מרביץ תורה והלכה מול מסירות
ק. בנימין, בודפשט
בשבוע שעבר נסעתי להונגריה למטרה מסויימת. מטבעי, הכנתי "רשמי מסע", אך הביקור אצל הגאון רבי ברוך אוברלנדר שליט"א, שנשלח לשם ע"י כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בשנת תשמ"ט, עוד לפני נפילת השלטון הקומוניסטי, הפך ל"שעה של קורת רוח".
הר"ב אוברלנדר משמש כיום כרב קהילת חברה-ש"ס ליובאוויטש ואב"ד של הבית דין הרבני שע"י הקהילה, ואב"ד לגיטין, אחראי על מערכת כשרות למהדרין ועוד. בשיחה עם הרב התוועדנו להרבה פרטים בתחום הרבנות שידיו מלאים בו זה כבר קרוב ל-25 שנה. בהתחלה פעל לבדו, עם הזמן בהתייעצות - היום כל העבודה הזאת מתנהלת בחסות הבית דין.
בעיית הקראי שנפתרה
ידיו של הגר"ב אוברלנדר מלאות עבודה בין השאר גם בתחום בירורי יהדות. הרבה צעירים צריכים בירור יהדות כי רוצים להצטרף להיות חברים בקהילה. אחרים עוברים לגור לחו"ל ושם רוצים להיות שייכים לאיזה בית-כנסת, ושוב כאלו שרוצים להתחתן באה"ק כדת משה וישראל. אחרי נסיון של הרבה שנים, מכיר הר"ב כל סוגי המסמכים הממשלתיים והקהילתיים ויודע להבחין בין אמיתי לזיוף. לקח לו זמן ללמוד את הנושא לעומקו, אומר הר"ב. לצורך זה אף נפגש עם בכירים במשרד הפנים, ועם היו"ר הארצי של האירגון המוסמך לטפל באימוץ ילדים, כדי שעיון קל בתעודת לידה יגלה לו מיד האם מדובר בילד מאומץ.
"הרבה פעמים אנשים כמעט התעלפו כששאלתי אותם, לדוגמא, למה אומץ הילד בגיל 4?", ולא הבינו מי גילה לי רז זה", אומר הרב. הרבה מהדברים הללו שלמד מהנסיון, חלק הרב גם עם הגאון רמ"ט וייסברגר, מי שהיה עד לאחרונה רב הקהילה האורטודוכסית שברחוב קאזינצי. הרבנים דנו ביחד גם בנושאים אלו.
הרב גם קבע דירוג של סוגי המסמכים לפי מידת מהימנותם. מרגש מיוחד היה לפני שנה בערך, "כשבירור יהדות כזה גילה שהלה אינו אלא נכדו של בת-דודה של אבי ז"ל, שמיד אחרי השואה נותק הקשר שלה עם בני המשפחה. אבי ז"ל לא הפסיק לדבר עליה, והתעניין אצלי האם גיליתי עקבותיה. לצערי גיליתי את הנ"ל רק כשנה אחרי פטירתו של אבי ז"ל", מספר הרב אוברלנדר. מאז הקשר עם הרב ועם יהדות מתחזק.
נסיון לא שגרתי היה לרב כשהתבקש על-ידי הבית דין דלוס-אנג'לס לאשר "אישור גויה"... היה זה בקשר לאברך אחד מידידי הר"ב שחזר בתשובה. כשרצה להתחתן שם כדין ביקשו ממנו להציג אישור שאכן אשתו הראשונה גויה, והיא לא צריכה להתגרש ממנו בגט. כללי "בירור יהדות" הם שונים מאשר "בירור גוי", שהרי כשאין הוכחות יהדות, אז מספק אין להוציא אישור יהדות, אבל זה עדיין לא מספיק כדי לאשר שהלה בוודאי גוי. לאחרי התייעצות עם כמה פוסקים הגיע גם מקרה זה לפתרון מוצלח בעזה"י.
לפני כמה שנים היה הרב צריך לטפל בשאלה קשה ומסובכת במיוחד. מדובר בנערה בת להורים יהודיים מתבוללים שחזרה בתשובה, גלתה למקום תורה, לסמינר לבנות של חב"ד בניו יורק. כעבור שנתיים נישאה לבחור ספרדי ירא-שמים ואז התברר להפתעתם שהורי הבעל הם מיוצאי הקהילה הקראית שבמצרים. זו שאלה קשה לאור פסק הרמ"א: "הקראים אסור להתחתן בהם, וכולם הם ספק ממזרים, ואין מקבלים אותם אם רוצים לחזור". הרב עיין בכובד ראש בצדדי השאלה, ולבסוף ערך קונטרס שלם ובו הציע היתר מיוחד שמתאים לפרטי המקרה הזה.
הפסק עבר את עיונם של גדולי פוסקי דורינו, ביניהם של הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל בעל 'להורות נתן', וקיבל את אישורם והסכמתם. (לא מזמן נתפרסם הקונטרס הנ"ל ביחד עם מכתבי הרבנים בקובץ 'אור ישראל' שיו"ל בניו יורק. אגב, כמעט בכל גליון מפרסם הרב אוברלנדר בירורי הלכה בנושאים שונים שעלו לפניו. בנוסף לזה מופיע מפעם לפעם בעריכת הר"ב גם הקובץ תל תלפיות.)
האם יהודי אנטישמי מצטרף למניין
הרבה שאלות בהלכה עולים לדיון כשמתעסקים בקירוב לבבות של ילדי שארית הפליטה, בניהם ונכדיהם של ניצולי השואה שהתרחקו לגמרי מהתורה והמצות. לפני כמה חודשים התעוררה שאלה רגישה במיוחד, שהיתה צריכה מענה מיידי. מדובר במקרה של צ'אנד סגדי, סגן יושב-ראש של מפלגת 'יוביק' האנטישמית וחבר הפרלמנט האירופאי. סגדי בן 30 מלא מרץ, היה ידוע לשמצה בהונגריה, בדעותיו הגזעניות ושנאת היהודים שבו. הכל השתנה כשנמצאו תעודות לידה ועוד של אם אמו, שהוכיחו בעליל שהיא יהודיה שעברה את אוישוויץ. זה השפיע עליו מאד, עד שקם וקבע לפגוש את הרב שלמה דוד כובש, הרב של קהילת אופן ישן-אובודא.
בפגישה הוא הביע חרטה על מעשיו ודיבוריו נגד יהודים והיהדות, וביקש את סליחת העם היהודי כמו גם את סליחת קדושי השואה הי"ד שפגע בהם. הוא הביע נכונות להצטרף ללימודי יהדות ולהתפלל בביהכ"נ. הדבר הכה את הונגריה כרעם ביום בהיר, והרב כובש החליט להעביר את הטיפול בסגדי לידי הר"ב אוברלנדר.
הרבה יהודים תמהו ושאלו האם בן לאמא יהודיה שנפל לדיוטא התחתונה עד כדי שהסית השכם והערב נגד היהודים, האם דינו כישראל ומצטרף לדבר שבקדושה וכיו"ב. הרבה יהודים גם הרגישו שאם תקבל כחבר בקהילה, הדבר יכול להיראות שהם לא מתייחסים בחומרה כלפי מעשי האנטישמים.
הרב אוברלנדר הזמין את הקהילה היהודית לשיעור כללי בנושא, ובו הציע את מקורות ההלכה שחייבים אנו לקרב בימין את כל יהודי באשר הוא. בין השאר ציטט הרב את פסק הרמ"א (חו"מ סי' לד סכ"ב): "משומד שחזר בו וקבל עליו תשובה, כשר מיד, אע"פ שלא עשאה [את התשובה] עדיין", וכן גם את דברי רבינו ה'חתם סופר' ('תורת משה' לפר' שופטים, עה"פ וכי יבוא הלוי): "מי שדרכיו מקולקלים... אם דעתו של זה לשוב, אזי העיקר הוא החשקות והתאווה רבה שבוער בקרבו לשוב, ואז מיד תקובל תשובתו. כדכתיב [דניאל י, יב] מיום אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני, נשמעו דבריך...".
מאוחר יותר התפרסם בירור הלכה זו גם בשפה ההונגרית, והיהודים שמעו והרכינו ראש לדעת ההלכה. [יוצא מן הכלל היה העיתון 'אוי עלעט' של הקהילה הניאולוגית, שבמאמר רשמי התקיפה את פסק ההלכה, וכתבו בציניות: "מכירים אנו את הרב אוברלנדר שהוא תלמיד-חכם וגאון גדול, אנחנו בטוחים שבאם היה רוצה היה יכול לערוך בירור הלכה הפוך ולהוכיח שסגדי אסור לבא בקהל!"...] היום סגדי לומד עם הרב כל יום ששי במשך שעתיים, מניח תפילין כל יום, ומתקרב ליהדות בצעדים מהירים, תוך כדי שהוא ממשיך את עבודתו בפרלמנט האירופאי עם 'גאון יעקב' הנצרך, כשהוא מביע דעתו בעד היהדות, היהודים והעם היושב בציון.
שחיטה מהודרת ושוחט חדש
מערכת הכשרות, בראשותו ובהכוונתו של הגאון רבי ברוך אוברלנדר, מפעילה צוותות של משגיחים מיומנים ויר"ש ומפעילה שחיטה מהודרת. השוחט והבודק הוא הרב יהושע שמואל פוקס, אברך יר"ש שאשתו מילידי הונגריה ונתקרבה על ידי הר"ב לפני הרבה שנים, ולידו המשגיח בקפדנות יתרה, ה"ה הרב אשר פייט, ומנהל מערכת השחיטה, הרב שמואל אוירכמן. למרות הצוות המוכשר, בדרך כלל מפקח הרב אישית על השחיטה השבועית. הביקוש לשחיטה זו רבה בהונגריה וגם מחוצה לה, וכבר מנהלים מו"מ לרכישת מקום חדש, שבעבר התקיימה שם שחיטה, ובקרוב יעבור המקום מערכת שיפוצים תוך הוספת תנאים מועדפים להקפדה מקסימלית במערכת השחיטה, הבדיקה וההמלחה.
ר' אשר פייט בעצמו גם הוא מילידי המקום, התקרב ב"ישיבה גדולה דבודפשט" שהר"ב הקים לפני יותר מעשור. הישיבה שוכנת בקומה שניה של בית-הכנסת "חברה ש"ס", ור' אשר כשהתחיל ממש לא ידע כלום, אבל עם יגיעת התורה שלו הוא הצליח להגיע להבנה מאד טובה והיום הוא ת"ח ויודע ספר שלא מבייש אברך ת"ח באה"ק.
לאחרי כמה שנים שלמד בהונגריה הוא המשיך לימודיו ב"ישיבת חזון אליהו" של חב"ד בתל אביב. לפני שהר"ב יסד את השחיטה המהודרת שלו נשלח הרב פייט לאה"ק לתקופה כדי שיהיה לו נסיון בבדיקות. עיקר מומחיותו של ר' אשר בתחום בדיקת 'צומת הגידין'. הר"ב אומר: "נכון שבהונגריה לא בדקו פעם את צומת הגידין, אבל לאור ההתעוררות בענין זה בשנים האחרונות באה"ק ובארה"ב, החלטנו להנהיג את זה בשחיטה המהודרת שלנו. ברוב הפעמים אין בעיות בתחום הזה, אבל כבר היה לנו פעמיים במשך שנה זו, גם לפני שבוע, שהטריפות בצומת הגידין היו למעלה מעשר אחוז, שלכו"ע הוי מיעוט המצוי". גם הגרמ"ט וייסברגר הנהיג אחר כך בדיקת הגידין בשחיטה שהיתה בהשגחתו.
תלמיד חביב לכ"ק אדמו"ר מפאפא זצ"ל
ה'חתם סופר' זי"ע מביא שרבו הגה"ק בעל ה'הפלאה' זי"ע תיקן, שאפילו שום עוף לא ישחט בלי שניים בודקים הסכין לפני שחיטה. מנהג קדום זה הנהיג הרב אוברלנדר גם בשחיטה שתחת השגחתו, בפרט כיון שגדול הפוסקים אחרי השואה, כ"ק אדמו"ר בעל 'ויחי יוסף' מפאפא זצ"ל היה מזהיר על זה. "גם בשחיטה שלנו אנחנו יכולים לקיים מנהג זה, שהרי יש לנו ב' שוחטים מומחים יר"ש, והנהגתי שכל אחד יבדוק את סכין חבירו", אומר הר"ב.
הרב אוברלנדר היה תלמיד חביב של בעל ה'ויחי יוסף', ובבחרותו היה מ"כותבי התורות" אצלו, וכמה פעמים הביע האדמו"ר זצ"ל הערכתו לאופן הכתיבה שלו עם בדיקת המקורות וציוני המראי מקומות ועוד. הר"ב גם נבחן אצלו כמה פעמים, ובעל ה'ויחי יוסף' אף הביע הערכתו הגדולה אליו בכתב, בין הדברים העיד משהו כעין הסמכה: "מצאתי שהוא חריף ובקי בטור וב"י ושו"ע ונו"כ בהלכה זו, וניכר בזה התמדתו בתורה שירד לעומקה של הלכה הדק היטב" (ראה צילום).
רוב רובם של הדברים שהר"ב רשם מהתורות ששמע מרבו זצ"ל כבר נדפסו בספרי 'ויחי יוסף', אבל נשארו עוד באמתחתו דברים שלו שעוד לא נתפרסמו. באופן כללי הפסקים והחומרות של בעל ה'ויחי יוסף' הם נר לרגליו גם בעניני כשרות וגם בשאר ענפי ההלכה.
הקשר של הר"ב אל רבו זצ"ל הוא גם קשר משפחתי, שהרי משפחת אוברלנדר הם נכדים של אחותם של גדולי רבני הונגריה בדורותיהם הגה"ק בעל 'ערוגת הבשם' מחוסט ואחיו הצעיר הגה"ק בעל 'קרן לדוד' מסאטמאר זי"ע. בעקבות זה הוגה הר"ב הרבה גם בספרים אלו, ולפני שלוש שנים, לכבוד שנת המאה לפטירת ה'ערוגת הבשם' פירסם הר"ב חיבור "ליקוטי הערות" על שו"ת 'ערוגת הבשם', בו נלקטו מקרוב ל-200 ספרים מה שהעירו ופלפלו בדבריו.
הפטרוזיליה הכשר...
גם בשאר תחומי הכשרות ידיו של הר"ב מלאות עבודה. "עיקר הסיבה למה אני יכול לעמוד בזה, הרי זה כיון שיש לנו ב"ה צוות טוב של אברכים מסורים יר"ש", אומר הרב. כל העבודה הזאת מתנהלת היום בחסות ה"בית דין צדק של הקהילות החרדים" שהרב אוברלנדר יסד ומשמש כאב"ד שלו, ביחד עם הרה"ג ר' שלום הלוי הורביץ, רב קהילת צ'ורטקוב (טעלעקי טער) והרה"ג שלמה דוד כובש, רב קהילת אופן ישן-אובודא. הודות לכל זה הרי עזיבתו של הגרמ"ט וייסברגר את בודפשט לפני כמה שבועות לא השאירה חלל ריק בתחום הכשרות. ההשגחה על שתי המסעדות הכשרות "כרמל" הבשרי וכן הפיצריה החלבית "צארי מאמא" עברו לידי הר"ב והמשגיחים שלו מפקחים שם בקביעות ודואגים שרמת הכשרות יהיה למהדרין מן המהדרין. הרב גם הנהיג שלא יבדקו במסעדה דברים הנגועים מאד בתולעים כמו פטרוזיליה, כרובית וכדומה, ומעתה נכנס לשם אך ורק המגיע מחו"ל ארוז עם הכשר למהדרין.
הרב גם דירבן והצליח להביא את אחד מבני הקהילה שישקיע בבניית מאפיה כשרה למהדרין. זה התחיל לפני עשר שנים, לפני חג השבועות, כשהתגלה שבמרגרינה שהוכנסה לתוך הלחם היתה בעיית כשרות, והגאון הרב אהרן גדלי' הופמן זצ"ל, שהיה אז רב קהילת קאזינצי, ושררה ידידות בינו ובין יבדל"ח הרב שליט"א, הורה שעדיף שלא ישתמשו במרגרינה.
בנוסף לזה אומר הר"ב, הפריע לו שבמאפיה שהשתמשו בו עד אז, שהיתה בבעלות לא יהודית, אפו חלק מהיום גם דברים לא כשרים עם חלב עכו"ם ועוד. הרב לקח את העניינים ברצינות והיום ב"ה קיימת מאפית "שמש" שכל הנאפה בה כשרה למהדרין.
כ"א שיטות שונות
הבית דין בראשותו עוסק כמובן גם בגירושין ובכתיבת גיטין. העיסוק בתחום הזה התאפשרה עם עזרתו של הגאון הרב ירמי' כהן אב"ד פאריז, שידוע כמומחה גדול בתחום הגיטין. הגר"י כהן בעצמו אף הגיע הרבה פעמים בעצמו להונגריה, ותמיד עומד הכן לייעץ ולהכריע. מי שכותב את הגיטין בפועל הוא הרב כובש, שהוא סופר מומחה. עבודה גדולה במיוחד זה להכריע בכתיבת השמות ההונגריים השונים והמוזרים עם הצלילים המיוחדים שבשפה זו.
כבר לפני קרוב למאה שנה, בשנת תרפ"א, פירסם הגאון הרב יואל כ"ץ, אז רב קהילת טשערטעש (ומאוחר יותר בארדד שליד סאטמאר), ספר 'טירת כסף', בו הוא דן בכמה שמות הונגריים מסובכים מאד. לדוגמא אודות השם "ערנא", הנפוץ גם היום בהונגריה, נקבצו בספר מכתבים של הרבה מגדולי הונגריה, והמחבר מסכם שם 21 (!) שיטות שונות אודות הכתיב הנכון של שם זה. ועדיין לא הוכרעה למעשה, והבתי דין של פעסט, מונקאטש ואוהעל נהגו כל אחד באופן אחר.
נוסף לכל זה נשארו עוד הרבה שמות מסובכים, שלא הוכרעה עד היום. באמתחת הרב נמצא הרבה רשימות ובירורים בתחום הזה. הרב אומר שהיום אין הרבה רבנים מומחים לגיטין שמדברים הונגרית על בוריה, ועל כן קשה להתייעץ בזה. הגר"י כהן לעומת זה מבין הונגרית מהבית. מאוד עוזר, אומר הרב, שגדלו כבר בבית מדרשו כמה וכמה תלמידי חכמים ילידי הונגריה, שמבינים את הבעייתיות שבדבר וכיון שיודעים את השפה על בוריה עוזרים הם בעיבוד הדברים. "אני מצטער שהפנקס של הבי"ד של פעסט נעלם ואף אחד לא יודע לאן זה הגיע. זה היה יכול לעזור המון", מסכם הרב אוברלנדר בצער.
פינוי בית קברות נכרי על ידי יהודים
מתוך נסיון, ניתן לומר שרב שיושב במדינה כמו הונגריה, עם המורכבות והמיוחדות שבו, צריך להיות מוכן לכל סוגי שאלות ומפתיעות. דוגמא לזה השאלה שנשאלה: האם מותר לפנות בית קברות של נכרים על מנת לבנות שם בנייני מגורים. החוק ההונגרי קובע "התיישנות" לבתי קברות אחרי מספר שנים, ולאיש עסקים יהודי הציעו עסק מפתה בבית קברות כזה, והיה יכול להרוויח הרבה כסף, אבל רק בתנאי שיקבל את ברכת הרב.
בספרי פוסקים הדיון הוא בדרך כלל כשהממשלה הנכרית מפנה בתי חיים יהודיים, אבל הפעם זה היה יהודי שהיה אמור לפנות את של הנכרים. הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל, בעל שו"ת 'משנה הלכות', ועוד כמה מהפוסקים הסכימו לדעת הר"ב, שאפילו באם יש מקום להתיר, הרי שזה עלול לפרוץ גדר, וזה יביא שהגוים יתחילו להקל גם עם פינוי בתי חיים יהודיים, באומרם שהנה היהודים בעצמם עושים בדומה לזה.
בתחום קבורה בקבר ישראל ישנם הרבה מקרים שיהודים חרדים מתקשרים להר"ב ומבקשים עזרה בקבורה של אחיהם או אחותיהם, כדי לשכנע בני המשפחה שיסכימו לזה. מדובר למרבה הצער, בכאלו שלאחרי השואה נתרחקו רח"ל מדרכי יהדות למרות שגדלו במשפחות של יראים ושלימים וחלקם אף למדו בישיבות, ועכשיו לאחרי מותם בני משפחתם שלא נתחנכו לתורת ישראל אינן מוכנים אפילו לקבור את יקיריהם בקבר ישראל.
לדעת הרב, הנסיון ראה שאם בני המשפחה ניתקו קשר למשך שנים רבות עם האח או האחות שנתרחקו, אין הרבה סיכוי לשכנע את הילדים לשמוע לתחנוני הדוד או הדודה מניו יורק או מאה"ק. הרב אוברלנדר ממליץ במקרה הזה לחדש את הקשר בעודם בחיים, כי רק זה יכול להוביל לפתרון הטוב.
בריאות בזכות בניית המקווה המהודרת
אחד המפעלים החשובים של הרב אוברלנדר היה בניית מקוה טהרה מהודרת. לא היה זה דבר של מה בכך מכל הבחינות, "אבל ראינו בזה הרבה סייעתא דשמיא בכל צד", הוא אומר. המימון הגיע מבן-דוד של הר"ב, הרה"ח אברהם ברוך גודינגר וגיסו הרה"ח וואלף לפקוביץ, שניהם חסידי סאטמאר מניו יורק, שתרמו את כל ההוצאות. מי שהשגיח על הבניה היה הרה"ג חיים קלמן קליין מרבני סאטמאר במונרו ניו יורק.
הר"ב אוברלנדר: "החלטנו אז לבנות מקוה שיתאים לכל החוגים, ויצא לנו בור על גבי בור החב"די בנוסף לבור 'דברי חיים' מן הצד ועוד ועוד". אבל ההידור העיקרי הוא שבדרך כלל לא נכנס כלל למקוה מים שאובים ממימי העיר, שהרי המקוה מתמלאת מבור מים שנמצא בחצר המקוה. כל זה כמובן בנוסף לפאר הגשמי שהושקע במקוה.
התוצאה: מקוה מהיפים באירופה. לחנוכת המקוה הגיע הגאון הרב ישראל חיים מנשה פרידמאן ראב"ד סאטמאר בניו יורק. והיה זה שמחה של מצוה אמיתית, כשהכשירו את הבור עם מאות ליטרים של יין ועוד. גם הגה"צ רבי יעקב יצחק ניימאן זצ"ל אב"ד חסידי בעלזא במונטריאול עמד בקשר כל הזמן עם הר"ב בעת בניית המקוה.
בסיום השיחה המרתקת אל תוך הלילה, נותר לי לאחל להר"ב אוברלנדר הצלחה מרובה בכל פעילותיו, אך היתה לו בקשה נוספת ואישית. בעוד כשלוש שעות הוא אמור להתחיל את יומו בשיעור בדף היומי, בטרם תפילת שחרית בבית מדרשו, חברת ש"ס. יחד ישבנו בהכנת השיעור - שיעור מקדים. היה זה שיעור מאלף.
מאפשרים לכם לקבל
