ברכת הרב ונס העירוב ● הערט א' מעשה
יוסף יצחק קמינצקי
רבים טוענים כי בשל 'ירידת הדורות' לא מתרחשים בימינו ניסים ונפלאות. על ניסים בדורות קודמים, טוענים הם, שמענו גם שמענו. אבל לא בדורנו זה הירוד. כיום אין עוד ניסים.
ואני הקטן איני מסכים עם הנחת-יסוד זו. ולראיה אציג בפניכם סיפור חביב המוכיח כי גם בימינו יש ניסים. אמנם לא ניסים של שידוד מערכות הטבע, דוגמת קריעת ים-סוף, פי האתון וכדומה, אבל ניסים קטנים אכן מתרחשים גם בימים טרופים אלו.
לנס שעליו אספר לכם, אני אישית הייתי עד:
בנוסף על עיסוקי המרכזי כבעל טור ב'הכפר של הרבי', לעיתים, כשיש לי מעט זמן פנוי, אני שולח את ידיי בכמה עיסוקים שוליים נוספים. בפרט לאחרונה, כשהעיתון החל להופיע אחת לחצי שנה, גדל במעט הזמן הפנוי העומד לרשותי ומשום כך הייתה לי האפשרות, בין "טורא לטורא", להתעסק גם בנושאים אחרים.
אחד הדברים בהם העסקתי את עצמי בעת האחרונה, היה הקמת עירוב בין כפר-חב"ד לצפריה. זאת לאחר שנוכחנו לראות כי רבים מתושבי כפר-חב"ד וצפריה, ובמיוחד אורחים המתארחים בצפריה, נכשלים ומטלטלים בשבת בדרך העוברת בין היישובים; זה מוביל את עגלתו וזה את תינוקו וכו'.
ובכן, לאחר מאמצים רבים השגנו את המימון להקמת העירוב. לפני ביצוע העבודה ביקשנו מהמרא-דאתרא, הרב מרדכי-שמואל אשכנזי שליט"א, שינחה אותנו מבחינה הלכתית כיצד לבצע את העבודה, כי ישנן שאלות רבות בעירוב העובר מעל רכבת, משום ששטח הרכבת אינו בבעלות כפר-חב"ד, ובנוסף לכך, הרי העירוב צריך לעבור מתחת לכביש המהיר. הרב אשכנזי ישב על המדוכה והוציא פסק-דין מפורט, כשהוא משרטט בפנינו כיצד יש להציב את עמודי העירוב.
לפני שניגשנו לביצוע המשימה ביקש הרב אשכנזי לזמן את אחד מגדולי המומחים בארץ לעירובין, הרב נתן ויינפלד מרחובות, הנחשב למומחה הגדול ביותר בארץ בכל הקשור להקמת עירובין במקומות מסובכים.
בשעה מסוימת קבענו מפגש בין הרב אשכנזי להרב וינפלד ליד מעבר הרכבת בכפר. החל שם סיעור מוחות הלכתי, שאני הקטן לא הבנתי ממנו דבר וחצי דבר: "מבוא המפולש, כרמלית, לחי וקורה, חצר השותפים, שיתוף במקום עירוב". אלו המושגים ש'עפו' שם.
בסיכום הדיון ההלכתי הסכים הרב וינפלד לפסק-דינו של הרב אשכנזי, שיש להציב את העירוב משני צדי הכביש המוליך לצפריה.
לאחר שהרבנים הנכבדים סיכמו את הדיון ההלכתי, פנה אלינו הרב וינפלד ואמר: "אמנם את הנושא ההלכתי סיכמנו, אבל תהיה לכם בעיה גדולה לבצע את הצבת עמודי העירוב. היות והעירוב חייב לעבור מעל פסי הרכבת, חייבים לקבל על כך אישור מהנהלת רכבת ישראל, ומנסיוני בעבר אני יודע שייקח זמן רב עד שהנהלת הרכבת תיתן את האישור המיוחל, כי הם לא מעוניינים ש'חוטים' למיניהם יימתחו מעל הרכבות הנוסעות".
נותרנו עומדים מאוכזבים, מבינים כי לפנינו בעיה לא-פשוטה שתזדקק למציאת פיתרון.
הרב אשכנזי נכנס לתוך מכוניתי כדי שאחזיר אותו לביתו. לפני שהספקתי להיכנס לרכב, אני רואה שרכב עוצר לידינו, תוך כדי חריקת בלמים. מתוך הרכב קופץ הנהג, כשלראשו כיפה שחורה גדולה, ובא אלינו במרוצה כשהוא מתנשף ונרגש. הוא פנה לרב אשכנזי ושאל: "האם כבודו הרב אשכנזי? שמעתי שהברכות שכבוד הרב נותן מתקיימות. שמי אמנון, אני חוזר בתשובה ומשתייך לקהילת חב"ד ברחובות. אני רוצה שהרב יברך אותי, את אשתי ואת ילדיי שלומדים בבית-ספר חב"ד". אמנון הרכין את ראשו והרב אשכנזי סמך את ידיו על ראשו והרעיף עליו ברכות מכאן ועד להודעה חדשה...
תוך כדי ברכותיו של הרב אשכנזי אני מבחין שעל הרכב שעצר לידינו מופיע סמל של האגף לבטיחות של רכבת-ישראל.
"מה תפקידך ברכבת-ישראל?", אני שואל את האיש לאחר שסיים להתברך.
"אני פקח בטיחות ברכבת", עונה האיש.
סיפרתי לו על הבעיה שבפניה אנו עומדים. הסברתי כי עלינו להעביר חוט עירוב מעל פסי הרכבת. "מה עושים במקרה כזה?", אני שואל את אמנון.
"הנה האיש שיושב ברכב, שאני משמש לו כנהג, הוא האחראי על בטיחות הרכבת בכל אזור המרכז", אומר לי אמנון, "הוא האיש האחראי על הוצאת אישורים במקרים כמו שלכם. אני אוציא אותו מהרכב ואציג אותו בפני הרב אשכנזי שיברך גם אותו".
כעבור רגע חזר אמנון עם האיש המדובר, הניח על ראשו כיפה, הציג אותו בפני הרב אשכנזי וביקש מהרב שיברך גם אותו. האיש הרכין את ראשו בהכנעה והרב הניח את ידיו את ראשו והרעיף גם עליו ברכות עד בלי די.
לאחר שהסתיימה "מסכת ברכות" סיפרתי לאיש על הבעיה שעלולה לעכב את הקמת העירוב. ללא היסוס השיב מיידית: "עכשיו, כאן במקום, אני נותן לכם את האישור להעביר את חוטי העירוב מעל פסי הרכבת. אבל אנא עשו זאת ביום שישי אחר הצהריים לאחר שהרכבות מסיימות את נסיעתן".
אז זהו, ברכותיו של הרב אשכנזי מנעו סחבת של שנים, ואכן העירוב הוקם מיידית. עכשיו מותר כבר לטלטל מכפר-חב"ד לצפריה וחזרה [אף כי יש להביא בחשבון שזהו עירוב כשר אך לא 'גלאט-כשר', והמהדרין מהססים לסמוך על עירוב כזה].
אז מי אמר שאין ניסים בזמננו?!
אגוט געבנטשט יאר. כתיבה וחתימה טובה.
באדיבות "הכפר של הרבי"
מאפשרים לכם לקבל
