'א שטענדיקער חסיד': דוגמא למשהו מיוחד ● טור פרידה
הרב נחום גולדשמיד
אני חוזר עכשיו מלוויתו של השליח הרה"ח ר' משה גרינברג ע"ה. לרובנו הוא מוכר כאביהם של 'שבט גרינברג' המופלא בכך שרובם של הילדים (והרבה ומהנכדים שכבר התחתנו) בלעה"ר נמצא בשליחות הרבי בכל קצווי תבל כפשוטו, וכולם הם זרע ברך ה' כפשוטו, אך עבורי ר' משה אינו רק אבא של...אלא מהווה דוגמא למשהו מיוחד שכמדומני מחייב ומלמד אותנו רבות.
וכהקדמה לדברים אפתח בסיפור ששמעתי במהלך הלוויה מהגה"ח ר' אליהו לנדא שליט"א:
הגאון החסיד (מזקני התמימים דליובאוויטש, ובסוף ימיו היה רב בת"א) ר' שאול בער זיסלין ע"ה הפקיד לעת זקנותו את צוואתו אצל הגה"ח ר' יעקב לנדא ע"ה רבה של בני ברק ולאחר שהרב לנדא עיין בה אמר לו שחסר בה משהו.
רש"ב הבין מיד את החסר. לימים ממש לקראת פטירתו זימן אליו את ידידיו החסיד ר' חיים יוסף רוזנבלום ואמר לו : (תרגום מאידיש) להפסיק להיות ליובאוויטשער זה לעולם לא אפשרי, אלא אם מספידים אותך לאחר מותך, אנא עשה לי טובה ושמור אותי מכך. ואכן בזמן לוויתו הקפידו מאד שלא ייאמרו הספדים בשום צורה (על אף שהיו שם מפני כבודו הרב אנוטרמן וכדו' וההקפדה הצריכה דפלומטיה רבה).
כך שגם הדברים הבאים ממש ממש אינם חלילה בתורת הספד אלא דברים ממחשבותי על מנת שנלמד מהם עבורינו לחיי היום יום.
ר' משה, נולד בבסרביה והגיע לעדת חסידי חב"ד בימי רוסיה הקומניסטית (כמדומני בטשקנט) אח"כ ישב בכלא הסובייטי בגלל מסירות נפש כפשוטו על שמירת תומ"צ, התחתו שם וגידל את חלק מילדיו בסמנ"פ על שמירת שבת וכדומה , אך כל זה בארצות המצוקה כלשון רבנו במאמר 'ואתה תצוה' המפורסם. וכפי שאומר שם הרבי שהיו חסידים שאם כל המסנ"פ שלהם כשהגיעו לארצות הרווחה אזי הכוחות הגלויים שלהם כבר לא תיפקדו בכאלו תעצומות כפי שהוצרכו לכח המסירות נפש.
לעומתם ר' משה, גם בהגיעו לארצות הרווחה , ארץ הקודש ובה גופא עיר חרדית 'עיר התורה והחסידות' בני ברק, הוא לא התיישב על זרי דפנה לרגע, מיד בהגיעו נרתם למען תלמוד תורה חב"די עבור בניו , עם הזמן הקים את 'צעירי חב"ד בני ברק' ודאג לכל הנדרש לאווירה חסידית שכוללת: התוועדויות ואירועים ביומא דפגרא, עורר את אנ"ש לצאת למבצעים בחגים, ארגן קבוצות של נשים למבצע נרות שבת בבתי רפואה באיזור בני ברק... (אני זוכר שבילדותי נסעתי אליו למקום עבודתו בביה"ר איכלוב בת"א שם ארגן מהמטבח את כל התחתיות של קופסאות השימורים ושמר עליהם ונתן לי אותם על מנת שאעביר לנשים שיוצאות למבצע נש"ק שתחתיות אלו יהוו בסיס לנרות)
אך מעל הכל זכורני מילדותי איך שימיו הגדולים היו הימים בין פסח לל"ג בעומר אז התחדשו כנשר ימיו ונהיה ממש כצעירי התמימים לדאוג לכל פרטי תהלוכת ל"ג בעומר (שענינה ברחובות קריה נאמנה כבני ברק גדול במאד... כידוע) וכל זה בנוסף לדאגה למימון התהלוכה בסכומים גדולים מאד, ואח"כ בעת התהלוכה הצעידה שלו עידוד הילדים הדאגה בעת הכינוס שהכל יהיה כראוי וכמכובד לכבוד הרבי .. ובסוף הדאגה שלו שמיד מיד נמהר ונשלח לרבי דו"ח מסודר דרך משרדי צא"ח המרכזי .. פשוט 'עבד' ללא שום מטרה אישית, והכל תוך הקפדה קבועה על תפילות במנין בהקפדה שלא לשוח שום שיחה בטילה בעת התפילה וכל רגע פנוי אמירת תהילים וכו' וכו'.
ועוד לא דיברנו על ההקפדה שלו שנים רבות ליסוע לרבי לחודש החגים בקביעות מימי סליחות ועד לאחר שבת בראשית מלבי להתחשב בשום דבר שיעכב (גם לא סיבות משפחתיות וד"ל).
ואולי ההגדרה הראויה לו 'השטענדיקער חסיד' – חסיד עקבי ללא שינויים. כך שבשבילי 'שבט גרינברג המפוזר בעולם בשליחות הרבי' וההילה הרבה שאכן באמת מגיעה להם ולו בגללם, זה תוספת ופירי פירות.. אך הקרן היא אישותו הברוכה בתפארת ייחודיותה
ובוודאי שר' משה עולה מעלה עתה וניגש לרבי ומעורר רחמים עבור כל עדת השלוחים והחסידים שרצוננו לראות את מלכנו בפו"מ מיד נאו !
מאפשרים לכם לקבל
