מערכת COL
|
יום י"ז תמוז ה׳תשע״ג
25.06.2013
מה הגיב הרבי על מפגשים עם ראשי-ישיבות ליטאיות?
היום מציינים בני המשפחה המורחבת, ידידים וקרובים, ואלפי תלמידים ותלמידות, שנה לפטירתו של איש החינוך וההוראה הרב אהרן מרדכי זילברשטרום ע"ה ● בימים אלו עמלים בני המשפחה על כתיבת ספר מיוחד שירכז את פרקי חייו, וסקירת פועלו הרב בשדה החינוך בשליחותם של רבותינו נשיאינו ● COL חושף כאן לראשונה: דיווח של הרב זילברשטרום ע"ה אל הרבי על לימוד ב'המשך תרס"ו' עם גדולי ראשי ישיבת חברון, והמענה המיוחד של הרבי אליו הרב אהרן מרדכי זילברשטרום
הרב זילברשטרום על רקע המכתב של הרבי הנחשף כאן לראשונה
היום מציינים בני משפחת זילברשטרום המורחבת, ידידי המשפחה ומכרים, ואלפי התלמידים והתלמידות שהתחנכו על ידו בשורת מוסדות בראשם עמד, את היארצייט הראשון, מאז בליל שבת קודש שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ב, הסתלק לשמי מרומים אחד מהמיוחדים בעדת החסידים של הרבי בדור השביעי, גאון בנגלה ובחסידות, חסיד ומקושר בכל מהותו ונפשו שהיה חיי"ל אמיתי בצבאו של הרבי, מהיום הראשון לנשיאות, ועוד לפני זה, ועד ליומו האחרון עלי אדמות.
בני המשפחה מתעתדים להוציא לאור ספר מיוחד שירכז את קורות ימי חייו המיוחדים, והם מבקשים מכל מי שיש בידו חומר השייך לפרסום, אם זה סיפורים מיוחדים, תמונות ומסמכים, שיעורים ודברי תורה או כל דבר אחר, לשלוח זאת בהקדם האפשרי לכתובת הדוא"ל rabbiamz@gmail.com
*
בקיץ של שנת ה'תשי"ח, קיבל הרב זילברשטרום ע"ה הוראה מהרבי 'לנוח' קמעא מהעבודה הקשה, בה התמיד ימים ולילות ללא הפוגה, במשך שבע שנים רצופות, למן פתיחת ה'רשת'. הוא החליט לבחור בנסיעה למלון בנתניה וקיבל על כך את אישורו של הרבי.
שם נזדמן לו לפגוש דמויות רמי מעלה, כמו כ"ק האדמו"ר ה'לב שמחה' מגור זצ"ל (לפני היותו לאדמו"ר) וכן ראשי ישיבות ליטאיות ובהם הגאונים הרב יחזקאל סרנא והרב משה חברוני, ראשי ישיבת חברון.
בדו"ח שכתב לרבי מאותם 'ימי מנוחה', הוא מספר על המפגש עם ראשי הישיבות והשעות שבילה בשיחה אתם בנגלה בחריפות גדולה, וקידוש שם ליובאוויטש, וכן על 'ההצלחה' שלו לגרום לאחד מהם ללמוד את המשך יו"ט של ראש השנה ה'תרס"ו.
להלן החלקים הרלוונטיים מהמכתב:
ב"ה. ירושלים ת"ו כ' מנ"א תשי"ח
לכ"ק אדמו"ר שליט"א.
...
כפי שכתבתי לכ"ק אדמו"ר שליט"א במכתבי מיום י"א מנ"א יצאתי לנופש של ארבעה ימים בעיר נתני', כי שם מלון מתאים. באותו זמן נזדמנו במלון זה הרבנים יחזקאל סרנא ומשה חברוני וצבי פלאי שי' מישיבת חברון דכאן, הרב ממודז'יץ שי' ואחיו המבוגר של הרבי מגור, הרב שמחה בונם שי' אלתר, ועוד. השתדלתי לנצל את ההזדמנות באווירה של פנאי והבראה לטובת ענין חב"ד, והיה נראה לי שהצלחתי בזה במדה מסויימת, אחר שת"ל נשאתי ונתתי אתם בעניני נגלה וכו', אלא שלא עלה עמי לעשות בענין הפצת המעיינות בלימוד דא"ח ממש.
הגעתי למלון ביום רביעי י"ג דנא. בעש"ק לפני ארוחת הצהרים, בעמדי בביהכ"נ של המלון, שמעתי שנכנסו הרבנים יחזקאל סרנא ובנו חיים שי' ומשה חברוני שי' ואירע שבמקום עמדם לשיחה הי' מונח ביכעל תרס"ו, בו הנני לומד עם הרה"ח ר' דוד שי' גולדברג כאן פעמיים בשבוע. שמעתי ששואל הרב סרנא את בנו: מה הספר הזה? וענהו: דאס איז כתבים (כנראה הסתכל בשער-בלאט, לא ראיתי ממקומי) פון ליובאוויטש פון ס"ו.
שאלו הרב סרנא: וועמענ'ס איז דאס? ענהו: מן הסתם, פון זילברשטרום. הרב סרנא: אזוי, ער איז א ליובאויטשער? ובזה נסתיימה השיחה, כמדומני שראו אותי. כל הזמן הרה"ג ר' משה שי' חברוני החזיק את הביעכל פתוח במקום אחד שנפתח לו שם, ועיין שם רגעים אחדים, אח"כ סגרו והלך.
אחר שעה קלה, נקראו לארוחת הצהרים בחדר האוכל הכללי (אחר ארוחה זו, כבר אכלו הרבנים סרנא וחברוני בחדר נפרד מהקהל הרב) ומאחר שמול מקומי הרגיל ישבו .. ולא היה מקום אחר פנוי בחדר האוכל, התיישבתי - ברשותו - לשולחנו של הרב יחזקאל סרנא שי' בפנת האולם, בדיוק ליד שולחנו של הרב חברוני שי'.
פתאום, לפני סוף זמן הארוחה, פונה אלי הרב חברוני: דאס איז אייערע, דער ביכעל כתבים? עניתי: כן. שהה קצת, ושוב שואל: איר פארשטייט פשט דארטען? מאחר שהסתפקתי האם כוונתו היתה של לעג או רצינית, לא עניתי. שאלני עוה"פ: יע, פשט, פארשטייט איהר דארט? כששוב לא עניתי אמר, בהביטו גם לסירוגין אל הרב סרנא שי' שהקשיב רב קשב: איך וועל אייך זאגען פארוואס איך פרעג אייך. איך האב אויף דארטען א קושיא. עס שטייט דארט בתחילת מאמר "תתן אמת ליעקב" אז יעקב איז דאך אליין מדת אמת, איז וואס דארף מען געבען איהם אמת. והתחיל שואל משהו (והרב סרנא שי' עוד הספיק לומר בזה"ל כמדומני, ווער האט דאס אייך געגעבין) וסיים: נו זאגט פשט.
מובן שיתר הרבנים והאורחים היטו אוזן קשבת ביותר לכל השיחה, ובפרט שהרה"ג חברוני מפורסם אצלם כאחד הגדולים ודבורו וסגנונו וגם התנהגותו הן בתקיפות רבה. הסברתי לו בשקט שלמדתי בשעורי בספר זה רק עד לערך פ' ויגש, וכמה פעמים הי' אפשר לכאורה לשאול על הפסוקים שבתחלת המאמרים קושיות עוד יותר חזקות, או היו שם קושיות אשר ילד בן 10 יוכל לענות לכאורה, וכו', אלא מסתבר שכאן ענין אחר, ואמרתי בקצרה מהו 'מאמר' ומהו 'המשך', והוספתי שדווקא המשך זה נראה כעמוק וקשה ביותר.
אמר הרב חברוני: נו, אויך א תירוץ. עניתי: ווי ווייט אייער שאלה איז געווען א שאלה, איז דער תירוץ זיכער א תירוץ. ואז הפתיע והציע שנלמד יחדיו את המאמר. הקהל המתין לראות מה יקרה, ובפרט אל המבט הזועף של שכני הגאון הרב סרנא שי' - הייתי שותק בענווה ומחייך להצעתו, אבל לא שקלתי ועניתי כאילו מאליו וממילא: מוכן ומזומן! תשובתי נאמרה בשקט, אך בקול ברור ותקיף לא פחות מהרב חברוני.
שקט השתרר, האנשים הביטו זה אל זה, ואינני משים לב, והרבנים בקשו שיברכו מי שנטל ידים, וקמנו.
אחר הארוחה, הי' נראה אז מען רעט איבער זייעהר דעם ענין, מיט כל מיני פירושים, בפרט בנו של הרב סרנא, הרב פלאי, והרב רפאל רייכמן שי' (מארה"ב, בנו של הרב ר. יו"ר אגודת הרבנים, ועתה מנהל כולל כאן).
כל השעות שלאח"כ לא הרגשתי כ"כ בנעימות ובטוב: מה אעשה אם יקיים את שאמר ויאמר לי להסביר לו. אמ"ז[=אהרן מרדכי זילברשטרום] יסביר להרב חברוני! ובפרט תקיף כזה, ובעל תכונות כאלה, בש"ק בבוקר הייתי בביהכנ"ס לפני התפילה, אך הוא לא ניגש אלי, און מיר האט נישט געפאסט איהם נאכלויפען. אח"כ התפללתי אל השי"ת שיצליחני לא לפ"ע כדי שלא יתחלל שם חב"ד ח"ו על ידי וכו'.
בארוחת הצהרים (השני') בש"ק הנה ת"ל החזקתי מעמד בין הנ"ל (מלבד הרה"ג סרנא וחברוני שאכלו בנפרד כאמור) בעניני נגלה וגם התייחסו אחרת קצת, מאחר שאתמול בעש"ק, כאשר התפלפלו הרב סרנא שי' והרב רייכמן הצעיר, העזתי לומר איזו סברא שסתרה בנין גדול של ראשונים ואחרונים שהרב ר. פיזר בפזרנות, והרה"ג סרנא הצדיק דברי, ואמר להרב ר. "נו, ער איז דאך גערעכט", והתעקש הרב רייכמן והאריך, והרב ס. בכ"ז גרס כסברתי, והדבר נשמע בין הרבנים הנ"ל.
אחה"צ פגשתי בהרב חברוני. אמרתי לו: מתי יהי' האות הזה? ענני: נו, מן הסתם פאר נאכט, איך וועל אייך דאך זעהען אין שוהל. וכן הי'. כחצי שעה לפני השקיעה, ניגש אלי בביהכנ"ס והזמינני, ישבנו בחוץ, מרוחקים קצת מהקהל, אך תיכף התאספו כולם בסקרנות לקראת הבאות. והוא התיישב בבטחון ובהרחבה יתירה. אמר: נו זאגט מיר וואס שטייט דא אין דעם ספר!
עניתי לו שיש כאלה שחוזרים מאמרים, אני איני יודע מאמרים מכאן בעל פה, אך בפנים הנני מוכן בכל מקום, גם במה שלא למדתי עדיין. הוא פתח והחליט במאמר וישלח יעקב, הוא ניסה עוד פעם לומר איזו הערה משלו, אך אחר שהעמדתיו במקומו בעדינות אך בתקיפות, שתק והתחלנו [ללמוד] והרה"ג חברוני עושה חיל, גם עמד שם איזה רגעים הרה"ג סרנא ואח"כ הלך לו. ולמדנו ברצינות, והוא הבין לפ"ע מה שהסברתי.
פעם אחת שאל שאלה כהוגן ועניתי כהלכה ומצא חן בעיניו. אחר כחצי שעה או 3/4 שעה, והגענו אל המשל של רב ומתורגמן, שאל איזו קושיא על אופן המשל ואחר שחשבתי קצת שוב עניתי לו והי' נראה שנהנה מאד. אז קראו למעריב. כל זמן הלימוד הלכו ובאו אנשים והתפלאו למראה עיניהם, ביניהם עוד הפעם הרה"ג סרנא.
בלכתנו לביהכנ"ס, עוד הספקתי לומר לו משהו. הוא פנה אלי ואמר: איר ווייסט, דאז איז דעם ערשטען מאל, איך קוק אין אזא ספר (מסופקני אם כוונתו לסיפוק עצמו על הבנתו בכ"ז, בגלל מוחו הזריז, או להתנצלות על מיעוט קושיותיו וכו') ועניתי לו - כי מאד רציתי לנצל את הרגע שראיתיו רך יותר מתמיד: הרב חברוני, איהר דארפט זעהן מאכען א קביעות לערנען חסידות, מיט אייערע כשרונות הנעלים וועט איהר זיכער א סאך אויפטאהן. לא ענני ונכנס למעריב.
למחרת בצהרים, לפני עזבי את המלון, נגשתי אל הרבנים בפרוזדור ואמרתי זיך צו זעגענען. נדמה הי' לי שהיחס השתנה תכלית שינוי. הרה"ג סרנא הי' אדיב מאד, ואח"כ מחדרי שמעתי הרב חברוני בחוץ אומר להרב סרנא (שוב ספק אצלי אם בלעג מעושה או ברצינות חלקית) "נו, בלייב איך ווייטער אהן א רעבי'ן".
אתייעץ כאן בל"נ עם ידידינו מאנ"ש שי' איך לנצל כל הנ"ל ולראות אולי יהי' פעם המשך לענין...".
*
יותר מחצי שנה לאחר מכן, בשולי מכתב כללי לקראת חג המצות, כתב הרבי אליו (ביום הבהיר י"א ניסן ה'תשי"ט. המכתב לא נדפס מעולם, והוא מובא כאן בפרסום ראשון ומיוחד לרגל היארצייט הראשון):
ב"ה. י"א ניסן ה'תשי"ט
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה' אהרן מרדכי שי'
".... בברכת החג ולהצלחה מופלגה בעבודת הקודש ברשת, ולבשורות טובות בכלל ובפרט.
נ.ב. בטח אם הי' המשך לפגישתו עם הרבנים בעת היותו במלון בחופשה, ואשר למד עם אחד מהם תרס"ו יכתוב בזה, וידועה שיטתי מאז, באם נפגשים עם כהנ"ל יש להמשיך (אנהאלטען) הקישור עמהם, כי מי יודע מה ילד יום, ועוד אשר עצם הקישור שולל לפעמים מהם את האפשריות לביטויים מסוימים וכו' וכו',
ועוד וגם זה עיקר, אשר חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, וכשנפגשים ובמילא גם מדברים, ובל ימלט שלא תהי' הזדמנות לברר השקפתו בעניני דא"ח וכו' – יעשה רושם".
בני המשפחה מתעתדים להוציא לאור ספר מיוחד שירכז את קורות ימי חייו המיוחדים, והם מבקשים מכל מי שיש בידו חומר השייך לפרסום, אם זה סיפורים מיוחדים, תמונות ומסמכים, שיעורים ודברי תורה או כל דבר אחר, לשלוח זאת בהקדם האפשרי לכתובת הדוא"ל rabbiamz@gmail.com
*
בקיץ של שנת ה'תשי"ח, קיבל הרב זילברשטרום ע"ה הוראה מהרבי 'לנוח' קמעא מהעבודה הקשה, בה התמיד ימים ולילות ללא הפוגה, במשך שבע שנים רצופות, למן פתיחת ה'רשת'. הוא החליט לבחור בנסיעה למלון בנתניה וקיבל על כך את אישורו של הרבי.
שם נזדמן לו לפגוש דמויות רמי מעלה, כמו כ"ק האדמו"ר ה'לב שמחה' מגור זצ"ל (לפני היותו לאדמו"ר) וכן ראשי ישיבות ליטאיות ובהם הגאונים הרב יחזקאל סרנא והרב משה חברוני, ראשי ישיבת חברון.
בדו"ח שכתב לרבי מאותם 'ימי מנוחה', הוא מספר על המפגש עם ראשי הישיבות והשעות שבילה בשיחה אתם בנגלה בחריפות גדולה, וקידוש שם ליובאוויטש, וכן על 'ההצלחה' שלו לגרום לאחד מהם ללמוד את המשך יו"ט של ראש השנה ה'תרס"ו.
להלן החלקים הרלוונטיים מהמכתב:
ב"ה. ירושלים ת"ו כ' מנ"א תשי"ח
לכ"ק אדמו"ר שליט"א.
...
כפי שכתבתי לכ"ק אדמו"ר שליט"א במכתבי מיום י"א מנ"א יצאתי לנופש של ארבעה ימים בעיר נתני', כי שם מלון מתאים. באותו זמן נזדמנו במלון זה הרבנים יחזקאל סרנא ומשה חברוני וצבי פלאי שי' מישיבת חברון דכאן, הרב ממודז'יץ שי' ואחיו המבוגר של הרבי מגור, הרב שמחה בונם שי' אלתר, ועוד. השתדלתי לנצל את ההזדמנות באווירה של פנאי והבראה לטובת ענין חב"ד, והיה נראה לי שהצלחתי בזה במדה מסויימת, אחר שת"ל נשאתי ונתתי אתם בעניני נגלה וכו', אלא שלא עלה עמי לעשות בענין הפצת המעיינות בלימוד דא"ח ממש.
הגעתי למלון ביום רביעי י"ג דנא. בעש"ק לפני ארוחת הצהרים, בעמדי בביהכ"נ של המלון, שמעתי שנכנסו הרבנים יחזקאל סרנא ובנו חיים שי' ומשה חברוני שי' ואירע שבמקום עמדם לשיחה הי' מונח ביכעל תרס"ו, בו הנני לומד עם הרה"ח ר' דוד שי' גולדברג כאן פעמיים בשבוע. שמעתי ששואל הרב סרנא את בנו: מה הספר הזה? וענהו: דאס איז כתבים (כנראה הסתכל בשער-בלאט, לא ראיתי ממקומי) פון ליובאוויטש פון ס"ו.
שאלו הרב סרנא: וועמענ'ס איז דאס? ענהו: מן הסתם, פון זילברשטרום. הרב סרנא: אזוי, ער איז א ליובאויטשער? ובזה נסתיימה השיחה, כמדומני שראו אותי. כל הזמן הרה"ג ר' משה שי' חברוני החזיק את הביעכל פתוח במקום אחד שנפתח לו שם, ועיין שם רגעים אחדים, אח"כ סגרו והלך.
אחר שעה קלה, נקראו לארוחת הצהרים בחדר האוכל הכללי (אחר ארוחה זו, כבר אכלו הרבנים סרנא וחברוני בחדר נפרד מהקהל הרב) ומאחר שמול מקומי הרגיל ישבו .. ולא היה מקום אחר פנוי בחדר האוכל, התיישבתי - ברשותו - לשולחנו של הרב יחזקאל סרנא שי' בפנת האולם, בדיוק ליד שולחנו של הרב חברוני שי'.
פתאום, לפני סוף זמן הארוחה, פונה אלי הרב חברוני: דאס איז אייערע, דער ביכעל כתבים? עניתי: כן. שהה קצת, ושוב שואל: איר פארשטייט פשט דארטען? מאחר שהסתפקתי האם כוונתו היתה של לעג או רצינית, לא עניתי. שאלני עוה"פ: יע, פשט, פארשטייט איהר דארט? כששוב לא עניתי אמר, בהביטו גם לסירוגין אל הרב סרנא שי' שהקשיב רב קשב: איך וועל אייך זאגען פארוואס איך פרעג אייך. איך האב אויף דארטען א קושיא. עס שטייט דארט בתחילת מאמר "תתן אמת ליעקב" אז יעקב איז דאך אליין מדת אמת, איז וואס דארף מען געבען איהם אמת. והתחיל שואל משהו (והרב סרנא שי' עוד הספיק לומר בזה"ל כמדומני, ווער האט דאס אייך געגעבין) וסיים: נו זאגט פשט.
מובן שיתר הרבנים והאורחים היטו אוזן קשבת ביותר לכל השיחה, ובפרט שהרה"ג חברוני מפורסם אצלם כאחד הגדולים ודבורו וסגנונו וגם התנהגותו הן בתקיפות רבה. הסברתי לו בשקט שלמדתי בשעורי בספר זה רק עד לערך פ' ויגש, וכמה פעמים הי' אפשר לכאורה לשאול על הפסוקים שבתחלת המאמרים קושיות עוד יותר חזקות, או היו שם קושיות אשר ילד בן 10 יוכל לענות לכאורה, וכו', אלא מסתבר שכאן ענין אחר, ואמרתי בקצרה מהו 'מאמר' ומהו 'המשך', והוספתי שדווקא המשך זה נראה כעמוק וקשה ביותר.
אמר הרב חברוני: נו, אויך א תירוץ. עניתי: ווי ווייט אייער שאלה איז געווען א שאלה, איז דער תירוץ זיכער א תירוץ. ואז הפתיע והציע שנלמד יחדיו את המאמר. הקהל המתין לראות מה יקרה, ובפרט אל המבט הזועף של שכני הגאון הרב סרנא שי' - הייתי שותק בענווה ומחייך להצעתו, אבל לא שקלתי ועניתי כאילו מאליו וממילא: מוכן ומזומן! תשובתי נאמרה בשקט, אך בקול ברור ותקיף לא פחות מהרב חברוני.
שקט השתרר, האנשים הביטו זה אל זה, ואינני משים לב, והרבנים בקשו שיברכו מי שנטל ידים, וקמנו.
אחר הארוחה, הי' נראה אז מען רעט איבער זייעהר דעם ענין, מיט כל מיני פירושים, בפרט בנו של הרב סרנא, הרב פלאי, והרב רפאל רייכמן שי' (מארה"ב, בנו של הרב ר. יו"ר אגודת הרבנים, ועתה מנהל כולל כאן).
כל השעות שלאח"כ לא הרגשתי כ"כ בנעימות ובטוב: מה אעשה אם יקיים את שאמר ויאמר לי להסביר לו. אמ"ז[=אהרן מרדכי זילברשטרום] יסביר להרב חברוני! ובפרט תקיף כזה, ובעל תכונות כאלה, בש"ק בבוקר הייתי בביהכנ"ס לפני התפילה, אך הוא לא ניגש אלי, און מיר האט נישט געפאסט איהם נאכלויפען. אח"כ התפללתי אל השי"ת שיצליחני לא לפ"ע כדי שלא יתחלל שם חב"ד ח"ו על ידי וכו'.
בארוחת הצהרים (השני') בש"ק הנה ת"ל החזקתי מעמד בין הנ"ל (מלבד הרה"ג סרנא וחברוני שאכלו בנפרד כאמור) בעניני נגלה וגם התייחסו אחרת קצת, מאחר שאתמול בעש"ק, כאשר התפלפלו הרב סרנא שי' והרב רייכמן הצעיר, העזתי לומר איזו סברא שסתרה בנין גדול של ראשונים ואחרונים שהרב ר. פיזר בפזרנות, והרה"ג סרנא הצדיק דברי, ואמר להרב ר. "נו, ער איז דאך גערעכט", והתעקש הרב רייכמן והאריך, והרב ס. בכ"ז גרס כסברתי, והדבר נשמע בין הרבנים הנ"ל.
אחה"צ פגשתי בהרב חברוני. אמרתי לו: מתי יהי' האות הזה? ענני: נו, מן הסתם פאר נאכט, איך וועל אייך דאך זעהען אין שוהל. וכן הי'. כחצי שעה לפני השקיעה, ניגש אלי בביהכנ"ס והזמינני, ישבנו בחוץ, מרוחקים קצת מהקהל, אך תיכף התאספו כולם בסקרנות לקראת הבאות. והוא התיישב בבטחון ובהרחבה יתירה. אמר: נו זאגט מיר וואס שטייט דא אין דעם ספר!
עניתי לו שיש כאלה שחוזרים מאמרים, אני איני יודע מאמרים מכאן בעל פה, אך בפנים הנני מוכן בכל מקום, גם במה שלא למדתי עדיין. הוא פתח והחליט במאמר וישלח יעקב, הוא ניסה עוד פעם לומר איזו הערה משלו, אך אחר שהעמדתיו במקומו בעדינות אך בתקיפות, שתק והתחלנו [ללמוד] והרה"ג חברוני עושה חיל, גם עמד שם איזה רגעים הרה"ג סרנא ואח"כ הלך לו. ולמדנו ברצינות, והוא הבין לפ"ע מה שהסברתי.
פעם אחת שאל שאלה כהוגן ועניתי כהלכה ומצא חן בעיניו. אחר כחצי שעה או 3/4 שעה, והגענו אל המשל של רב ומתורגמן, שאל איזו קושיא על אופן המשל ואחר שחשבתי קצת שוב עניתי לו והי' נראה שנהנה מאד. אז קראו למעריב. כל זמן הלימוד הלכו ובאו אנשים והתפלאו למראה עיניהם, ביניהם עוד הפעם הרה"ג סרנא.
בלכתנו לביהכנ"ס, עוד הספקתי לומר לו משהו. הוא פנה אלי ואמר: איר ווייסט, דאז איז דעם ערשטען מאל, איך קוק אין אזא ספר (מסופקני אם כוונתו לסיפוק עצמו על הבנתו בכ"ז, בגלל מוחו הזריז, או להתנצלות על מיעוט קושיותיו וכו') ועניתי לו - כי מאד רציתי לנצל את הרגע שראיתיו רך יותר מתמיד: הרב חברוני, איהר דארפט זעהן מאכען א קביעות לערנען חסידות, מיט אייערע כשרונות הנעלים וועט איהר זיכער א סאך אויפטאהן. לא ענני ונכנס למעריב.
למחרת בצהרים, לפני עזבי את המלון, נגשתי אל הרבנים בפרוזדור ואמרתי זיך צו זעגענען. נדמה הי' לי שהיחס השתנה תכלית שינוי. הרה"ג סרנא הי' אדיב מאד, ואח"כ מחדרי שמעתי הרב חברוני בחוץ אומר להרב סרנא (שוב ספק אצלי אם בלעג מעושה או ברצינות חלקית) "נו, בלייב איך ווייטער אהן א רעבי'ן".
אתייעץ כאן בל"נ עם ידידינו מאנ"ש שי' איך לנצל כל הנ"ל ולראות אולי יהי' פעם המשך לענין...".
*
יותר מחצי שנה לאחר מכן, בשולי מכתב כללי לקראת חג המצות, כתב הרבי אליו (ביום הבהיר י"א ניסן ה'תשי"ט. המכתב לא נדפס מעולם, והוא מובא כאן בפרסום ראשון ומיוחד לרגל היארצייט הראשון):
ב"ה. י"א ניסן ה'תשי"ט
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה' אהרן מרדכי שי'
".... בברכת החג ולהצלחה מופלגה בעבודת הקודש ברשת, ולבשורות טובות בכלל ובפרט.
נ.ב. בטח אם הי' המשך לפגישתו עם הרבנים בעת היותו במלון בחופשה, ואשר למד עם אחד מהם תרס"ו יכתוב בזה, וידועה שיטתי מאז, באם נפגשים עם כהנ"ל יש להמשיך (אנהאלטען) הקישור עמהם, כי מי יודע מה ילד יום, ועוד אשר עצם הקישור שולל לפעמים מהם את האפשריות לביטויים מסוימים וכו' וכו',
ועוד וגם זה עיקר, אשר חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, וכשנפגשים ובמילא גם מדברים, ובל ימלט שלא תהי' הזדמנות לברר השקפתו בעניני דא"ח וכו' – יעשה רושם".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
