מערכת COL
|
יום כ"א כסלו ה׳תשע״ג
05.12.2012
המייל השבועי של השליח שריגש את השלוחים ● מיוחד
מזה כיממה שבין השלוחים בארץ ובעולם רץ מייל שנכתב בידי השליח לבזל הרב שניאור זלמן וישצקי. מדובר במייל שנשלח מידי שבוע על ידי השליח, כניוזלטר עדכני למאות ידידיו וחבריו בארץ ובעולם. הפעם, הצליח הרב וישצקי לרגש בצורה מיוחדת את הנמענים, כשהוא מזכיר את סבו הרה"ח משה וישצקי ע"ה, שעונה ונחקר בכלא הסובייטי בעוון היותו חסיד ליובאוויטש. הרב וישצקי מסיים את מכתבו: "הבן שלי משה שקרוי על שם סבי ע"ה, ידליק נרות חנוכה, והפעם בלי דמעות". לבנתיים, המייל תורגם למספר שפות ע"י השלוחים עצמם ומופץ הלאה בקצב מסחרר למכתב המרגש
הרב זלמן וישצקי (צילום ארכיון: מאיר דהן, COL)
זה היה החנוכה הראשון שלו שם, חדר טחוב וחנוק של בית הכלא הנורא בקייב של 1950.
אשתו וילדיו הקטנים נשארו בבית בצ׳רנוביץ לבד, לא יודעים דבר על מצבו, האם חי או לא.
הם לא ידעו שבשעה שבנו בן ה-10 הדליק את החנוכיה בבית לאמא, עם דמעות ביקש מהנרות עוד נס חנוכה שיחזיר לו את אבא. בדיוק באותו זמן הוא הצליח להדליק נר קטן שם... האסירים האחרים הסתירו אותו והוא עצם עיניו והדליק גפרור, הביא את האור אל החושך, בדיוק כמו בנו בן ה-10.
הם האשימו אותו שהוא ״חסיד של הרב שניאורסון מברוקלין״ והוא בכלל לא הכחיש. הם עינו אותו והיכו אותו, אבל לא שברו אותו, הם שמו אותו בחושך אבל הוא הדליק גם שם אור, בדיוק כמו אשתו וילדיו גם הוא ידע שהחנוכיה חזקה מסטאלין, והנרות, הם באו חושך לגרש.
קראו לו משה וישצקי - לסבא שלי, ולבן בן ה-10 קוראים בן-ציון וישצקי - אבא שלי...
סטאלין מת, גם הקגב מת, אבל משה וישצקי עוד חי, כי לבן שלי בן ה-10 קוראים משה וישצקי, והוא ידליק במוצאי שבת נרות בחנוכיה גדולה ויפה והפעם בלי דמעות, אלא עם שירה ושמחה.
חג שמח ומאיר לכולנו,
זלמן וישצקי.
אשתו וילדיו הקטנים נשארו בבית בצ׳רנוביץ לבד, לא יודעים דבר על מצבו, האם חי או לא.
הם לא ידעו שבשעה שבנו בן ה-10 הדליק את החנוכיה בבית לאמא, עם דמעות ביקש מהנרות עוד נס חנוכה שיחזיר לו את אבא. בדיוק באותו זמן הוא הצליח להדליק נר קטן שם... האסירים האחרים הסתירו אותו והוא עצם עיניו והדליק גפרור, הביא את האור אל החושך, בדיוק כמו בנו בן ה-10.
הם האשימו אותו שהוא ״חסיד של הרב שניאורסון מברוקלין״ והוא בכלל לא הכחיש. הם עינו אותו והיכו אותו, אבל לא שברו אותו, הם שמו אותו בחושך אבל הוא הדליק גם שם אור, בדיוק כמו אשתו וילדיו גם הוא ידע שהחנוכיה חזקה מסטאלין, והנרות, הם באו חושך לגרש.
קראו לו משה וישצקי - לסבא שלי, ולבן בן ה-10 קוראים בן-ציון וישצקי - אבא שלי...
סטאלין מת, גם הקגב מת, אבל משה וישצקי עוד חי, כי לבן שלי בן ה-10 קוראים משה וישצקי, והוא ידליק במוצאי שבת נרות בחנוכיה גדולה ויפה והפעם בלי דמעות, אלא עם שירה ושמחה.
חג שמח ומאיר לכולנו,
זלמן וישצקי.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
