מערכת COL
|
יום י' אדר ה׳תשע״ג
20.02.2013
44 שנים לנחל'ה: המסמך שממנו הכל התחיל ● מיוחד
בערב שבת קודש פרשת זכור ימלאו ארבעים וארבע שנים להתיישבות החב"דית בנחלת הר חב"ד, בערב שבת פרשת זכור תשכ"ט ● בקשר עם תאריך זה, מערכת "ימי תמימים" מפרסמת צרור מסמכים הסטוריים מהתקופה שקדמה להתיישבות בנחל'ה, וכן תמונות מימי הבראשית של הישוב החב"די בנחל'ה נחלת הר-חב"ד
(עיבוד: COL)
בערב שבת קודש פרשת זכור ימלאו ארבעים וארבע שנים להתיישבות החב"דית בנחלת הר חב"ד, בערב שבת פרשת זכור תשכ"ט.
בקשר עם תאריך זה, מערכת "ימי תמימים" מפרסמת צרור מסמכים הסטוריים נדירים מהתקופה שקדמה להתיישבות בנחל'ה, וכן תמונות מימי הבראשית של הישוב החב"די בנחל'ה.
במבוא לכרך ד' של הסדרה ההסטורית "ימי תמימים" מובא על כך:
הקמתה של שכונת נחלת הר חב"ד היוותה המשך ישיר לפעולתו של הרבי לקליטת העולים מרוסיה, בוכרה וגרוזיה, פעילות שהחלה שנים אחדות לפני כן בהרחבת כפר חב"ד ובייסוד ואכלוס שכונת חב"ד בלוד.
העלייה מגרוזיה המשיכה להגיע גם במשך חורף תשכ"ט, ואז התפתח מאבק עקרוני בין השלטונות לבין עסקני חב"ד.
סגן ראש הממשלה דאז יגאל אלון הסכים לשמש שר הקליטה ולובה אליאב מונה לסגנו - שני מינויים מרכזיים בנושא זה, שנועדו להוכיח כי קליטת העולים חשובה למדינה.
מיד עם מינויים, השניים החליטו כי פרשת קליטת העולים על ידי חב"ד הסתיימה, מאחר שלא נותר מקום פנוי בשיכון חב"ד בלוד, ומעתה ואילך הם ישכנו את העולים בכל מקום בארץ שיבחרו על פי שיקוליהם. אך הרבי דרש שאנשי חב"ד יקבלו את העולים בבואם ארצה והם יהיו אלה שידאגו לפזר אותם במקומות שייראו להם.
לאחר שכל הדירות הפנויות בכפר חב"ד ובשכונת חב"ד בלוד אוכלסו בעולים חדשים מרוסיה, בוכרה וגרוזיה, התכנית של משרד הקליטה היתה לפזר את העולים שהמשיכו להגיע בכל רחבי הארץ, בהתאם למצב הדיור בכל עיר ועיר.
ואולם, הרבי ראה בכך סכנה מוחשית לעתידם הרוחני של רבים מבין העולים והעביר דרישה לממשלה להקים בדחיפות שכונה מיוחדת לקליטת העולים. לשם כך אף שלח ארצה את העסקן הנודע הרב בנימין גורודצקי ע"ה שקיים סדרת פגישות עם גורמי ממשל שונים ולא נח ולא שקט עד שבסופו של דבר הממשלה נענתה לדרישת הרבי והסכימה להקים את שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי.
באותה עת עמדו בקרית מלאכי דירות ריקות שנבנו על ידי משרד הקליטה, והרב גורודצקי הגיע לסיכום עם שר הקליטה יגאל אלון כי העולים ישוכנו באותן דירות.
הבנה זו עוגנה בהסכם בין חב"ד למשרד הקליטה, שקבע כי מאחר שקהילת יהודי קולאשי המונה 600 משפחות מתכוננת לעלות לארץ, משרד הקליטה יעביר 600 יחידות דיור בקריית מלאכי לעולים אלה.
ובאשר לליווי החב"די והקלת תהליכי הקליטה כאחת, הוסכם שעשרה אברכים חב"דיים יובאו למקום, יתגוררו בו עם משפחותיהם וילוו את קליטת העולים בעיקר מבחינת ההדרכה הרוחנית. לאברכים אלה תינתן תמיכה ממשרד הדתות והם ילמדו ב'כולל' שייפתח במקום.
הסיכומים שהושגו
הרב גורודצקי דיווח לרבי על הסיכומים שהושגו, ובכ"ג שבט נשלח אליו מברק (אגרת ט'תרנד):
נכונה ההצעה דקרית מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר טוב בהנ"ל.
בז' באדר תשכ"ט הביעו כמה אברכים את הסכמתם לעבור לשכונה החדשה, שהרבי קבע את שמה – "נחלת הר חב"ד". הרב אפרים וולף הכין להם משאיות, והאברכים העמיסו עליהן את מיטלטליהם והצטרפו לקומץ שישב כבר ב"נחלה".
בערב שבת קודש פרשת זכור, יו"ד אדר, נמסרה על-ידי הרב גורודצקי הוראת הרבי לארגן התוועדות בשכונה בשבת. הרבי ביקש גם שהמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן ועסקני ורבני חב"ד ייסעו לשבת לשכונה החדשה.
ואכן, לשבת הראשונה שעשו בבתיהם החדשים – כמה עשרות בתים בין מאות בתים טרומיים ריקים שהמתינו לעולים שטרם הגיעו – הגיעו חשובי המשפיעים לעודדם ולהשתתף איתם בשמחתם. מאז נקבעה "שבת זכור" כיום הייסוד הרשמי של נחלת הר חב"ד. עד כאן מהמבוא של "ימי תמימים".
אולם, מה שפחות ידוע, הוא מתי עלה במשרדי הממשלה הרעיון להתיישבות החב"דית בנחלת הר חב"ד. לפני כשנתיים נמסרו לארכיון "ימי תמימים" מספר תיקים הסטוריים שנלקחו מארכיון הישיבה, ובהם המסמכים הראשונים שכתב הרב אפרים וולף להצעה להתיישבות בנחל'ה, כחודשיים לפני ההתיישבות בפועל.
מסמך היסטורי
וכך כתב הרב אפרים וולף לרבי במסמך ההיסטורי הראשון בעניין זה, בכ"ג טבת תשכ"ט:
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד
ב"ה, כ"ג טבת תשכ"ט
כ"ק אדמו"ר שליט"א
הר"ש שי' מיידנצ'יק נפגש הבוקר עם מר ליובא אליאב סגן שר הקליטה, וזה קיבל אותו ברוגזה רבה ובטרוניות מדוע לא סיפרו לו שאנו מעונינים בעולים, ואמנם בעת ביקורו בכפר חב"ד סיפרו לו שבונים שיכון חב"ד בלוד, וגם סיפרו לו שצריכים לבוא עולים מגרוזיה, אולם לא אמרו לו שאנו רוצים אותם בשכון חב"ד בלוד, והוא כבר תיכנן לשלוח אותם לקרית מלאכי.
לסיכום לאחר דו"ד, אמר שהוא מסכים שה-20 משפחות שיגיעו עתה שיעבירו אותם ללוד בשכון חב"ד, וזה הוא גם מסכים רק משום שמפחד שיבואו לשדה התעופה ויעשו רעש גדול ועתונות וכו', אבל רוצה הבטחה שאלה שיבואו אח"כ יתנו להפנות אותם לקרית מלאכי.
ר"ש מיידנצ'יק אמר לו שאינו יכול להבטיח זאת הרי אנו שלחנו לאנשים אלו הויזות ואנו הבטחנו להם שיבואו לשכון חב"ד בלוד, אולם יחשוב בזה.
הננו בבקשת ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להצלחה מופלגה בקליטת העולים ושלא תהיינה כל מניעות ועכובים מכל צד שהוא.
[אפרים וולף]
● ● ●
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד
אקספרס
ב"ה, כ"ג טבת תשכ"ט
כ"ק אדמו"ר שליט"א
ר' שלמה שי' מיידנצ'יק טלפן עתה מהכנסת בירושלים, וסיפר שנפגש עם מר ליובא אליאב סגן שר הקליטה עוד הפעם, והנ"ל התפייס איתו, ולדברי הר"ש שי' מרגיש עצמו מר אליאב שהתנהג לא כראוי כלפי ר"ש מיידנצ'יק בפגישתו הבוקר, מר אליאב טלפן אל מר שז"ר בכוונה לרצות את חב"ד.
לדברי הר"ש שי' הכל בסדר ומסכים בהחלט להפניית העולים לשכון חב"ד בלוד. בכדי לתקן הרושם ממכתבנו הבוקר שולחים מכתב זה גם אקספרס, והר"ש שי' מיידנצ'יק יכתוב בהקדם פרטים.
[אפרים וולף]
● ● ●
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד
ב"ה, כ"ה טבת תשכ"ט
כ"ק אדמו"ר שליט"א
לאחר שמר אליאב סיים פגישתו עם הר"ש מיידנצ'יק ברוגזה, פנה מר אליאב אל מר שז"ר והי' אצלו, וסיפר לו על כל המצב והביע בפניו כעסו על חב"ד בהקשר לעולים מגרוזיה. מר שז"ר חיפש את הר"ש מיידנצ'יק אולם לא עלה בידי ר"ש מיידנצ'יק לבקר אצל מר שז"ר, ולכן שוחח טלפונית עם מזכירתו של מר שז"ר וזו אמרה לר"ש מיידנצ'יק שאליאב ביקר אצל שז"ר ובהמשך השיחה התפלא גם מר שז"ר שלא סיפרו
לו שיש לנו תוכנית להושיב את העולים מגרוזיה בשיכון חב"ד בלוד.
הר"ש מיידנצ'יק הסביר לה את כל העניין וכן סיפר לה שמר אליאב כבר התרצה (ר"ש מיידנצ'יק סיפר שמר אליאב התבטא בעת כעסו, הרי אני רוצה לחיות בשלום אתכם מדוע אינכם נותנים לי לחיות בשלום אתכם ולעזור). לאחר מכן שוחח עוד הפעם עם המזכירה וזו אמרה לו שדיברה עם מר שז"ר ומבין את הענין.
בעת ביקורנו אצל מר מילמן העלה ר"ש מיידנצ'יק בקשה שיבנו בכפר חב"ד אזור תעשייתי. מר מילמן אמר שבלוד קיימים מבני תעשיה ומציע להקים שם תעשיה.
בהמשך לשיחה שניהל הר"ש מיידנצ'יק עם מר אליאב סגן שר הקליטה ואשר בשיחה זו אמר הר"ש מיידנצ'יק למר אליאב שאנו נקלוט את כל העולים מגרוזיה, ואם כי שעתה מוכנות רק 25 דירות, אולם בעוד מספר חודשים ייגמר ההוסטעל בכפר חב"ד וכן עוד בלוק בשיכון חב"ד לוד.
מר אליאב שאלו ומה יהי' אם בפברואר יגיעו מאות המשפחות שצריכים להגיע מגרוזיה, ענה לו ר"ש מיידנצ'יק שכל משפחה בלוד ובכפר חב"ד תקבל לביתה משפחה נוספת עד שיבנו עבורם הדירות.
בשיחה שקיימנו בינינו חשבנו שאם אומנם חו"ד כ"ק אדמו"ר שליט"א היא שעלינו לקלוט את כל מאות המשפחות שיגיעו אי"ה, אזי צריכים להסביר לכל משפחה של אנ"ש שיקלטו בביתם משפחה נוספת עד לבנית הבלוקים החדשים, ולעניין זה אנו מבקשים חו"ד כ"ק אדמו"ר שליט"א אם להשתדל לקלוט את כל העולים הבאים מגרוזיה אי"ה.
[אפרים וולף]
● ● ●
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד
ב"ה, כ"ה טבת תשכ"ט
לכבוד ידידנו הרה"ח עוסק בצ"צ באמונה
הרב ח.מ.א. שי' חדקוב
שלום ורב ברכה!
בהמשך למכתבנו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד שאלתנו אם להשתדל לקלוט את כל העולים שיגיעו מגרוזיה אי"ה, ואם יבואו במספר שלא יהיו דירות מוכנות עבורם אם לוותר על קליטתם אצלנו, או אם להכניסם אצל משפחות אנ"ש שיחזיקו אותם עד לבניית דירות עבורם. נודה לכת"ר על מענה לשאלתנו זו.
בכבוד רב ובידידות
אפרים וולף
● ● ●
ישיבת תומכי תמימים המרכזית
ב"ה, ב' שבט תשכ"ט
כ"ק אדמו"ר שליט"א
אתמול קיימנו פגישה עם מר ליובא אליאב (מר אליאב סיפר שבשנת 1961 חזר מרוסיה והי' אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א ליחידות למשך 4 שעות), בפגישה השתתף הרה"ח ר' בנימין שי' גורודצקי ואנו. שוחחנו בקשר לעולים מגרוזיה שלדברי העולים מגרוזיה יגיעו מאות רבות של משפחות כ"י בע"ה.
מר אליאב אמר לנו כי אין לו כל התנגדות שיבנו בלוד כמה שאפשר ואפילו מאות יחידות דיור ושיכניסו שם עולים, אולם היות ויתכן שבע"ה לאחר מילוי הדירות העכשוויות שבלוד, יבואו עוד מאות עולים ואין מקום להכניסם בלוד, ע"כ מציע שיקימו מרכזי חב"ד בקרית מלאכי (קרית מלאכי מיקומו כ-20 קילומטר לפני קרית גת מרחק של חצי שעה נסיעה מלוד) וכן בקרית גת כפי שיש בלוד. ולכן מציע שיפנו לשם את העולים מגרוזיה, ובכדי לקבל הסכמתנו להפנות לשם את העולים מסכים למלאות תנאים שנציג בקשר לזה.
העולים שהגיעו מגרוזיה מאד לא מעוניינים בזה בחוששם ששם ירדו העולים מדרך התומ"צ, לכן עיבדנו איזו תכנית, שלפיה, אם נקבל הוראות מכ"ק אדמו"ר שליט"א איך לנהוג בזה, ואם תהי' הסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א להעברת העולים לקרית מלאכי, אפשר להציג למר אליאב תנאי, שיתן כמה דירות (עוד לפני בוא העולים) עבור שליחים מאברכים שנשלח מכפר חב"ד, ושמר אליאב ידאג שהם יקבלו שם פרנסה מהמועצה הדתית וכד', ותפקיד האברכים יהי' לקבל את העולים ולדאוג לענינים הרוחניים שלהם, וכן אפשר להציג לו תנאי שיקים גן ילדים עבור ילדים אלו, וכד'.
בענין החינוך: קיים בקרית מלאכי בית ספר של החינוך העצמאי (מלבד 2 בתי ספר ממ"ד ו-2 בתי"ס ממלכתי), והילדים מגיל 12 הבנים והבנות נקלוט בישיבה בלוד ובסמינר בכפר חב"ד (בהקשר לכך גם אפשר להציג למר אליאב תנאי שירחיב מקומות הקליטה בלוד ובכפר חב"ד).
בהקשר לכל הנ"ל הננו בבקשת חו"ד כ"ק אדמו"ר שליט"א:
א) אם להסכים ולהשתדל להעביר העולים שיגיעו (ולאחר מילוי הדירות בלוד) לקרית מלאכי.
ב) אם אמנם כן – האם לשלוח לשם 2 אברכים שליחים שישתדלו בענינים הרוחניים שלהם.
ג) אם לא – אם לקלוט אותם בבתי אנ"ש בלוד ובכפר חב"ד עד לבניית דירות בלוד.
ד) אם לקולטם בקרית מלאכי – אם להסכים שיילכו לחינוך העצמאי, או להשתדל להקים בי"ס חב"ד (בענין בי"ס חב"ד ישנם כמה ספקות, אם משרד החינוך יאשר הקמת בי"ס נוסף אע"פ שיש שם ממלכתי דתי ויתכן שגם קרוב, וכן ספק אם יש בידינו כוחות ההוראה המתאימים).
ה) אם אמנם כן – האם להשתדל להקמת גן חב"ד (לחינוך העצמאי יש שם גם גן).
ו) אם אמנם כן – אם יש מקום לבוא בדו"ד עם החינוך העצמאי ולבקשם שהיות שאנו נחזק בית ספרם בקרית מלאכי, שהם תמורת זאת יסגרו את בית ספרם בלוד.
ז) אם להציג למר אליאב כתנאי ענין הרחבת המוסדות בלוד ובכפר חב"ד.
[אפרים וולף]
● ● ●
ישיבת תומכי תמימים המרכזית
ב"ה [שבט תשכ"ט. טיוטה]
לדברי העולים מגרוזיה ולפי התחזיות יבואו בע"ה מאות משפחות מגרוזיה. העולים מגרוזיה שכבר הגיעו רצונם עז שהעולים הבאים אחריהם יתיישבו בלוד או בכפר חב"ד בכדי שחלילה לא ירדו מדרך התורה. מר ליובא אליאב ומשרדי הממשלה רוצים שהעולים שיגיעו יתיישבו בקרית מלאכי ששם יש להם עתה 300 דירות ריקות.
מר אליאב פנה אלינו וביקש שנעביר את העולים לקרית מלאכי – לאחר שיתמלאו הדירות הפנויות בשכון חב"ד בלוד.
השאלה שעומדת אצלנו היא, אם אמנם אחראים אנו לעתידה של יהדות גרוזיה, אם נפעל באחד משני הדרכים הבאים:
נקלוט עד כמה שאפשר בלוד, ואת הבאים אחריהם נקבל לבתי אנ"ש בלוד ובכפר חב"ד עד שיבנו דירות עבורם בלוד, או אולי:
נסכים למר אליאב שהעולים שיבואו – לאחר מילוי הדירות בלוד – יסעו לקרית מלאכי, אולם בתנאים כדלקמן:
1) יעמיד 2 דירות ל-2 אברכים שאנו נשלח לפני בוא העולים.
2) יסדר ל-2 אברכים אלו שיקבלו פרנסה מהמועצה הדתית או ממשרד הקליטה.
3) יקים גן ילדים – עד לבניית הגן שיעמיד דירה לגן – הגננת תהי' שלנו.
4) ללא התחשבות אם קיים בי"ס דתי או לא, יש להקים מיד בי"ס חב"ד, הילדים ילמדו יום שלם והבנות כרגיל ובהפרדה, משרד הקליטה ידאג להכרה, ועד לבניית בית הספר שיעמיד כמה דירות.
5) שתינתן האפשרות לקלוט את כל הבנים מעל גיל 11-10 בישיבה בלוד, ואת כל הבנות מעל גיל 12 בבית רבקה בכפר חב"ד (האפשרות פירושה קבלתם לעלית הנוער ובמקרה ויש צורך בהרחבת הבנינים של המוסדות, שמשרד הקליטה יתן את האפשרות לכך).
6) פתיחת כולל אברכים ל- 10 אברכים, הדורש 10 דירות וכן תקציב ממשרד הפנים, ממשרד החינוך (תרבות תורנית) ומשרד הדתות.
בקשר עם תאריך זה, מערכת "ימי תמימים" מפרסמת צרור מסמכים הסטוריים נדירים מהתקופה שקדמה להתיישבות בנחל'ה, וכן תמונות מימי הבראשית של הישוב החב"די בנחל'ה.
במבוא לכרך ד' של הסדרה ההסטורית "ימי תמימים" מובא על כך:
הקמתה של שכונת נחלת הר חב"ד היוותה המשך ישיר לפעולתו של הרבי לקליטת העולים מרוסיה, בוכרה וגרוזיה, פעילות שהחלה שנים אחדות לפני כן בהרחבת כפר חב"ד ובייסוד ואכלוס שכונת חב"ד בלוד.
העלייה מגרוזיה המשיכה להגיע גם במשך חורף תשכ"ט, ואז התפתח מאבק עקרוני בין השלטונות לבין עסקני חב"ד.
סגן ראש הממשלה דאז יגאל אלון הסכים לשמש שר הקליטה ולובה אליאב מונה לסגנו - שני מינויים מרכזיים בנושא זה, שנועדו להוכיח כי קליטת העולים חשובה למדינה.
מיד עם מינויים, השניים החליטו כי פרשת קליטת העולים על ידי חב"ד הסתיימה, מאחר שלא נותר מקום פנוי בשיכון חב"ד בלוד, ומעתה ואילך הם ישכנו את העולים בכל מקום בארץ שיבחרו על פי שיקוליהם. אך הרבי דרש שאנשי חב"ד יקבלו את העולים בבואם ארצה והם יהיו אלה שידאגו לפזר אותם במקומות שייראו להם.
לאחר שכל הדירות הפנויות בכפר חב"ד ובשכונת חב"ד בלוד אוכלסו בעולים חדשים מרוסיה, בוכרה וגרוזיה, התכנית של משרד הקליטה היתה לפזר את העולים שהמשיכו להגיע בכל רחבי הארץ, בהתאם למצב הדיור בכל עיר ועיר.
ואולם, הרבי ראה בכך סכנה מוחשית לעתידם הרוחני של רבים מבין העולים והעביר דרישה לממשלה להקים בדחיפות שכונה מיוחדת לקליטת העולים. לשם כך אף שלח ארצה את העסקן הנודע הרב בנימין גורודצקי ע"ה שקיים סדרת פגישות עם גורמי ממשל שונים ולא נח ולא שקט עד שבסופו של דבר הממשלה נענתה לדרישת הרבי והסכימה להקים את שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי.
באותה עת עמדו בקרית מלאכי דירות ריקות שנבנו על ידי משרד הקליטה, והרב גורודצקי הגיע לסיכום עם שר הקליטה יגאל אלון כי העולים ישוכנו באותן דירות.
הבנה זו עוגנה בהסכם בין חב"ד למשרד הקליטה, שקבע כי מאחר שקהילת יהודי קולאשי המונה 600 משפחות מתכוננת לעלות לארץ, משרד הקליטה יעביר 600 יחידות דיור בקריית מלאכי לעולים אלה.
ובאשר לליווי החב"די והקלת תהליכי הקליטה כאחת, הוסכם שעשרה אברכים חב"דיים יובאו למקום, יתגוררו בו עם משפחותיהם וילוו את קליטת העולים בעיקר מבחינת ההדרכה הרוחנית. לאברכים אלה תינתן תמיכה ממשרד הדתות והם ילמדו ב'כולל' שייפתח במקום.
הסיכומים שהושגו
הרב גורודצקי דיווח לרבי על הסיכומים שהושגו, ובכ"ג שבט נשלח אליו מברק (אגרת ט'תרנד):
נכונה ההצעה דקרית מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר טוב בהנ"ל.
בז' באדר תשכ"ט הביעו כמה אברכים את הסכמתם לעבור לשכונה החדשה, שהרבי קבע את שמה – "נחלת הר חב"ד". הרב אפרים וולף הכין להם משאיות, והאברכים העמיסו עליהן את מיטלטליהם והצטרפו לקומץ שישב כבר ב"נחלה".
בערב שבת קודש פרשת זכור, יו"ד אדר, נמסרה על-ידי הרב גורודצקי הוראת הרבי לארגן התוועדות בשכונה בשבת. הרבי ביקש גם שהמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן ועסקני ורבני חב"ד ייסעו לשבת לשכונה החדשה.
ואכן, לשבת הראשונה שעשו בבתיהם החדשים – כמה עשרות בתים בין מאות בתים טרומיים ריקים שהמתינו לעולים שטרם הגיעו – הגיעו חשובי המשפיעים לעודדם ולהשתתף איתם בשמחתם. מאז נקבעה "שבת זכור" כיום הייסוד הרשמי של נחלת הר חב"ד. עד כאן מהמבוא של "ימי תמימים".
אולם, מה שפחות ידוע, הוא מתי עלה במשרדי הממשלה הרעיון להתיישבות החב"דית בנחלת הר חב"ד. לפני כשנתיים נמסרו לארכיון "ימי תמימים" מספר תיקים הסטוריים שנלקחו מארכיון הישיבה, ובהם המסמכים הראשונים שכתב הרב אפרים וולף להצעה להתיישבות בנחל'ה, כחודשיים לפני ההתיישבות בפועל.
מסמך היסטורי
וכך כתב הרב אפרים וולף לרבי במסמך ההיסטורי הראשון בעניין זה, בכ"ג טבת תשכ"ט:
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד
ב"ה, כ"ג טבת תשכ"ט
כ"ק אדמו"ר שליט"א
הר"ש שי' מיידנצ'יק נפגש הבוקר עם מר ליובא אליאב סגן שר הקליטה, וזה קיבל אותו ברוגזה רבה ובטרוניות מדוע לא סיפרו לו שאנו מעונינים בעולים, ואמנם בעת ביקורו בכפר חב"ד סיפרו לו שבונים שיכון חב"ד בלוד, וגם סיפרו לו שצריכים לבוא עולים מגרוזיה, אולם לא אמרו לו שאנו רוצים אותם בשכון חב"ד בלוד, והוא כבר תיכנן לשלוח אותם לקרית מלאכי.
לסיכום לאחר דו"ד, אמר שהוא מסכים שה-20 משפחות שיגיעו עתה שיעבירו אותם ללוד בשכון חב"ד, וזה הוא גם מסכים רק משום שמפחד שיבואו לשדה התעופה ויעשו רעש גדול ועתונות וכו', אבל רוצה הבטחה שאלה שיבואו אח"כ יתנו להפנות אותם לקרית מלאכי.
ר"ש מיידנצ'יק אמר לו שאינו יכול להבטיח זאת הרי אנו שלחנו לאנשים אלו הויזות ואנו הבטחנו להם שיבואו לשכון חב"ד בלוד, אולם יחשוב בזה.
הננו בבקשת ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להצלחה מופלגה בקליטת העולים ושלא תהיינה כל מניעות ועכובים מכל צד שהוא.
[אפרים וולף]
● ● ●
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד
אקספרס
ב"ה, כ"ג טבת תשכ"ט
כ"ק אדמו"ר שליט"א
ר' שלמה שי' מיידנצ'יק טלפן עתה מהכנסת בירושלים, וסיפר שנפגש עם מר ליובא אליאב סגן שר הקליטה עוד הפעם, והנ"ל התפייס איתו, ולדברי הר"ש שי' מרגיש עצמו מר אליאב שהתנהג לא כראוי כלפי ר"ש מיידנצ'יק בפגישתו הבוקר, מר אליאב טלפן אל מר שז"ר בכוונה לרצות את חב"ד.
לדברי הר"ש שי' הכל בסדר ומסכים בהחלט להפניית העולים לשכון חב"ד בלוד. בכדי לתקן הרושם ממכתבנו הבוקר שולחים מכתב זה גם אקספרס, והר"ש שי' מיידנצ'יק יכתוב בהקדם פרטים.
[אפרים וולף]
● ● ●
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד
ב"ה, כ"ה טבת תשכ"ט
כ"ק אדמו"ר שליט"א
לאחר שמר אליאב סיים פגישתו עם הר"ש מיידנצ'יק ברוגזה, פנה מר אליאב אל מר שז"ר והי' אצלו, וסיפר לו על כל המצב והביע בפניו כעסו על חב"ד בהקשר לעולים מגרוזיה. מר שז"ר חיפש את הר"ש מיידנצ'יק אולם לא עלה בידי ר"ש מיידנצ'יק לבקר אצל מר שז"ר, ולכן שוחח טלפונית עם מזכירתו של מר שז"ר וזו אמרה לר"ש מיידנצ'יק שאליאב ביקר אצל שז"ר ובהמשך השיחה התפלא גם מר שז"ר שלא סיפרו
לו שיש לנו תוכנית להושיב את העולים מגרוזיה בשיכון חב"ד בלוד.
הר"ש מיידנצ'יק הסביר לה את כל העניין וכן סיפר לה שמר אליאב כבר התרצה (ר"ש מיידנצ'יק סיפר שמר אליאב התבטא בעת כעסו, הרי אני רוצה לחיות בשלום אתכם מדוע אינכם נותנים לי לחיות בשלום אתכם ולעזור). לאחר מכן שוחח עוד הפעם עם המזכירה וזו אמרה לו שדיברה עם מר שז"ר ומבין את הענין.
בעת ביקורנו אצל מר מילמן העלה ר"ש מיידנצ'יק בקשה שיבנו בכפר חב"ד אזור תעשייתי. מר מילמן אמר שבלוד קיימים מבני תעשיה ומציע להקים שם תעשיה.
בהמשך לשיחה שניהל הר"ש מיידנצ'יק עם מר אליאב סגן שר הקליטה ואשר בשיחה זו אמר הר"ש מיידנצ'יק למר אליאב שאנו נקלוט את כל העולים מגרוזיה, ואם כי שעתה מוכנות רק 25 דירות, אולם בעוד מספר חודשים ייגמר ההוסטעל בכפר חב"ד וכן עוד בלוק בשיכון חב"ד לוד.
מר אליאב שאלו ומה יהי' אם בפברואר יגיעו מאות המשפחות שצריכים להגיע מגרוזיה, ענה לו ר"ש מיידנצ'יק שכל משפחה בלוד ובכפר חב"ד תקבל לביתה משפחה נוספת עד שיבנו עבורם הדירות.
בשיחה שקיימנו בינינו חשבנו שאם אומנם חו"ד כ"ק אדמו"ר שליט"א היא שעלינו לקלוט את כל מאות המשפחות שיגיעו אי"ה, אזי צריכים להסביר לכל משפחה של אנ"ש שיקלטו בביתם משפחה נוספת עד לבנית הבלוקים החדשים, ולעניין זה אנו מבקשים חו"ד כ"ק אדמו"ר שליט"א אם להשתדל לקלוט את כל העולים הבאים מגרוזיה אי"ה.
[אפרים וולף]
● ● ●
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד
ב"ה, כ"ה טבת תשכ"ט
לכבוד ידידנו הרה"ח עוסק בצ"צ באמונה
הרב ח.מ.א. שי' חדקוב
שלום ורב ברכה!
בהמשך למכתבנו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד שאלתנו אם להשתדל לקלוט את כל העולים שיגיעו מגרוזיה אי"ה, ואם יבואו במספר שלא יהיו דירות מוכנות עבורם אם לוותר על קליטתם אצלנו, או אם להכניסם אצל משפחות אנ"ש שיחזיקו אותם עד לבניית דירות עבורם. נודה לכת"ר על מענה לשאלתנו זו.
בכבוד רב ובידידות
אפרים וולף
● ● ●
ישיבת תומכי תמימים המרכזית
ב"ה, ב' שבט תשכ"ט
כ"ק אדמו"ר שליט"א
אתמול קיימנו פגישה עם מר ליובא אליאב (מר אליאב סיפר שבשנת 1961 חזר מרוסיה והי' אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א ליחידות למשך 4 שעות), בפגישה השתתף הרה"ח ר' בנימין שי' גורודצקי ואנו. שוחחנו בקשר לעולים מגרוזיה שלדברי העולים מגרוזיה יגיעו מאות רבות של משפחות כ"י בע"ה.
מר אליאב אמר לנו כי אין לו כל התנגדות שיבנו בלוד כמה שאפשר ואפילו מאות יחידות דיור ושיכניסו שם עולים, אולם היות ויתכן שבע"ה לאחר מילוי הדירות העכשוויות שבלוד, יבואו עוד מאות עולים ואין מקום להכניסם בלוד, ע"כ מציע שיקימו מרכזי חב"ד בקרית מלאכי (קרית מלאכי מיקומו כ-20 קילומטר לפני קרית גת מרחק של חצי שעה נסיעה מלוד) וכן בקרית גת כפי שיש בלוד. ולכן מציע שיפנו לשם את העולים מגרוזיה, ובכדי לקבל הסכמתנו להפנות לשם את העולים מסכים למלאות תנאים שנציג בקשר לזה.
העולים שהגיעו מגרוזיה מאד לא מעוניינים בזה בחוששם ששם ירדו העולים מדרך התומ"צ, לכן עיבדנו איזו תכנית, שלפיה, אם נקבל הוראות מכ"ק אדמו"ר שליט"א איך לנהוג בזה, ואם תהי' הסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א להעברת העולים לקרית מלאכי, אפשר להציג למר אליאב תנאי, שיתן כמה דירות (עוד לפני בוא העולים) עבור שליחים מאברכים שנשלח מכפר חב"ד, ושמר אליאב ידאג שהם יקבלו שם פרנסה מהמועצה הדתית וכד', ותפקיד האברכים יהי' לקבל את העולים ולדאוג לענינים הרוחניים שלהם, וכן אפשר להציג לו תנאי שיקים גן ילדים עבור ילדים אלו, וכד'.
בענין החינוך: קיים בקרית מלאכי בית ספר של החינוך העצמאי (מלבד 2 בתי ספר ממ"ד ו-2 בתי"ס ממלכתי), והילדים מגיל 12 הבנים והבנות נקלוט בישיבה בלוד ובסמינר בכפר חב"ד (בהקשר לכך גם אפשר להציג למר אליאב תנאי שירחיב מקומות הקליטה בלוד ובכפר חב"ד).
בהקשר לכל הנ"ל הננו בבקשת חו"ד כ"ק אדמו"ר שליט"א:
א) אם להסכים ולהשתדל להעביר העולים שיגיעו (ולאחר מילוי הדירות בלוד) לקרית מלאכי.
ב) אם אמנם כן – האם לשלוח לשם 2 אברכים שליחים שישתדלו בענינים הרוחניים שלהם.
ג) אם לא – אם לקלוט אותם בבתי אנ"ש בלוד ובכפר חב"ד עד לבניית דירות בלוד.
ד) אם לקולטם בקרית מלאכי – אם להסכים שיילכו לחינוך העצמאי, או להשתדל להקים בי"ס חב"ד (בענין בי"ס חב"ד ישנם כמה ספקות, אם משרד החינוך יאשר הקמת בי"ס נוסף אע"פ שיש שם ממלכתי דתי ויתכן שגם קרוב, וכן ספק אם יש בידינו כוחות ההוראה המתאימים).
ה) אם אמנם כן – האם להשתדל להקמת גן חב"ד (לחינוך העצמאי יש שם גם גן).
ו) אם אמנם כן – אם יש מקום לבוא בדו"ד עם החינוך העצמאי ולבקשם שהיות שאנו נחזק בית ספרם בקרית מלאכי, שהם תמורת זאת יסגרו את בית ספרם בלוד.
ז) אם להציג למר אליאב כתנאי ענין הרחבת המוסדות בלוד ובכפר חב"ד.
[אפרים וולף]
● ● ●
ישיבת תומכי תמימים המרכזית
ב"ה [שבט תשכ"ט. טיוטה]
לדברי העולים מגרוזיה ולפי התחזיות יבואו בע"ה מאות משפחות מגרוזיה. העולים מגרוזיה שכבר הגיעו רצונם עז שהעולים הבאים אחריהם יתיישבו בלוד או בכפר חב"ד בכדי שחלילה לא ירדו מדרך התורה. מר ליובא אליאב ומשרדי הממשלה רוצים שהעולים שיגיעו יתיישבו בקרית מלאכי ששם יש להם עתה 300 דירות ריקות.
מר אליאב פנה אלינו וביקש שנעביר את העולים לקרית מלאכי – לאחר שיתמלאו הדירות הפנויות בשכון חב"ד בלוד.
השאלה שעומדת אצלנו היא, אם אמנם אחראים אנו לעתידה של יהדות גרוזיה, אם נפעל באחד משני הדרכים הבאים:
נקלוט עד כמה שאפשר בלוד, ואת הבאים אחריהם נקבל לבתי אנ"ש בלוד ובכפר חב"ד עד שיבנו דירות עבורם בלוד, או אולי:
נסכים למר אליאב שהעולים שיבואו – לאחר מילוי הדירות בלוד – יסעו לקרית מלאכי, אולם בתנאים כדלקמן:
1) יעמיד 2 דירות ל-2 אברכים שאנו נשלח לפני בוא העולים.
2) יסדר ל-2 אברכים אלו שיקבלו פרנסה מהמועצה הדתית או ממשרד הקליטה.
3) יקים גן ילדים – עד לבניית הגן שיעמיד דירה לגן – הגננת תהי' שלנו.
4) ללא התחשבות אם קיים בי"ס דתי או לא, יש להקים מיד בי"ס חב"ד, הילדים ילמדו יום שלם והבנות כרגיל ובהפרדה, משרד הקליטה ידאג להכרה, ועד לבניית בית הספר שיעמיד כמה דירות.
5) שתינתן האפשרות לקלוט את כל הבנים מעל גיל 11-10 בישיבה בלוד, ואת כל הבנות מעל גיל 12 בבית רבקה בכפר חב"ד (האפשרות פירושה קבלתם לעלית הנוער ובמקרה ויש צורך בהרחבת הבנינים של המוסדות, שמשרד הקליטה יתן את האפשרות לכך).
6) פתיחת כולל אברכים ל- 10 אברכים, הדורש 10 דירות וכן תקציב ממשרד הפנים, ממשרד החינוך (תרבות תורנית) ומשרד הדתות.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
