מערכת COL
|
יום ח' אדר ה׳תשע״ג
18.02.2013
שנתיים לטבח באיתמר: "חיים עם שמחה ועצב" ● מיוחד
מאות השתתפו באזכרה במלאות שנתיים לטבח האכזרי באיתמר, בו נרצחו אודי ורותי פוגל ושלושת ילדיהם, יואב, אלעד והדס - הי"ד ● שנתיים אחרי והפצע עדיין מדמם. התושבים ובני המשפחה מתקשים לעכל את האבידה הגדולה ● יהודה בן ישי, אביה של רותי הי"ד, בראיון ל-COL: "אנחנו חיים עם שמחה ועצב, בכי וחיוך" ● בראיון מיוחד עם רב היישוב, הרב נתן חי, הוא משבח את היוזמה הראשונה מיד לאחר הטבח - הקמת אולפנה 'בית שרה', פרי יוזמתו של הרב דוד שניאורסון, חסיד חב"ד המתגורר ביישוב: "היוזמה חיממה לנו את הלב" ● מיוחד הטבח באיתמר
(צילום ארכיון: שמוליק סופר, COL)
צביקה גרוניך
מאות בני אדם השתתפו באזכרה במלאות שנתיים לטבח האכזרי באיתמר שהתרחש בליל שבת, אור ליום ו' באדר ב' תשע"א.
במהלך הפיגוע חדרו שני מחבלים פלסטינים מהכפר עוורתא ליישוב איתמר הסמוך, פרצו לבית ריק, ממנו גנבו נשק חם, ולאחר מכן פרצו לבית משפחת פוגל, ורצחו בדקירות סכין ובירי את זוג ההורים אודי ורותי פוגל הי"ד ושלושה מילדיהם, יואב, אלעד, והדס - הי"ד.
שנתיים אחרי והפצע עדיין מדמם. התושבים ובני המשפחה מתקשים לעכל את האבידה הגדולה. שלשום, שעות קודם האזכרה, קיימנו שיחה עם יהודה בן ישי, אביה של רותי פוגל הי"ד.
קולו רועד, ומידי פעם הוא נאנח קצת כשהוא נזכר ברגעים הקשים מכל. "בכל פעם כשאנחנו מקיימים את האזכרה, זה מעמיק לי את הכאב, אך זה מראה לנו שבכל זאת החיים המשיכו והתעצמו בעקבות גידול הילדים ויחד עם החיבורים שהם הצליחו לחולל בעם ישראל".
חיים של שמחה ועצב
בן ישי מתאר את החיים שאחרי האירוע הטראגי: "אנחנו חיים עם שמחה ועצב, בכי וחיוך, זה בעצם הסיכום שבו אנחנו חיים".
שנתיים אחרי וכל מחשבה על העבר מעלה מחדש את הכאב והגעגוע, "לפעמים אנחנו נזכרים בחוויות המשותפות - אנחנו מתגעגעים אנחנו גם בוכים על מותם של קדושים ואנחנו שואלים את עצמינו איך אפשר להמשיך את דרכם, להנחיל את הערכים שבהם הם האמינו, ואיך נחנך את ילדינו כהמשך דרך לאותם הדברים להם גדלו".
על האחדות בעם ישראל שבה כולם מתלכדים בעת צרה, הוא אומר: "עם ישראל מלומד באירועים קשים ומחפש להדק את השורות ואני מקווה ששוב נתחבר יחד, באירועים משמחים".
המחלוקת הפוליטית, לא פסחה על האירוע אותו ציינו אמש. היו שהתלוננו שהוזמנו לאירועים אנשים שקשורים לגירוש יהודים מאדמתם. "אני שמח שאתה מזכיר את הנושא הזה, אנחנו הזמנו את כולם, אנחנו לא מבדילים בין אדם-לאדם. נשארנו קשורים גם לאנשים שתמיד באו מעולם של תורה ועשייה, ואנחנו אומרים כי הילדים שלנו נהרגו בהיותם שייכים לעם ישראל ולעם היהודי, אף אחד לא הלך לבדוק בציציות. הנוכחות של כולם עשתה לנו רק טוב".
הזוג פוגל נהגו בחייהם לשלב בין תורה ועבודה ואהבת 'ארץ ישראל' למרות הקושי שבדבר. "הם באמת האמינו שהישיבה שלנו בארץ מחייבת אותנו להגדיל תורה ולהאדירה. לאודי היו מאות תלמידים, הוא זכה להשפיע הרבה ולחזק הרבה אנשים. הוא העריך מאוד את עולם העשייה, המשיך לשרת בצבא ועבודה".
בן ישי מקווה כי בעקבות המקרה המצער הזה ניתן יהיה לאחד בין המגזרים, "אני מקווה שנצליח לעשות שלום בין כל החלקים בעם, דווקא מותך הכאב והבכי והאירוע המצמרר הזה, אני חושב שזו תהיה שכרינו ויביא לנו נחמה".
שנה אחרי הפיגוע, חנכו בישיבת ההסדר ביישוב איתמר, את בית המדרש "משכן אהוד", על שם הרב אודי פוגל הי"ד, ארון הקודש הוקם מאבני איתמר והטיט בין האבנים נלקח מאדמת חצר משפחת פוגל. "בישיבה הזו לומדים מאות תלמידים, זה מרגש לראות אותם לומדים לע"נ יקירינו".
היוזמה החב"דית שריגשה את המשפחה
היוזמה הראשונה מיד לאחר שהתרחש הטבח, הייתה הקמת אולפנה 'בית שרה', פרי יוזמתו של הרב דוד שניאורסון, חסיד חב"ד המתגורר ביישוב איתמר. את היוזמה הזו משבחים כולם.
בן ישי: "מדובר ביוזמה שפשוט חיממה לנו את הלב. בוודאי שזו זכות עצומה וזה מאחד את חיי העבר של אהוד ורותי הי"ד שאת כל חייהם הקדישו לתורה".
הרב נתן חי רב היישוב איתמר, אומר בשיחה ל-COL: "באולפנה הזו לומדים מאות תלמידות, יש שם כבר שתי שכבות. זה חלק מהדברים שהשפיעו על היישוב, ומקיים את מה שמאמר 'כאשר ייענו אותו כן ירבה וכן ייפרוץ', האולפנה הוסיפה קדושה ליישוב".
החיים ביישוב לא המשיכו כהרגלם מאז הטבח. הרב חי מנסה להסביר כיצד הם הסתגלו למציאות החדשה: "יש כמה מישורים, בגדול אנחנו חיים מכח האמונה ותחושת השליחות שבה אנחנו חיים בשומרון".
הרב מסביר כיצד החיים הרוחניים השתנו מהקצה אל הקצה, "לישיבה הגבוהה ביישוב הצטרפו עוד עשרות תלמידים. וכן יש עוד הרבה עשייה, בונים בית כנסת קבע, הישיבה הגבוהה בנתה מבנים חדשים".
שנתיים אחרי, לצד הזכרונות שעולים שוב ושוב, התושבים מנסים להתגבר על הקושי: "מצד הנפש של האדם החיים לא פשוטים, לאחד שהיה קשור לאותם אנשים, זה משפיע, הזכרונות, התמודדויות, בין אם מדובר בצעירים או מבוגרים.
"יש את הביחד שנותן הכוחות. ביישוב שלנו חיים זה לצד זה, חב"ד לצד חסידות ברסלב. אנחנו מרגישים שאנחנו לא לבד, ייצרנו חיבורים עם כל מיני מגזרים שונים בעם ישראל".
הרב מתריע מהמצב השורר ביהודה ושומרון אחרי הטבח, לדבריו לא השתנה דבר מלבד קצת הרתעה שיצר הצבא: "המצב נגזר מההשקפה הפוליטית, ככל שיהיה ברור שלא הולכים לוויתורים תהיה יותר הרתעה, אבל כשיש אווירה של גמגום אז יש עדיין את הפחד".
הרב משחזר את הרגשות המעורבים בעת העלייה לקברי ההרוגים: "מצד אחד שוב היינו בבית העלמין על קבר של חמשת בני המשפחה, מצד שני בלב יש שמחה שהרבה דברים טובים ותעצומות נפש קרו מאז הטבח".
בנט: "הרוע לא ינצח"
בזמן הפיגוע, נפתלי בנט כיהן כמנכ"ל מועצת יש"ע וכיו"ר עמותת 'ישראל שלי', יחד עם הגב' שקד - תנועה שקיבלה אישור לפרסם את תמונות הנרצחים.
"הם יודעים להרוג ואנו נשיב בבניה", אומר לנו בנט, "הם יודעים להשבית שמחת תינוקות ואנחנו נשיב בעוד תינוקות ובעוד שמחה לעם ישראל. זעקת התנערי מהלוויה נשמעה בכל פינה בישראל, ואנחנו מתנערים מעפר בכל יום. הרוע לא ינצח".
"הלשון נאלמת דום"
ל-COL הגיע המכתב המרגש ששלח יו"ר הכנסת היוצא, חבר-הכנסת רובי ריבלין, לילדי משפחת פוגל: "הלשון נאלמת דום והאותיות פורחות באוויר. למרות הזמן שעבר, המועקה הפנימית קשה בכל עת שאני נזכר באותו ליל שבת מר ונמהר בו כובו ביד אלימה נרות השבת שלכם, משפחת פוגל.
"מדינת ישראל כולה כאבה אז, עין לא נשארה יבשה, הצער אפף את כולנו. אתם משפחה עם עוצמות אדירות, עם אמונה עמוקה, עם אהבת אמת לארץ ישראל, לעם ישראל, ולכל אדם הנברא בצלם. משפחה מכבדת ואוהבת, שנעקרה מגוש קטיף אך בחרה לא להתמכר לאבדן, להרס ולדכדוך אלא להמשיך ולבנות.
"גיליתם יכולות מופלאות ולימדתם את עם ישראל מהן תעצומות נפש, מהי אמונה. הפכתם עבורנו לסמל ההולך לפני המחנה, של בוני הארץ והמדינה בדור הזה, בהתמדה, ברינה ובדמעה".
ריבלין הוסיף וכתב: "תמר רועי וישי היקרים. למרות האסון הנורא דעו לכם שאתם מוקפים באנשים שאוהבים אתכם ומחויבים לכם. משפחתכם, הסבים והסבתות, החברים ועם ישראל כולו, תומכים בכם ובטוחים שבעזרת ה', בכוחות החיים, השמחה והאמונה המפכים בכם, עוד תגשימו את חלומותיכם ביחד ותראו ימים טובים עם העם כולו".
מאות בני אדם השתתפו באזכרה במלאות שנתיים לטבח האכזרי באיתמר שהתרחש בליל שבת, אור ליום ו' באדר ב' תשע"א.
במהלך הפיגוע חדרו שני מחבלים פלסטינים מהכפר עוורתא ליישוב איתמר הסמוך, פרצו לבית ריק, ממנו גנבו נשק חם, ולאחר מכן פרצו לבית משפחת פוגל, ורצחו בדקירות סכין ובירי את זוג ההורים אודי ורותי פוגל הי"ד ושלושה מילדיהם, יואב, אלעד, והדס - הי"ד.
שנתיים אחרי והפצע עדיין מדמם. התושבים ובני המשפחה מתקשים לעכל את האבידה הגדולה. שלשום, שעות קודם האזכרה, קיימנו שיחה עם יהודה בן ישי, אביה של רותי פוגל הי"ד.
קולו רועד, ומידי פעם הוא נאנח קצת כשהוא נזכר ברגעים הקשים מכל. "בכל פעם כשאנחנו מקיימים את האזכרה, זה מעמיק לי את הכאב, אך זה מראה לנו שבכל זאת החיים המשיכו והתעצמו בעקבות גידול הילדים ויחד עם החיבורים שהם הצליחו לחולל בעם ישראל".
חיים של שמחה ועצב
בן ישי מתאר את החיים שאחרי האירוע הטראגי: "אנחנו חיים עם שמחה ועצב, בכי וחיוך, זה בעצם הסיכום שבו אנחנו חיים".
שנתיים אחרי וכל מחשבה על העבר מעלה מחדש את הכאב והגעגוע, "לפעמים אנחנו נזכרים בחוויות המשותפות - אנחנו מתגעגעים אנחנו גם בוכים על מותם של קדושים ואנחנו שואלים את עצמינו איך אפשר להמשיך את דרכם, להנחיל את הערכים שבהם הם האמינו, ואיך נחנך את ילדינו כהמשך דרך לאותם הדברים להם גדלו".
על האחדות בעם ישראל שבה כולם מתלכדים בעת צרה, הוא אומר: "עם ישראל מלומד באירועים קשים ומחפש להדק את השורות ואני מקווה ששוב נתחבר יחד, באירועים משמחים".
המחלוקת הפוליטית, לא פסחה על האירוע אותו ציינו אמש. היו שהתלוננו שהוזמנו לאירועים אנשים שקשורים לגירוש יהודים מאדמתם. "אני שמח שאתה מזכיר את הנושא הזה, אנחנו הזמנו את כולם, אנחנו לא מבדילים בין אדם-לאדם. נשארנו קשורים גם לאנשים שתמיד באו מעולם של תורה ועשייה, ואנחנו אומרים כי הילדים שלנו נהרגו בהיותם שייכים לעם ישראל ולעם היהודי, אף אחד לא הלך לבדוק בציציות. הנוכחות של כולם עשתה לנו רק טוב".
הזוג פוגל נהגו בחייהם לשלב בין תורה ועבודה ואהבת 'ארץ ישראל' למרות הקושי שבדבר. "הם באמת האמינו שהישיבה שלנו בארץ מחייבת אותנו להגדיל תורה ולהאדירה. לאודי היו מאות תלמידים, הוא זכה להשפיע הרבה ולחזק הרבה אנשים. הוא העריך מאוד את עולם העשייה, המשיך לשרת בצבא ועבודה".
בן ישי מקווה כי בעקבות המקרה המצער הזה ניתן יהיה לאחד בין המגזרים, "אני מקווה שנצליח לעשות שלום בין כל החלקים בעם, דווקא מותך הכאב והבכי והאירוע המצמרר הזה, אני חושב שזו תהיה שכרינו ויביא לנו נחמה".
שנה אחרי הפיגוע, חנכו בישיבת ההסדר ביישוב איתמר, את בית המדרש "משכן אהוד", על שם הרב אודי פוגל הי"ד, ארון הקודש הוקם מאבני איתמר והטיט בין האבנים נלקח מאדמת חצר משפחת פוגל. "בישיבה הזו לומדים מאות תלמידים, זה מרגש לראות אותם לומדים לע"נ יקירינו".
היוזמה החב"דית שריגשה את המשפחה
היוזמה הראשונה מיד לאחר שהתרחש הטבח, הייתה הקמת אולפנה 'בית שרה', פרי יוזמתו של הרב דוד שניאורסון, חסיד חב"ד המתגורר ביישוב איתמר. את היוזמה הזו משבחים כולם.
בן ישי: "מדובר ביוזמה שפשוט חיממה לנו את הלב. בוודאי שזו זכות עצומה וזה מאחד את חיי העבר של אהוד ורותי הי"ד שאת כל חייהם הקדישו לתורה".
הרב נתן חי רב היישוב איתמר, אומר בשיחה ל-COL: "באולפנה הזו לומדים מאות תלמידות, יש שם כבר שתי שכבות. זה חלק מהדברים שהשפיעו על היישוב, ומקיים את מה שמאמר 'כאשר ייענו אותו כן ירבה וכן ייפרוץ', האולפנה הוסיפה קדושה ליישוב".
החיים ביישוב לא המשיכו כהרגלם מאז הטבח. הרב חי מנסה להסביר כיצד הם הסתגלו למציאות החדשה: "יש כמה מישורים, בגדול אנחנו חיים מכח האמונה ותחושת השליחות שבה אנחנו חיים בשומרון".
הרב מסביר כיצד החיים הרוחניים השתנו מהקצה אל הקצה, "לישיבה הגבוהה ביישוב הצטרפו עוד עשרות תלמידים. וכן יש עוד הרבה עשייה, בונים בית כנסת קבע, הישיבה הגבוהה בנתה מבנים חדשים".
שנתיים אחרי, לצד הזכרונות שעולים שוב ושוב, התושבים מנסים להתגבר על הקושי: "מצד הנפש של האדם החיים לא פשוטים, לאחד שהיה קשור לאותם אנשים, זה משפיע, הזכרונות, התמודדויות, בין אם מדובר בצעירים או מבוגרים.
"יש את הביחד שנותן הכוחות. ביישוב שלנו חיים זה לצד זה, חב"ד לצד חסידות ברסלב. אנחנו מרגישים שאנחנו לא לבד, ייצרנו חיבורים עם כל מיני מגזרים שונים בעם ישראל".
הרב מתריע מהמצב השורר ביהודה ושומרון אחרי הטבח, לדבריו לא השתנה דבר מלבד קצת הרתעה שיצר הצבא: "המצב נגזר מההשקפה הפוליטית, ככל שיהיה ברור שלא הולכים לוויתורים תהיה יותר הרתעה, אבל כשיש אווירה של גמגום אז יש עדיין את הפחד".
הרב משחזר את הרגשות המעורבים בעת העלייה לקברי ההרוגים: "מצד אחד שוב היינו בבית העלמין על קבר של חמשת בני המשפחה, מצד שני בלב יש שמחה שהרבה דברים טובים ותעצומות נפש קרו מאז הטבח".
בנט: "הרוע לא ינצח"
בזמן הפיגוע, נפתלי בנט כיהן כמנכ"ל מועצת יש"ע וכיו"ר עמותת 'ישראל שלי', יחד עם הגב' שקד - תנועה שקיבלה אישור לפרסם את תמונות הנרצחים.
"הם יודעים להרוג ואנו נשיב בבניה", אומר לנו בנט, "הם יודעים להשבית שמחת תינוקות ואנחנו נשיב בעוד תינוקות ובעוד שמחה לעם ישראל. זעקת התנערי מהלוויה נשמעה בכל פינה בישראל, ואנחנו מתנערים מעפר בכל יום. הרוע לא ינצח".
"הלשון נאלמת דום"
ל-COL הגיע המכתב המרגש ששלח יו"ר הכנסת היוצא, חבר-הכנסת רובי ריבלין, לילדי משפחת פוגל: "הלשון נאלמת דום והאותיות פורחות באוויר. למרות הזמן שעבר, המועקה הפנימית קשה בכל עת שאני נזכר באותו ליל שבת מר ונמהר בו כובו ביד אלימה נרות השבת שלכם, משפחת פוגל.
"מדינת ישראל כולה כאבה אז, עין לא נשארה יבשה, הצער אפף את כולנו. אתם משפחה עם עוצמות אדירות, עם אמונה עמוקה, עם אהבת אמת לארץ ישראל, לעם ישראל, ולכל אדם הנברא בצלם. משפחה מכבדת ואוהבת, שנעקרה מגוש קטיף אך בחרה לא להתמכר לאבדן, להרס ולדכדוך אלא להמשיך ולבנות.
"גיליתם יכולות מופלאות ולימדתם את עם ישראל מהן תעצומות נפש, מהי אמונה. הפכתם עבורנו לסמל ההולך לפני המחנה, של בוני הארץ והמדינה בדור הזה, בהתמדה, ברינה ובדמעה".
ריבלין הוסיף וכתב: "תמר רועי וישי היקרים. למרות האסון הנורא דעו לכם שאתם מוקפים באנשים שאוהבים אתכם ומחויבים לכם. משפחתכם, הסבים והסבתות, החברים ועם ישראל כולו, תומכים בכם ובטוחים שבעזרת ה', בכוחות החיים, השמחה והאמונה המפכים בכם, עוד תגשימו את חלומותיכם ביחד ותראו ימים טובים עם העם כולו".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
