מערכת COL
|
יום כ"ד שבט ה׳תשע״ג
04.02.2013
'מעריב' על המאבק להשבת "אוסף שניאורסאהן"
במוסף המגזין של העיתון 'מעריב', מגולל הכתב ניסן צור את השתלשלות המאבק להשבת ספרי וכתבי יד של רבותינו נשיאנו המוכרת כ"אוסף שניאורסאהן" ● "בשנת 1915 שלח הרב שלום דובער שניאורסון חלק גדול מספרייתו למוסקבה, כדי להציל את אלפי כתבי היד שהיו ברשותו. אלא שהצעד של מי שעמד בראש חב"ד פתח חזית שלא הסתיימה בין התנועה, שדורשת את הספרים חזרה מהשלטונות ברוסיה, לבין הממשל במוסקבה שטוען שהוא הקורבן לגניבה" אוסף שניאורסאהן
סיפור מההפטרה
את מה שמתרחש בשנים האחרונות בין תנועת חב"ד בארה"ב לבין ממשלת רוסיה אפשר לכנות בצמד המילים "מלחמת דת." מצד אחד ישנה חב"ד, שטוענת כי ממשלת רוסיה מסרבת כבר עשרות שנים להחזיר אליה אלפי ספרים וכתבי יד שהיו שייכים לרב שניאורסון שעמד בראש התנועה. מנגד ישנה ממשלת רוסיה, שמאשימה דווקא את חב"ד בגניבה. בתווך מוצאים גם את בית המשפט האמריקאי שמנסה כבר שנים לפתור את הסכסוך ללא הצלחה. תחילתו של הסיפור ברב שלום דובער שניאורסון, שנולד בשנת 1860 בעיר לובביץ' שברוסיה ונחשב לאדמו"ר החמישי בשושלת הרבנים המפורסמת. הרב ייסד ספריה עצומה שכללה מאות אלפי ספרי קודש וכתבי יד דתיים חשובים.
בשנת ,1915 עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה והתקרבות הגרמנים לרוסיה, נמלטו הרב ומשפחתו לעיר רוסטוב. זמן קצר לפני כן שלח הרב שניאורסון חלק גדול מספרייתו למוסקבה בניסיון להציל את הפריטים היקרים מהכחדה. בשנת 1920 הלך הרב לעולמו. את מקומו תפס בנו, הרב יוסף יצחק שניאורסון, שנולד בשנת 1880 ברוסיה. החל מ1920- עמד יוסף יצחק בראש תנועת חב"ד ונחשב לאדמו"ר השישי של התנועה. באותה שנה הוא גם פנה לשלטון הרוסי החדש בבקשה לקבל חזרה לידיו את הספרים שאביו הותיר אחריו, אך נענה בשלילה. ההסבר שקיבל - כל הספריות הגדולות במדינה שנלקחו בשנים עברו מידי בעלים פרטיים הפכו לרכוש המדינה.
כמה שנים מאוחר יותר החליט הרב שניאורסון לעזוב את רוסיה ולעבור לריגה שבלטביה. כעבור מספר שנים עזבו הרב ומשפחתו לפולין, כאשר לאורך השנים הוא הקפיד להמשיך ולהרחיב את הספרייה שיסד אביו ולאסוף עוד ספרים וכתבי יד.
בשנת 1940 הגיע הרב יוסף יצחק שניאורסון לארה"ב והשתקע בברוקלין, כאשר חלק גדול מהספרייה הפרטית שלו הגיע איתו יחד - פרט לאלפי הפריטים שהיו שייכים לאביו ונותרו ברוסיה ועוד כמה פריטים שנאלץ להשאיר מאחור בפולין.
ב,1945- כאשר שיחרר הצבא הסובייטי את פולין מהכיבוש הגרמני, העבירו החיילים את אותם ספרים שהותיר הרב שניאורסון למוסקבה שם הם הפכו לחלק מאוסף הספרים שהותיר אביו במדינה.
בסוף שנות השמונים, עם נפילתו של מסך הברזל ועלייתו של מיכאיל גורבצ'וב לשלטון ברוסיה והתחממות היחסים עם המערב, שלח האדמו"ר השביעי והאחרון של חב"ד הרב מנחם מנדל שניאורסון כמה מחסידיו לרוסיה על מנת לאתר את הספרים שהותירו אבותיו מאחור ולנסות להביאם לספרייה העצומה בגודלה שייסדה תנועת חב"ד בברוקלין.
אנשי המשלחת אכן מצאו את הספרים שהגיעו ל"ספריית לנין" המקומית, ובתוך זמן קצר החלו בשיחות עם ראשי השלטון הרוסי על החזרתם לתנועת חב"ד. אלא שאז החל הסכסוך שנמשך כבר מעל ל20- שנה וכולל תביעות משפטיות, קנסות, האשמות בגניבה וחילוקי דעות בתוך הקהילות היהודיות עצמן.
לא מקשיבים לשופט
"היתה תחושה שהשלטון של גורבצ'וב וילצין ברוסיה היה מעוניין להחזיר את הספרים," מתאר הרב ברוך גורין, דובר אגודת הקהילות היהודיות ברוסיה, את התגלגלות העניינים מאז גילוי הספרים בספריית לנין. "אלא שראשי הספרייה לא הסכימו לוותר על הספרים בלי הוראה מבית משפט. משלחת של אנשי חב"ד פנתה לבית משפט רוסי, שפסק כי על הספרייה להחזיר את הספרים לחב"ד. אלא שבאותם ימים של תחילת שנות התשעים היה כאוס שלטוני ברוסיה, ולא ברור מי שלט במדינה. ראשי הספרייה סרבו לקיים את החלטת בית המשפט."
"חסידי חב"ד פנו לבית משפט גבוה יותר ברוסיה, ששוב פסק לטובתם," ממשיך לספר הרב גורין, "ושוב חזר על עצמו הסיפור וראשי הספרייה סרבו להחזיר את הספרים. בסופו של דבר פנו אנשי חב"ד לבית המשפט העליון במדינה, שהפך את ההחלטה והחליט כי הספרים יישארו ברשות המדינה בספריית לנין."
אותו יום סימן את תחילתו של מאבק שבו מעורבים גם דרגים פוליטיים בארה"ב וברוסיה ובתי משפט אמריקאיים, ושהגיע לשיאו בשבועות האחרונים. תנועת חב"ד ביקשה את הסיוע של הממשל האמריקאי בניסיון ללחוץ על בוריס ילצין ולאחר מכן על ולדימיר פוטין להחזיר את הספרים לחב"ד. השיחות לא נשאו פרי, ואז החליטו ראשי התנועה לפנות כמוצא אחרון לבית משפט אמריקאי כדי שהוא יחייב את ממשלת רוסיה להחזיר את הספרים למי שהם טוענים הבעלים החוקיים.
ב2010- החלו הדיונים בבית המשפט הפדרלי בוושינגטון. הרב גורין מספר כי בתחילה שלחה רוסיה נציגים מטעמה, אולם משראו השלטונות במוסקבה לאן נושבת הרוח ושהפסיקה תהיה כנראה נגדם הם החליטו להתעלם ולהפסיק להגיע לבית המשפט.
בתום דיונים רבים ושמיעת שני הצדדים, בעיקר טענות התנועה הדתית, פסק השופט רויס למברט כי על רוסיה להחזיר את הספרים לחב"ד. על מה שהתרחש לאחר מכן מספר גורין: "אם עד לאותו יום היה שיתוף פעולה תרבותי בין רוסיה וארה"ב, כמו החלפת פריטים של תערוכות בין מוזיאונים שונים, אז הוא פסק לחלוטין. ראשי רוסיה חששו כנראה כי בית המשפט האמריקאי יורה על החרמת הרכוש האמנותי של רוסיה עד שהיא תחזיר את הספרים, ולכן הם נמנעים מאז מכל שיתוף פעולה תרבותי עם ארה"ב."
למרות פסיקת בית המשפט, ברוסיה לא התרגשו ועמדו בסירובם. לפני כחודש, כשהבינו אנשי חב"ד ברוקלין כי הם לא עומדים לראות את הספרייה בקרוב, הם פנו בשנית לבית משפט פדרלי שקבע הפעם כי רוסיה תשלם קנס בסך 50 אלף דולר על כל יום נוסף שבו היא מחזיקה את ספריית חב"ד ברשותה.
ההחלטה של השופט למברט הרגיזה את הרוסים, שלא היו מוכנים לשמור עוד על שתיקה. משרד החוץ הרוסי הוציא הודעה כי ספריית שניאורסון היא חלק מהמורשת הלאומית של רוסיה והיא רכוש המדינה. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אף הפתיע לפני כשבועיים במהלך מסיבת עיתונאים כאשר האשים את תנועת חב"ד בארה"ב בגניבת הספרים.
"החסידים קיבלו מאיתנו ספרים מספריית שניאורסון לפני למעלה מעשר שנים. הם היו מיועדים לשימוש זמני בלבד, אבל החסידים עדיין לא החזירו אותם. גם זה צריך להיות נושא לדיון בבית המשפט" אמר לברוב, שכינה את החלטת בית המשפט האמריקאי "שערורייתית" ואמר כי אין לה שום בסיס חוקי.
קהילה מול קהילה
ואם מישהו ציפה שאנשי חב"ד בארה"ב יקבלו סיוע מחבריהם לתנועה ברוסיה מצפה לו אכזבה. נראה כי אנשי חב"ד ברוסיה מנסים לעשות הכל על מנת למשוך את ידיהם מהסכסוך וחוששים להפוך לחלק ממנו. גורין גם לא חוסך ביקורת מאנשי התנועה בארה"ב, וטוען כי דרך תביעות בבתי המשפט הם לא יצליחו להשיג דבר חזרה.
הרב גורין, האם ניסיתם כאנשי חב"ד ברוסיה להיפגש עם ראשי השלטון הרוסי ולנסות להביא את הסכסוך לסיומו?
"צריך להבין בצורה מאוד ברורה. הקהילה היהודית ברוסיה, כולל חב"ד, לא מעורבת במשפט הזה. לא כי איננו רוצים, אלא בגלל שהקבוצה האמריקאית לא פועלת בתיאום איתנו. אני יכול להגיד לך שאם היום ספריית לנין תחליט להעביר את כל הספרייה לחב"ד או לקהילה היהודית ברוסיה, אנחנו לא ניקח אותה. כי מה שיקרה אז הוא שנהפוך לחלק מהסכסוך ובית המשפט האמריקאי יפעל נגדנו. אנחנו נפגשים מדי שנה עם פוטין, כך גם הרב הראשי של רוסיה וכמובן שהנושא הזה עלה, אבל אין לנו כוח להשפיע על ההחלטה. אפילו הפסקנו להעביר מסרים לתנועת חב"ד בארה"ב כי הבנו שאין בזה טעם. תנועת חב"ד בארה"ב לא מוכנה להתפשר על כלום, הם רוצים ללכת עד הסוף."
מה להערכתך יהיה סופו של הסכסוך הארוך הזה?
"אני חושב שהדרך היחידה לפתור את הסכסוך היא להשיג פשרה דרך דרגים פוליטיים. אולי למצוא רכוש רוסי של הכנסייה האורתודוקסית שנמצא בארה"ב ולהחזירו לרוסיה תמורת הספרייה של חב"ד. הם לא יצליחו להחזיר את זה על ידי צו בית משפט כי לבית משפט אמריקאי אין שום השפעה על רוסיה. רק בדרך של פשרה כל הצדדים יוכלו לצאת עם כבוד עצמי ותחושה שהם לא נכנעו." •
את מה שמתרחש בשנים האחרונות בין תנועת חב"ד בארה"ב לבין ממשלת רוסיה אפשר לכנות בצמד המילים "מלחמת דת." מצד אחד ישנה חב"ד, שטוענת כי ממשלת רוסיה מסרבת כבר עשרות שנים להחזיר אליה אלפי ספרים וכתבי יד שהיו שייכים לרב שניאורסון שעמד בראש התנועה. מנגד ישנה ממשלת רוסיה, שמאשימה דווקא את חב"ד בגניבה. בתווך מוצאים גם את בית המשפט האמריקאי שמנסה כבר שנים לפתור את הסכסוך ללא הצלחה. תחילתו של הסיפור ברב שלום דובער שניאורסון, שנולד בשנת 1860 בעיר לובביץ' שברוסיה ונחשב לאדמו"ר החמישי בשושלת הרבנים המפורסמת. הרב ייסד ספריה עצומה שכללה מאות אלפי ספרי קודש וכתבי יד דתיים חשובים.
בשנת ,1915 עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה והתקרבות הגרמנים לרוסיה, נמלטו הרב ומשפחתו לעיר רוסטוב. זמן קצר לפני כן שלח הרב שניאורסון חלק גדול מספרייתו למוסקבה בניסיון להציל את הפריטים היקרים מהכחדה. בשנת 1920 הלך הרב לעולמו. את מקומו תפס בנו, הרב יוסף יצחק שניאורסון, שנולד בשנת 1880 ברוסיה. החל מ1920- עמד יוסף יצחק בראש תנועת חב"ד ונחשב לאדמו"ר השישי של התנועה. באותה שנה הוא גם פנה לשלטון הרוסי החדש בבקשה לקבל חזרה לידיו את הספרים שאביו הותיר אחריו, אך נענה בשלילה. ההסבר שקיבל - כל הספריות הגדולות במדינה שנלקחו בשנים עברו מידי בעלים פרטיים הפכו לרכוש המדינה.
כמה שנים מאוחר יותר החליט הרב שניאורסון לעזוב את רוסיה ולעבור לריגה שבלטביה. כעבור מספר שנים עזבו הרב ומשפחתו לפולין, כאשר לאורך השנים הוא הקפיד להמשיך ולהרחיב את הספרייה שיסד אביו ולאסוף עוד ספרים וכתבי יד.
בשנת 1940 הגיע הרב יוסף יצחק שניאורסון לארה"ב והשתקע בברוקלין, כאשר חלק גדול מהספרייה הפרטית שלו הגיע איתו יחד - פרט לאלפי הפריטים שהיו שייכים לאביו ונותרו ברוסיה ועוד כמה פריטים שנאלץ להשאיר מאחור בפולין.
ב,1945- כאשר שיחרר הצבא הסובייטי את פולין מהכיבוש הגרמני, העבירו החיילים את אותם ספרים שהותיר הרב שניאורסון למוסקבה שם הם הפכו לחלק מאוסף הספרים שהותיר אביו במדינה.
בסוף שנות השמונים, עם נפילתו של מסך הברזל ועלייתו של מיכאיל גורבצ'וב לשלטון ברוסיה והתחממות היחסים עם המערב, שלח האדמו"ר השביעי והאחרון של חב"ד הרב מנחם מנדל שניאורסון כמה מחסידיו לרוסיה על מנת לאתר את הספרים שהותירו אבותיו מאחור ולנסות להביאם לספרייה העצומה בגודלה שייסדה תנועת חב"ד בברוקלין.
אנשי המשלחת אכן מצאו את הספרים שהגיעו ל"ספריית לנין" המקומית, ובתוך זמן קצר החלו בשיחות עם ראשי השלטון הרוסי על החזרתם לתנועת חב"ד. אלא שאז החל הסכסוך שנמשך כבר מעל ל20- שנה וכולל תביעות משפטיות, קנסות, האשמות בגניבה וחילוקי דעות בתוך הקהילות היהודיות עצמן.
לא מקשיבים לשופט
"היתה תחושה שהשלטון של גורבצ'וב וילצין ברוסיה היה מעוניין להחזיר את הספרים," מתאר הרב ברוך גורין, דובר אגודת הקהילות היהודיות ברוסיה, את התגלגלות העניינים מאז גילוי הספרים בספריית לנין. "אלא שראשי הספרייה לא הסכימו לוותר על הספרים בלי הוראה מבית משפט. משלחת של אנשי חב"ד פנתה לבית משפט רוסי, שפסק כי על הספרייה להחזיר את הספרים לחב"ד. אלא שבאותם ימים של תחילת שנות התשעים היה כאוס שלטוני ברוסיה, ולא ברור מי שלט במדינה. ראשי הספרייה סרבו לקיים את החלטת בית המשפט."
"חסידי חב"ד פנו לבית משפט גבוה יותר ברוסיה, ששוב פסק לטובתם," ממשיך לספר הרב גורין, "ושוב חזר על עצמו הסיפור וראשי הספרייה סרבו להחזיר את הספרים. בסופו של דבר פנו אנשי חב"ד לבית המשפט העליון במדינה, שהפך את ההחלטה והחליט כי הספרים יישארו ברשות המדינה בספריית לנין."
אותו יום סימן את תחילתו של מאבק שבו מעורבים גם דרגים פוליטיים בארה"ב וברוסיה ובתי משפט אמריקאיים, ושהגיע לשיאו בשבועות האחרונים. תנועת חב"ד ביקשה את הסיוע של הממשל האמריקאי בניסיון ללחוץ על בוריס ילצין ולאחר מכן על ולדימיר פוטין להחזיר את הספרים לחב"ד. השיחות לא נשאו פרי, ואז החליטו ראשי התנועה לפנות כמוצא אחרון לבית משפט אמריקאי כדי שהוא יחייב את ממשלת רוסיה להחזיר את הספרים למי שהם טוענים הבעלים החוקיים.
ב2010- החלו הדיונים בבית המשפט הפדרלי בוושינגטון. הרב גורין מספר כי בתחילה שלחה רוסיה נציגים מטעמה, אולם משראו השלטונות במוסקבה לאן נושבת הרוח ושהפסיקה תהיה כנראה נגדם הם החליטו להתעלם ולהפסיק להגיע לבית המשפט.
בתום דיונים רבים ושמיעת שני הצדדים, בעיקר טענות התנועה הדתית, פסק השופט רויס למברט כי על רוסיה להחזיר את הספרים לחב"ד. על מה שהתרחש לאחר מכן מספר גורין: "אם עד לאותו יום היה שיתוף פעולה תרבותי בין רוסיה וארה"ב, כמו החלפת פריטים של תערוכות בין מוזיאונים שונים, אז הוא פסק לחלוטין. ראשי רוסיה חששו כנראה כי בית המשפט האמריקאי יורה על החרמת הרכוש האמנותי של רוסיה עד שהיא תחזיר את הספרים, ולכן הם נמנעים מאז מכל שיתוף פעולה תרבותי עם ארה"ב."
למרות פסיקת בית המשפט, ברוסיה לא התרגשו ועמדו בסירובם. לפני כחודש, כשהבינו אנשי חב"ד ברוקלין כי הם לא עומדים לראות את הספרייה בקרוב, הם פנו בשנית לבית משפט פדרלי שקבע הפעם כי רוסיה תשלם קנס בסך 50 אלף דולר על כל יום נוסף שבו היא מחזיקה את ספריית חב"ד ברשותה.
ההחלטה של השופט למברט הרגיזה את הרוסים, שלא היו מוכנים לשמור עוד על שתיקה. משרד החוץ הרוסי הוציא הודעה כי ספריית שניאורסון היא חלק מהמורשת הלאומית של רוסיה והיא רכוש המדינה. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אף הפתיע לפני כשבועיים במהלך מסיבת עיתונאים כאשר האשים את תנועת חב"ד בארה"ב בגניבת הספרים.
"החסידים קיבלו מאיתנו ספרים מספריית שניאורסון לפני למעלה מעשר שנים. הם היו מיועדים לשימוש זמני בלבד, אבל החסידים עדיין לא החזירו אותם. גם זה צריך להיות נושא לדיון בבית המשפט" אמר לברוב, שכינה את החלטת בית המשפט האמריקאי "שערורייתית" ואמר כי אין לה שום בסיס חוקי.
קהילה מול קהילה
ואם מישהו ציפה שאנשי חב"ד בארה"ב יקבלו סיוע מחבריהם לתנועה ברוסיה מצפה לו אכזבה. נראה כי אנשי חב"ד ברוסיה מנסים לעשות הכל על מנת למשוך את ידיהם מהסכסוך וחוששים להפוך לחלק ממנו. גורין גם לא חוסך ביקורת מאנשי התנועה בארה"ב, וטוען כי דרך תביעות בבתי המשפט הם לא יצליחו להשיג דבר חזרה.
הרב גורין, האם ניסיתם כאנשי חב"ד ברוסיה להיפגש עם ראשי השלטון הרוסי ולנסות להביא את הסכסוך לסיומו?
"צריך להבין בצורה מאוד ברורה. הקהילה היהודית ברוסיה, כולל חב"ד, לא מעורבת במשפט הזה. לא כי איננו רוצים, אלא בגלל שהקבוצה האמריקאית לא פועלת בתיאום איתנו. אני יכול להגיד לך שאם היום ספריית לנין תחליט להעביר את כל הספרייה לחב"ד או לקהילה היהודית ברוסיה, אנחנו לא ניקח אותה. כי מה שיקרה אז הוא שנהפוך לחלק מהסכסוך ובית המשפט האמריקאי יפעל נגדנו. אנחנו נפגשים מדי שנה עם פוטין, כך גם הרב הראשי של רוסיה וכמובן שהנושא הזה עלה, אבל אין לנו כוח להשפיע על ההחלטה. אפילו הפסקנו להעביר מסרים לתנועת חב"ד בארה"ב כי הבנו שאין בזה טעם. תנועת חב"ד בארה"ב לא מוכנה להתפשר על כלום, הם רוצים ללכת עד הסוף."
מה להערכתך יהיה סופו של הסכסוך הארוך הזה?
"אני חושב שהדרך היחידה לפתור את הסכסוך היא להשיג פשרה דרך דרגים פוליטיים. אולי למצוא רכוש רוסי של הכנסייה האורתודוקסית שנמצא בארה"ב ולהחזירו לרוסיה תמורת הספרייה של חב"ד. הם לא יצליחו להחזיר את זה על ידי צו בית משפט כי לבית משפט אמריקאי אין שום השפעה על רוסיה. רק בדרך של פשרה כל הצדדים יוכלו לצאת עם כבוד עצמי ותחושה שהם לא נכנעו." •
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
