א.
זנבי אם נקטם – עדיין תם אנכי
ואם תחתוך לבבי התם - אקדישנו ל"אנכי"
דבשי להגיש לו אני מבכרת
הדבורה תחתי ישבה אף שאין לה כוורת.

ב.
אימתי קאתי מר – בו מצאתי דוד עבדי [וגו']
ויצילני משכני [שמחוץ לארץ] – הפושע-הדתי
ואז לכל המאכלים שבתורה , אתן "שיעור-דתי".

ג.
מקריבים ראשיתה למחרת יום-ההגדה
ומשתמשים בה לחקר החשודה
אינה נראית בלי עין-הרע
ובלעדיה - אי אפשר לבירה

ד.
נשחטתי על יד פרעה –בשבוע חנוכה
ושמי על המסובב מופיע בחקיקה
תמצאוני במסכת "קידושין" , להבדיל
ושלשת הברכות רמוזות בי – אושרי להגדיל.

ה.
מלאת גרעינים אנכי כרימון
אך לא במצוות – אלא בעוון
את עלי תפר החייט-הקדמון
וממני יצר מקצועות, המון.

ו.
האוכל ממני כזית, לשנינו זכות-קדימה
ממני פת-שחרית תסעד נפש עגומה
טועמיה להכיר האב - בה תועלת
אם נאכילנו שלשת-רבעי מהפסלת.
ז.
בר"ה לאדם ובר"ה לאילן
לשניהם הברה-משותפת
למסיבת ט"ו בשבט ולברכת "ולמלשינים"
תוצאה-משותפת

ח.
גדל אני על עץ-החיים
שכנתי גדלה על עץ-הדעת
מלמד זכות אנכי גם על הרשעים
עת יעברו לפניו כבני-מרון.

ט.
משנינו הוציא מלכי צדק
ועשה מאתנו ח"ג
כי כל אחד משנינו
ממשפחתו צמח – אך חרג.

י.
במרכז-השבוע - אנו השלישיה
עלינו יברך הנשיא : שלישיה
ואין דעת חכמים נוחה הימנו
אך חתן כלבא-שבוע עוד מוסיף עלינו.

------------------------

א.
זנב-המילה "תמר"
הלולב ה"תם" לבו של התמר=לו-לב
בביכורים מביאים דבש-תמרים ולא דבורים
דבורה הנביאה – תחת תומר דבורה

ב.
"בשמן קדשי משחתיו" – מהזית ה"מר"
פושעים שבך מלאים מצוות כ"רמון" –השכן לפני המלה "ארץ" בפסוק.
שיעור "כזית" לכל מצוה דתית.

ג.
למחרת הפסח – מנחת העומר מ"שעורה"
קרבנה של ה"סוטה" מ"שעורה"
רק ב"עין-רעה" נראית "שעורה"
וממנה מייצרים את משקה ה"בירה".

ד.
בשבוע חנוכה פרשת "מקץ": "ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעה"
על הסביבון אותיות: ה.ג.פ.ן.
משמש ל"קידוש" ול"הבדלה"
ר"ת: געזונט, פרנסה, נחת...

ה.
תאנה מלאה גרגירים-קטנים
נחשבת ל"עץ הדעת" החטא הקדמון.
"ויתפרו עלי-תאנה" מהעץ בו חטאו
וממנה "קציעות"[תאנים-מיובשות] לרוב.

ספר דברים פרק ח

ו.
ה"חיטה" כמו ה"זית" יש להם זכות קדימה בברכות, כי שניהם צמודים ל"ארץ" ו"לחם לבב-אנוש יסעד"
"אין התינוק יודע לקרא אבא
עד שיטעום טעם-דגן" – מן ה" פ סלת".

ז.
בשבט ט"ו ובראש-השנה תוקעים טו...טו..טו...
התוצאה המשותפת:
"וכל [שבעת] המינים כרגע יאבדו".


ח.
"פרדס-רימונים" פירוש על ספר "עץ החיים"
שכנתו בפסוק היא ה"תאנה"
ה"רמון" נאכל ביום הדין לבני "מרון"
ומלמד זכות על פושעי ישראל – מלאי מצות כרמון.

ט.
"ומלכי צדק הוציא לחם ויין"
ראשי תיבות: "חיטה" – "גפן" = ח"ג
"לחם" ממשפחת ה"מזונות", אך חורג בברכתו
"יין" ממשפחת "העץ" אך חורג בברכתו

י.
במרכז רשימת "שבעת-המינים"
גפן תאנה ורימון
לדעת רבן גמליאל הנשיא
מברך אחרי אלו "שלש ברכות"
חכמים אינם מסכימים עמו
ולדעתם רק "ברכה אחת מעין שלש"
רבי עקיבא מוסיף עלים גם "אכל שלק".