די לסילוף המושג "חזית דתית" ● הרב דוד-מאיר דרוקמן
הרב דוד מאיר דרוקמן
עם התקרב מועד הבחירות הבא עלינו לטובה/לא לטובה – מחק את המיותר, נזכרים רבים מה'תמימים' והתמימים שי' על דבר הצעתו ובקשתו של הרבי להקמת "חזית דתית טכנית" לקראת הבחירות.
היינו, שהמפלגות הדתיות תתאחדנה, לא אידיאולוגית, אלא טכנית. וכמה מעלות ומעלות ברעיון זה, כפי שהרבי מבאר ומפרט במכתבי קודש וב'יחידויות', הלא המה בכתובים.
כאמור, רבים וטובים נזכרים בתביעה זו, ומעלים אותה כעת על פני השטח: לאמור, גם כיום רצוי מאד להקים חזית דתית טכנית בין אגו"י-ש"ס, ה'בית היהודי' (קרי, מפד"ל בשינוי אדרת), ה'איחוד הלאומי' וכו'.
אך טבעי ומתבקש שהרבי זי"ע שכל כולו 'בער' אהבת ישראל וטובתם, יהיה מעוניין באחדות ככל שניתן, בין שלומי אמוני ישראל. מאידך, יש לציין, לא מצינו מעולם שהרבי העלה רעיון ליצור אחדות כל שהיא עם מפלגות חילוניות. וזה פשוט.
● ● ●
ועתה, הבה ונבחן האם המפד"ל בשמה הנוכחי עונה על ההגדרה: 'מפלגה דתית'? אמנם, כשהרבי דיבר אודות "חזית דתית טכנית מאוחדת", הוא כלל בזה גם את המפד"ל, ברם, נשים לב, שהצעה זו של הרבי הועלתה עד שנת תש"ל, כלומר עד לפני כ-43 שנה, ומאז, לא עלה עוד רעיון כזה (מי שמכיר עובדות אחרות, אודה לו אם יתקן אותי).
לעניות דעתי, כל-כך למה? כי בעשרות השנים האחרונות מפלגה זו (המפד"ל) הפנתה עורף – להלכה הצרופה המסורה לנו מדור דור. כמובן שאינני רשאי לעשות הכללות, ובמילא חלילה לי לייחס דברים חמורים אלה לכלל מצביעי המפד"ל, בוודאי ובודאי שהס לי מלקבוע כן ביחס לכל חובשי ה'כיפות הסרוגות' ורבניהם, שהרי כבר נודע בשער בת רבים שכיום יש זרמים חזקים רבים של חובשי כיפות סרוגות החרדים לדבר ה' בכל עניין (המכונים חרדלי"ם), ובראשם מנהיגיהם הרוחניים הרבנים שליט"א.
אני מתייחס אך למשבצת הזו שנקראת המפד"ל - 'הבית היהודי'. למען הגילוי הנאות, לא אכחד שכותב שורות אלה הוא אח לדעה ואוהב גדול של האי 'סרוגים' אוהבי ה' תורתו וארצו - 'אנשי ארץ ישראל שלנו'.
● ● ●
הבה נעיף מבט וניווכח מהי הרוח הנושבת בקרב מובילי והוגי הדעות של מפלגה זו-המפד"ל/הבית היהודי;
ובהקדים, באותם זמנים שהרבי דיבר על איחוד טכני עם המפד"ל (שבגלגולה הראשון היה שמה; 'המזרחי-הפועל המזרחי'), עמדו בראשה חברי כנסת כולם יוצאי בתי המדרש וברי אוריין בפני עצמם.
רבני 'המזרחי' היו ברובם המכריע יראים ושלמים; הגריא"ה הרצוג – הרב הראשי, גאון עצום כמפורסם, שהיה מתייעץ תדיר עם גאב"ד טשיבין, ועם עם הגר"מ ראטה בעל 'קול מבשר' שהיה גאון אדיר ובעצמו איש 'המזרחי' וביחד עם זה חסיד טשורטקוב נלהב, הרב נריה, שאני, אבלחטו"א הייתי קרוב אליו, ובאוזני שמעתי כיצד הוא משכנע תלמידים בישיבה התיכונית בכפר הרואה שהוא עמד בראשה לעבור לישיבה רגילה, הגרא"י אונטרמן – שהרבי לחם ממש לביסוס מעמדו כרב ראשי לישראל כנגד החותרים (אנשי המפד"ל) תחת כסאו ומעמדו, הגר"ש ישראלי, והדוגמאות רבות, וקצר המצע מלהשתרע.
אלא שמני אז, זרמו הרבה מים בירדן, ופניה של המפד"ל בעשרות השנים האחרונות השתנו ללא הכר (לא שלא הייתה בקורת קשה מצד גדולי ישראל זכר צדיקים לברכה על ה'מזרחי' גם בשנים הראשונות, אבל עדיין לא היה שייך שלא להגדיר אותם לפחות כ'דתיים').
וממש בקצירת האומר, הנני לצטט כמה אמרות "שפר" מפי גדוליה, מנהיגיה ורבניה של המשוייכים ציבורית למפד"ל/ הבית היהודי, ואני משאיר את ההחלטה לשיפוט הקוראים - האם מדובר בהשקפות מקובלות, או שמא מסתמנת כאן מגמה רפורמית או קונסרבטיבית (ות"ח לידידי רא"מ שי' רזיאל וחכם הרזים בהליכות השקפה ודעה נכונה – שהסתייעתי בו בליקוט החומר).
● ● ●
וכך אמר מנהיג המפד"ל השר ח.מ. שפירא, במהלך ישיבת הנהלת המפד"ל (אדר תש"ל) ואשר כוונו כנגד הרבנים הראשיים לישראל דאז הגרא"י אונטרמן והראשל"צ הגר"י נסים. וזאת, בעידן ראשית העליה מברית המועצות:
"... אל לה, לרבנות, לשבת במגדל השן של 'היכל שלמה'... הרבנות הראשית איננה מבינה שאנו לא חיים באיזו עיירה באירופה, יש לנו מדינה, ויש בעיות. עליה לעזור בהתערות (=של גויים יוצאי בריה"מ...) בחיי הארץ. הרבנים צריכים להתייעץ לפני קבלת הכרעות כבדות משקל... במשך אלפי שנים ידענו לתקן תקנות ולמצוא הקלות, אך כאן – כל מי שרוצה להחמיר בא ומחמיר..."
הצטרף אליו חברו להנהגת המפד"ל השר ד"ר זרח ורהפטיג אשר התמרמר כנגד הרבנות הראשית בהקשר ל"גיורי וינה" המפוקפקים והשקריים, נגדם ניהל הרבי מערכה שלימה ברוב עוז ותעצומות;
"...הרבנות הראשית בארץ מחמירה יתר על המידה, ואינה מגלה הבנה מספקת לגבי צרכי הגיור הכרוכים בעליה הזורמת דרך וינה, שהיא שער לעולים ממזרח אירופה..."
וכך בפרשת 'הממזרים': "...יש עדיין רבנים המדברים כמו לפני מאתיים שנה, לפני שהומצאה הרכבת..."
גם חבר הקיבוץ הדתי וחה"כ המפדל"י ד"ר משה אונא, לא טמן ידו בצלחת והוא ביקש כי הרבנות תאפשר להקל בנשואי כהן וגרושה. ולהלן דבריו כפי שהופיעו בביטאון הקיבוץ-הדתי "עמודים":
"... הרבנים טומנים ראשם בחול, אך חברי הכנסת הדתיים צריכים לחפש דרכים ולצמצם תהליך הערעור של חוק הנישואין... יש דברים שהצבור קובע. הוא אמנם מתחשב בדעת הרבנים, אך הוא קובע את דעתו...".
מה כי נלין על המנהיג 'הצעיר' של המפד"ל השר זבולון המר שכך התבטא בתגובה לשאלת עיתונאי (ו' אד"ש ה'תשל"ג):
"... האינך יכול לתאר לעצמך מצב, שבו כל החלטה של מוסדות המפלגה תקבל תוקף רק לאחר שתתאשר ע"י הרבנים הראשיים לישראל?...".
ותשובת המר: "לא, בהחלט לא! אנחנו מפלגה פוליטית, יכולות להתקבל החלטות בניגוד לדעת הרבנים הראשיים או אפילו למורת-רוחם..."
בשעתו פסקה הרבנות הראשית בסכינתא חריפתא שאין לנשים ובנות להתגייס לצה"ל. מעניין לדעת מה דעתו של רב מקרב פארי גידולי המפד"ל בסוגיא זו, שעליה פסקו גדולי ישראל דאז, כולל מרבני 'המזרחי' דאז שהיא בגדר של "יהרג ובל יעבור"!
"...הרב מדגיש כי הוא חולק על הפסיקה השוללת גיוס נשים, ומסביר: כי אין בכך כל בעיה הלכתית. לדבריו, הרבנים ברובם מתנגדים לזה מחשש לשחיקה רוחנית, ואילו הוא מחנך להתמודד מול המציאות המורכבת. עוד הוסיף: כי לדעתו אין מקום לפסקי הלכה גורפים בסוגיה, וכל מקרה נידון לגופו – 'יכולה להיות גם בחורה שצריכה לשבת בטנק, כי לזה היא מתאימה'..."
מעניין, יותר נכון, תסמרה שערות הראש להיוודע מה דעתם של 'רבנים' 'צוהריים' מסוג זה בנושא הצניעות:
"... שאלות הנוגעות לענייני צניעות ומעמד האישה הן אידיאולוגיות ביסודן, שכן יש להן היבטים חברתיים וערכיים. בשאלות אלה אין העמדה הדתית יכולה להסתמך רק על מקורות הלכתיים, אלא מתבקש שיקול דעת רחב. ובעיקר, האידיאולוגיה תכתיב את ההתנהגות, ולא עיון הלכתי צרוף. ואע"פ שישנם מקורות הלכתיים בנושא, ברור שבחלוף הזמן חלו תמורות. ולכן, יישומן של הלכות מסוימות בימינו תלוי באידיאולוגיה של הפוסק..."
ובכך עוד לא די. אחד מ'רבניהם', הנושא גם בתואר 'ראש ישיבה' מציע כדלהלן;
"... לחייב את שיפוץ מבנה בית הכנסת כדי להתאימו למתפללות, לעודד אותן לרקוד עם ספרי תורה, לאפשר ליתומות שבהן אמירת 'קדיש' יחד עם הגברים, לקיים שיעורי תורה מפי נשים לכלל המתפללים, ועוד. הוא מדגיש כי אינו יוזם את המהלך ככניעה לדרישות פמיניסטיות, אלא מתוך רצון להפוך את בית-הכנסת למקום עבודת ה' של הקהילה כולה. 'אינטרס גברי מובהק', כלשונו...
... צריך הצבור לשבת ולמצוא את הדרך לעצב את בית הכנסת כך שהנשים תוכלנה להיות חלק בלתי נפרד מהתפילה... לא נראה לי שצריך מקורות וככל הידוע לי אין הלכות על כך, זה מובן מאליו..."
ואכן, לאור הפגנה פומבית חוזרת ונשנית מעין זו של "נאורות" ו"ליברליזם" הלכתי, אין אפוא כל פלא במכתבו של מנכ"ל "התנועה המסורתית" הקונסרבטיבית, עו"ד יזהר הס, שנשלח למעונם של אותם חוגים. וכדלהלן:
"...הדיונים ההלכתיים שאתם, 'רבני צוהר', מנהלים היום, הם דיונים דומים מאוד לאלה שהיהדות הקונסרבטיבית ניהלה ומנהלת בעשרות השנים האחרונות. גם התשובות ידועות, בסופו של דבר תגיעו אליהן בקצב שלכם..."
ועוד מבית מדרשם:
"...יש הלכות שמסיבות שונות אינן צריכות להיות מיושמות כיום. פוסקי הלכה נועזים קבעו כבר לפני שנים רבות שחולצים ולא מייבמים, הגיע הזמן ללכת צעד נוסף, הגיע הזמן לקבוע בצורה כלשהי שלא נזקקים ליבום בכלל. זאת, אם בצורה של תנאי מלפני הנישואים, ואם בצורה של תקנה כללית של רבני הדור שנשואי הצדדים הם על דעת זה שהבעל לא מת ללא ילדים, והאישה לא נופלת כזקוקה בפני היבם. האם יקומו רבנים לעשות זאת או שנצטרך לחכות לנשים תלמידות חכמים שיתארגנו לקדם את הנושא הזה?...
... הרב יואל בן-נון הכריז כי הוא משוכנע, שאם ישבו שלושה תלמידי חכמים במשך שלושה ימים הם בוודאי יוכלו להגיע להסכמה על נוסח מתאים. מועמדים מתאימים יתקבלו בברכה...".
האם אלה בעצם רבנים רפורמים? לא אחרוץ, אבל די בציטטה הבאה מפי הרה"ג ר' יהושע שפירא שליט"א ראש ישיבת 'ההסדר' ברמת גן, היקר ומוכר לאנ"ש היטב, בעצמו חובש כיפה סרוגה, וכל מילה נוספת מיותרת;
"... יש לציונות הדתית ודאי הרבה התמודדויות, אך בעיני ההתמודדות החריפה ביותר זה עם הניאו-רפורמה. למיטב שיפוטי, הולכת וצומחת בקרבנו תנועה רפורמית חדשה, ויש לה הרבה מאפיינים של הרפורמה הראשונה...
"קשה לשים לב לתהליך כיוון שעושים אותו עם כיפות, עושים אותו אנשים שחלקם מדקדקים במצוות יותר מאלה שנלחמים נגדם, מה שאפיין גם את הרפורמה הראשונה. תרבות זו מערערת מכיוונים שונים על האלוקיות של התורה ועל המשכיותה בתורה שבעל-פה בימינו, שזו הסמכות הרבנית ופסיקת ההלכה למעשה...
"הניאו-רפורמיות מערערת את קדושת הבית היהודי ואת קדושת הצניעות והטהרה בישראל... כל הליכה כזו - לא משנה מה תגיד שמה - היא מתן הכשר לתועבות והחטאת הרבים, ויותר מזה: קיעקוע יסודות הקודש של האומה הישראלית...".
מחרה מחזיק אחריו רב 'סרוג' אחר (וכבר כתבתי והדגשתי שרבים מתוכם יראים ושלימים, אלא שדא עקא, אלה החרדלניקי'ם, ברובם, אינם שייכים לממפד"ל או/ו למפד"ל בשמה הנוכחי; 'הבית היהודי'), הלא הוא הרה"ג ר' רחמים זייני שליט"א ראש ישיבת 'ההסדר' בחיפה;
"... הרב שפירא אינו צודק, לא מדובר בניאו-רפורמים, אלא ברפורמים לגמרי!... גישתם הניאו-מודרנית והפסאודו-מתקדמת אינה אלא חיקוי עלוב של מגמות ששטפו את כל המאה ה-19, וכבר הניבו פירות באושים שהרעילו את כל עמנו... מן החובה הדחופה לבחון מה הביא אותנו עד הלום, ואיך חוסמים את שטף הדם הרוחני הזה... הנורא ביותר הוא הנזק שנגרם ממהלכים אלה לציונות הדתית ולעם ישראל כולו, עוד התפוררות כזו ואינני יודע מה יישאר מאתנו..."
והנה קטע ממכתב הגר"א שפירא זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי, ביחס לקבוצת 'רבני צוהר', מכתב המדבר בעד עצמו;
"...בשעתו חשבתי כי אין לנו להתייחס לאלו ושכמותם, בעלי דרגה נמוכה בתורה ובחוכמה, אולם אני רואה כי שתיקתנו מתפרשת שלא כשורה, ועל כן הכרחתי את עצמי לענות על שאלתכם. וברור ופשוט כפי שציינתי לעיל, כי אותם אלה הכותבים על ישיבות שהם מוסד לא נורמלי, ר"ל וח"ו, אלו המנצלים כל בימה ועיתון לדבר נגד רבנים ודעותיהם, להטיל דופי בקדשים ובמסורת החכמים, לדבר על הלכות נבואיות או התאבנות ההלכה, אלו המלעיטים את הנוער בדעות זרות בהלכות נבובות ובענייני צניעות בפרט, בשאלות שנשאלו ובשאלות שלא נשאלו. וכי על פי אלו נגדל את בנינו ובנותינו? ותמיהני מאוד על כמה רבנים צעירים המצטרפים ליוזמות המוצגות כביכול לטובת הציבור, הלזה "תורת ארץ ישראל" ייקרא? הרי אפילו ריח של תורה אין כאן.."
ועתה, אחי ורעי, אנ"ש והתמימים; כשהרבי ביקש להקים חזית דתית מאוחדת, האם הוא התכוון גם למפלגה 'דתית' כהמפד"ל? למפלגה המורכבת מאנשיהם? לשיפוטכם.
מאפשרים לכם לקבל
