הדילמה הגדולה: למי נצביע בבחירות הקרובות? ● מיוחד
מאת משה ארליך
על-פי המסתמן כרגע, בבחירות הקרובות חסידי חב"ד יהיו בפלונטר אמיתי: נכון לכתיבת מאמר זה, לכל מפלגה יש חיסרון כזה או אחר, שמקשה על הבחירה בה. סביר להניח שלקראת הבחירות יהיו שינויים ואולי דברים יתבהרו והערפל יתפזר.
בשורות הבאות ננסה לנתח את הדילמה של החסיד הממוצע, שרוצה לקיים את הוראות הרבי בקשר להצבעה בבחירות.
חובת ההצבעה
ראשית חשוב להבהיר את דעתו הברורה של הרבי על חובת ההצבעה, ושהקולות אכן יביאו לחיזוק הרשימות הנאמנות לה' ולתורתו, ושלא ילך שום קול לאיבוד.
ולדוגמה:
"כתבתי וגם פרסמתי דעתי ברבים שברור הדבר שכל מי שיש לו הרשות להשתתף בבחירות... הרי מחוייב הוא על-אחת-כמה-וכמה להשתתף בבחירות... ומיעוט קול אחד ברשימה היותר חרדית, מגביר החשיבות הערכית של רשימות המנגדים על ה' ותורתו" (אג"ק חי"א ע' שפה).
להצביע "עבור החרדים לדבר השם"
לקראת הבחירות לכנסת השנייה הורה הרבי: "צריך להשתתף בבחירות... להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד".
לקראת הבחירות לכנסת השלישית הורה: "להצביע בעד הרשימה היותר חרדית, ולהשפיע גם על זולתו בזה".
הנוסח הזה השתנה בשנת תשל"ד, שאז כתב הרבי: "אין להצביע אלא בעד החרדים לדבר השם זו הלכה".
ערוץ הבחירות ב-COL: כל העדכונים מהמפלגות הדתיות והחרדיות
אך בשנת תשל"ז חזר הרבי והורה: "דעתי כי יש להצביע בעד הרשימה הכי חרדית".
ההוראה האחרונה שניתנה בכתב היתה בשנת תשמ"א, וכך כתב הרבי:
"במענה לשאלתכם בקשר לבחירות לכנסת, יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר ה'. מתאים לפסק-דין ברור בתורתנו.
"כל שיצביע בעד אלה שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם, התקלה האיומה והקולר בכל הנרשמים תלוי בצווארו.
"להצביע בעד החרדים לדבר השם".
למי אין להצביע
מהוראותיו הברורות של הרבי ברור שמופרך לחלוטין להצביע עבור רשימות שאינן "חרדים לדבר השם", והשאלה היא אילו מבין המפלגות הדתיות עונות על הגדרה זו.
מפלגת ש"ס
למה כן – מפלגת ש"ס, בראשות שר הפנים וסגן ראש-הממשלה אלי ישי, הוכיחה את עצמה בנושאי ארץ-ישראל תקופה ארוכה (והשר ישי צליח למחוק במידה רבה את התדמית השמאלנית שדבקה במפלגה). איך כתב פרשן בכיר? "אביגדור ליברמן מול אלי ישי הוא כמו יוסי שריד", לאמור: אלי ישי ימין קיצוני.
בעיתונות מרבים לתקוף את ישי על דעותיו הימניות, ולא בכדי. בעשור האחרון השר ישי הוביל את ש"ס למפה הימנית והשמיע את דעותיו בכל במה אפשרית. הוא לא הצדיק הצתה של מסגד, אבל הוא בהחלט "השפיע מבפנים" (כפי שמכנים זאת) בפורומים הכי חזקים במדינה.
בעקבות זאת בשנים האחרונות אנשי ארץ-ישראל רואים בש"ס את ביתם הטבעי, ובהם גם חסידי חב"ד.
בנוסף בנתה ש"ס יחסי אמון עם חסידי חב"ד, החל מההנהגה הרוחנית וכלה באחרוני הח"כים של המפלגה. זה מתבטא במישורים רבים, שלא את כולם ניתן למנות. מה שכן ניתן לומר: בשנים האחרונות יש שיתוף פעולה מקיף בין חב"ד לש"ס ברחבי הארץ, והדבר מביא להרחבת הפעילות של חב"ד במידה רבה. כאמור, לא הכל ניתן לכתוב.
הרב עובדיה יוסף, נשיא מועצת החכמים של ש"ס, התבטא בחמימות רבה על הרבי וחסידות חב"ד. במפגש עם רבני חב"ד לקראת סיום הרמב"ם, התבטא הרב עובדיה: "תעמוד לנו זכותו של האדמו"ר מליובאוויטש שעשה את הדברים האלה. הוא יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל. לא קם כמוהו. עד עכשיו כל העולם כבודו. כל יושבי תבל נענים לבשורתו".
למה לא – אריה דרעי נכנס בשבוע שעבר להנהגת התנועה, לאחר הסכם שנחתם בביתו של הרב עובדיה יוסף.
המשמעות ברורה: ש"ס, ככל הנראה, כבר לא תהיה ימנית לגמרי. נכון, אלי ישי יהיה השר הבכיר וסגן ראש-הממשלה, אבל המעורבות של דרעי תהיה גם בנושא המדיני.
בכירים בש"ס מודים שבהסכם העקרוני השר ישי יהיה זה שיתעסק עם הנושאים המדיניים, אבל מי שמכיר את דרעי, מבין שזה האחרון יבחוש גם בנושאים אלו.
לדרעי יש כוח עזר נוסף (ולא שהוא זקוק לכך): אריאל אטיאס, שר השיכון והבינוי. בין השניים קיימת ידידות בחודשים האחרונים וזה האחרון היה המתווך העיקרי בהסכם הפיוס בין ישי ודרעי.
דעותיו של אטיאס, אם נתנסח בעדינות, קרובות יותר לדרעי מאשר לישי. ושניים מול אחד, התוצאה ברורה.
בראיון משותף של ישי ודרעי, התייחסו השניים לממשלה הבאה. בעוד ישי הצהיר כי ש"ס תיכנס לממשלה שירכיב נתניהו, אצל דרעי זה לא היה כל-כך ברור. "מדינת ישראל מתחלקת היום לשתי מדינות: אלו שיש להם ואלו שאין להם. אנחנו מייצגים את המדינה של אלו שאין להם. בשביל זה התאחדנו כולם ביחד. הממשלה הבאה שתהיה - תהיה חייבת לייצג בגדול את אלה שאין להם", אמר דרעי. ולמי שלא הבין: דרעי לא שלל כניסה לממשלת שמאל.
וכבר היה מי שאמר: "אני לא אצביע ש"ס, למען אלי ישי". רוצה לומר: ש"ס עם יותר מ-11 מנדטים (כמות המנדטים בבחירות הקודמות), תהיה בידיים של דרעי יותר מבידי ישי.
יהדות התורה
למה כן – לכאורה, זו המפלגה שעונה על התואר "הרשימה החרדית ביותר". לראשי המפלגה, חברי-הכנסת הרב יעקב ליצמן, הרב מנחם-אליעזר מוזס, והרב ישראל אייכלר – קשר ידידותי וחם עם חסידות חב"ד.
מוזס ביקר במספר מוסדות חב"ד ודאג ללא-מעט צרכים של חב"ד, כך גם השניים האחרים (בנוגע לליצמן: הדבר בלט גם בקדנציה הקודמת).
גם במישור המקומי יש יחסים מעולים בין נציגי יהדות התורה לחסידי-שליחי חב"ד בערים השונות ברחבי הארץ. נציין שיו"ר סיעת 'יהדות התורה' בעיריית ירושלים הוא חסיד חב"ד, ר' יעקב הלפרין.
ואי-אפשר בלי להתייחס לחבר-הכנסת ר' מאיר פרוש (שפרש מהכנסת באמצע הקדנציה – על-פי הסכם הרוטציה, לטובת ישראל אייכלר). פרוש הינו ידיד-אמת של חסידות חב"ד, נוהג להשתתף באירועים רבים המאורגנים על-ידי חב"ד ומסייע רבות לבקשות שמופנות אליו מעת לעת.
העיתונים המפלגתיים של 'יהדות התורה' – 'המודיע' ו'המבשר', מסקרים באהדה וברוחב לב את פעילות חב"ד, ומציינים בהבלטה את ימי היארצייט של הרביים, ובהדגשה רבה על פעולותיו של הרבי בתאריכים המיוחדים.
היחס של יומונים אלה, 'המודיע' ו'המבשר', לחב"ד, מעמיד בצל רבים מהעיתונים החרדים שמומחים בהקטנת פעילות חב"ד, ובפרט בכל מה שנוגע לכבודו של הרבי.
בנושאי ארץ-ישראל, חבר-הכנסת אייכלר, המשמש בפועל כיו"ר המפלגה, ניסה בשנתיים האחרונות לקחת את המפלגה לכיוון ימני יותר. בסוגיות שקשורות לארץ-ישראל הצטרף אייכלר לעמדת הימין והעמיד את השמאל במקומו הראוי בנאומים חוצבי-להבות במליאת הכנסת.
ועוד נקודה חשובה – בעקבות ההסתערות של השמאל ומפלגות המרכז כנגד תלמידי הישיבות ועצמאות החינוך החרדי, סביר להניח שזו תהיה זירת מאבק מרכזית בכנסת הבאה, ולכן חשוב לחזק את כוחה של יהדות התורה לקראת המאבקים האלה.
למה לא - בנושאים מדיניים, ההיסטוריה הוכיחה שהמפלגה העדיפה את שמאל-מרכז מאשר הימין. ב'יהדות התורה' כל ח"כ מנהל בעצם מפלגה משל-עצמו. זה מתבטא לעיתים גם בפלגנות מיותרת.
לפני מספר חודשים ציטט 'המבשר' את יו"ר 'דגל התורה' הרב משה גפני: "על רקע התנהלותו הנוכחית של הליכוד אני לא בטוח שלא ננסה לבדוק אופציות נוספות, דוגמת הקמת ממשלה חלופית לנתניהו בהנהגת גוש השמאל".
גם אם גפני ניסה לעקוץ או להלחיץ את נתניהו, הרי שהתבטאות מסוג זה חמורה כשלעצמה. דברים שמנוגדים לאמונתך העקרונית לא אומרים, גם לא כאיום.
האיחוד הלאומי
למה כן – זוהי המפלגה שחרתה על דגלה את נושאי ארץ-ישראל השלמה. חברי המפלגה, חברי-הכנסת יעקב כץ (כצל'ה), אורי אריאל, מיכאל בן-ארי ואריה אלדד, הוכיחו היטב בקדנציה האחרונה כי הם יודעים היטב להיאבק על נושאי ארץ-ישראל. השניים האחרונים עשו זאת בהבלטה.
לשלושת הראשונים שנמנו כאן, קשר רב-שנים עם חב"ד. הם מבקרים מעת לעת במוסדות חב"ד ורושמים לפניהם את הבעיות, וגם משתדלים לטפל.
לחברי "האיחוד הלאומי" היסטוריה של נאמנות לשלילת מדיניות של ויתורים ונסיגות ולחיזוק ההתיישבות ברחבי הארץ, ודווקא בגלל זה מצאו את עצמם מחוץ לממשלה.
לכאורה, ניתן להצביע לאיחוד בראש שקט, בלי יותר מדי מחשבות שחברי המפלגה יבגדו בעקרונות מצע המפלגה, עליהם הם חתומים.
למה לא – חברי "האיחוד" (למעט בן-ארי ואלדד, ומיד נגיע אליהם), התאחדו עם "הבית היהודי". עקרונית, חזית מאוחדת היא צעד חיובי (שהרבי עודד רבות), אולם על-פי ההערכות, מסתמן כי ראשי המפד"ל (הבית היהודי בשמו החדש) ישלטו במפלגה, בפרט בסוגיות המהותיות.
המשמעות ברורה: "הבית היהודי", שנכנסה לממשלה האחרונה, כמעט ולא בלטה בדאגתה לנושאי ההתיישבות. ראשי המפלגה, מכונים "ממלכתיים" (בציבור הדתי-לאומי), ולא-פעם היה נדמה כי הם לא במפלגה ימנית, וד"ל.
גם בפרשת "האולפנה", "מגרון" ועוד, ראשי המפלגה לא שיגרו איום פרישה אחד לנתניהו, והראו כי למעשה ההתיישבות לא ממש מעניינת אותם.
החשש הוא ש ראשי "הבית היהודי" יגררו את ראשי "האיחוד" בנושאים מהותיים, וארץ ישראל תשלם את מחיר האיחוד, תרתי משמע.
כדאי גם לציין את העובדה העגומה ש"הבית היהודי" לא דאג לצרכים החיוניים לחב"ד, לא למוסדות ולא לפעילות חב"ד (אך בכל מקום חיזקו את הגרעינים התורניים, שהפכו לגורם מפריע לפעילות חב"ד). נכון, חב"ד אינה מצביעה לפי תקציבים ואינטרסים, אבל אי-אפשר שלא לציין פרט זה.
מפלגת בן-ארי ואלדד
למה כן – חבר-הכנסת מיכאל בן-ארי נלחם יום-יום על נושא ארץ-ישראל בארבע השנים האחרונות. "לפני שאספר לכם מה עשיתי בארבע השנים האחרונות, אספר לכם מה לא עשיתי", אמר בן-ארי בנאומו במושב האחרון של הכנסת, "לא יצאתי לחו"ל פעם אחת, לא ישנתי בבית-מלון פעם אחת".
בעידן של היום, זה הרבה... בן-ארי ביקר כמעט כל יום בהתיישבות אחרת, ירד לשטח, והיה עם הפעילים. אם זה ב"שמעון הצדיק", בהפגנות נגד פירוק "גבעת האולפנה", בצמתים ועוד.
חיפוש קל במנגנון החיפוש של COL, מגלה כי בן-ארי ביקר באין-ספור בתי-חב"ד ומוסדות חב"ד ברחבי הארץ. הוא בן-בית בכפר-חב"ד (תשאלו את מתפללי בית-הכנסת 'בית-מנחם') ובנאומיו בכנסת העלה לא-פעם את נושא פעילות חב"ד והשמיע את תורתו ועמדותיו של הרבי.
בן-ארי הוא איש של עשייה, איש של שטח. הוא יודע היטב לתמרן את עצמו בתוך חב"ד ולא הייתה פנייה שקיבל ולא טיפל.
במשך ארבע שנים, הצליח בן-ארי להוכיח כי הוא לא עוד פוליטיקאי שנדבק לכיסא ושוכח את בוחריו יום לאחר תוצאות הבחירות.
למה לא – כזכור, בי"ד רבני חב"ד הבהיר במערכות הבחירות הקודמות שאין להצביע למפלגה שאין ודאות כי לא תעבור את אחוז החסימה.
סיכון אלפי קולות של חסידי חב"ד הוא מעשה חסר אחריות, והוא עומד בניגוד להוראת הרבי שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד". לכן זה מאוד בעייתי להצביע למפלגה שיש חשש כבד כי לא תעבור את אחוז החסימה.
ח"כ בן-ארי וח"כ אלדד מחזיקים בידיהם סקר פנימי שטוען כי רשימה בראשות השניים ביחד מגיעה לשלושה מנדטים. כל עוד ולא נחשף הסקר לציבור, מדובר במשהו בעייתי.
אדרבה, אם הם יכולים למשוך אליהם הצבעה של עשרות אלפים, הם עלולים לגרום נזק איום ונורא, ולהטות את כפות המאזניים מגוש הימין לגוש השמאל.
כדי שהצבעה למפלגה זו תהיה אופציה לחסידי חב"ד, המפלגה תצטרך לעלות על פני מדד הסקרים בעיתונות בישראל, ולהוכיח במהימנות, שמעבר לתעמולת בחירות, כי אכן אין סכנה לאבדן קולות.
אם כך יקרה, רבים בוודאי יעדיפו להצביע עבורם.
מאפשרים לכם לקבל
