מערכת COL
|
יום כ"ד אדר ה׳תשע״ג
06.03.2013
היועמ"ש: בי"ד המוציא 'כתב סירוב' יואשם בעבירה פלילית
מהלומה לבתי הדין הרבניים: היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין, הורה למשטרה לחקור כל מקרה של הוצאת כתב סירוב על ידי בית דין ● "עבירה של סחיטה באיומים" 'כתב סירוב'
אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
היועץ המשפטי לממשלה פרסם הוראה לפיה יש להתייחס ל'כתב סירוב' כאל עבירה פלילית. פרסום הנחיית היועץ בא בעקבות תלונות על בתי דין פרטיים שהוציאו "כתבי סירוב", שנועדו למנוע לפנות לערכאות ולרשויות המדינה.
כתבי הסירוב כללו איומי חרם או בנידוי, וסנקציות חמורות או איומים בנקיטת סנקציות, אשר לעיתים הופנו לא רק נגד מושא כתב הסירוב, אלא אף נגד בני משפחתו, ובהם ילדיו.
היועץ המשפטי לממשלה קבע כי הוצאת כתב סירוב המכיל סנקציות חברתיות, גינויים ואיומים בחרם, עלולה להוות עבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט, הדחה בעדות, הדחה בחקירה והטרדת עד, וכן, במקרים החמורים יותר, אף עלולה לעלות לכלל עבירה של איומים או סחיטה באיומים.
"כתבי הסירוב", אומר היועץ, "נועדו במקור לשמר את האוטונומיה והמעמד של מוסדות השיפוט בקהילות היהודיות בתקופת הגלות, אך כיום בתי הדין פועלים במדינת ישראל, שהינה מדינה יהודית ודמוקרטית".
עקב רגישות הנושא, נקבע כי החלטה על פתיחה בחקירה או העמדה לדין טעונה אישורו של המשנה לפרקליט המדינה.
עוד הובהר, כי במישור המשמעתי, הוצאת כתב סירוב עלולה להוות עילה להגשת קובלנה משמעתית, בין אם החותם על כתב הסירוב הינו דיין בבית דין רבני ממלכתי, ובין אם הוא דיין בבית דין פרטי, הממלא במקביל תפקיד ציבורי, כגון תפקיד של רב המכהן במשרה שלטונית או כל עובד ציבור אחר.
במישור המנהלי נקבע כי במקרה בו תתנהל חקירה פלילית בעקבות הוצאת כתב סירוב נגד נושא משרה במוסד ציבורי נתמך או מבקש תמיכה, או במקרה שבו נושא המשרה הורשע בעבירה פלילית בעקבות הוצאת כתב סירוב, תיבחן האפשרות לעכב או לקזז את התמיכה הניתנת למוסד, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה הקיימת בנושא זה. כן נקבע כי גוף ציבורי לא יעמיד נכס ציבורי העומד לרשותו לשימושו של בית דין פרטי המוציא כתבי סירוב, ולא יעשה שימוש במשאביו של הגוף הציבורי לקידום ענייניו של בית הדין".
כתבי הסירוב כללו איומי חרם או בנידוי, וסנקציות חמורות או איומים בנקיטת סנקציות, אשר לעיתים הופנו לא רק נגד מושא כתב הסירוב, אלא אף נגד בני משפחתו, ובהם ילדיו.
היועץ המשפטי לממשלה קבע כי הוצאת כתב סירוב המכיל סנקציות חברתיות, גינויים ואיומים בחרם, עלולה להוות עבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט, הדחה בעדות, הדחה בחקירה והטרדת עד, וכן, במקרים החמורים יותר, אף עלולה לעלות לכלל עבירה של איומים או סחיטה באיומים.
"כתבי הסירוב", אומר היועץ, "נועדו במקור לשמר את האוטונומיה והמעמד של מוסדות השיפוט בקהילות היהודיות בתקופת הגלות, אך כיום בתי הדין פועלים במדינת ישראל, שהינה מדינה יהודית ודמוקרטית".
עקב רגישות הנושא, נקבע כי החלטה על פתיחה בחקירה או העמדה לדין טעונה אישורו של המשנה לפרקליט המדינה.
עוד הובהר, כי במישור המשמעתי, הוצאת כתב סירוב עלולה להוות עילה להגשת קובלנה משמעתית, בין אם החותם על כתב הסירוב הינו דיין בבית דין רבני ממלכתי, ובין אם הוא דיין בבית דין פרטי, הממלא במקביל תפקיד ציבורי, כגון תפקיד של רב המכהן במשרה שלטונית או כל עובד ציבור אחר.
במישור המנהלי נקבע כי במקרה בו תתנהל חקירה פלילית בעקבות הוצאת כתב סירוב נגד נושא משרה במוסד ציבורי נתמך או מבקש תמיכה, או במקרה שבו נושא המשרה הורשע בעבירה פלילית בעקבות הוצאת כתב סירוב, תיבחן האפשרות לעכב או לקזז את התמיכה הניתנת למוסד, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה הקיימת בנושא זה. כן נקבע כי גוף ציבורי לא יעמיד נכס ציבורי העומד לרשותו לשימושו של בית דין פרטי המוציא כתבי סירוב, ולא יעשה שימוש במשאביו של הגוף הציבורי לקידום ענייניו של בית הדין".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
