מערכת COL | יום כ"ט אייר ה׳תשע״ג 09.05.2013

הסודות מאחורי 'נתניהו. זה טוב ליהודים' נחשפים ● מיוחד

מה קרה מאחורי הקלעים בקמפיין 'נתניהו. זה טוב ליהודים'? הדרמה הגדולה של קמפיין הבחירות, שהתחיל ברוב של 30 אחוזים לפרס, והסתיים לאחר ליל טלטלות אדיר ברוב של אחוז בודד לנתניהו ● את הסיפור מגוללים לעיתון 'שעה טובה' הרב מנחם ברוד שהיה בסוד המהלכים והשתתף בפגישה שרון ונתניהו עם רבני חב"ד, שהכריעה את הכף, ומוטי מורל, הקמפיינר של הליכוד בבחירות תשנ"ו והאסטרטג הראשי שלו ● שניהם חושפים את מה שהתרחש מאחורי הקלעים של הקרב הגדול, שהסתיים בדרך שונה מכפי שצפו כל החזאים  נתניהו טוב ליהודים
הסודות מאחורי 'נתניהו. זה טוב ליהודים' נחשפים ● מיוחד
קמפיין הבחירות בתשנ"ו
שלום אדלר

זה היה אחרי רצח רבין. לראשונה אחרי שנות דור נוצר מחדש פער דרמטי לטובת השמאל. בסקרים השונים הובילה העבודה, שפרס קיבל את ראשותה כפרי בשל, בשיעורים דרמטיים של כארבעים מנדטים. נראה היה כי התגובה הקשה של הציבור המזועזע מהרצח תמחק את הליכוד. זאת על אף שערב הרצח נתניהו הוביל על רבין בעשרה אחוזים.

מורל חושף: "שבועיים לפני הבחירות היה לפרס יתרון 7 אחוזים"

הקמפיינר של הליכוד אז, מוטי מורל, זה שניצח 4 שנים קודם לכן את המערכה לטובת רבין והצליח להדיח את שמיר, ועתה עבד עבור הליכוד כקמפיינר הראשי שלו ואסטרטג הבחירות, חוזר לאחור ומספר ל'שעה טובה' על מה שהיה אז: "הליכוד היה במצוקה גדולה. אחרי רצח רבין היתה הדעה הכללית שהליכוד הולך להפסיד את הבחירות".

ראיתם את זה ברור גם בסקרים שלכם.

בפירוש. זה התחיל בפער אדיר של 30 אחוז לטובת פרס. במהלך הזמן החולף הפער הצטמצם, אבל עדיין היינו אחרי מפלגת העבודה שהובילה בסקרים שלנו ב-7 אחוזים.

10 המטות של פרס

פער שלא ניתן להתגבר עליו.

כך זה היה נראה. אבל כבר בתחילת המערכה אמרתי לנתניהו: אתה תנצח. הוא שאל אותי: למה, הרי הסקרים מצביעים על הפרש כה דרמטי. אמרתי לו: כי אנחנו נפתח מטה אחד שיילחם, ושמעון פרס יפתח עשרה מטות כדי לתת כיבודים לכולם, והעשרה מטות יילחמו זה בזה. כך בדיוק היה. היה מטה של פואד ומטה של ברק, ולברק היה גם משרד פרסום משלו... וכך המון אנרגיה יצאה על מלחמות פנימיות.

והכל בגלל הביטחון בניצחון.

זה בוודאי השפיע.

היית היחיד במטה הליכוד שדיבר על ניצחון?

הבעתי את עמדתי, על אף שהפער עמד על עשרות אחוזים לטובת פרס.

מלנכוליה בליכוד

ואז הגיעו הפיגועים, בתוככי ירושלים, בלב תל אביב, ושינו את התמונה. אבל השינוי נעצר בגובה מסויים. כאמור 7 אחוזים, שזה פער דרמטי כאשר מדובר בשלב קרוב מאד לבחירות. בכל צמרת הליכוד החל משתלט דיכדוך מלנכולי. הבחירות קרבות ולא נמצא המהלך שישנה את התמונה.

עורך 'שיחת השבוע' של חב"ד, הרב מנחם ברוד, המשמש דובר חב"ד ושהיה אז בסוד המהלכים: "זה היה מירוץ צמוד ומאוד מתוח, והפרשנים והסקרים נתנו לפרס יתרון, אבל זה היה יתרון עם תקווה שייסגר".

הנושא של ארץ ישראל היה במרכז.

"אנחנו היינו בתקופה של מימוש הסכמי אוסלו, פיצוצי האוטובוסים, גל של שפיכות דמים נוראה. תומכי אוסלו משתמשים שוב ושוב בסיסמה השדופה של 'תמיד היה טרור', אבל צריך לזכור באיזה עוצמות ובאיזה שיעורים. היו שנים עם הרוגים בודדים, היו שנים עם עשרים הרוגים, והיו השנים הנוראות של אוסלו שבהם היו מאות הרוגים בשנה. זה מה שהיה אז, בתשנ"ו, והתקיים בנו הפסוק הנורא: "עלה מוות בחלונינו", וגם ברחובותינו. לנו, כחסידי חב"ד, זו היתה תוצאה ידועה מראש. כי הרי אלה בדיוק היו הדברים שהרבי הזהיר, שכל ויתור למחבלים הוא פיקוח נפש ממש.

נתניהו ושרון באים לחב"ד

היו שני מקרים שחב"ד התערבה במערכה פוליטית. הראשון בתשמ"ט, בבחירות בין אגודת ישראל לדגל התורה, והשני בבחירות של "נתניהו. זה טוב ליהודים"..

בהבדל אחד, שבתשמ"ט זו הייתה הוראה של הרבי לפעול למען אגודת ישראל, ועל כן חב"ד פעלה רשמית, אבל בתשנ"ו חסידי חב"ד אמנם פעלו, אבל לא באופן רשמי.

זה לא בא בקלות, הייתה התלבטות.

"הייתי אומר שזו לא רק התלבטות, אלא מלכתחילה ההנחה הבסיסית הייתה שאנחנו לא מתערבים בבחירות. בחירות תשמ"ט, כשהתייצבנו לצד אגודת ישראל, היו דבר יוצא מן הכלל ואף אחד לא חלם לחזור למעורבות במערכת בחירות.



"בפירוש לא הייתה מחשבה שהולכים להתערב. עם כל הרצון למנוע את המשך אוסלו, לא חשבנו שאנחנו צריכים להתערב ולהכניס את ראשנו לביצה הפוליטית ולסכן את הפעילות החב"דית.

מתי זה התחיל להשתנות?

"בערך שבועיים לפני הבחירות, בראשית סיוון, אולי סוף אייר. מי שפנה אלינו היה שרון, שהיה ביחסים קרובים עם הרב שלמה מיידנצ'יק, וגם יש ביניהם קשרי משפחה, והוא ביקש ממנו לארגן לו פגישה עם ועד רבני חב"ד. מיידנצ'יק תיאם את הפגישה אבל לא השתתף בה. שרון הביא איתו את מועמד הליכוד לראשות הממשלה בנימין נתניהו. שרון בא עם עוזר צעיר, ששמו גלעד ארדן, כיום שר התקשורת".

שרון לרבני חב"ד: "אתם תכריעו"

השתתפת בפגישה המכוננת.

"כן. היא נערכה במשרדו של הרב שמואל חפר, מנהל 'בית רבקה'. נכחו בה הרבנים, הרב דוד חנזין ע"ה, שהיה זקן רבני חב"ד (בן 85), הרב בן-ציון ליפסקר ע"ה, רבה של ערד, ויבלחט"א הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מנחלת הר חב"ד, המשמש עד היום מזכיר ועד רבני חב"ד. כמו כן השתתפו בה הרב שמואל חפר, הרב יוסף יצחק אהרונוב ואני.

שרון היה הדובר הראשי.

"נכון. אבל גם נתניהו. שרון בא שעה לפני נתניהו, ודיווח כי על פי הנתונים שיש להם מערכת הבחירות מתקדמת בצורה שהפער צומצם אבל עדיין יש יתרון לא גדול אבל יציב לפרס. הוא ניתח את התנועה בסקרים של השבוע-שבועיים האחרונים והסביר כי היתרון לא משתנה. נתניהו התחזק, אבל יש פער שאין בכוחו לסגור".

שאלון לנתניהו

שרון אמר לכם כי יש יכולת להטות את הכף?

"כן. האמת היא שעדיין לא הבנתי שהוא מדבר על התגייסות מסיבית של חב"ד. הרבנים התחילו לשאול שאלות, ובמהלך השיחה הגיע נתניהו והתחילו לשאול אותו: מה תעשה? הרי יש את הסכמי אוסלו. הוא הודה שיש הסכמים בין לאומיים שישראל מחוייבת להם, אבל טען שמכיוון שהצד השני אינו מקיים את ההסכם, גם הצד שלנו אינו צריך לקיים, וזו יכולה להיות דרך להשתחרר מההסכם. שניהם, נתניהו ושרון, אמרו שאם פרס ייבחר תהיה נסיגה כללית. כי הטענה נגד רבין היתה שאין לו מנדט לעשות את הסכם אוסלו, אבל אם פרס ייבחר פירושו שהעם נתן לו מנדט.

ופרס הרבה יותר קשה מרבין.

"המצב היה ברור. הם ישבו בערך שעתיים. האמת, זה היה מראה מאד מיוחד לראות את הרב חנזין, יהודי בן שמתקרב לגיל תשעים, עם הפנים הבוערות שלו, מדבר על ארץ ישראל. הרב חנזין אכן עורר התפעלות כללית. כששרון יצא וליוויתי אותו החוצה, הוא אמר: 'אנחנו צריכים פגישות כאלה פעם בשבוע, כדי לקבל משהו מהעוצמה של האיש הזה, שלא מדבר על תקציבים ועל שום דבר אחר ורק נושא אחד עומד לפניו, ארץ ישראל".

שרון ונתניהו לא קיבלו שום תשובה במקום. בסיום הפגישה ביקש הרב חנזין לשוחח עם אהרונוב. הוא אמר לו: אתה חייב לגייס את כל הכוחות ולעשות את זה. אהרונוב השיב שאם הרבנים יקבלו את ההחלטה, הוא יפעל לבצע אותה. אחר כך הרבנים התכנסו בינם לבין עצמם. הם ביקשו לקבל מ'הדרג המבצעי', תשובות מה ניתן לעשות, ובעיקר האם גיוס של חסידי חב"ד יכול לשנות את המצב. ברוד: "היה ברור שאם אתה סתם תקפוץ בלי יכולת לשנות את התמונה, זה דבר אחד, ואם יש לך יכולת לשנות, זה דבר אחר".

הליכוד הודיע: "נגמר לנו גם הכסף"

הייתה שאלה מהותית. הייתם כבר בטווח זמן קצר. עוד שבועיים הבחירות, ואם אתה בא בכל ההתלהבות בלי אמצעים אתה יכול לעשות?

"הבנו שזה יעלה הרבה מאד כסף. אבל המצב היה שהליכוד לא הציע לממן את הפעילות. הם אמרו לנו במפורש שהם גמרו את המשאבים שלהם. לא הייתה להם יכולת לעשות ולא לממן.

מצב די נואש והבנה שהולכים לקראת הפסד.

"זו הייתה החלטה כל כך קשה. עד שאנחנו, האנשים בדרג של עסקנים, לא היינו במצב שאנחנו יכולים להחליט או להמליץ. השאלה הייתה קריטית, האם חב"ד צריכה לפגוע פגיעה קשה במעמד הא-פוליטית שלה, והיה ברור לגמרי מה יהיו התוצאות של המהלך מבחינתה של חב"ד".

ואז הופיע גוטניק

שייסגרו שערים בפני חב"ד.

"לא רק סגירת שערים אלא צביעה בצבע פוליטי מובהק, כשחצי העם נגדך. חב"ד היא גוף שפועל עם כל העם, זו כל המהות של חב"ד. במצב כזה, כאשר אתה בתפקיד של לקרב את העם ולאחד את העם, זו שאלה שרק הרבי יכול לענות עליה, ומה לעשות ואנחנו שנתיים אחרי ההסתלקות של הרבי, בתשנ"ד.



"על כן באנו מתוך גישה שכפי שהרבי הורה, כל העניינים עוברים דרך הרבנים והם יזכו בסייעתא דשמיא לקבל את ההחלטה הנכונה. זו היתה התלבטות אמיתית וגורלית ביותר. לא היה אפילו קצה חוט כדי להכריע, כאשר כפות המאזניים די מאוזנות: מצד אחד שלמות הארץ ופיקוח נפש, ומצד שני התפקיד של חב"ד, מבחינת האינטרס הכללי של המטרה החב"דית".

בקיצור משימה די אומללה, שאף מקבל החלטות לא מייחל לה.

דבר ראשון היה צורך לברר אם יש מקורות כספיים. כי בלי כסף אין קמפיין ואין יכולת ממשית להכריע את הכף.

והליכוד כבר הבהיר שנגמר לו הכסף...

"ואז גוטניק, שהיה שליח הרבי לענייני שלמות הארץ, אמר לנו שהוא יעמיד את המקורות. למען האמת גוטניק כבר היה פה, ובא לכאן כדי לעזור לבחירתו של נתניהו, אבל הוא עצמו לא ידע איך.

הרב חנזין הכריע

גוטניק היה מעורב בהליך קבלת ההחלטות?

עד כמה שאני יודע הוא לא המליץ בפני הרבנים ולא נפגש איתם.

בקיצור, סיפור של אומץ לב מצד הרבנים.

"זו הייתה החלטה הרת גורל. הרב חנזין הוביל את העניין בצורה ברורה ונחרצת, ואמר שמצד אחד עומד התפקיד של חב"ד והצרכים שלה והפגיעה שתהיה לחב"ד ולפעילותה, אבל מול זה עומד עניין של פיקוח נפש שדוחה הכל. חב"ד אמונה על מסירות נפש. מסרנו את הנפש אצל הקומוניסטים, ונעשה זאת גם כאן".

הוא סחף את הרבנים.

"אני יודע שבסופו של דבר התקבלה החלטה פה אחד".

בשעתו אמרו שאהרונוב דחף להחלטה.

"לא רק שהוא לא דחף אלא הוא לגמרי לא הביע עמדה. כשישב בפגישה עם שרון ונתניהו לא פצה פה".

בשעתו סיפרו שמיידנצ'יק (אז יו"ר אגו"ח = אגודת חסידי חב"ד, התפקיד שאהרונוב ממלא היום) זעם וצעק על אהרונוב: "אתה חייב לטרפד את זה".

"מיידנ'ציק היה מאוד נגד הפעולה, וטען כי היא תגרום נזק לחב"ד. זה דבר שהיה נכון, צפוי וידוע, אלא שהרבנים החליטו שחב"ד צריכה לספוג את הנזק למען הצלת עם ישראל".

מיידנצ'יק היה קרוב של שרון.

"נכון, אבל הוא חשב על טובתה של חב"ד".

הוא דרש מאהרונוב לטרפד את המהלך?

"לא הייתי שותף לשיחות האלה".

האנגר באור יהודה

מתי התקבלה ההחלטה?

"בטווח של יום-יומיים אחרי הפגישה עם שרון ונתניהו".

שרון ונתניהו הבטיחו שיגמלו לחב"ד אם הליכוד ינצח?

"זה כלל לא עלה על השולחן".

ואז התחילה ההיערכות.
"היה צורך להקים בין לילה מערכת ארגונית שתפעיל את המהלך. נשכר האנגר באור יהודה. הביאו לשם את כל הציוד הדרוש. תוך כדי התארגנות התגייסו שורה של עסקנים ואנשים פרטיים. המטה הוקם ממש בין לילה. בציבור זה אומנם עוד לא נודע, אבל כבר התחילו להכין חומרים ולהתארגן. החליטו להקים מטה שיפעיל את הארץ כולה בתוך יום.

אומרים שאתה חיברת את הסיסמה המנצחת של "נתניהו. זה טוב ליהודים".

"אומרים"..

אתה לא מאשר?

שותק.

הסיסמה "נתניהו. זה טוב ליהודים" משמעותה לא שנתניהו טוב ליהודים אלא בחירתו טובה ליהודים, במצב הזה.

"בוודאי, זה היה במכוון".

כך נוצר פלקט הבחירות: "נתניהו. זה טוב ליהודים"

מה עמד מאחורי הסיסמה?

"השימוש במילה "זה טוב ליהודים" היה בכוונה תחילה כדי לעורר את הנקודה היהודית. כדי שיחושו שזה מאבק בין היהודים מול האינטרסים של הערבים".

ולא בין היהודים.

"הרצון היה לעורר אצל יהודי את הנקודה, ולהעביר מסר כי לא מתעסקים כאן בפוליטיקה, אלא בעם ישראל. אחרי התבוסה של פרס הוא התראיין והמראיין אמר לו: אתה הפסדת. הוא ענה: אני לא הפסדתי. המראיין: ומי הפסיד? ופרס ענה: 'הישראלים'... ואז שאל המראיין את השאלה המתבקשת: אז מי ניצח? ותשובתו של פרס הייתה מדהימה: 'היהודים'..

"מפי הסוס". הקב"ה שם בפיו את המילים הנכונות... ועדיין אתם הולכים "על החיים ועל המוות" בלי לדעת שתשיגו תוצאות כל שהן.

"לגמרי. מתוך אמונה והסתמכות על זה שהרבי הורה כי מה שהרבנים יחליטו זה מה שצריך לעשות והקדוש ברוך הוא יעזור".

לפני שבועות לא נוצר סחף, ושבועות זה פחות משבוע לפני הבחירות, שנערכו בי"א סיוון.

"הוחלט שתהיה אחרי חג השבועות פעילות ממוקדת ומסיבית שתביא את השינוי. צריך לזכור את הרקע. המצב לא היה מזהיר, ובתקופה זו מטה הבחירות של הליכוד מיצה את עצמו. הם עשו את מה שיכלו והייתה בליכוד תחושת דכדוך מסויימת. כשבאו החבר'ה שלנו הם סחפו גם את הליכודניקים.

מורל: "חב"ד עשתה גדולות, היא שהכניסה רוח חדשה לקמפיין"

מוטי מורל, אתה מדבר על פער של שבעה אחוז. זה אומר שחב"ד סגרה פער כזה בתוך שבוע.

"חב"ד עשתה גדולות, היא הכניסה רוח חדשה לקמפיין".

במה מנצחים קמפיין?

מורל: "הייתי בקמפיינים רבים, ואני יכול להגיד: קמפיין מנצחים בדבר אחד, עם רוח. מי שרותם את הרוח לצד שלו מנצח".

בכל קילומטר 2 חב"דניקים עם פלקט

ברוד: "מוטי מורל היה הקמפיינר, הוא אמר אז שמה שחסידי חב"ד עשו, שהם הכניסו 'אש' למטות. אכן בקרב חסידי חב"ד הייתה אש, ופתאום הארץ נדלקה מחדש ומערכת הבחירות נפתחה. נוצרה התלהטות של מערכת שהגיעה לידי מיצוי. אחד הדברים שעשינו היה פעולת בזק יומיים לפני הבחירות. חבר'ה שלנו יצאו לפנות בוקר והתפרסו על כל הצירים המרכזיים בארץ ועל כל הדרכים הראשיות, מהצפון עד הדרום.

"זה היה דבר חסר תקדים בקמפיינים של בחירות. בכל קילומטר עמדו שני חבר'ה של חב"ד עם השלט: "נתניהו. זה טוב ליהודים". תחשוב מה משמעות הדבר. בן אדם מתחיל לנסוע, ובכל קילומטר במהלך הנסיעה, שזה משהו כמו 40 שניות, אז בכל ארבעים שניות מופיע שלט, ולא סתם שלט, אלא שלט חי, עם שני אנשים שמחזיקים אותו וחזות פניהם אומרת שהם מזדהים איתו. כך לאורך כביש ירושלים תל-אביב היו 60 שלטים שהוחזקו על כל קילומטר. אותו דבר בדרך חיפה, באר שבע והצפון. הארץ הוצפה. כל זה קורה בבוקר, כשמיליון וחצי איש נוסעים, ומשש בבוקר עד לשעה עשר לפני הצהריים, אנשים עמדו בדרכים.

מוטי מורל: "היו עוד התפתחויות. היה גם עימות שנערך סמוך לבחירות שגם הוא תרם לצמצום הפער. ההפרש היה קטן, וכל קול היה חשוב. קשה להעריך כמה אחוזים אבל זה נתן.

הסקרים התחילו להראות תפנית.

ברוד: "קיבלנו דיווח כי הסקרים החלו להראות תנודה לטובת נתניהו, והיה ברור כי זה מאבק צמוד ביותר".

מוטי מורל, תוך כדי עשיתם סקרים?

"כן, ראינו שהפער הולך ומצטמצם".

היה יום מכריע בו החב"דניקים פושטים על כל הדרכים בארץ. מה זה עשה בסקרים?

מורל: חלפו מאז כמה שנים ואני כבר לא זוכר במדוייק כל יום, אבל כללית אני זוכר שזה התחיל להשתנות.

מצב שאין לו אח ורע, קבוצת אזרחים מסתערת כמו נחיל נמלים על הדרכים, ובגופה מנצחת בחירות".

"כן, זה נכון".

ראשי הליכוד, שרון ונתניהו שידרו בפגישה עם רבני חב"ד תחושה שהעסק אבוד בלי חב"ד.

"היתה תחושה שהמצב לא פשוט, שיש פער שלא נסגר, וצריך לבוא משהו דרסטי שינצח את הבחירות לנתניהו".

הסיסמה "נתניהו. זה טוב ליהודים" חוללה משהו.

"אני חבר של מנדי הרבה שנים. הוא העביר לי את הסיסמה בשיחה שהיתה לנו כבר בתחילת קמפיין הבחירות והציע לנו אותה. אמרתי לו חכה עם זה. אבל כמובן שזה לא רק הסיסמה אלא כל הפעילות".

בכל התקופה הזו אתה כקמפיינר של הבחירות אופטימי או פסימי?

מורל: האמנתי שנתניהו ינצח בסוף. א. כי זו היתה תחושת הבטן שלי. ב. הארגון שלנו טוב משל הצד השני. ידעתי שעל אף הפער, המירוץ מאד צמוד ועל כן הערכתי שעם הארגון שלנו ננצח".

ברוד חוזר ליום בו חב"ד יצאה לרחובות: "ואז זה עלה לתקשורת, אנשים החלו להתקשר לתוכניות רדיו ולתאר מה קורה בכל הצירים".

בישיבת הממשלה איימו על חב"ד

קיבלתם קריאות נזעמות מפרס.

"הייתה ישיבת ממשלה, אם אני לא טועה הבחירות היו ביום רביעי. ביום שני הייתה ישיבת ממשלה בראשות פרס. התקבלו אז דיווחים על מה שקורה, ובישיבה דיברו בזעם על חב"ד. שרים השמיעו איומים כי אחרי הבחירות הם ייפרעו מחב"ד. דרשו מהיועץ המשפטי לבדוק אם הססמה שלנו אין בה עבירה של הסתה לגזענות. לא פחות... צריך לזכור שלאיומים האלה היה על מה לסמוך. כי הציפייה הכללית היתה שפרס ינצח. בכל מקרה, הם אמרו את שלהם וזה גם פורסם בתקשורת בכל המהדורות".

מה עשה הפרסום לחב"ד? הלהיט עוד יותר את האנשים בשטח, או הפחיד ותקע מקלות בגלגלים?

"ברור שהלהיט יותר. כי בשלב זה הבינו כולם, שפה חייבים לנצח".

"היה ברור שמוכרחים לנצח, כי אם נפסיד המחיר יהיה כפול"

לפתע הנצחון נהפך לאינטרס חב"די.

"בוא ונגיד את זה כך: היה ברור שבכל מקרה יהיה מחיר, אבל אם יהיה הפסד המחיר יהיה כפול ומכופל".

ובכל הזמן הזה הליכוד בקשר אתכם?

"לא באופן ישיר, היה קשר ברמת המטות המקומיים בערים השונות, אבל לא עם המטה המרכזי. המטה של חב"ד פעל באופן עצמאי, הוא לא הופעל על ידי הליכוד ולא תואם עם הליכוד ולא קיבל סיוע כספי או אחר מהליכוד".

גוטניק שהיה הספונסר של המהלך קיבל איומים?

"לא ידוע לי".

'שובו בנים' מצטרפים

היו לכם אינדיקציות שמשתנה משהו בשטח?

"התחילה להיווצר אווירה אחרת, תחושת הדכדוך נעלמה. במטות התחילה התלהבות. החבר'ה של ברסלב ("שובו בנים" של הרב ברלנד) נכנסו גם הם לעניין, והיו פעילים במטות שלנו".

כמה פעילים לקחו חלק במבצע הגדול?

"אלפים. אנשים לקחו יום חופש מהעבודה. ניצבו אנשים עם זקן לבן עם שלטים במהלך שלוש-ארבע שעות".

וכשראו את היהודים עם הזקנים הלבנים זה עשה משהו...

"ממש כך. אנשים הרגישו, שאלה לא פעילים בשכר, אלא יהודים שמוסרים את נפשם, וזה לא יכול שלא לעשות משהו".

ביום ראשון, הסקר האחרון של מינה צמח נתן אז שלושה אחוזים יתרון לפרס והיא אמרה שזה יתרון ברזל.

"בסקרים הפנימיים בוודאי ראו את זה אחרת.

ראשי הליכוד הודו לכם על כך בהתלהבות

"היה עוד דבר שהכניס המון אדרנלין, וזה היה העימות, נתניהו היה אז יותר טוב".

"דידן נצח"?

הוא פתאום נהפך ליריב.
ואז מגיע יום הבחירות ומוצא אתכם איפה?

"פה כבר האנשים התחברו עם המטות של הליכוד להביא אנשים.

ואז מגיע מוצאי יום הבחירות ואתם איפה?

"בכפר חב"ד".

לא במטה באור יהודה".

"לא, ישבנו כמה אנשים ביחד ועקבנו אחרי התוצאות".

ושומעים שפרס מוביל.

"כן, זה היה מאד מדאיג".

הבנתם שההימור היה כושל.

"קיווינו שזה לא משקף את מה שהיה. גם הייתה אז תופעה שאנשים כל כך כעסו על השמאל, והיו שאמרו: במדגם אשים פתק של פרס. אנשים בישלו לו את זה. בתחילת הלילה זה היה כמדומני 51 מול 49.

ואז אתה הולך לישון.
"מי יכל לישון אז... נשארנו ערים וראינו לכל אורך הלילה שהתוצאות משתנות".

העשיריות זולגות. מתי הבנתם שזה הולך להיות מאד מסעיר.

"ככל שהתחילו יותר להתקבל תוצאות האמת, ובשתיים-שלוש לפנות בוקר התחיל להסתמן מגמה ברורה.

ומה זה עושה לכם?

"שמחה גדולה מאד".

דידן נצח!

"זה לא עניין של "דידן נצח", הייתה שמחה גודלה ותחושה של הצלחה. אותו בוקר הייתה תחושה של פשוט, נס הצלה.

להוציא את בלעו מפיו.

"ממש כך, תחושה שהפור נפל והנה ברגע האחרון ניצלנו והקערה מתהפכת על פיה. אדיר זיק ע"ה דיבר על ההרגשה שהיתה אז בתוכנית הרדיו שלו.


הרב ברוד נואם

"הוא אמר שבאותו בוקר הרגיש כמו שהרגיש בנס של ההתקפה הישראלית בששת הימים על שדות התעופה של מדינות ערב. הייתה תחושה שניצלנו. היינו מכותרים וברוך השם האיום הוסר".

"תוך כדי שהופעתי בתקשורת, המדגם התהפך"

מוטי מורל, בערב היה המדגם שנתן את הניצחון לשמעון פרס. מה זה עשה לך? תחושה של סוף הדרך?

"לגמרי לא ויש על כך תיעוד. הופעתי בערוצים ואמרתי: מה אתם מתרגשים, חכו לתוצאות האמת. הופעתי עם אבנר בראל, הקמפיינר של מפלגת העבודה".

הם חגגו.

"כן, הם חגגו. גבי גזית שאל את אבנר בראל: "ספר לנו על האסטרטגיה המנצחת של העבודה. אני התערבתי אז, ואמרתי: "עוד אין נצחון, אל יתהלל חוגר כמפתח. הם ביטלו את דבריי ואמרו שאני מדבר שטויות. ואז קורה משהו מדהים, תוך כדי שאנחנו מדברים, יש פריצה של מבזק חדשות ויעקב אילון מדווח מספירת הקולות בועדת הבחירות המרכזית, שהמדגם מהתפך ונתניהו עובר להוביל".

"הפנים הפכו אפורות"

רגע מכונן...

"אני זוכר שהפנים שלהם הפכו לפתע אפורות".

הלוזריות של פרס עזרה לכם. ככלות הכל זה קורה לו אז כבר בפעם השנייה. בבחירות תשמ"א המדגם קבע 49-46 לעבודה ופרס הכריז על עצמו כמנצח (את בגין), ואז אומר לו כתב אמריקאי: ומה אתה אומר על התוצאה החדשה, שאמרה כי בגין עובר להוביל?

"מי שינצח בערב לא ינצח בבוקר"

"זה בערך מה שקרה אצלנו, תוך כדי הופעה בתקשורת. היתה עוד אנקדוטה. בבוקר יום הבחירות צלצלתי לכתבת ידיעות אחרונות דאז, בינה ברזל, ואמרתי לה: "אנחנו מנצחים". היא שואלת אותי את השאלה המתבקשת: מנין לך? ואני משיב: "ככה אני מרגיש". ואז היא אומרת לי: "אספר לך משהו מוזר. הלכתי לאסטרולוגית שאמרה לי משהו נורא סתום: "מי שינצח בערב לא ינצח בבוקר". בערב היינו בגני התערוכה הסתכלנו על המסך, והיא אומרת: "זהו, פרס ניצח". ואני אומר לה: "רגע, את לא זוכרת מה אמרה לך האסטרולוגית"...

יותר נחמד לנצח אחרי שהפסדת, מאשר לנצח לכתחילה...

"נכון, זה הרבה יותר דרמטי".

היה לכם שותף, אבל אי אפשר להכחיש את כוחו של פרס כלוזר הנצחי.

מנחם ברוד: "מבחינתנו זו לא הייתה שאלה של פרס או נתניהו באותן אישי, אלא לאיזו דרך הולכים, אם לדרך של ויתורים והכנסת העם בסכנה או שעוצרים את זה".

הייתם מספיק ריאליים כדי להבין שגם נתניהו לא יוכל לעשות מה שהוא רוצה.

"האמת שהייתה לנו תחושה שאחרי ניצחון כזה בא הסוף של אוסלו, לכן הייתה אכזבה כשנתניהו התחיל, אמנם בעל כורחו ובאי רצון, להתעסק עם נטל מורשת אוסלו".

"אילולא נצחון נתניהו פרס היה רץ לתהום"

אנחנו כבר כמעט דור אחרי, במבט לאחור, צדקתם?

"אני חושב שכן. משום שצריך תמיד לדעת מה האלטרנטיבות העומדות לפניך. ברור שיש אכזבה גדולה מהעובדה שנתניהו לא עשה סיבוב של מאה ושמונים מעלות ולא ביטל את הסכמי אוסלו, אבל בשונה מפרס שהיה מוביל את התהליך בחדווה ורץ איתו לתהום, נתניהו נגרר אליו. הטענה כלפיו היא שלא מצא כוחות לעצור, אבל הוא ניסה ככל שהיה ביכולתו להיחלץ מהמלכודת, אם כי לא עשה זאת עד הסוף. רואים את התוצאות שעם כל הביקורת הצודקת על מסירת חברון ועוד שני אחוזים שמסר בהסכם וואי פלנטיישן, אבל זה כל מה שהוא מסר, ואז עצר הכול עם האמירה שלו "יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו". ראינו מה קרה מיד כשבא ברק אחרי נתניהו וכבר על ה"בוקר טוב" שלו, מסר 11 אחוזים מיהודה ושומרון שנתניהו התפתל ולא נתן".

ספגתם נזק מהמעורבות שלכם בפוליטיקה?

"בוודאי".

במה זה התבטא?

"פעילויות של חב"ד נפגעו, במקומות שונים הפסיקו להכניס אותנו. גם אני עצמי הרגשתי בזה, במקומות שהייתי רגיל להגיע אליהם, אמרו לי במפורש: "אחרי סיפור כזה אתה לא רצוי פה". אבל ידענו ששילמנו מחיר למען הצלת עם ישראל, והאמנו שבסופו של דבר העם יבין שלא עשינו זאת למען מניעים פוליטיים אלא מתוך דאגה אמיתית לעם ישראל, מה שאכן הוכח עם השנים, שהמעמד של חב"ד חזר והנזק של אותה מעורבות נמחק".

מצד שני בניתם וצרבתם הרתעה. חב"ד הוכיחה כוח, היא הוכיחה שביכולתה להכריע בחירות, ונוצרה בלבבות הבנה שלא כדאי להתחיל איתה...

"אלה לא המונחים שחב"ד חושבת על פיהם. לכן לא ראינו את עצמנו מתערבים במערכות בחירות, כי אין זה מענייננו להפגין כוח. התערבנו כי הרבנים החליטו שבמצב שנוצר אין ברירה".

אתה אומר שאתה לא מצטער, אבל כשהגיעה ההתנתקות שהייתה יותר מטורפת, שתקתם?

"זה לגמרי לא נכון. במשאל המתפקדים עבדנו בצורה מאד אינטנסיבית וסייענו לקבלת ההכרעה נגד התכנית. גם לאחר שהפור נפל עדיין פעלנו בפעולות של הסברה, השתתפנו בכל ההפגנות והמחאות, אנחנו ארגנו את התפילה הענקית ברחבת הכותל. אבל היו מי שציפו כי חב"ד תצא להתעמת עם שוטרים וחיילים, וזה לא קו הפעולה שלנו והרבנים שללו פעולות כאלה בתכלית.

מה היה בפגישה של רבני חב"ד עם שרון?

"נאמרו שם דברים מאוד קשים ותקיפים. אנשי שרון הרגישו מאוד לא בנוח כשהרב לייבל גרונר ועוד רבנים דיברו דברים קשים עם שרון. העוזרים רצו להשתיק את הרבנים. אבל שרון אמר: תנו להם. הוא היה מוכן לשמוע את הדברים אפילו שהם היו מאוד קשים לו".

על בחירת נתניהו אתה לא מצטער.

"לא. כי היו אז רק שתי אפשרויות: פרס או נתניהו. ברור שאם פרס היה נבחר המצב היה חמור ביותר, ואת זה מנענו. היפלא מה' דבר, יש לקב"ה עוד דרכים, אבל בדרך הטבע אם לא המהלך הזה, פרס היה נבחר ויהודה ושומרון לא היו בידינו. כנראה שגם לא ירושלים ולא רמת הגולן. זאת היתה התוכנית אז, לקבל סמכות מהעם ולמסור את כל השטחים".

"הפעם השלוחים היינו אנחנו"

הקב"ה הוכיח מי בעל הבית.

"הרבה שלוחים למקום, אבל הפעם השלוחים היינו אנחנו".

אתה אומר בעצם: עובדה, נתניהו אמנם התפתל, אבל עד היום לא זז שום דבר, ואנחנו נמצאים באותו מקום של ערב בחירות תשנ"ו, ואולי במקום יותר טוב כי ישראל נמצאת שוב בערים הערבים שנמסרו באוסלו ובאוסלו ב'.

"אני אומר שבמבט לאחור זו הייתה פעולת הצלה מאוד ברורה. ואני יכול להגיד שבלי ההחלטה הנחרצת של הרבנים ומסירות הנפש של האנשים זה לא היה עובד.
" למרבה הצער אנחנו רואים שראשי ממשלה, אחד אחרי השני, מתקשים לעמוד בלחצים, ואת ההצלה האמיתית יביא משיח".
הוסף תגובה
0 תגובות
פופולרי באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.