הפרשת חלה כהלכה ● פינת ההלכה ומנהג
שאלה: נשים רבות אינן מפרישות חלה, מכיוון שהן אופות בביתן עיסות קטנות מהשיעור. האם אפשר ללוש עיסה גדולה, ולחלק אותה לכמה נשים, כדי שכל אחת תזכה להפריש חלה בביתה?
תשובה: עיסה גדולה שנילושה מתוך כוונה לחלקה בעודה בצק לעיסות קטנות מהשיעור, ולתיתן לכמה בתים – פטורה מן החלה, כי מאחר שהיא נילושה מראש כדי לחלקה, נחשבת העיסה כמחולקת. אבל אם היא נילושה כדי לחלק את המאפה לאחר אפייתו, העיסה חייבת בחלה.
עיסה של שותפים – חייבת (ואין צורך שיהיה בה שיעור לכל אחד מהם). אבל אם בדעתם לחלק את הבצק, ויגיע לכל אחד מהם פחות מכשיעור – פטורה.
שתי עיסות, שאין בכל אחת מהן שיעור, ובשתיהן יחד יש שיעור, ונגעו זו בזו ונדבקו – חייבות בחלה. כמו-כן מצטרפות עיסות על-ידי צירוף בתוך כלי. כל זה – כששתיהן של אדם אחד, או של שניים שאינם מקפידים על מניעת עירוב העיסות. אבל אם הן משני מינים, כגון שהאחת מקמח מלא והשנייה מקמח רגיל, או אחת מתוקה ואחת מלוחה, אינן מצטרפות.
שיעור הקמח בעיסה, שממנו מפרישים חלה בברכה: למנהג האשכנזים וחב"ד – 1.230 ק"ג. למנהג הספרדים והגרא"ח נאה – 1.666 ק"ג (ומהשיעור הראשון ומעלה מפרישים בלי ברכה). לפי החזו"א – 2.250 ק"ג (וכנ"ל).
כמה מפרישים? מן הדין מספיק בימינו להפריש משהו, אך מנהג האשכנזים להפריש 'כזית' (קרוב לנפח קופסת גפרורים רגילה). אחרי הברכה אומרים על הבצק המופרש: "הרי זו חלה". את ה'חלה' שורפים בנפרד, לא בתנור האפייה.
מקורות: שו"ע יו"ד סי' שכב ס"ה, שכה ס"א, שכו ס"ב-ד, שכח ס"א, של ס"ב, רמ"א ונו"כ. לקט העומר פ"א ס"ח, פ"ב ס"ח-יא, פ"ו ס"א-ט, פ"ז ס"ב ופ"י ס"ט.יא, וש"נ. וראה קובץ התקשרות גיליון תשלא, וש"נ.
מאפשרים לכם לקבל
