האם מותר לומר 'שלום' בתשעה באב למי שעשוי להיפגע?
שאלה: בתשעה באב אין שואלים בשלום, כידוע, אך מי שאינם מכירים הלכה זו עלולים להיפגע; מה עושים?
תשובה: דין זה זהה לדין אבל: מדברי הקב"ה ליחזקאל הנביא (פרק כד) "הֵאָנֵק דֹּם", למדו בגמרא שעל האבל להימנע משאלת שלום.
כיצד? בשלושת הימים הראשונים אינו שואל בשלום כל אדם, ואם שאל בשלומו אדם שאינו יודע באבלו – אל ישיב לו, אלא יודיענו על דבר אבלו. משלושה ועד שבעה ימים אינו שואל, אבל משיב לאדם שאינו יודע באבלו. משבעה ועד שלושים – שואל בשלום אחרים, שהם שרויים בשלום, וכל-שכן שמשיב שלום, אבל אין אחרים שואלים בשלומו. לאחר שלושים – הרי הוא ככל אדם. אבל על אביו ואימו – אין שואלים בשלומו עד תום שנים-עשר חודש.
יש אומרים שאף אחרים לא יאמרו 'שלום' זה לזה בבית האבל. יש מקילים באמירת 'ערב טוב' וכדומה, כל עוד אין אומרים את המילה 'שלום'. נענוע ראש בלי דיבור, כמקובל, מותר.
אולם האבל רשאי לקבל איחולים כגון 'מזל טוב', אריכות ימים, רפואה שלמה וכדומה, ואף להושיט יד בשעה שמברכים איש את רעהו.
בתשעה באב כולנו אבלים, ולכן אין שואלים בשלום. מי שאינו יודע זאת ונותן שלום, משיבים לו בשפה רפה ובכובד ראש. מוטב להסביר לו שעושים כך מכיוון שיום אבל הוא היום.
מקורות: שו"ע יו"ד שפה ס"א. או"ח תקנד ס"כ ונו"כ. 'פני ברוך' על אבלות פרק טז.
מאפשרים לכם לקבל
