה הישראלית באולמות שונים שנשכרו, וללא מקום קבוע משלהם. לאור התרחבותה של הקהילה והפעילות הענפה, ראה הרב רסקין צורך חיוני להקים 'בית חב"ד' מיוחד, שידאג ויענה לצרכיהם של בני הקהילה.
מראשית דרכו, נקרא בית חב"ד 'קרן-אור', כשמה של הילדה קרן-אור פריאל, שנפצעה קשה בתאונת דרכים, וברחמי שמים הבריאה לחלוטין. הוריה, מר יוסי פריאל ורעייתו מבודפשט, שביקשו להודות לבורא עולם, החליטו להרים תרומתם לבית מפואר זה שבו יהיה מרכז קהילתי ובית כנסת קבוע לקהילה הישראלית, ובזכותם התאפשרה הקמתו.
בית חב"ד הוקם במרכז העיר בודפשט, ברובע החמישי. הבנין ניתן לחב"ד על ידי עיריית רובע חמש, וזאת עקב השתדלותם הרבה של הרב ברוך אוברלנדר והרב שלמה כובש. יצויין, שזהו בית הכנסת הראשון שהוקם בהונגריה מאז מלחמת העולם השניה.
על הצלחתו של 'בית חב"ד קרן-אור' והקשר החם שנוצר בין בני הקהילה תעיד העובדה, כי לבית-כנסת חב"ד 'קרן אור' הוכנסו בשמונה השנים האחרונות תשעה ספרי תורה חדשים שנתרמו ע"י תורמים מהקהילה הישראלית.
פעילות בית חב"ד 'קרן-אור' ענפה היא: החל בשיעורי תורה ברמה גבוהה, בגמרא ובפרשת השבוע, המתקיימים בבית הכנסת ובמרכז הקהילתי שבו, המושכים אליהם עשרות משתתפים מדי יום, וכלה בשיעורים פרטיים ולימוד בחברותא עם אנשי עסקים.
מדי שבת בשבתו משתתפים למעלה ממאה איש בתפילות בבית הכנסת המפואר ובסעודות השבת המתקיימות באולם האירועים של בית חב"ד לאחר מכן. סעודות אלו התפרסמו בזכות האווירה המיוחדת ובזכות השירה הנפלאה של זמירות השבת הבוקעת ועולה מן האולם. הסטודנטים הרבים מגיעים מדי שבת בשבתו לבית חב"ד ומרגישים כי זהו ביתם השני - מקום חם עם הרבה אהבה.
במתכונת מעין זו של לימודי יהדות לסטודנטים וסעודות שבת, נשלחו הרב שמואל דוד פייגין ורעייתו הרבנית לעיר דעברעצין, השוכנת במרחק של כ-300 ק"מ מבודפשט הבירה, שם ישנה אוניברסיטה נוספת ללימודי רפואה ובה לומדים עוד כ-400 סטודנטים ישראליים. מציאות זו מחייבת את בית חב"ד לקיים פעילות יהודית קבועה גם שם, וב"ה נוחלים השלוחים בבית חב"ד המקומי הצלחות רבות. כאמור, גם בסעגעד שליד מאקאווע קיימת פעילות שבועית בקרב סטודנטים ישראלים.
רחוב לויאש הוחלף לרחוב היהודים
מאז חנוכת הבית המרשימה של בית הכנסת, חלה התעוררות רבה. לאחר חמישים שנה של גלות בידי נכרים, מחללי הקודש, נגאל בית הכנסת הוותיק ביותר בבודפשט, והוא בית הכנסת הישן של 'או-בודה' - 'אובן-ישן' (שנבנה על ידי המהר"ם מינץ - רב הקהילה) נוסדה קהילה אורתודוכסית במקום. מדי שבת בשבתו באים בשעריו יהודים רבים לתפילות השבת, בהנהלת ובהדרכת המרא דאתרא הרב שלמה דוד כובש, שהשפעתו גדולה מאוד.
להתרגשות הגדולה בין יהודי הונגריה, יש הרבה סיבות. גאולתו וחנוכתו לתפילה של בית הכנסת העתיק ב'או-בודה', 'אובן-ישן' בפי היהודים, היא סגירה של יותר ממעגל אחד.
בית הכנסת נבנה עוד בתקופה בה נאסר על היהודים להתיישב ולהשתקע בערים המרכזיות של הונגריה. אולם באופן, שאז טרם היתה לחלק אינטגראלי מעיר הבירה, קיבלו היהודים היתר להקים בית כנסת.
כמה שנים לאחר השואה פסק כליל קול התפילה מבית הכנסת. בשנות השישים, לאחר מכירתו לממשלה, הפך המקום למוזיאון טקסטיל, ומשנת תשל"ט הועבר לרשות התקשורת הממשלתית והללו הקימו בו סטודיו רח"ל. רשות התקשורת דאגה לשמר חזות חיצונית נאה ושיפצה את חזית בנין בית הכנסת, ולפני תקופה קצרה משכה ידה מן המקום ועזבה.
בחסדי ה', הצליחה קהילת חב"ד לגאול את בית הכנסת משממונו ומהשועלים שהילכו בו. מיד החלו בהסרת הגורמים מחללי הקודש והתחילו לשפץ גם את פנים בית הכנסת ולהופכו לראוי לבית ה', וכבר בראש השנה תשע"א התקיימו בו כל התפילות במקום.
בית כנסת זה הוא בית הכנסת האורתודוכסי היחיד בחלק העיר המכונה 'בודא' ('בודא' ו'פשט' הם בעצם שני ערים משני צדי הדנובה שעובר באמצע, ורק כשנתחברו נקרא העיר בשם בודפשט), וממילא הפך מגדלור של תורה ותפילה לאלפי נשמות טועות ותועות שיוכלו לטעום מיפי היהדות ומהווי הקהילה בהנהלת המרא דאתרא, הרב שלמה דוד כובש.
הרב כובש, מסמל בדרכו ובאישיותו את המהפך שחל בשנים אלה בהונגריה. הוא סיפור הצלחה של פעילות יהודית חב"דית בבודפשט. נולד בבודפשט בחודש אייר תשל"ט. בגיל 12 התחיל להתעניין ביהדות, ואז הכיר את הר"ב אוברלנדר. בישיבת חב"ד בצפת החל את דרכו בלימוד תורה וחסידות בצורה מעמיקה ועיונית. בהמשך עבר את מסלול הלימודים בישיבות חב"ד שונות וב'ישיבה גדולה' חב"ד בבודפשט הונגריה. הוא חתנו של הרב נתן יצחק אוירכמן, רב ושליח חב"ד בקרית חיים-עכו. בתקופת שהותו באה"ק הצליח להשתלם באומנות המילה, ונבחן ואושר על-ידי הוועדה הבין-משרדית של משרד הבריאות, הדתות והרבנות הראשית באה"ק. לצד הלימודים הנ"ל הוא גם למד כתיבת סת"ם אצל סופר מומחה בבני ברק. לפני 11 שנים חגגו את ההסמכה שלו בהשתתפות הראשון לציון הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל ונשיא מדינת הונגריה.
מצד אביו הוא נצר של משפחה מתבוללת כבר כמה דורות, אבל מצד אמו הוא קשור למשפחה רבנית מאוד ידועה בהונגריה: משפחת זילברשטיין - הרבנים מווייטצן. רבי דוד יהודה מחבר ספרי 'שבילי דוד' על השו"ע ובנו רבי ישעיה מחבר ספרי 'מעשי למלך' על הרמב"ם. אחיו הגדול של רבי דוד יהודה היה רבי שלמה זילברשטיין, רב קהילת שארקאד ומחבר ספר 'אהל שלמה' על התורה וסוגיות הש"ס. רבי שלמה נפטר בשנת תרס"ט, ומנו"כ בגרוסוורדיין. הרב כובש הוא דור חמישי ממנו, ונקרא על שמו.
למעשה, לא הרבה מבאי בית-הכנסת החדש-ישן בבודפשט, יודעים את סיפורו וגלגוליו של בית הכנסת. ימי תהילתו, עת יצאו ממנו 'תשובות' הלכתיות לכל אירופה, כאשר פעלה בו ישיבה גדולה שמשכה תלמידים מובחרים מכל הארץ; או ימי חורבנו, כאשר היה ביד מרשיעי ברית ה'מתחדשים' הניאולוגים, וכאשר שימש 'סטודיו' לצילומים עבור התקשורת ההונגרית.
מאפשרים לכם לקבל
