מודעות שהופצו מבעוד מועד בכל ישיבות ה'הסדר' בכל רחבי הארץ, הזמינו את תלמידי הישיבות וצוות הרבנים והרמי"ם להתבשם מתורת חב"ד בחג שמחת תורה ולחוות 24 שעות של שמחה אמיתית עם חסידי חב"ד בגוש קטיף, ולחזק בכך גם את מתיישבי הגוש המתמודדים יום-יום עם סכנת הגירוש ועקירתם מבתיהם. בערב החג, יצאו הבחורים בארבעה אוטובוסים מאורגנים מתל-אביב ומירושלים. כשהגיעו האוטובוסים לפתח הישוב נווה דקלים נשמע קול נפץ עז ושתי פצצות מרגמה נחתו במקום, ההלם הראשוני התחלף מהר מאוד בקבלת פנים חמה ולבבית עם מארגני האירוע, המשפיעים האורחים המרצה הרב יחזקאל סופר והרב משולם זושא אלפרוביץ', משפיע ישיבת 'תומכי-תמימים' בקריית גת, ועימם קבוצה של כ-20 אברכים ובחורים חב"דיים שנרתמו לסייע בחיזוק האווירה בחג. האורחים שוכנו בחדרי הפנימיות המרווחות של הישיבה הגבוהה 'תורת החיים' – הישיבה המרכזית בגוש קטיף, לאחר התארגנות קלה בחדרים החלה התוכנית בהרצאה מפי ראש הישיבה הרב שמואל טל שדיבר על מהות חג שמיני עצרת לעומת שבעה הימים החג הקודמים, כשהוא מתבל את דבריו דברי חסידות מהמגיד ממעזריטש, ורבי לוי"צ מברדיצ'ב. הרב משולם-זושא אלפרוביץ', מאורחי האירוע, פתח ושיתף את הקהל הרב בתמיהה כיצד ניתן לפתוח את חג שמחת תורה בנאומים ודרשות במקום להגיד 'לחיים', לרקוד ולשמוח עם התורה. הוא סיפר כי בשעתו נכנס הרבי לאדמו"ר הריי"צ נ"ע והביע את רצונו להדפיס קונטרס מאמרים מיוחד לשמחת-תורה, והסביר כי לכאורה משמע שיש מקום גם ללימוד תורה וחסידות בשמחת-תורה מעבר לשמחה. הרב אלפרוביץ' השמיע דברים מאלפים אודות הקשר בין שמיני עצרת לשמחת תורה שלכאורה מהווים שני חגים שאין קשר ביניהם, ושזר בדבריו שיחות ומאמרים בחסידות. לאחר תפילת ערבית, נערכה התוועדות עם הרב יחזקאל סופר, ובמקביל נערכה התוועדות לנשים עם הרב אלפרוביץ'. לקהל הרב שלא הכיר את "מנהגי חב"ד בשמחת תורה", היה הדבר חידוש בפני עצמו, אך ההתוועדות הפכה מהר לחוויה מרוממת שנמשכה קרוב לארבע שעות. הרב סופר סיפר את הסיפור המפורסם על הנעליים הקרועות שנמצאו בגן עדן אחרי הריקודים של שמחת תורה, והמשיך בסיפורי חסידים רבים, ובמסרים משיחותיו של הרבי. ההתוועדות לוותה בניגוני חב"ד שמחים שנוגנו בהתלהבות גדולה, ובפולמוס מעניין שהתעורר בקרב המשתתפים בעניין אמירת 'לחיים' בשמחת תורה. "אם יודיעו במוצאי החג שראש הממשלה החליט לבטל את ההתנתקות לגרש את כל הערבים מעזה וליישב במקומם יהודים, האם הייתה נשארת טיפה אחת בתוך אחד הבקבוקים בגוש קטיף???" זהו רק משל לגודל השמחה בשמחת תורה", אמר הרב סופר, והמשל הובן. בסיום ההתוועדות פנה הקהל הרב ל'הקפות' שמחות במיוחד שנערכו בהתרגשות מיוחדת במשך כשלוש שעות. "עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום, כי עימנו א-ל", שר הקהל, וכיוון לכל מילה, רק המחשבה כי היכל הישיבה המפואר בו נערכו ה'הקפות' יועבר לידי הערבים והמחבלים ימ"ש, גרמה להתחזקות השירה, התפילה, והזעקה כי המזימה תופר ושיהודים לא יגורשו מאדמתם. באמצע ה'הקפות' קם הרב אלפרוביץ' וסיפר כי זמן ה'הקפות' היה אצל הרבי זמן מסוגל לביטול גזירות", והכריז "שנזכה לבטל את כל הגזירות בזכות ריקודי השמחה". בבוקר השכימו הבחורים לשיעור חסידות עם הרב סופר, ובסיומו יצאו בתהלוכה מרשימה לעבר בית הכנסת הגדול שביישוב. בית הכנסת היה מלא מפה לפה במאות אנשים, והרב סופר הוזמן לשאת דברים. הוא ביאר בטוב טעם את שיחתו של הרבי על הזכות שניתנה לעם ישראל על ארץ ישראל. הקהל התרגש והודה לו על דברי העידוד. במקום נכח גם יו"ר המפד"ל והשר לשעבר מר אפי איתם, וכן הרב יגאל קמינצקי רב איזורי גוש קטיף, שרקדו יחד עם הרב סופר ב'הקפות'. מר איתם לא הסתיר את התפעלותו מהיוזמה של ארגון 'תורת חב"ד לבני הישיבות' ושיבח את הרב משה שילת על הארגון. בתום ריקודי השמחה שב הקהל הרב להיכל ישיבת 'תורת חיים' להתוועדות, במהלכה ביאר הרב אלפרוביץ' את החידוש שבחסידות על מוסר חקירה וקבלה, בעוד הרב סופר משלים את דבריו בסיפורים וחידודים. במהלך ההתוועדות קיבלו על עצמם חלק גדול מהבחורים, להשתתף בשיעורי חסידות המתקיימים בישיבותיהם. בתום ההתוועדות נערכו ה'הקפות', במהלכם הודה בחום הרב יוסף אלנקווה רב איזורי גוש קטיף, על בואם של חב"ד והבחורים לחזק את הישוב. מחזה מיוחד היה לאחר תפילת מנחה, כאשר מאות הבחורים הצטופפו יחד לנגן את ניגוני רבותינו-נשיאנו, כשאליהם מצטרפים תושבי נווה דקלים, רבני הישוב, ראשי והרמי"ם הישיבה. היתה זו שמחת תורה באווירה מיוחדת של התקרבות אמיתית לחסידות. מאות בני תורה שבאו על-מנת לחגוג את החג באוירה חב"דית. "כל רגע במהלך החג היה מנוצל, והאירוע כולו היה מאורגן למופת", ציינו הבחורים שהודו למארגנים על היוזמה והבטיחו להשתתף בפעילויות נוספות שיערכו בארגון 'תורת חב"ד לבני הישיבות' שעל-ידי מרכז צעירי-אגודת-חב"ד בארץ הקודש.