"הסבתם לנו שעתיים של קורת רוח מרובה, שלא תישכח במהרה", אמרה אירה מסטכנוב, ואליה התווספו רבים אחרים, שלהם הייתה זו גם הזדמנות לחזות בפעם הראשונה במבנה המפואר החדש של בית הספר, שלא מכבר פתח את שעריו ומצטיין ביופי, אתטיקה ואווירה יהודית מחשמלת. האירוע החל בקונצרט קצר של תלמידי בית הספר ובענייני דיומא על ידי הרב שלום גופין. את הערב הנעים בקטעי חזנות הת' מתתיהו ברגמן, שיחד עם חבריו התמימים השלוחים לעיר רקדו, הרקידו ושמחו את מאות האנשים שגדשו את הרחבה. וכך, כשמוזיקה חסידית שמחה מתנגנת החלו להיווצר מעגלים גדולים של רוקדים, שאיחדו ילדים עם סבים, תושבי העיר וותיקים ואורחים מהמחוז, כולם יחד כגוף אחד ובאחדות אמיתית. ותלמידי המוסדות, שחודש תשרי עבורם הוא חודש של שמחה, אירועים, כינוסים והרבה חוויות, שמחו ורקדו, כשמפעם לפעם הם נוטשים את המעגלים לטובת פופקורן, ממתקים או הפתעות אחרות שקיבלו מהמדריכים. השמחה כאן לא ידעה גבולות, ולולי האוטובוסים הממתינים לאסוף את הקהל הרחב, היו הכל נשארים נטועים למקומותיהם, כאילו נמצאים בעולם אחר של קדושה ושמחה ומנסים לשאוב עוד ועוד כוחות וחיות. לקראת סיום השמחה חזו הילדים בהופעה מרתקת של מפעיל קרקס, שהוסיף לאווירה ולשמחה הנסוכה על פני כולם. וכשהחל הקהל להתפזר האירו את השמים זיקוקי דינור שהזכירו לכולם את אבוקות האש בבית המקדש, והותירו תחושות של תפילה ותקווה שבשנה הבאה נוכל לשמוח בשמחה האמיתית בביאת משיח בבית המקדש השלישי. שמחת בית השואבה הייתה המשך וחלק בלתי נפרד מן הפעילות הענפה שהתנהלה בקרב חברי הקהילה בעיר, כשכל ערב בסוכה המרכזית ישבו להתוועד קבוצות שונות של יהודים: בני נוער, אנשי אקדמיה, אנשי עסקים ועוד יהודים מתקרבים, כשהמשותף לכולם הוא הרצון והמשיכה להדליק את הניצוץ ולחמם את הנשמה היהודית. גם בערי המחוז התנהלה פעילות דינמית ונרחבת על ידי התמימים השלוחים, שיצאו לערים לזכות את הקהילות הרבות במניינים, בתפילות, במצוות החג ובטעימת טעמה של שמחה.