מערכת COL | יום כ"ח ניסן ה׳תשע״ג 08.04.2013

4 שעות של 'ריתחא דאורייתא' בכפר-חב"ד ● סיקור, גלריית ענק

הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הרב משה-שלמה עמאר, השתתף אתמול (ראשון) בכינוס תורה בכפר-חב"ד, לצד המד"א הרב מרדכי-שמואל אשכנזי והרב יוסף-יצחק בלינוב רב מרכז ב"ב ● בפנים: סיקור וגלריית ענק כינוס תורה בכפר-חב"ד
4 שעות של 'ריתחא דאורייתא' בכפר-חב
(צילומים בלעדיים: מאיר דהן, COL)

הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הרב משה-שלמה עמאר, השתתף אתמול (ראשון) בכינוס תורה בכפר-חב"ד, לצד המד"א הרב מרדכי-שמואל אשכנזי והרב יוסף-יצחק בלינוב רב מרכז ב"ב.

הכינוס חתם את 'ישיבת בין הזמנים', שנוהלה על-ידי הרב משה חיים חנונו. הישיבה פעלה כמידי שנה בתקופת 'זמן פסח' בבית-הכנסת שערי אליהו דק"ק עולי מרוקו (מול 'בית-מנחם'), והשתתפו בה בחורים רבים מישיבות 'תומכי-תמימים' ברחבי הארץ.

הרב אשכנזי דיבר אודות הזכירה של יום השבת שלכמה דיעות מצוותה בכל יום. ובזה גופא אפשר לבאר שזו זכירה עצמית למעשה בראשית שהקב"ה שבת, ואפשר לבאר שזהו בכדי לזכור את יום השבת הבא ולא יכשל בו לעשות מלאכה.

וי"ל שזה החילוק בין "זכור את יום השבת לקדשו" שאומרים בשש זכירות (ששם זו זכירה למע"ב ולעצם השבת), ובין "היום יום . . לשבת" שאומרים בתפילה (ששם הוא ע"מ לזכור את השבת הבאה).

וקישר זאת לספירת העומר שאומרים "יום אחד לעומר" ולא "יום ראשון", והטעם לזה הוא כיוון שכך כתוב במע"ב. וא"כ יש לעי' מדוע בשיר של יום אומרים "ראשון", אלא הטעם לזה שזהו בכדי לזכור את השבת, ולכך מתאים יותר "ראשון" שראשון זה התחלה למה שאחריו.

הרב בלינוב דיבר על חידושו של רבינו הזקן (סי' תנ"א ס"א) שכלים שאינו רוצה להשתמש בהם בפסח (אף שצריך לשפשפם היטב, אך) צריך להדיחן מעט. ואילו אם רוצה להשתמש בהם כותב (שם ס"ב) שצריך הדחה היטב.

והביאור בזה, דאיסור אכילת חמץ הוא במשהו מדאורייתא (מדין חצי שיעור), ובתערובת גם אוסר במשהו מדרבנן, ולכן צריך להדיח היטב שלא יכשל ח"ו באכילת משהו חמץ, משא"כ כשמשהה בבית הרי שעל פירורים אלו אינו עובר בב"י וב"י כיוון שאינם חשובים.

[קודם דברי הגר"ש עמאר (ובפניו) הוקרא ע"י הגבאי הרב אשר קדוש מכתב שנשלח במיוחד ע"י הגר"ע יוסף שליט"א לתלמידי ישיבת בין הזמנים, ושתוכנו פורסם בלעדי אמש ב-COL.

הרב עמאר דן בנוגע לאדם שלא עושה מצווה או שלא מחויב בה – האם יכול לברך עליה. ומסקנת הדברים (וכ"ה דעת אדה"ז) דבאם הוא עצמו יכול להתחייב בברכה זו אזי יכול להוציא את מי שאינו בקי מדין ערבות, אך אם הוא אינו מחויב בזה כלל (וכגון בן כרך שנמצא בערי הפרזות. בן א"י שנמצא בחו"ל ביו"ט שני של גלויות) אינו יכול  לברך עבור השני.

ובין הדברים דיבר ג"כ על בדיקת חמץ, דאף שבעה"ב הוא המתחייב בבדיקה אך אם אינו יכול לבדוק כלל יכול לשלוח שליח שיבדוק והשליח יברך, אך אם יכול לבדוק מעט שיבדוק ויברך והשאר יבדוק השליח (וישמע הברכה מבעה"ב). ועוד דיבר על שיתופי מבואות שאין אדם שלא דר שם יכול לברך על עירוב זה גם אם מניח את העירוב (ודלא כביאה"ל שהביא ראי' ממזוזה, ששם החיוב הוא שיהי' ולא לקבוע את המזוזה).

בסיום הכינוס העניק מנהל הישיבה הרב משה חיים חנונו לגר"ש עמאר סט חסידות מבוארת בכריכת עור אומנותיות.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.