הפרוטוקול שטלטל את 'יהדות התורה' ● הרב אהרן דב הלפרין
הרב אהרן-דב הלפרין
ההכרזה על בחירות חדשות, והמאבקים הצפויים עד לרגע האחרון על הרכב הרשימות – הזכירו לי את השבוע (לפני כ-30 שנה) שבו עלה 'כפר חב"ד' לכותרות לאחר שהצליח לחשוף פרוטוקול סודי מישיבת מועצת גדולי התורה.
ומעשה שהיה כך היה: כ"ק האדמו"ר ה'לב שמחה' מגור זצוק"ל תבע בתוקף, ללא לאות, שתהיה 'רוטציה' בין חברי הכנסת של אגודת-ישראל (שכללה אז גם את הפלג הליטאי) עד שבסופו של דבר מועצת גדולי התורה קיבלה החלטה חד-משמעית לפיה שום חבר-כנסת לא יכהן יותר משתי קדנציות.
ערוץ הבחירות: עדכונים שוטפים על המפלגות הדתיות והחרדיות
לכאורה – הכל טוב ויפה. אלא שהחלטה לחוד ומעשה לחוד. כמו בנושאים אחרים (ובראשם 'מיהו יהודי') היו מי שדאגו שלא לבצע את החלטת מועצת גדולי התורה.
גם לאחר שהתנועות החסידיות קיימו מיד את ההחלטה והחליפו את נציגיהם בכנסת (והרבי, אף שלא התערב, שלח 'שליח מיוחד' לרבי מגור למסור 'ישר כח' על שהחליף את נציגו בכנסת) המשיכו הללו לגלות התנגדות עיקשת לכך. כדי להצדיק את התנגדותם הם הכחישו בתוקף שקיימת החלטה כזו של מועצת-גדולי-התורה. גם לאחר שהרבי מגור הזהיר שיפרסם ברבים את הפרוטוקול מאותה ישיבת מועצת-גדולי-התורה המשיכו הללו להכחיש את קיום ההחלטה, עד ש... 'כפר חב"ד' היה זה שחשף את הפרוטוקול של אותה ישיבת מועגה"ת ובכך חשף לראשונה הן את ההחלטה המפורשת והן את הדיונים המעניינים שקדמו לה.
המעניין בכל זה היה לאו דווקא ההחלטה החד-משמעית על רוטציה שנחשפה הפעם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, אלא דווקא ה"דין ודברים" שקדם לכל זה.
להלן – קטעים בודדים מהדיון ה'מאלף' שהתקיים באותה ישיבה ואשר הפרוטוקול שלו, כאמור, נחשף ב'כפר חב"ד':
רה"י (ראש הישיבה): "אם נרצה להחליף אותם את חברי הכנסת עלול הדבר להתפרש כאי אמון בחכ"ים ברבים"..
האדמו"ר מגור שליט"א: "שלמה (לורנץ) בין כה אמר שהוא הולך מהכנסת ורוצה
לעזוב".
רה"י: "אבל בכל-זאת זה עלול להתבטא באי אמון כלפי החכ"ים.
האדמו"ר מגור שליט"א: "אני מוכן לקבל על עצמי שאני הוא הרע ולא אתם, באם הנכם חוששים על עצמכם, אני לא חושש וצריך לבצע את זה, צריך להחליף את הח"כים ולעשות רוטציה"...
הגאון רבי פנחס מנחם אלתר שליט"א: זו בושה וחרפה. אני נדהם שיושבים גדולי תורה החוששים להביע דעתם ולקבוע עמדתם הברורה ודואגים שיהיה הבעת אי אמון בח"כים ולכן חוששים לומר מה שיש להם לומר, לא נשמע כזאת בישראל וזו בושה וחרפה. איך ייתכן שרבנים יפחדו להביע דעתם, לא יכול להיות דבר כזה, וחייבים לבצע את הרוטציה ואין מה לחשוש משום דבר. לא ייתכן בשום פנים ואופן שרבנים לא יוכלו להביע דעתם מחשש ופחד מהח"כים".
לאחר המשך הדין ודברים התקבלה החלטה שהוקראה על-ידי הגר"י קמינצקי מארה"ב, ובה נאמר:
"מועצת גדולי התורה מחליטה לאחר שחייבים לקרב כוחות צעירים ומוכשרים. לפיכך לא ימשיכו כל בעלי התפקידים הבכירים של אגו"י, הן הייצוגיים והן אגודאיים בתפקידים יותר מתקופה של שמונה שנים".
הדיון הסוער
זמן מה לאחר מכן, בסיוון תשד"מ, התקיים באולם בבני-ברק דיון סוער לקראת הבחירות, ונתבקשתי ממי שנתבקשתי לכתוב על כך:
"... הוא התעורר בבהלה כשזעה קרה שוטפת את מצחו. גם עתה, שעה ארוכה לאחר שקם – אינו מסוגל להשתחרר מחלום הבלהות שפקדו הלילה. הסיוט ממשיך לרדוף אחריו. לא מרפה ממנו. הוא אינו מצליח להשתחרר מהמועקה הכבדה שהשתררה עליו ואינה נותנת לו מנוח.
כששכב לישון אמש – היה זה לאחר יום עבודה רגיל. גם כניסת הלילה לא בישרה משהו שונה מכל הלילות של החורף הוורשאי בתרפ"ד. כדרכו מאז הכנסיה הגדולה ההיסטורית שהתקיימה לפני מספר חודשים בוינה – השתתף אף הערב בשיעור הקבוע ב"דף היומי". לילות החורף הארוכים של וורשא נוצלו על ידו להעמקה והוספה בשיעורי לימוד אותם נאלץ להחסיר בשעות היום, מאז הסכים להקריב עצמו, בפקודת גדולי הדור, לתקופה מסויימת של עסקנות בענייני הכלל.
הוא נאות מתוך הכנעה לציית בנאמנות לבקשתם של חברי מועגה"ת בימי הכנסיה בוינה, והתנדב להיות זה שייצג את "אגודת ישראל" בבית המחוקקים הפולני. הוא לא שוכח אמנם את הלבטים הקשים, את העובדה שקשה מאוד היה למצוא מבין עסקני הכלל מי שיאות לשבת במקום של שקרים ותככים, ואולם הבטחתם של גדולי הדור וברכתם הקדושה ש"יכנס בשלום ויצא בשלום" – משרה עליו רוח של עידוד וביטחון גם ביים הקשים בהם התנדב לשבת בפרלמנט.
* * *
גם הפעם נכנס למיטתו רק בשעת ליל מאוחרת, לאחר שסיים את כל שיעורי הלימוד שלו. הכול היה רגיל, גם התרדמה שנפלה עליו מיד כשעצם את עיניו לאחר יום עבודה מפרך. ולפתע – חלום הבלהות הנורא. תחילה היה הכול מטושטש. הוא מוצא עצמו בארץ הקודש, מתהלך בעיר מלאה חכמים וסופרים. רגליו הוליכוהו לבניין גדול בשכונה חרדית שעליו מתנוססות המילים: "בית מלון".
הוא אינו זוכר כיצד נכנס לחדר פנימה. מה שזכור לו מחלומו הוא לוח השנה שהיה מונח על השולחן פתוח בתאריך: סיון תשד"מ. הוא זוכר עוד מילים בלתי מובנות. משהו כמו "בחירות", "רוטציה", ובמיוחד המילה המשונה ההיא שעד עכשיו אינו מצליח לפענח אותה: "כנסת". לפתע שמע עצמו משמיע קולות צעקניים בתוך בליל של צעקות וויכוחים שאת פשרם לא הבין. הוא היה בטוח, משום מה, שהכול מתחננים לבל יבחרו בהם כקרבן ללכת בשליחות התנועה לכהן ב"סיים" הפולני. גם כך לא הבין בתחילה מדוע צועקים. הוא לא קלט הכיצד זה מרימים האנשים את קולם שעה שלמולם מרנן חברי מועגה"ת.
אט-אט התחיל לשמוע קולות הפוכים. הוא כמעט בטוח ששמע גם את עצמו זועק... אני רוצה להיות השליח! כן, כך בפירוש. הוא גם יכול להישבע כמעט, ששמע מישהו אומר בפירוש "אני שם רק עשרים וכמה שנים". הוא זוכר עתה ברור שחש אז, בזמן החלום, כמי שנקלע לבית משוגעים, כמי שהטרוף אחז בבני ביתו ואיים להשתלט אף עליו.
... זה לא היה הכול. הקטע האחרון היה המחריד ביותר, הוא חש אז כאילו נחרב כל הבנין המפואר של "מועגה"ת" שנפרש זה עתה במלוא הדרו בכנסיה הגדולה בוינה. זה הקטע בחלום שרודף אחריו כסיוט בלהה, ודווקא קטע זה, לרוע המזל, נשאר חרוט במוחו בהיר וצלול כמו שזה עתה הוא בעיצומו. הוא זוכר אפילו את תווי פרצופיהם של העסקנים שעה שהחליטו את ההחלטה שעתה הוא מנסה בכל תוקף שלא להרהר בה, אולם – לשוא. כה "טריה" התמונה במוחו, עד שזוכר, מילה בילה, את נוסח ההחלטה של העסקנים שבאה לתת הוראה אולטמטיבית ל... מרנן, חברי מועצת גדולי התורה. כן, הוא יכול לרשום זאת אות באות, את סעיף ה' במגילת ההסכם שכתבו העסקנים:
"כל חברי מועצת גדולי התורה שליט"א יתמכו אך ורק ברשימת אגו"י ולא יתמכו בשום רשימה אחרת".
* * *
..הוא מחפש בנרות מישהו שיעזור לו לפתור את חלום הבלהות.
מאפשרים לכם לקבל
