מערכת COL
|
יום ז' טבת ה׳תשע״ג
20.12.2012
הבָּור שהתגלה כהר ● מאמר מיוחד של הרב אהרן-דב הלפרין
מסתבר כי לא תמיד ההר הוא שמוליד עכבר, לעתים עושה זאת דווקא הבור... ● מה באמת אירע באותה 'יחידויות' בחודש תשרי תשמ"א, מהי 'ההוכחה המוחצת' ל'בורותו' של העיתונאי, וכיצד הופך 'מסמך של סקופ' לנייר שלא שווה אפילו לצור על פי צלוחיתו? ● בעקבות הניסיון הבלתי-פוסק להמשיך להכחיש בכל מחיר את נבואתו המדהימה של הרבי נשיא דורינו תגובתו של הרב אהרן דב הלפרין פרק ראשון● להשכיחם תורתך: על מחקרים וגלגוליהם
"מטרה 'קדושה' - הכחשת נבואות הרבי". הרב אהרן-דב הלפרין עובר אצל הרבי
אהרן דב הלפרין
החוקר המלומד הגיב, כצפוי. לא על העיקר (קביעותיו על סיפורי הרבי ש'לא היו ולא נבראו' רח"ל) אלא שוב, כחלק מ'מבצע ההסחה', על פרשת צוריאל. במקום להודות בקלקלתו או לפחות בטעותו - אם בכתב ואם ב'שתיקה כהודאה' – ממשיך איש המחקר להסתבך בתירוצים מפולפלים והוכחות קטנוניות ובלבד שיוכל להמשיך להכחיש את המופתים ובהם נבואתו המדהימה של הרבי.
אודה ולא אבוש: אלמלא ההוכחות ההולכות ונערמות על הנזק שאין לו כפרה לאמונתם של יהודים בכל הקדוש והיקר לנו, שנגרם בעטיים של ה'מחקרים המדעיים' – הייתי בוחר שלא להתייחס כלל ל'תחביב ההכחשות' ולמה שעומד מאחוריו. ואולם, בקשתם ועידודם של גדולי הרבנים והמשפיעים לא להרפות מהנושא, אינה מאפשרת לי לחשות.
'הוכחות' מביכות
לא אתייחס להמשך ה'הוכחות' המביכות, מהסיבה הפשוטה שאין לדברים סוף ובין כה וכה קרוב לוודאי שלא שכנעו שום בר דעת. אגיב רק על 'ההוכחה המוחצת', הסקופ הגדול, ה'נוק-אאוט' (באיות שנכתב גם במאמר הקודם...) אעשה זאת לאו דווקא בשל הרצון לנפץ עוד 'הוכחה-מדעית', אלא בעיקר כדי שההיסטוריה החב"דית לא תסולף.
● ● ●
תחת הכותרת הבומבסטית "בור כרה...ויפול", מצטט החוקר בשמי את הדברים הבאים:
"פרופ' צוריאל, אגב, היה מהאחרונים ממש שנכנסו ליחידות בתשרי. ה'יחידויות' נפסקו למחרת באופן פתאומי, כאשר הגיעה ההודעה הדרמטית המרעישה על המתכונת החדשה של 'יחידות כללית' שנמשכה כך מאז ועד עולם".
כאן תפס החוקר המלומד את העיתונאי יושב הקרנות ב'שקר':
החוקר יגע ומצא 'הוכחות מדעיות' של תצלומי מסמכים, מהם מתברר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי היו כאלו שנכנסו ליחידות בחודש ניסן תשמ"א!
מכאן מוכיח החוקר המלומד, בשיטת ה'קל-וחומר-שאין-עליו-פרכה', שהיחידויות הכלליות לא החלו בתשרי תשמ"א כי אם בתשרי תשמ"ב, ובעקבות מסקנה מדעית זו מתבקשת מאליה מסקנת השרשרת: הפרופסור (שלמחרת היחידות שלו החלו היחידויות הכלליות) נכנס ליחידות בתשרי תשמ"ב ולא בתשרי תשמ"א. מכאן שוב אין מנוס מהקביעה המדעית הברורה שהנבואה המדהימה לא היתה ולא נבראה, שכן סאדאת נרצח כבר ערב תשרי תשמ"ב...
הנה לכם, מכריז החוקר בתרועת ניצחון: בור כרה...ויפול!
● ● ●
צר לי באמת להשבית את שמחת החוקר – ולגלות לו ש'המסמך של הסקופ' (בהיותו וירטואלי) לא שווה אפילו לצור על פי צלוחיתו – אך יכאב לי יותר להשאיר את ההיסטוריה החב"דית מעוותת לדורות, ו"ההכרח לא יגונה" מאלצני להציג דברים כהוויתם:
ראשית – חבל שהחוקר הנכבד נאלץ לבזבז מזמנו היקר ולהתייגע כמה ימים בכדי למצוא מסמך מדעי המוכיח כי היתה יחידות פרטית בניסן תשמ"א. הוא יכול היה למצוא בקלות ריבוי הוכחות כאלו בעיתוני כפר חב"ד, כולל סיפור מרגש מהשנה האחרונה על יחידות פרטית לאורחים שהגיעו לשבועות תשמ"א, וגם מאמר שפרסמתי ב'מאחורי הקלעים' ובו סיפרתי על 'יחידות' פרטית ארוכה שזכיתי לה במהלך שנת תשמ"א.
שנית – הייתי ממליץ לחוקר המלומד כי בעתיד ישתהה מעט ויקרא שוב בטרם יגיב. בכך יחסוך מעצמו מבוכות מיותרות.
בשום מקום לא כתבתי שפרופסור צוריאל היה מהאחרונים שנכנסו ליחידות. כתבתי: ש"היה מהאחרונים ממש שנכנסו ליחידות בתשרי".
אילו טרח מעט יותר החוקר המלומד בבדיקתו, היה מגלה על נקלה את שידוע לכל אלו שנסעו לרבי לתשרי תשמ"א: חלק מהאורחים נכנסו ליחידות פרטית באותה שנה, וחלק ליחידות כללית. כתבתי זאת בתגובתי, אך כנראה לא הסברתי באופן שיובן גם לבן חמש למקרא.
ובכן: לאחר כמה לילות של 'יחידות' בתשרי תשמ"א (בהן פרופסור צוריאל היה מהאחרונים ממש) הגיעה לפתע ההודעה הדרמטית המרעישה על המתכונת החדשה של 'יחידות כללית' שנמשכה כך מאז ועד עולם.
כלומר:
א. כמחצית או שליש מהאורחים שהגיעו לתשרי תשמ"א לא נכנסו ל'יחידות פרטית' אלא ל'יחידות כללית'.
ב. מרגע ההודעה (באמצע היחידויות של תשמ"א) ועד עולם, לא היו יותר יחידויות פרטיות בתשרי.
ג. בהמשך שנת תשמ"א (בניסן, שבועות וי"ב תמוז) כשציבור האורחים היה קטן בהרבה מאשר בתשרי, התקיימו עדיין יחידויות פרטיות.
ד. כשהגיעה חודש תשרי תשמ"ב והחלו לתכנן את ה"יחידויות" - מיד אחר שמחת-תורה - הייתה התלבטות במזכירות (שאשתי ע"ה ואני שותפנו בה במסגרת התנדבותנו להכין עבור הרב גרונר את הרשימה ליחידות) והסברה נטתה – אך לא הידיעה - שגם השנה תהיינה היחידויות במתכונת של תשרי שעבר, דהיינו: חלק מהאורחים ייכנסו ליחידות פרטית וחלק ליחידות כללית (לצורך כך אף התבקשנו, אשתי ואני, לחפש 'מתנדבים' - שיהוו כחצי מהקהל - שיסכימו לוותר על היחידות הפרטית ולהיכנס ליחידות כללית כדי לחסוך מזמנו היקר של הרבי, "שהביע אשתקד שביעות רצון רבה מהיחידות הכללית" – לשון הרב גרונר) משום כך, רוב האורחים סברו שתהיה יחידות פרטית, ואלו מהם שרשמנו ללילה הראשון אף עשו את ההכנות לקראת היחידות הפרטית.
כשהגיע 'ליל היחידות' הראשון של תשרי תשמ"ב – אחרי שמחת-תורה – קרא לנו הרב גרונר והודיע בשם הרבי שכולם ייכנסו ל'יחידות-כללית' כקבוצות, בתוך חדרו הק' של הרבי.
מיד - בניגוד ל'באלאגן' ששרר אשתקד - אשתי ואני התחלנו לארגן את כל האורחים ל'קבוצות' בהתאם לקטגוריות (לפי השפה אידיש או עברית, לפי משפחות או בודדים, לפי ישועה מיוחדת לזחו"ק שחברי הקבוצה זקוקים לה וכיו"ב).
ה. החל מאותו יום – תחילת ה'יחידויות' של חודש תשרי תשמ"ב ועד עולם – נפסקו לחלוטין היחידויות הפרטיות, הן בתשרי והן בשאר ימות השנה.
כאמור, פרופסור צוריאל שנכנס ליחידות בשנת תשמ"א, היה מהאחרונים ממש שנכנסו ליחידות פרטית בתשרי.
אני מתנצל מראש אם בדברים האמורים השבתתי את שמחת החוקר, ניפצתי את הסקופ הגדול של 'גילוי המסמך', וגרמתי לעוד יהודים 'פנאטים' להמשיך להאמין בנבואתו המדהימה של הרבי.
● ● ●
[נ.ב. כפי שכתבתי, לא אתייחס להמשך ה'הוכחות' המביכות (כגון 'עיצוב חולות' במקום 'ייצוב חולות', או טעות בשמו הפרטי של הפרופסור אחרי 25 שנה). גם לא אשלח אותו לר' יוסף פיזם ולאביו בקרית-שמואל כדי לשאול אותם על מידת הידידות הקרובה בין פרופסור צוריאל לביני. עם זאת, אתייחס לאחת ההוכחות המגוחכות, רק כדי להמחיש שוב את שיטת ההטעיה והזיוף:
אחת ההוכחות שמביא החוקר המלומד ל'בורותו' של העיתונאי, היא בכך שכתבתי "נוק האוט" ולא "נוק אאוט".
ובכן, 3 פעמים מוזכרת המילה באותו קטע של 'ההוכחה הרביעית'. בשתי הפעמים הראשונות נכתב "נוק-אאוט", ללא טעות מקלדת, ובפעם השלישית נפלה טעות בהקלדה ונכתבה האות ה' במקום האות א'. אך החוקר הנכבד, איש האמת, 'שכח' לראות את הפעמיים הראשונות והזדרז לדווח לקוראים כאומר: העיתונאי לא יודע אפילו איך לכתוב מונחים בסיסיים כמו 'נוק-אאוט'– איך אפשר, אם-כן להסתמך עליו...
מדובר בדבר שולי ומטופש. נכון. אך הוא מהווה דוגמא מוחשית לשיטת ההטעיה והולכת השולל שנועדה למטרה ה'קדושה' של הפסקת האמונה רח"ל בנבואותיו ומופתיו של הרבי.]
המשך הסידרה 'על מחקרים וגלגוליהם' – על הפרכת סיפורי הרבי רח"ל - תתפרסם אי"ה במוצ"ש.
החוקר המלומד הגיב, כצפוי. לא על העיקר (קביעותיו על סיפורי הרבי ש'לא היו ולא נבראו' רח"ל) אלא שוב, כחלק מ'מבצע ההסחה', על פרשת צוריאל. במקום להודות בקלקלתו או לפחות בטעותו - אם בכתב ואם ב'שתיקה כהודאה' – ממשיך איש המחקר להסתבך בתירוצים מפולפלים והוכחות קטנוניות ובלבד שיוכל להמשיך להכחיש את המופתים ובהם נבואתו המדהימה של הרבי.
אודה ולא אבוש: אלמלא ההוכחות ההולכות ונערמות על הנזק שאין לו כפרה לאמונתם של יהודים בכל הקדוש והיקר לנו, שנגרם בעטיים של ה'מחקרים המדעיים' – הייתי בוחר שלא להתייחס כלל ל'תחביב ההכחשות' ולמה שעומד מאחוריו. ואולם, בקשתם ועידודם של גדולי הרבנים והמשפיעים לא להרפות מהנושא, אינה מאפשרת לי לחשות.
'הוכחות' מביכות
לא אתייחס להמשך ה'הוכחות' המביכות, מהסיבה הפשוטה שאין לדברים סוף ובין כה וכה קרוב לוודאי שלא שכנעו שום בר דעת. אגיב רק על 'ההוכחה המוחצת', הסקופ הגדול, ה'נוק-אאוט' (באיות שנכתב גם במאמר הקודם...) אעשה זאת לאו דווקא בשל הרצון לנפץ עוד 'הוכחה-מדעית', אלא בעיקר כדי שההיסטוריה החב"דית לא תסולף.
● ● ●
תחת הכותרת הבומבסטית "בור כרה...ויפול", מצטט החוקר בשמי את הדברים הבאים:
"פרופ' צוריאל, אגב, היה מהאחרונים ממש שנכנסו ליחידות בתשרי. ה'יחידויות' נפסקו למחרת באופן פתאומי, כאשר הגיעה ההודעה הדרמטית המרעישה על המתכונת החדשה של 'יחידות כללית' שנמשכה כך מאז ועד עולם".
כאן תפס החוקר המלומד את העיתונאי יושב הקרנות ב'שקר':
החוקר יגע ומצא 'הוכחות מדעיות' של תצלומי מסמכים, מהם מתברר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי היו כאלו שנכנסו ליחידות בחודש ניסן תשמ"א!
מכאן מוכיח החוקר המלומד, בשיטת ה'קל-וחומר-שאין-עליו-פרכה', שהיחידויות הכלליות לא החלו בתשרי תשמ"א כי אם בתשרי תשמ"ב, ובעקבות מסקנה מדעית זו מתבקשת מאליה מסקנת השרשרת: הפרופסור (שלמחרת היחידות שלו החלו היחידויות הכלליות) נכנס ליחידות בתשרי תשמ"ב ולא בתשרי תשמ"א. מכאן שוב אין מנוס מהקביעה המדעית הברורה שהנבואה המדהימה לא היתה ולא נבראה, שכן סאדאת נרצח כבר ערב תשרי תשמ"ב...
הנה לכם, מכריז החוקר בתרועת ניצחון: בור כרה...ויפול!
● ● ●
צר לי באמת להשבית את שמחת החוקר – ולגלות לו ש'המסמך של הסקופ' (בהיותו וירטואלי) לא שווה אפילו לצור על פי צלוחיתו – אך יכאב לי יותר להשאיר את ההיסטוריה החב"דית מעוותת לדורות, ו"ההכרח לא יגונה" מאלצני להציג דברים כהוויתם:
ראשית – חבל שהחוקר הנכבד נאלץ לבזבז מזמנו היקר ולהתייגע כמה ימים בכדי למצוא מסמך מדעי המוכיח כי היתה יחידות פרטית בניסן תשמ"א. הוא יכול היה למצוא בקלות ריבוי הוכחות כאלו בעיתוני כפר חב"ד, כולל סיפור מרגש מהשנה האחרונה על יחידות פרטית לאורחים שהגיעו לשבועות תשמ"א, וגם מאמר שפרסמתי ב'מאחורי הקלעים' ובו סיפרתי על 'יחידות' פרטית ארוכה שזכיתי לה במהלך שנת תשמ"א.
שנית – הייתי ממליץ לחוקר המלומד כי בעתיד ישתהה מעט ויקרא שוב בטרם יגיב. בכך יחסוך מעצמו מבוכות מיותרות.
בשום מקום לא כתבתי שפרופסור צוריאל היה מהאחרונים שנכנסו ליחידות. כתבתי: ש"היה מהאחרונים ממש שנכנסו ליחידות בתשרי".
אילו טרח מעט יותר החוקר המלומד בבדיקתו, היה מגלה על נקלה את שידוע לכל אלו שנסעו לרבי לתשרי תשמ"א: חלק מהאורחים נכנסו ליחידות פרטית באותה שנה, וחלק ליחידות כללית. כתבתי זאת בתגובתי, אך כנראה לא הסברתי באופן שיובן גם לבן חמש למקרא.
ובכן: לאחר כמה לילות של 'יחידות' בתשרי תשמ"א (בהן פרופסור צוריאל היה מהאחרונים ממש) הגיעה לפתע ההודעה הדרמטית המרעישה על המתכונת החדשה של 'יחידות כללית' שנמשכה כך מאז ועד עולם.
כלומר:
א. כמחצית או שליש מהאורחים שהגיעו לתשרי תשמ"א לא נכנסו ל'יחידות פרטית' אלא ל'יחידות כללית'.
ב. מרגע ההודעה (באמצע היחידויות של תשמ"א) ועד עולם, לא היו יותר יחידויות פרטיות בתשרי.
ג. בהמשך שנת תשמ"א (בניסן, שבועות וי"ב תמוז) כשציבור האורחים היה קטן בהרבה מאשר בתשרי, התקיימו עדיין יחידויות פרטיות.
ד. כשהגיעה חודש תשרי תשמ"ב והחלו לתכנן את ה"יחידויות" - מיד אחר שמחת-תורה - הייתה התלבטות במזכירות (שאשתי ע"ה ואני שותפנו בה במסגרת התנדבותנו להכין עבור הרב גרונר את הרשימה ליחידות) והסברה נטתה – אך לא הידיעה - שגם השנה תהיינה היחידויות במתכונת של תשרי שעבר, דהיינו: חלק מהאורחים ייכנסו ליחידות פרטית וחלק ליחידות כללית (לצורך כך אף התבקשנו, אשתי ואני, לחפש 'מתנדבים' - שיהוו כחצי מהקהל - שיסכימו לוותר על היחידות הפרטית ולהיכנס ליחידות כללית כדי לחסוך מזמנו היקר של הרבי, "שהביע אשתקד שביעות רצון רבה מהיחידות הכללית" – לשון הרב גרונר) משום כך, רוב האורחים סברו שתהיה יחידות פרטית, ואלו מהם שרשמנו ללילה הראשון אף עשו את ההכנות לקראת היחידות הפרטית.
כשהגיע 'ליל היחידות' הראשון של תשרי תשמ"ב – אחרי שמחת-תורה – קרא לנו הרב גרונר והודיע בשם הרבי שכולם ייכנסו ל'יחידות-כללית' כקבוצות, בתוך חדרו הק' של הרבי.
מיד - בניגוד ל'באלאגן' ששרר אשתקד - אשתי ואני התחלנו לארגן את כל האורחים ל'קבוצות' בהתאם לקטגוריות (לפי השפה אידיש או עברית, לפי משפחות או בודדים, לפי ישועה מיוחדת לזחו"ק שחברי הקבוצה זקוקים לה וכיו"ב).
ה. החל מאותו יום – תחילת ה'יחידויות' של חודש תשרי תשמ"ב ועד עולם – נפסקו לחלוטין היחידויות הפרטיות, הן בתשרי והן בשאר ימות השנה.
כאמור, פרופסור צוריאל שנכנס ליחידות בשנת תשמ"א, היה מהאחרונים ממש שנכנסו ליחידות פרטית בתשרי.
אני מתנצל מראש אם בדברים האמורים השבתתי את שמחת החוקר, ניפצתי את הסקופ הגדול של 'גילוי המסמך', וגרמתי לעוד יהודים 'פנאטים' להמשיך להאמין בנבואתו המדהימה של הרבי.
● ● ●
[נ.ב. כפי שכתבתי, לא אתייחס להמשך ה'הוכחות' המביכות (כגון 'עיצוב חולות' במקום 'ייצוב חולות', או טעות בשמו הפרטי של הפרופסור אחרי 25 שנה). גם לא אשלח אותו לר' יוסף פיזם ולאביו בקרית-שמואל כדי לשאול אותם על מידת הידידות הקרובה בין פרופסור צוריאל לביני. עם זאת, אתייחס לאחת ההוכחות המגוחכות, רק כדי להמחיש שוב את שיטת ההטעיה והזיוף:
אחת ההוכחות שמביא החוקר המלומד ל'בורותו' של העיתונאי, היא בכך שכתבתי "נוק האוט" ולא "נוק אאוט".
ובכן, 3 פעמים מוזכרת המילה באותו קטע של 'ההוכחה הרביעית'. בשתי הפעמים הראשונות נכתב "נוק-אאוט", ללא טעות מקלדת, ובפעם השלישית נפלה טעות בהקלדה ונכתבה האות ה' במקום האות א'. אך החוקר הנכבד, איש האמת, 'שכח' לראות את הפעמיים הראשונות והזדרז לדווח לקוראים כאומר: העיתונאי לא יודע אפילו איך לכתוב מונחים בסיסיים כמו 'נוק-אאוט'– איך אפשר, אם-כן להסתמך עליו...
מדובר בדבר שולי ומטופש. נכון. אך הוא מהווה דוגמא מוחשית לשיטת ההטעיה והולכת השולל שנועדה למטרה ה'קדושה' של הפסקת האמונה רח"ל בנבואותיו ומופתיו של הרבי.]
המשך הסידרה 'על מחקרים וגלגוליהם' – על הפרכת סיפורי הרבי רח"ל - תתפרסם אי"ה במוצ"ש.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
