צורכי הגוף בחול המועד ● פינת ההלכה ומנהג
שאלה: האם יש הגבלה כלשהי ברחיצה, בקוסמטיקה או בטיפול רפואי בחול המועד?
תשובה: חז"ל אסרו להסתפר במועד, כדי שהאדם יזדרז לעשות זאת ערב כניסת החג ו"לא ייכנס למועד כשהוא מנוול". ועם זה, הרחיצה נחשבת 'חיי נפש' והתירו להתרחץ בחול המועד אפילו במים חמים ובסבון, ולא חששו שיסמכו על כך ויימנעו מרחיצה לפני כניסת החג.
מותר לסרק את השיער ולקולעו לצמות, וזאת גם כשברור שהדבר יגרום להשרת שיער.
כל המלאכות שתכליתן קישוט ויופי מותרות לכל אישה ובת (בכל גיל ומצב), ומותר להן לעשות אותן כדרכן, בלי שינוי, ואף כשהדבר כרוך בטרחה מרובה. את שער הראש אסור לספר, אבל את שער הגוף מותר לגלח כרגיל. אפילו סידור פאה נכרית לצורך המועד יש מי שמתיר.
למנהג האשכנזים, אסור ליטול ציפורני ידיים ורגליים בחול-המועד (מלבד לצורך טבילת מצווה, או כשחייבים זאת לנטילת ידיים). אם נטלן בערב החג (או שלא היו ארוכות אז כדי לגוזזן) מותר לשוב ולגוזזן במועד. יש מתירים לנוטלן בערב שבת או בערב החג האחרון, למי שנזהר בזה תמיד לכבוד שבת. רבים מהספרדים מתירים נטילת ציפורניים לגמרי.
"כל רפואה מותר בחול-המועד", גם במלאכה גמורה, במעשה אוּמן ובטרחה, וגם כשאין חשש סכנה, ואפילו רפואה מונעת. בדיקה תקופתית – יש לבצע בזמן אחר. אך כל בדיקת רופא מותרת, אם יש מיחוש כלשהו. ניקוי אבן שיניים למטרת יופי, מותר.
מקורות: מו"ק יד,א. טושו"ע או"ח סי' תקלא ס"א-ב, סי' תקלב ס"א וברמ"א ונו"כ. חוה"מ כהלכתו פ"ד ס"ה-ט, פ"ז סנ"ה ואילך, וש"נ.
מאפשרים לכם לקבל
