'קבוצה תשנ"ג' התוועדו: איך מביאים את הרבי לבית?
"אם אנחנו רוצים להעניק לילדים שלנו את הרבי, אנחנו צריכים לחיות בעצמנו את הרבי, לפחות פי שניים ממה שאנחנו מעניקים לילדינו. אתה לא יכול לתת מה שאין לך! כשחיים עם הרבי, הילדים שלנו מרגישים את זה".
דברים אלו אמר המשפיע הרב מיכאל טייב, בהתוועדות שנמשכה שעות ארוכות לתוך הלילה, אמש אור לערב ט"ו בשבט בכפר חב"ד, בהתוועדות בוגרי "קבוצה תשנ"ג".
במלאת עשרים שנה, התוועדו כחמישים מבוגרי הקבוצה למפגש שני מאז סיימו את ה"שנה תמימה" בחצרות קדשנו, כאשר המפגש הקודם היה עשור קודם לכן, ביו"ד שבט תשס"ג.
הם באו מכל רחבי הארץ, שלוחים, רבנים, משפיעים, מגידי שיעורים, מנהלי מוסדות, ובעלי בתים חסידיים, בוגרי הישיבות בכפר חב"ד, מגדל העמק וקרית גת, לחוות מחדש את הזכרונות מהימים בהם ישבו בשבת תחכמוני במחיצת הרבי.
ההתוועדות נפתחה במראות קודש אקטואליים מהרבי, אודות משמעות הצמיחה והגדילה בעבודת ה' ומשמעה בחינוך הילדים. דברים על משמעות המפגש המיוחד במלאת עשרים שנה, "בן עשרים למכור בנכסי אביו", נשא הרב שמעון גופין, משפיע בישיבות תומכי תמימים בלוד ובכפר חב"ד, ועורך סדרת "שיעורים בחסידות".
במרכזו של מפגש ההתוועדות העלו הבוגרים זכרונות אישיים מימי קבוצה תשנ"ג. קבוצה זו התייחדה בכך שהיא הקבוצה האחרונה שזכתה להיות שנה תמימה בבית חיינו יחד עם הרבי בגוף גשמי, ודבר זה היה במרכז הדברים של כל המתוועדים. איש איש העלה זכרונות אישיים מרגשים משהותו בבית חיינו, והשפעת השנה ההיא על חייו.
במהלך ההתוועדות הודו כל המשתתפים למארגני המפגש, בוגרי הקבוצה הרב זושא וולף, הרב שמעון גופין והרב יואל פרידמן.
לפני פרידה, הציג הרב גופין את החלטות ההתוועדות בפני הנאספים: בשמחות שייערכו על ידי החברים אי"ה, להזמין אל השמחה את כל החברים בוגרי הקבוצה, כאשר כל אחד יעשה מצידו כל מאמץ להשתתף בשמחת חברו, ובכך יחזקו את הקשר בין הבוגרים, ואת הזכרונות מהשנה תמימה בבית חיינו.
מאפשרים לכם לקבל
