מערכת COL
|
יום י' ניסן ה׳תשע״ג
21.03.2013
א'מעשה מיט א'טרמפ ● מאמר דעה
"בטרמפיאדה שבכניסה לכפר עמדה אישה צעירה, בהריון מתקדם, וילד קטן בזרועותיה. בחוץ היה קר וגשום ורוח עזה השתוללה. האישה הצעירה הושיטה את ידה וממש התחננה לנהג שלפניי לעצור. הוא התעלם ממנה ועבר ביעף על פניה, בנסיעה מהירה לכיוון הכפר" ● "המשכתי במרוץ, עד שתפסתי את הנהג הנכבד עוצר בנקודה כלשהי בכפר. "ראית אישה צעירה בהריון כשילד קטן בזרועותיה, מדוע לא עצרת לה?", שאלתי את העסקן החשוב. "אני לא נוהג לעצור לנשים – ישנה בעיה הלכתית בדבר", פסק 'הצדיק' א'מעשה מיט א'טרמפ
(צילום: COL)
יוסף יצחק קמינצקי
באחד מימי החורף הזועפים שעברו עלינו, כשסופה חורפית קשה השתוללה, פניתי ברכבי לכפר־חב"ד. לפניי נסע רכב נאה ומרווח בו נהג אחד מעסקני חב"ד.
בטרמפיאדה שבכניסה לכפר עמדה אישה צעירה, בהריון מתקדם, וילד קטן בזרועותיה. בחוץ היה קר וגשום ורוח עזה השתוללה. האישה הצעירה הושיטה את ידה וממש התחננה לנהג שלפניי לעצור. הוא התעלם ממנה ועבר ביעף על פניה, בנסיעה מהירה לכיוון הכפר.
עצרתי. האישה ובנה הקטן נכסנו למכוניתי. התנהגותו של העסקן הנכבד הוציאה אותי משלוותי ופתחתי במרדף אחריו. האישה ביקשה ממני לעצור בכיכר הראשונה. ביקשתי את סליחתה והבטחתי לה להביאה לביתה. המשכתי במרוץ, עד שתפסתי את הנהג הנכבד עוצר בנקודה כלשהי בכפר. "ראית אישה צעירה בהריון כשילד קטן בזרועותיה, מדוע לא עצרת לה?", שאלתי את העסקן החשוב. "אני לא נוהג לעצור לנשים – ישנה בעיה הלכתית בדבר", פסק 'הצדיק'.
"מאין אתה שואב את מקורותיך ההלכתיים", שאלתי אותו, "הרי על־פי הלכה אין שום בעיה עם זה ובפרט בשעות היום?!", המשכתי להציק ל'צדיק'.
לאחר שנלחץ כהוגן, התברר שהאיש אינו 'צדיק גדול כל־כך', וגם אינו 'עם־הארץ קטן כל־ כך'... וכי למעשה, הסיבה להתנהגותו אינה הקפדת יתר בקיום התורה ומצוותיה, אלא הקפדה יתרה על ניקיון מכוניתו ואביזריה... הוא הודה לי כי ביום גשום, כשהאנשים רטובים ונעליהם מלוכלכות בבוץ, רק אז הוא מקפיד לא לקחת נשים וילדים.
והאמת היא שגם... גברים הוא אינו לוקח. "אתה רואה? זה רכב חדש והטרמפיסטים האלה מלכלכים לי את הרכב; אחר כך אני צריך להתעסק בניקיון הרכב. אני אדם עסוק", סיים 'הצדיק' את דבריו, "אין לי זמן לכל השטויות האלו".
'הצדיק' הזה הזכיר לי קטע קצר משיחה של הרבי בה תיאר את התנהגותו של עשיר קמצן שמלביש את קמצנותו בקפוטה של משי )'א'זיידענע זופיצע'(:
"העשיר, בגלל גאוותו והתנשאותו, הרי הוא עושה חשבון בנפשו, שכל הרכוש הנמצא ברשותו בא אליו משום שמגיע לו, וכיוון שכך – הרי הוא טוען – כיצד הוא יכול לתת לאחרים?! כי הרי הסיבה שהזולת הוא עני היא בגלל שלא מגיעה לו פרנסה, ובמילא חושב הוא: מכיוון שהקב"ה רוצה שהלה יהיה עני, איך הוא יכול לעשות מעשה בניגוד לרצונו של הקב"ה, ולתת כסף לעני?!".
האמת היא שהמקרה שתיארתי אינו יוצא דופן, לצערנו הרב. אלו מעשים שבכל יום ויום, ולאו דווקא בחורף, אלא גם בסתיו, באביב ואפילו בקיץ: נהגים רבים עוברים עם מכוניותיהם ביציאה מהכפר
ובכניסה אליו, חולפים על פניהם של הממתינים הרבים, מבלי להניד עפעף.
ישנם פוסקי הלכה הקובעים שכאשר עוצרים לטרמפיסט מקיימים שתי מצוות בבת־אחת: מצוות הכנסת־אורחים ומצוות גמילות־חסדים! הגעו עצמכם, כאשר מקיימים מצוות הכנסת־אורחים בבית, קיום המצווה כרוך בהוצאה כספית לא־מבוטלת, ובטרדה רבה. חייבים להאכיל ולהשקות את האורח ולהכין עבורו מקום לינה וכו' וכו'. וישנם לפעמים אורחים כאלו שיודעים את תאריך בואם, אבל תאריך עזיבתם נשאר עלום ובלתי ידוע. גם מצוות גמילות־חסדים כרוכה בסיכון לא קטן, כידוע ליודעי־חן, שלעתים קרובות מאוד בעל הגמ"ח אינו זוכה לראות את הכסף חוזר לקופתו...
ואילו בעצירת טרמפ מקיימים את המצוות החשובות הנ"ל תוך דקות ספורות, ללא כל השקעה ובלי כל סיכון. במקרה הגרוע ביותר, ישאירו ה'אורחים' מעט בוץ במכונית – השקעה קטנה מאוד בהשוואה לשכר שמקבלים בקיום המצוות.
בכפר־חב"ד התגורר לפני שנים יהודי יקר בשם ר' יצחק )איסק( ריבקין ז"ל. היה לו נוהג קבוע – כאשר יצא עם רכבו מחוץ לכפר־חב"ד, והיה מבחין שבטרמפיאדה שבכניסה לכפר עומדת אישה לבדה, לא היה רץ לעשות שאלת־רב בנדון, אלא חוזר על עקבותיו ולוקח את האישה עד לפתח ביתה, ורק אחר כך ממשיך בדרכו – אח, איפה ישנם עוד אנשים כאלה.
מסופר על אחד מגדולי הצדיקים בדור הקודם, שכאשר באו אליו אנשים שרכשו רכב, לקבל את ברכתו, ביקש מהם הצדיק שיעשו חסד ברכבם, כי בכך הם מקיימים מצוות הכנסת־אורחים, ועל־ידי זה יזכו לשמירה בנסיעתם.
ולסיום, בקשה קטנה גם מהטרמפיסטים, ובעיקר מהטרמפיסטיות: לא אחת אני לוקח טרמפיסטיות, בעיקר ביציאה מבית־רבקה. רובן הגדול מתנהג בנימוס ובכבוד. אך ישנן בודדות שנכנסות לרכב ומתחילות לשוחח בינן לבין עצמן בקול רעש והמולה רבה. ישנן כאלה שדווקא לאחר כניסתן לרכב הן פותחות בשיחה טלפונית עם אנשים... הסובלים מלקויי שמיעה. ומהיכן אני יודע שבצד השני נמצא חרש למחצה?! מהצעקות והטונים הגבוהים בהם מתנהלת השיחה! )לא
ידעתי שאנשים רבים כל־כך סובלים מליקויי שמיעה(. אז אנא מכן, כאשר אתן נכנסות לרכב, דברו בשקט ואל 'תחררו' את ראשו ואת אוזנו של הנהג. הניחו לו להתרכז בקיום המצוות החשובות של הכנסת־ אורחים וגמילות־חסדים..
והכי חשוב, שיהיה לכולנו חג־פסח כשר ושמח
באחד מימי החורף הזועפים שעברו עלינו, כשסופה חורפית קשה השתוללה, פניתי ברכבי לכפר־חב"ד. לפניי נסע רכב נאה ומרווח בו נהג אחד מעסקני חב"ד.
בטרמפיאדה שבכניסה לכפר עמדה אישה צעירה, בהריון מתקדם, וילד קטן בזרועותיה. בחוץ היה קר וגשום ורוח עזה השתוללה. האישה הצעירה הושיטה את ידה וממש התחננה לנהג שלפניי לעצור. הוא התעלם ממנה ועבר ביעף על פניה, בנסיעה מהירה לכיוון הכפר.
עצרתי. האישה ובנה הקטן נכסנו למכוניתי. התנהגותו של העסקן הנכבד הוציאה אותי משלוותי ופתחתי במרדף אחריו. האישה ביקשה ממני לעצור בכיכר הראשונה. ביקשתי את סליחתה והבטחתי לה להביאה לביתה. המשכתי במרוץ, עד שתפסתי את הנהג הנכבד עוצר בנקודה כלשהי בכפר. "ראית אישה צעירה בהריון כשילד קטן בזרועותיה, מדוע לא עצרת לה?", שאלתי את העסקן החשוב. "אני לא נוהג לעצור לנשים – ישנה בעיה הלכתית בדבר", פסק 'הצדיק'.
"מאין אתה שואב את מקורותיך ההלכתיים", שאלתי אותו, "הרי על־פי הלכה אין שום בעיה עם זה ובפרט בשעות היום?!", המשכתי להציק ל'צדיק'.
לאחר שנלחץ כהוגן, התברר שהאיש אינו 'צדיק גדול כל־כך', וגם אינו 'עם־הארץ קטן כל־ כך'... וכי למעשה, הסיבה להתנהגותו אינה הקפדת יתר בקיום התורה ומצוותיה, אלא הקפדה יתרה על ניקיון מכוניתו ואביזריה... הוא הודה לי כי ביום גשום, כשהאנשים רטובים ונעליהם מלוכלכות בבוץ, רק אז הוא מקפיד לא לקחת נשים וילדים.
והאמת היא שגם... גברים הוא אינו לוקח. "אתה רואה? זה רכב חדש והטרמפיסטים האלה מלכלכים לי את הרכב; אחר כך אני צריך להתעסק בניקיון הרכב. אני אדם עסוק", סיים 'הצדיק' את דבריו, "אין לי זמן לכל השטויות האלו".
'הצדיק' הזה הזכיר לי קטע קצר משיחה של הרבי בה תיאר את התנהגותו של עשיר קמצן שמלביש את קמצנותו בקפוטה של משי )'א'זיידענע זופיצע'(:
"העשיר, בגלל גאוותו והתנשאותו, הרי הוא עושה חשבון בנפשו, שכל הרכוש הנמצא ברשותו בא אליו משום שמגיע לו, וכיוון שכך – הרי הוא טוען – כיצד הוא יכול לתת לאחרים?! כי הרי הסיבה שהזולת הוא עני היא בגלל שלא מגיעה לו פרנסה, ובמילא חושב הוא: מכיוון שהקב"ה רוצה שהלה יהיה עני, איך הוא יכול לעשות מעשה בניגוד לרצונו של הקב"ה, ולתת כסף לעני?!".
האמת היא שהמקרה שתיארתי אינו יוצא דופן, לצערנו הרב. אלו מעשים שבכל יום ויום, ולאו דווקא בחורף, אלא גם בסתיו, באביב ואפילו בקיץ: נהגים רבים עוברים עם מכוניותיהם ביציאה מהכפר
ובכניסה אליו, חולפים על פניהם של הממתינים הרבים, מבלי להניד עפעף.
ישנם פוסקי הלכה הקובעים שכאשר עוצרים לטרמפיסט מקיימים שתי מצוות בבת־אחת: מצוות הכנסת־אורחים ומצוות גמילות־חסדים! הגעו עצמכם, כאשר מקיימים מצוות הכנסת־אורחים בבית, קיום המצווה כרוך בהוצאה כספית לא־מבוטלת, ובטרדה רבה. חייבים להאכיל ולהשקות את האורח ולהכין עבורו מקום לינה וכו' וכו'. וישנם לפעמים אורחים כאלו שיודעים את תאריך בואם, אבל תאריך עזיבתם נשאר עלום ובלתי ידוע. גם מצוות גמילות־חסדים כרוכה בסיכון לא קטן, כידוע ליודעי־חן, שלעתים קרובות מאוד בעל הגמ"ח אינו זוכה לראות את הכסף חוזר לקופתו...
ואילו בעצירת טרמפ מקיימים את המצוות החשובות הנ"ל תוך דקות ספורות, ללא כל השקעה ובלי כל סיכון. במקרה הגרוע ביותר, ישאירו ה'אורחים' מעט בוץ במכונית – השקעה קטנה מאוד בהשוואה לשכר שמקבלים בקיום המצוות.
בכפר־חב"ד התגורר לפני שנים יהודי יקר בשם ר' יצחק )איסק( ריבקין ז"ל. היה לו נוהג קבוע – כאשר יצא עם רכבו מחוץ לכפר־חב"ד, והיה מבחין שבטרמפיאדה שבכניסה לכפר עומדת אישה לבדה, לא היה רץ לעשות שאלת־רב בנדון, אלא חוזר על עקבותיו ולוקח את האישה עד לפתח ביתה, ורק אחר כך ממשיך בדרכו – אח, איפה ישנם עוד אנשים כאלה.
מסופר על אחד מגדולי הצדיקים בדור הקודם, שכאשר באו אליו אנשים שרכשו רכב, לקבל את ברכתו, ביקש מהם הצדיק שיעשו חסד ברכבם, כי בכך הם מקיימים מצוות הכנסת־אורחים, ועל־ידי זה יזכו לשמירה בנסיעתם.
ולסיום, בקשה קטנה גם מהטרמפיסטים, ובעיקר מהטרמפיסטיות: לא אחת אני לוקח טרמפיסטיות, בעיקר ביציאה מבית־רבקה. רובן הגדול מתנהג בנימוס ובכבוד. אך ישנן בודדות שנכנסות לרכב ומתחילות לשוחח בינן לבין עצמן בקול רעש והמולה רבה. ישנן כאלה שדווקא לאחר כניסתן לרכב הן פותחות בשיחה טלפונית עם אנשים... הסובלים מלקויי שמיעה. ומהיכן אני יודע שבצד השני נמצא חרש למחצה?! מהצעקות והטונים הגבוהים בהם מתנהלת השיחה! )לא
ידעתי שאנשים רבים כל־כך סובלים מליקויי שמיעה(. אז אנא מכן, כאשר אתן נכנסות לרכב, דברו בשקט ואל 'תחררו' את ראשו ואת אוזנו של הנהג. הניחו לו להתרכז בקיום המצוות החשובות של הכנסת־ אורחים וגמילות־חסדים..
והכי חשוב, שיהיה לכולנו חג־פסח כשר ושמח
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
