מה המנהגים הקשורים בקריאת התוכחה? ● פינת ההלכה ומנהג
שאלה: מה הם המנהגים הקשורים בקריאת התוכחה בפרשת השבוע?
תשובה: בפרשתנו (ובפרשת תבוא) מופיעים דברי ברכה לבני-ישראל אם ישמרו את התורה, לצד דברי תוכחה אם חלילה לא ישמרו אותה.
על דברי התוכחה שבפרשתנו אמרו חז"ל "אין מפסיקין בהן, אלא (עולה) אחד קורא את כולן", שנאמר (משלי ג,יא): "מוסר ה', בני, אל תמאס, ואל תקוץ בתוכחתו", ואם יפסיק העולה באמצע, נראה כאילו הוא קץ בתוכחה. למעשה נוהגים כך גם בפרשת תבוא, אף שהתוכחה שם אינה חמורה כל-כך כבפרשתנו. ומכיוון שצריך להתחיל ולסיים בדבר טוב, מתחילים מסיום דברי הברכה ומסיימים בפסוק או יותר אחרי גמר התוכחה.
קוראים את הפסוקים הללו בקול נמוך (אך בקול הנשמע לכל הציבור). בפסוק "וזכרתי את בריתי" (כו,מב) ולבסוף בפסוק (מד) "ואף גם זאת" חוזר הקורא ומגביה את קולו.
בהרבה קהילות נהוג שאין קוראים לאדם (ויש המדקדקים שלא לקרוא לתלמיד חכם) לעלות לתורה בקטעים האלה, אלא הקורא בתורה עולה מעצמו, ומברך לפני הקריאה ואחריה. וכן מנהג חב"ד.
עם זה, יש קהילות שבהן הרב או אדם חשוב עולה לתוכחה. האריז"ל היה עולה וקורא בעצמו, בקול רגיל, וכן נהגו עוד כמה מגדולי ישראל, מפני שאצלם הורגשו בגלוי הברכות הצפונות בקריאה זו.
מקורות: מגילה לא,א-ב. רמב"ם הל' תפילה פי"ג ה"ז. ס' חסידים סי' תשסו. שו"ע או"ח סי' תכח ס"ו, ונו"כ. נטעי גבריאל הל' פסח ח"ג פמ"ז, וש"נ. ספר המנהגים – חב"ד עמ' 31. לוח דבר בעתו.
למקרה שפספסתם
מאפשרים לכם לקבל
