מערכת COL | יום ט' חשוון ה׳תשס״ה 24.10.2004

שניים מקרא ואחד תרגום - בירורי המנהג

כמידי שבוע נוהגים לומר את פרשת השבוע 'שניים מקרא ואחד תרגום', המנהג הידוע הוא לקרוא כל פסוק פעמיים ואחריו את 'תרגום אונקלוס', וכך עד סוף הפרשה. מה יהיה הדין אם מטעמי נוחות אדם מעוניין לומר את כל פסוקי הפרשה ברצף פעמיים, ולאחמ"כ את תרגום אונקלוס, יצא ידי חובה? ממתי אפשר להתחיל לומר שניים מקרא ואחד תרגום, מחצות יום שישי? מה מומלץ להציע לילדים לעשות כדי להרגילם? ובכלל, מה המקור לאמירת שניים מקרא ואחד תרגום?  נשמח לפרסם את תשובות הגולשים. ניתן לשלוח תגובות באמצעות מערכת התגובות שבאתרבאם יש לכם שאלות וענינים נוספים לבירור - אתם מוזמנים לשלוח אותם באמצעות האיימל האדום, ואנו נפרסם, אי"ה, באתר.
שניים מקרא ואחד תרגום - בירורי המנהג
הוסף תגובה
15 תגובות
1.
התשובות נמצאות ב...
ט' חשוון ה׳תשס״ה
מאמר נפלא שכתב הרב יוסף קרסיק שי', בגליון בית משיח 442, עם מקורות, ועם עוד טעמים ומנהגים מרתקים על פי החסידות סביב נושא של שניים מקרא ואחד תרגום.
2.
שמו"ת
ט' חשוון ה׳תשס״ה
שמעתי על חסיד אחד שהיה בעל קורא, ולכן קרא עוד פעם ברצף וכו' הרבי שהבחין בכך אמר שמו"ת הרי זה מן התורה, ואפילו אם זה מדרבנן הרי חמורים וכו'
3.
עוד שאלה
ט' חשוון ה׳תשס״ה
מה כדאי לעשות בשביל להרגיל את עצמינו לקרוא 2מ1ת
4.
ספר שלם
ט' חשוון ה׳תשס״ה
יש ספר שלם של הרב לאופר מקרית מלאכי שעוסק בנושא זה ומביא גם את מנהגי חב"ד
5.
זה הלכה מפורשת בשו"ע
ט' חשוון ה׳תשס״ה
כל השאלות הנ"ל מובא עליהם תי' ממש אחד על אחד בהל' שבת לאדמוה"ז
6.
ספר "אוצר שמו"ת" (הרב שמואל לאופר. תשמ"ט...
ט' חשוון ה׳תשס״ה
לפני שמעלים כזה נושא חשוב כשנים מקרא ואחד תרגום - בואו וניתן שבח והודיה להרה"ח ר' שמואל שי' לאופר (נה"ח) שהוציא בשנת תשמ"ט ספר שלם הנקרא "אוצר שמו"ת" (בהוצאת המחבר) אשר זכה להסמותיהם של רבני חב"ד. משפחת לאופר - 08-8502612 בברכה והוקרה
7.
תשובה ל-3
ט' חשוון ה׳תשס״ה
לומר זאת מיד אחרי מנחה ער"ש ו/או לסיים זאת אחרי מעריב. או לחילופין לקום מוקדם בשבת בבוקר ולומר זאת. שו"ע מפורש - שניתן לומר שמו"ת בכל דרך שרוצה ובלבד שקודם התרגום יקרא פעם אחת מקרא.
8.
ayen brahot daf heit amoud alef lemata
ט' חשוון ה׳תשס״ה
huts mize harei ze mefurash beshulhan aruh admor hazaken veod kotev haari zal shehakria shel shnaim mikra hen hem hakelim sheal jadam adam zohelekabel hearat shabat bemikve
9.
חלקים מותר
י' חשוון ה׳תשס״ה
עיין ערך שניים מקרא ואחד תרגום באנציקלופדיה לבית ישראל בעריכת הרב רפאל הלפרין: "ויש הקוראים תחילה פעמיים מקרא עד סוף עניין או עד סופה של פרשה פתוחה או סתומה, ואחר כך קוראים את התרגום". ואולי יתן מישהו מקור וציטוט מדוייק שמותר לומר ברצף פעם ועוד פעם הפרשה ואחרי זה התרגום ברצף.
10.
כל דפשיט טפי - מעלי טפי!
י' חשוון ה׳תשס״ה
האם יש עניין להחמיר בזה לא לומר ברצף?
11.
ל-2
י' חשוון ה׳תשס״ה
אולי הכוונה הייתה שקריאת התורה לא נחשבת בשמו"ת. האם ההערה הייתה על הרצף?
12.
ל-1 ו-6
י' חשוון ה׳תשס״ה
ומה כותבים בנוגע לומר ברציפות הפרשה פעמיים ואח"כ התרגום?
13.
אפ"ל כל השבוע
י' חשוון ה׳תשס״ה
מאחרי קריאת התורה של שבת מנחה של אותו פרשה מותר להתחיל לומר לפי דעה אחת שמו"ת כך שאפשר לומר כל השבוע ולא חייבים דווקא לומר כשרעבים ומתים מעייפות ברכבת חזור ממבצעים אחרי שהתוועדו כל ליל שישי.. אם מישהו היה מנסה לעשות כל ההוראות והמנהגים וההידורים כו' וכו' לא היו מספיקות לו 24 השעות ביום, וכנראה במוחש לאלו שמנסים, ומעשה רב שלא היה טובל במקווה כל בוקר ואכמ"ל. לא כל האתרים במועדפים שלי דומות אצל כל אחד אע"פ שהתוכנות במחשבים דומות מאוד, יש ההלכה ומנהג ישראל תורה היא כו' אבל לא כל קנייטש צריכים כל בית ישראל בבחינת גזירה שאי אפשר לעמוד בה ואכמ"ל. כובע וחליפה אינו מדאורייתא ולא מדרבנן ואפילו לא מנהג ולא מצאתי כתוב באיזהו מקומן או שנאמר באיזה זמן שצריכים ללבוש כובע וחליפה ואין זה אלא "בנוסף" שיכולה להשתנות - בעיירה ליובאוויטש לא היה אפילו תמים אחד בתומכי תמימים שבהחצר של הרביים שלבש כובע מהסוג שלובשים אנו היום. הגזימו בחיצוניות ובדברים לא חשובים, ושכחו על האל"ף-בית ועל הדברים החשובים.
14.
הקורא התרגום בלא טעמים - לא יצא
י' חשוון ה׳תשס״ה
בבחרותי ב-770 יצתה השמועה שאם לא אומרים בטעמים לא יצאו ידי חובתן. מה זה עשה? שחלק לא אמרו בכלל, או כי לא ידעו טעמי המקרא או כי זה לקח יותר מדאי זמן. מי המציא הלכה זו? הבעלי קורא בגאוותן, ובטיפשותן שכולם חייבים לעשות כמוהם.
15.
ל-14 הנכבד
י' חשוון ה׳תשס״ה
בספר הנ"ל של הרב לאופר מובא הטעם לקריאת השמו"ת בטעמיהם. נראה לי שהוא מדייק את זה מלשון אדה"ז (הספר אינו תחת ידי עתה), על כל פנים הכוונה היא רק למי שיכול, וכמובן שאחד שלא יודע טעמים צריך לקרוא בלי טעמים. ואגב, לגבי הכותרת שנתת: באותו מקום הוא כותב שאת התרגום אין לקרוא בטעמים.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.