מה הם דיני המחילה והסליחה לקראת יום הכיפורים?
מה הם דיני המחילה והסליחה בין אדם לחברו לקראת יום הכיפורים?
תשובה: אדם שפגע בחברו חטא למעשה לשניים: לקב"ה ולחברו; וכל עוד לא פייסו, אף החטא כלפי הקב"ה אינו נמחל ביום הכיפורים.
סכסוכים כספיים יש לפתור בבוררות או בדין-תורה קודם יום הכיפורים. מי שחושש שמא פגע בכבודו או בגופו של חברו בלי ידיעתו, יפנה אל רב הבקי בדיני ממונות. חשוב לזכור שגם אחרי ששולם הנזק, עדיין חייב הפוגע לבקש סליחה על הצער ועוגמת-הנפש שגרם.
אמרו חז"ל: "גדולה אונאת דברים מאונאת ממון" – צער הפגיעה באדם בדיבור מחייב פיוס גדול יותר מהצער של פגיעה כספית. על הפוגע לפנות בעצמו אל הנפגע ולבקש את סליחתו, אלא אם כן הוא משוכנע שיהיה יעיל יותר לשלוח אחר במקומו.
הנפגע מצוּוה לסלוח מיד כשמבקשים ממנו, חוץ מהמצבים שלהלן: א) אם כוונתו לטובת הפוגע, כדי שיתחרט בלב שלם יותר; ב) אם הוא חושש שסליחה תגרום לפוגע לחזור על המעשה. במקרה כזה יסלח לו בינו לבין ה', ולא יקפיד עליו עוד, אך לא יגלה זאת; ג) אם הוציא עליו שם רע ברבים, מן הדין אינו חייב לסלוח לעולם, ורק מידת ענווה לסלוח לו, בפרט אם ביקש ממנו מחילה בפני רבים.
במיוחד צריכים בנים ובנות לזכור לבקש את סליחת הוריהם, ותלמידים את סליחת רבותיהם (אף יותר משלוש פעמים), וגם בני זוג זה מזה – שמא לא נזהרו בכבודם כראוי. וכאשר ליבם של ישראל שלם זה עם זה, אין מקטרגים עליהם בבית דין של מעלה, ויזכו לחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.
מקורות: רמב"ם הל' חובל ומזיק פ"ה ה"ט ונו"כ. שו"ע חו"מ סי' תכב. טושו"ע ושו"ע אדמו"ר הזקן, משנה ברורה וכף החיים, סימנים תרב, תרו.
מאפשרים לכם לקבל
